בית הדין הכריע: השביתה תימשך
השביתה בבתי הספר העל יסודיים נמשכת: בתום ארבע שעות של דיונים, דחה בית הדין הארצי לעבודה את בקשת המדינה להוציא צווי מניעה למורים השובתים ובכך העניק בית הדין גושפנקא להמשך השביתה. על-פי ההחלטה, יקיימו הצדדים משא ומתן אינטנסיבי לקראת הסכם שכר חדש ורפורמה במערכת החינוך. בנוסף דרש השופט סטיב אדלר לקבל דיווח יומיומי בנוגע להתקדמות במגעים. "סוף סוף נוכל למנהל משא ומתן אמיתי לרפורמה", קרא יו"ר ארגון המורים רן ארז והודה למורים על תמיכתם. "בגלל ההתמדה שלכם אנחנו הצלחנו".
"מדינת ישראל ניסתה לשבור ארגון עובדים אבל היום אנחנו ניצחנו", המשיך ארז. "יש עוד הרבה לפנינו אבל ערב זה הוא ציון דרך משמעותי לקראת המתנה שאנו ניתן לעם ישראל ליום הולדתה ה-60. ארז הוסיף כי כעת, כאשר הוסר איום הצווים, "האוצר ייאלץ לנהל משא ומתן אחר מאשר זה שהיה מנהל תחת צווים".
גם במשרד האוצר טענו הערב כי הם הצד המנצח. במהלך הדיון הסביר הממונה על השכר באוצר אלי כהן כי כוונתו אינה להוציא צווים כלל כי אם לקבל את חסות בית הדין למשא ומתן. "לו הייתי מגיע עם דרישה לגישור לבית הדין היו זורקים אותי מכל המדרגות", אמר כהן. "היום זכינו לחסות בית המשפט על ההדברות, וחסות זו היא שתמנע מאיתנו להגיע לפיצוץ - ובכל פעם שתתעורר מחלוקת, בית הדין יחליט מי צודק".
עם קבלת ההודעה על ביטול הצווים, למעלה ממאה מורים שהפגינו במשך הדיון מחוץ לבניין בית הדין פרצו במחולות וקראו, "חינוך עושים באהבה או שלא עושים בכלל".
"לא רוצים לשבור את המורים"
הדיון המתוח החל אמש בבסמוך לשעה 20:00. "מבקשים מאיתנו לשוב לבתי הספר באזיקים", זעקו המורים המפגינים. "אני לא יודעת מה יהיה הצעד הבא שלי אבל אני בהחלט שוקלת ללכת עד הסוף ולהתפטר", אמרה רחל ענבר, מורה מירושלים שהפגינה במקום. "זה מראה שלארגון יש את הגיבוי של המורים, ההורים והתלמידים", הביע ארז את תמיכתו במפגינים.
הממונה על השכר באוצר ונציגת הפרקליטות עו"ד מיכל אייסר טענו במהלך הדיון כי ברצונם להגיע להסכם עם המורים ולא לכפות עליהם את החזרה לבית הספר. "אנחנו רוצים לצאת מכאן בהסכמה, שארגון המורים יקבל את מה שאפשר ונכון לתת", אמרה עו"ד אייסר. כהן הוסיף כי "אין לנו שום כוונה לשבור את המורים, ואנחנו מנסים לעבוד בצורה אחרת".
מנגד, עו"ד סיגל פעיל, המייצגת את ארגון המורים, אמרה במהלך הדיון כי הבעיה היחידה שמפריעה לסיום המשבר במערכת החינוך, היא כסף ותקציב. "אין מסגרת תקציב למשרד האוצר והחינוך לבצע את הרפורמה הכל-כך מיוחלת בתקציב החינוך העל-יסודי", הסבירה עו"ד פעיל. "הדרך היחידה לפתור את הבעיה היא שממשלת ישראל תקצה תקציב נוסף לשם רפורמה"
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
