בית הדין הכריע: השביתה תימשך

בתום דיון מתוח הערב בבית הדין הארצי לעבודה נקבע כי לא יוצאו צווי מניעה למורים השובתים וכי המשא ומתן בית הצדדים יימשך. "זהו ניצחון גדול עבורנו", קרא יו"ר ארגון המורים רן ארז
NRG - אסף זלינגר |

השביתה בבתי הספר העל יסודיים נמשכת: בתום ארבע שעות של דיונים, דחה בית הדין הארצי לעבודה את בקשת המדינה להוציא צווי מניעה למורים השובתים ובכך העניק בית הדין גושפנקא להמשך השביתה. על-פי ההחלטה, יקיימו הצדדים משא ומתן אינטנסיבי לקראת הסכם שכר חדש ורפורמה במערכת החינוך. בנוסף דרש השופט סטיב אדלר לקבל דיווח יומיומי בנוגע להתקדמות במגעים. "סוף סוף נוכל למנהל משא ומתן אמיתי לרפורמה", קרא יו"ר ארגון המורים רן ארז והודה למורים על תמיכתם. "בגלל ההתמדה שלכם אנחנו הצלחנו".

"מדינת ישראל ניסתה לשבור ארגון עובדים אבל היום אנחנו ניצחנו", המשיך ארז. "יש עוד הרבה לפנינו אבל ערב זה הוא ציון דרך משמעותי לקראת המתנה שאנו ניתן לעם ישראל ליום הולדתה ה-60. ארז הוסיף כי כעת, כאשר הוסר איום הצווים, "האוצר ייאלץ לנהל משא ומתן אחר מאשר זה שהיה מנהל תחת צווים".

גם במשרד האוצר טענו הערב כי הם הצד המנצח. במהלך הדיון הסביר הממונה על השכר באוצר אלי כהן כי כוונתו אינה להוציא צווים כלל כי אם לקבל את חסות בית הדין למשא ומתן. "לו הייתי מגיע עם דרישה לגישור לבית הדין היו זורקים אותי מכל המדרגות", אמר כהן. "היום זכינו לחסות בית המשפט על ההדברות, וחסות זו היא שתמנע מאיתנו להגיע לפיצוץ - ובכל פעם שתתעורר מחלוקת, בית הדין יחליט מי צודק".

עם קבלת ההודעה על ביטול הצווים, למעלה ממאה מורים שהפגינו במשך הדיון מחוץ לבניין בית הדין פרצו במחולות וקראו, "חינוך עושים באהבה או שלא עושים בכלל".

"לא רוצים לשבור את המורים"

הדיון המתוח החל אמש בבסמוך לשעה 20:00. "מבקשים מאיתנו לשוב לבתי הספר באזיקים", זעקו המורים המפגינים. "אני לא יודעת מה יהיה הצעד הבא שלי אבל אני בהחלט שוקלת ללכת עד הסוף ולהתפטר", אמרה רחל ענבר, מורה מירושלים שהפגינה במקום. "זה מראה שלארגון יש את הגיבוי של המורים, ההורים והתלמידים", הביע ארז את תמיכתו במפגינים.

הממונה על השכר באוצר ונציגת הפרקליטות עו"ד מיכל אייסר טענו במהלך הדיון כי ברצונם להגיע להסכם עם המורים ולא לכפות עליהם את החזרה לבית הספר. "אנחנו ‏רוצים לצאת מכאן בהסכמה, שארגון המורים יקבל את מה שאפשר ונכון לתת", אמרה עו"ד אייסר. כהן הוסיף כי "אין לנו שום כוונה לשבור את המורים, ואנחנו מנסים לעבוד בצורה אחרת".

מנגד, עו"ד סיגל פעיל, המייצגת את ארגון המורים, אמרה במהלך הדיון כי הבעיה היחידה שמפריעה לסיום המשבר במערכת החינוך, היא כסף ותקציב. "אין מסגרת תקציב למשרד האוצר ‏והחינוך לבצע את הרפורמה הכל-כך מיוחלת בתקציב החינוך העל-יסודי", הסבירה עו"ד פעיל. "הדרך היחידה לפתור את הבעיה היא ‏שממשלת ישראל תקצה תקציב נוסף לשם רפורמה"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות

חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים

נושאים בכתבה רווחים כלואים

במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.

ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.

מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף"  בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.

בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.

מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025  והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.  

ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.