בית הדין הכריע: השביתה תימשך
השביתה בבתי הספר העל יסודיים נמשכת: בתום ארבע שעות של דיונים, דחה בית הדין הארצי לעבודה את בקשת המדינה להוציא צווי מניעה למורים השובתים ובכך העניק בית הדין גושפנקא להמשך השביתה. על-פי ההחלטה, יקיימו הצדדים משא ומתן אינטנסיבי לקראת הסכם שכר חדש ורפורמה במערכת החינוך. בנוסף דרש השופט סטיב אדלר לקבל דיווח יומיומי בנוגע להתקדמות במגעים. "סוף סוף נוכל למנהל משא ומתן אמיתי לרפורמה", קרא יו"ר ארגון המורים רן ארז והודה למורים על תמיכתם. "בגלל ההתמדה שלכם אנחנו הצלחנו".
"מדינת ישראל ניסתה לשבור ארגון עובדים אבל היום אנחנו ניצחנו", המשיך ארז. "יש עוד הרבה לפנינו אבל ערב זה הוא ציון דרך משמעותי לקראת המתנה שאנו ניתן לעם ישראל ליום הולדתה ה-60. ארז הוסיף כי כעת, כאשר הוסר איום הצווים, "האוצר ייאלץ לנהל משא ומתן אחר מאשר זה שהיה מנהל תחת צווים".
גם במשרד האוצר טענו הערב כי הם הצד המנצח. במהלך הדיון הסביר הממונה על השכר באוצר אלי כהן כי כוונתו אינה להוציא צווים כלל כי אם לקבל את חסות בית הדין למשא ומתן. "לו הייתי מגיע עם דרישה לגישור לבית הדין היו זורקים אותי מכל המדרגות", אמר כהן. "היום זכינו לחסות בית המשפט על ההדברות, וחסות זו היא שתמנע מאיתנו להגיע לפיצוץ - ובכל פעם שתתעורר מחלוקת, בית הדין יחליט מי צודק".
עם קבלת ההודעה על ביטול הצווים, למעלה ממאה מורים שהפגינו במשך הדיון מחוץ לבניין בית הדין פרצו במחולות וקראו, "חינוך עושים באהבה או שלא עושים בכלל".
"לא רוצים לשבור את המורים"
הדיון המתוח החל אמש בבסמוך לשעה 20:00. "מבקשים מאיתנו לשוב לבתי הספר באזיקים", זעקו המורים המפגינים. "אני לא יודעת מה יהיה הצעד הבא שלי אבל אני בהחלט שוקלת ללכת עד הסוף ולהתפטר", אמרה רחל ענבר, מורה מירושלים שהפגינה במקום. "זה מראה שלארגון יש את הגיבוי של המורים, ההורים והתלמידים", הביע ארז את תמיכתו במפגינים.
הממונה על השכר באוצר ונציגת הפרקליטות עו"ד מיכל אייסר טענו במהלך הדיון כי ברצונם להגיע להסכם עם המורים ולא לכפות עליהם את החזרה לבית הספר. "אנחנו רוצים לצאת מכאן בהסכמה, שארגון המורים יקבל את מה שאפשר ונכון לתת", אמרה עו"ד אייסר. כהן הוסיף כי "אין לנו שום כוונה לשבור את המורים, ואנחנו מנסים לעבוד בצורה אחרת".
מנגד, עו"ד סיגל פעיל, המייצגת את ארגון המורים, אמרה במהלך הדיון כי הבעיה היחידה שמפריעה לסיום המשבר במערכת החינוך, היא כסף ותקציב. "אין מסגרת תקציב למשרד האוצר והחינוך לבצע את הרפורמה הכל-כך מיוחלת בתקציב החינוך העל-יסודי", הסבירה עו"ד פעיל. "הדרך היחידה לפתור את הבעיה היא שממשלת ישראל תקצה תקציב נוסף לשם רפורמה"
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
