בית הדין הכריע: השביתה תימשך
השביתה בבתי הספר העל יסודיים נמשכת: בתום ארבע שעות של דיונים, דחה בית הדין הארצי לעבודה את בקשת המדינה להוציא צווי מניעה למורים השובתים ובכך העניק בית הדין גושפנקא להמשך השביתה. על-פי ההחלטה, יקיימו הצדדים משא ומתן אינטנסיבי לקראת הסכם שכר חדש ורפורמה במערכת החינוך. בנוסף דרש השופט סטיב אדלר לקבל דיווח יומיומי בנוגע להתקדמות במגעים. "סוף סוף נוכל למנהל משא ומתן אמיתי לרפורמה", קרא יו"ר ארגון המורים רן ארז והודה למורים על תמיכתם. "בגלל ההתמדה שלכם אנחנו הצלחנו".
"מדינת ישראל ניסתה לשבור ארגון עובדים אבל היום אנחנו ניצחנו", המשיך ארז. "יש עוד הרבה לפנינו אבל ערב זה הוא ציון דרך משמעותי לקראת המתנה שאנו ניתן לעם ישראל ליום הולדתה ה-60. ארז הוסיף כי כעת, כאשר הוסר איום הצווים, "האוצר ייאלץ לנהל משא ומתן אחר מאשר זה שהיה מנהל תחת צווים".
גם במשרד האוצר טענו הערב כי הם הצד המנצח. במהלך הדיון הסביר הממונה על השכר באוצר אלי כהן כי כוונתו אינה להוציא צווים כלל כי אם לקבל את חסות בית הדין למשא ומתן. "לו הייתי מגיע עם דרישה לגישור לבית הדין היו זורקים אותי מכל המדרגות", אמר כהן. "היום זכינו לחסות בית המשפט על ההדברות, וחסות זו היא שתמנע מאיתנו להגיע לפיצוץ - ובכל פעם שתתעורר מחלוקת, בית הדין יחליט מי צודק".
עם קבלת ההודעה על ביטול הצווים, למעלה ממאה מורים שהפגינו במשך הדיון מחוץ לבניין בית הדין פרצו במחולות וקראו, "חינוך עושים באהבה או שלא עושים בכלל".
"לא רוצים לשבור את המורים"
הדיון המתוח החל אמש בבסמוך לשעה 20:00. "מבקשים מאיתנו לשוב לבתי הספר באזיקים", זעקו המורים המפגינים. "אני לא יודעת מה יהיה הצעד הבא שלי אבל אני בהחלט שוקלת ללכת עד הסוף ולהתפטר", אמרה רחל ענבר, מורה מירושלים שהפגינה במקום. "זה מראה שלארגון יש את הגיבוי של המורים, ההורים והתלמידים", הביע ארז את תמיכתו במפגינים.
הממונה על השכר באוצר ונציגת הפרקליטות עו"ד מיכל אייסר טענו במהלך הדיון כי ברצונם להגיע להסכם עם המורים ולא לכפות עליהם את החזרה לבית הספר. "אנחנו רוצים לצאת מכאן בהסכמה, שארגון המורים יקבל את מה שאפשר ונכון לתת", אמרה עו"ד אייסר. כהן הוסיף כי "אין לנו שום כוונה לשבור את המורים, ואנחנו מנסים לעבוד בצורה אחרת".
מנגד, עו"ד סיגל פעיל, המייצגת את ארגון המורים, אמרה במהלך הדיון כי הבעיה היחידה שמפריעה לסיום המשבר במערכת החינוך, היא כסף ותקציב. "אין מסגרת תקציב למשרד האוצר והחינוך לבצע את הרפורמה הכל-כך מיוחלת בתקציב החינוך העל-יסודי", הסבירה עו"ד פעיל. "הדרך היחידה לפתור את הבעיה היא שממשלת ישראל תקצה תקציב נוסף לשם רפורמה"
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
