בית הדין הכריע: השביתה תימשך
השביתה בבתי הספר העל יסודיים נמשכת: בתום ארבע שעות של דיונים, דחה בית הדין הארצי לעבודה את בקשת המדינה להוציא צווי מניעה למורים השובתים ובכך העניק בית הדין גושפנקא להמשך השביתה. על-פי ההחלטה, יקיימו הצדדים משא ומתן אינטנסיבי לקראת הסכם שכר חדש ורפורמה במערכת החינוך. בנוסף דרש השופט סטיב אדלר לקבל דיווח יומיומי בנוגע להתקדמות במגעים. "סוף סוף נוכל למנהל משא ומתן אמיתי לרפורמה", קרא יו"ר ארגון המורים רן ארז והודה למורים על תמיכתם. "בגלל ההתמדה שלכם אנחנו הצלחנו".
"מדינת ישראל ניסתה לשבור ארגון עובדים אבל היום אנחנו ניצחנו", המשיך ארז. "יש עוד הרבה לפנינו אבל ערב זה הוא ציון דרך משמעותי לקראת המתנה שאנו ניתן לעם ישראל ליום הולדתה ה-60. ארז הוסיף כי כעת, כאשר הוסר איום הצווים, "האוצר ייאלץ לנהל משא ומתן אחר מאשר זה שהיה מנהל תחת צווים".
גם במשרד האוצר טענו הערב כי הם הצד המנצח. במהלך הדיון הסביר הממונה על השכר באוצר אלי כהן כי כוונתו אינה להוציא צווים כלל כי אם לקבל את חסות בית הדין למשא ומתן. "לו הייתי מגיע עם דרישה לגישור לבית הדין היו זורקים אותי מכל המדרגות", אמר כהן. "היום זכינו לחסות בית המשפט על ההדברות, וחסות זו היא שתמנע מאיתנו להגיע לפיצוץ - ובכל פעם שתתעורר מחלוקת, בית הדין יחליט מי צודק".
עם קבלת ההודעה על ביטול הצווים, למעלה ממאה מורים שהפגינו במשך הדיון מחוץ לבניין בית הדין פרצו במחולות וקראו, "חינוך עושים באהבה או שלא עושים בכלל".
"לא רוצים לשבור את המורים"
הדיון המתוח החל אמש בבסמוך לשעה 20:00. "מבקשים מאיתנו לשוב לבתי הספר באזיקים", זעקו המורים המפגינים. "אני לא יודעת מה יהיה הצעד הבא שלי אבל אני בהחלט שוקלת ללכת עד הסוף ולהתפטר", אמרה רחל ענבר, מורה מירושלים שהפגינה במקום. "זה מראה שלארגון יש את הגיבוי של המורים, ההורים והתלמידים", הביע ארז את תמיכתו במפגינים.
הממונה על השכר באוצר ונציגת הפרקליטות עו"ד מיכל אייסר טענו במהלך הדיון כי ברצונם להגיע להסכם עם המורים ולא לכפות עליהם את החזרה לבית הספר. "אנחנו רוצים לצאת מכאן בהסכמה, שארגון המורים יקבל את מה שאפשר ונכון לתת", אמרה עו"ד אייסר. כהן הוסיף כי "אין לנו שום כוונה לשבור את המורים, ואנחנו מנסים לעבוד בצורה אחרת".
מנגד, עו"ד סיגל פעיל, המייצגת את ארגון המורים, אמרה במהלך הדיון כי הבעיה היחידה שמפריעה לסיום המשבר במערכת החינוך, היא כסף ותקציב. "אין מסגרת תקציב למשרד האוצר והחינוך לבצע את הרפורמה הכל-כך מיוחלת בתקציב החינוך העל-יסודי", הסבירה עו"ד פעיל. "הדרך היחידה לפתור את הבעיה היא שממשלת ישראל תקצה תקציב נוסף לשם רפורמה"
״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
שער הדולר השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- גילת זינקה 8.4%, אנלייט ב-6.9%; חברה לישראל איבדה 5.4% - נעילה חיובית בבורסה
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
שער הדולר השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- גילת זינקה 8.4%, אנלייט ב-6.9%; חברה לישראל איבדה 5.4% - נעילה חיובית בבורסה
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
