מכפיל רווח מייצג - PEG
קיים יחס ישר בין המכפיל לשיעורי הצמיחה הצפויים. מבנה המאזן של חברה, מובילות שוק, ותחום פעילות הנם גורמים נוספים המשפיעים על גובה המכפיל הראוי לחברה. ככלל, אין דרך חד משמעית לקבוע רמת מכפילים ויש לפעול תוך שימוש במבחן של סבירות והגיון ולהשוות לחברות דומות.
דוגמא: חברה נסחרת כעת לפי מכפיל רווח של 13. לפי השוואה שביצענו מול ממוצע מכפילים בחברות דומות נמצא שהן נסחרות לפי מכפיל רווח מייצג של 16. אזי, לפי מודל מכפיל רווח מייצג החברה נסחרת בדיסקאונט של כ- 20%.
מכפיל רווח כמקדם תשואה במניה - ניתן להסתכל על מכפיל רווח כמספר שנות רווח להחזר ההשקעה ולחילופין ניתן ללמוד מהמכפיל מהי התשואה השנתית הצפויה מהשקעה במניה. למשל, חברה עם מכפיל רווח 12 אמורה להניב למשקיע תשואה שנתית ממוצעת של 8.33%.
לפי הנוסחה: 100/12=8.33 (בתוך 12 שנה מחזירים 100%)
אם נניח צמיחה ממוצעת ברווחי החברה בשיעור של 2% לשנה אזי התשואה השנתית הממוצעת שצפויה להתקבל תעלה ל- 10%.
לפי הנוסחה: (12-2)/100=10.
כלומר, המכפיל האפקטיבי בהנחת צמיחה שנתית ברווחי החברה הוא נמוך יותר מהמכפיל לפיו נסחרת כעת המניה.
*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
