שוקי המטבעות: דרום אפריקה וברזיל במוקד

רון אייכל מציע הצצה אל השבוע הנפתח הבוקר בשוקי המטבעות בעולם ומסמן מטרות מעניינות
רון אייכל |

שבוע המסחר האחרון בשוקי המטבעות בעולם התנהל במגמות מעורבות. במיוחד היה מעניין לראות מגמות מעורבות בשני שווקים "חמים" מבחינת שוקי המטבעות - הראנד הדרום-אפריקאי והריאל הברזילאי.

הראנד הדרום-אפריקאי (ZAR) התחזק כנגד הדולר האמריקני (USD) בשיעור של 0.3%. הייסוף נבע מעלייה מחודשת במחיר הזהב. כידוע, נתח מרכזי מהיצוא של דרום-אפריקה הוא של זהב וכאשר מחירו עולה גדלות בהתאם הכנסות היצואנים. לפיכך, קיים קשר הדוק בין מחיר הזהב לשער החליפין USD-ZAR.

הזהב הלך והתחזק בשבועיים האחרונים משתי סיבות:

(1) הזהב ידוע כנכס בטוח בעיתות משבר, וככל הנראה המשקיעים חושבים כי זה זמן טוב לרוכשו. חלק מן המשקיעים חושש לחולשת הדולר ולפיכך הזהב מהווה תחליף מעניין לאחזקות דולריות.

(2) הכלכלה ההודית היא הצרכנית הגדולה ביותר של זהב בעולם. זאת, לא לשם עיבוד ויצוא אלא לשם שימוש פנימי ובייחוד בעונת החתונות במדינה. המשק ההודי צמח ברבע הראשון של 2007 בשיעור של 9.1% וברבע השני בשיעור של 9.3%. קצבי צמיחה אלה הציתו את ההערכות כי הביקוש של ההודים לזהב יתגבר גם הוא.

לעומת התחזקות זו של ה-ZAR בשבוע המסחר האחרון נחלש הריאל הברזילאי (BRL) כנגד ה-USD בשיעור של 1%.

המטבע הברזילאי ידוע כנהנה או כסובל באופן ישיר למדי מהתיאבון לסיכון (Risk Appetite) של המשקיעים, ולפיכך רמת המתאם בינו ובין ה-VIX היא גבוהה מאוד, וזו עוד עולה בזמנים של פאניקה, כפי שאנו עדים לה כעת. בשבוע האחרון נרשמה עלייה ברמת ה-VIX ובהתאם חל פיחות בערכו של ה- BRL כנגד ה-USD.

לפיכך, חרף הסביבה המאקרו כלכלית הטובה של המדינה, כפי שבאה לידי ביטוי בהעלאת דירוג המדינה והפחתת הריבית הצפויה השבוע, כל עוד רמת הסיכון בשווקים תיוותר גבוהה, עלול ה-BRL להציג מגמות שליליות.

בסיכום שבועי מבין המטבעות שהתחזקו כנגד ה-USD נציין את הין היפני (0.6%), הראנד הדרום-אפריקאי (0.3%) והליש"ט (0.1%). מבין המטבעות שנחלשו נציין את הדולר הניו-זילנדי (2.7%), הדולר האוסטרלי (1.1%) והריאל הברזילאי (1.0%).

שבוע המסחר הקרוב יתנהל על רקע המערבולת בשוקי הכספים, הכרזות ריבית באנגליה ובגוש האירו (צפי לאי שינוי בשני הבנקים) ותוך ציפייה לנתוני שוק העבודה של חודש יולי העלולים להמחיש את ההתפתחויות החלשות בכלכלה האמריקאית לאחרונה.

*מאת: רון אייכל, אסטרטג ראשי לשווקים הבינלאומיים, אי.בי.אי. בית-השקעות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ
צילום: נגה מסה לעמ

השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת

משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026

רן קידר |
נושאים בכתבה מסים

משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת  המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%. 

דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.  

 

מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות

משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן. 

בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.   

המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס  דומה.

בצלאל סמוטריץ
צילום: נגה מסה לעמ

השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת

משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026

רן קידר |
נושאים בכתבה מסים

משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת  המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%. 

דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.  

 

מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות

משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן. 

בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.   

המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס  דומה.