ציפיות לנאום: מה ברננקי "ישגר" הפעם לעבר המשקיעים?
יושב ראש הפדרל ריזרב ינאם מחר בשעה 17:00 שעון ישראל, הנושאים העומדים על הפרק הן כמובן משבר הסאב-פריים והשלכותיו על הכלכלה האמריקנית. המשקיעים מצידם מצפים להצהרות מרחיקות לכת, בנוגע למדיניות המוניטרית. אולם, כרגע נראה כי ברננקי צפוי לדבר על שינויי תנאי הרגולציה בענף המשכנתאות.
גישת הבנק המרכזי בארה"ב היא שאין צורך לעשות שימוש בכלי המוניטרי בכדי "לכבות את השרפה" שיצר שוק הנדל"ן האמריקני. נציין, כי מחר יתכנסו כלכלנים בכירים ברחבי העולם בסימפזיון של קאנאס סיטי כדי לשמוע את מוצא פיו של בן ברננקי, שהחל היום בג'קסון הול.
ברננקי, יאלץ לחשוף נתונים רבים יותר על איכות הנכסים שמאחורי האג"ח למשכנתאות. כזכור אלו שהביאו לתחילתה של כל המהומה הפיננסית האחרונה. תמונה יותר ברורה בנוגע למצב, נוכל לקבל רק עם גיבוש המדיניות המוניטרית לחודש הבא, שתצא לפועל לאחר כינוס ועידת השוק הפתוח ב-18 לספטמבר. כרגע נראה שברננקי ישתמש כמוצא אחרון בכלי הריבית המוניטרית. הואיל והשוק ימצא לנכון לפרש את המהלך כדלק לעליות. יהיה נכון יותר לומר כי זו בעצם הודאה במידת חומרתו של המשבר מצד ברננקי. זאת מאחר ונגיד ה'פד' ידוע בשמרנות ודבקות בעקרונות המוניטרים המרסנים.
אתמול, פורסם בוול סטריט ג'ורנל מאמר שבו נכתב כי הנאום של ברננקי נועד כדי לשבור את ציפיות המשקיעים להפחתה של הריבית. גורמים הנוגעים בדבר בניהם Greg Ip, שנמנה על "צופי הפד", אמרו: "ברננקי יעמוד בדבריו על ההבדל בין לשמור את השווקים הפיננסים לבין הבטחת צעדיה של הכלכלה."
המאמר התייחס בין השאר לתפיסה המוניטרית השונה בין שני נגידי ה'פד', הנוכחי- בן ברננקי, והקודם- אלן גרינספאן; כאשר אלן גריספאן היה ראש ה'פד' ניתן היה לצפות כי הוא היה מבצע הקלה מוניטרית על מנת לשמור על היציבות הפיננסית כפי שעשה ב-1998. אולם, מהזווית של ברננקי אי אפשר לצפות באופן ודאי להפחתת ריבית בשל המערבולת בשווקי האשראי שעדיין נותנת את אותותיה על הכלכלה.
הועידה בג'קסון הול לא נולדה בשל המצב, ראוי לציין, במקורה היא נערכת מידי שנה בשנה ונוטלים בה חלק מרבית נשיאי ה'פד', ובנקאים בכירים. לפני כתשע שנים, נשיא ה'פד' הקודם, אלן גרינספאן, ערך שיחות פרטיות עם גורמים שונים באותו הועידה בניהם גם בנקאים, שהובילו מאוחר יותר להורדת ריבית בשבועות הבאים. נזכיר, כי זה היה ב-1998 והורדת הריבית הייתה פועל יוצא של מצב החוב הרוסי.

ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה
טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).
במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות.
בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין
טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות.
המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.
- סערה פוליטית חדשה בטורקיה: מעצר ראש עיריית בייראמפשה באיסטנבול
- "הבייבי" של ארדואן - Togg מתכננת לכבוש את אירופה עם רכבים חשמליים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיתופי פעולה גרעיניים
בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.