מדדי אסיה בירידה

המדדים באסיה נסחרים הבוקר בירידות לאחר הנפילות אמש בארה"ב. מניות הפיננסים בארה"ב סבלו אמש מחולשה והובילו את השוק כלפי מטה, מחשש כי הישענותם על שוק האשראי יפגע ברווחיהם.

חברת מריל לינץ' הורידה את המלצתה לבנקים ובתי השקעות אלו מ"קנייה" ל"נייטרלי". עוד ברקע, היחלשות במדד אמון הצרכנים לחודש יולי.

מספר דוחות חשובים יתפרסמו ביפן עד סוף השבוע. ירידה נוספת בחודש יולי צפויה בגובה המכירות הקמעונאיות וירידה שנתית של 0.1% במדד המחירים לצרכן לאחר 6 חודשים של דיפלציה. הייצור התעשייתי צפוי להציג היחלשות בחודש יולי עקב רעידת האדמה שפקדה את האי, על אף שבחישוב שנתי מוערך כי חלה עלייה של כ- 2.9%.

סין הודיעה כי היא תנקוט צעדים משמעותיים כדי לייצב את האינפלציה, אשר בחודש יולי בלבד עמדה על 5.6%. עד עתה העלתה סין את הריבית 4 פעמים מתחילת השנה, אך הבנק המרכזי יאלץ לנקוט בהגבלות נוספות, כגון פיקוח על מחירי מוצרי מזון ועל יחס הלימות ההון בבנקים, על מנת לעמוד ביעד אינפלציה של 3%.

מדד האמון העסקי בגרמניה נפל בפעם הראשונה מזה 6 חודשים, בשל התייקרות עלויות האשראי והטלטלה בשווקים הפיננסיים. מדד זה מוסיף להערכות כי גרמניה מאבדת מעט ממומנטום הצמיחה המהיר שהייתה בו מאז השנה שעברה.

להלן תשואות המדדים המובילים נכון לשעה 9:30 בבוקר: (בבורסות הפתוחות אחוז השינוי נכון לשעה 9:30 בבוקר ובבורסות הסגורות אחוז השינוי מתייחס ליום המסחר האחרון)

*מסמך זה הוכן ע"י בית ההשקעות אקסלנס נשואה (להלן: "החברה") בהסתמך על המידע בתשקיפים, שהינו נחלת הכלל וכן על מקורות אחרים הנחשבים למהימנים. האמור לעיל אינו מהווה הצעה ו/או הכוונה ו/או המלצה ו/או הזמנה לרכישת ניירות ערך ונכסים פיננסים מוזכרים. הצעת תעודת הסל לציבור ותנאיה מפורטים בתשקיף ורק האמור בתשקיף מחייב את מנפיק ניירות הערך ומהווה את הצעתו לציבור. ‏למען הסר ספק, מובהר בזאת כי תעודת הסל האמורה המוצעת על ידי מנפיק ניירות הערך , הינה על פי רישיון מעורך המדד. עורך המדד אינו אחראי למכשיר הפיננסי לביצועיו ו/או לכדאיות ההשקעה בו. כל התאמה של מדיניות השקעות ו/או רכישה של ני"ע ונכסים פיננסיים ללקוח מנוהל צריכה להיעשות ע"י יועץ השקעות בהתאם לצורכי הלקוח והנחיותיו. קיים סיכון כי בעת ההמרה או פירעון, מחזיקי תעודות הסל לא יקבלו את תמורת ההמרה או המניות או אגרות החוב המרכיבות את המדד על פי משקלן (בהתאם לנוסחת ההמרה) לפי העניין וזאת בין היתר אם פעולות הכיסוי בהן תנקוט החברה יגרמו לכך שלא יהיה בידיה לפרוע את מלוא התחייבויותי למחזיקי תעודות הסל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


משרד אורבך הלוי, צילום: תומר שמשמשרד אורבך הלוי, צילום: תומר שמש

מה מניע עיצוב משרד ב-5,000 שקל למ"ר?

מצד אחד משקיעים יותר מאי פעם בעיצוב משרדים, מצד שני מודל העבודה מהבית פופולרי יותר מאי פעם- במה חברות צריכות להשקיע כשהן באות לעצב משרד?

אורי הלוי |

שוק המשרדים, בניגוד לשוק המגורים, תמיד פעל בגלים. אין בו קו צמיחה אחיד או יציב, אלא תנועות חדות שנובעות ממבנה הכלכלה, מהחלטות רשויות ומהשינויים בתרבות העבודה. כיום אנו נמצאים באחת הנקודות המשמעותיות ביותר שידע התחום בשנים האחרונות: היצף בשטחי משרדים לצד אי־ודאות מתמשכת.

אחת הסיבות המרכזיות למצב היא מדיניות הרשויות המקומיות, שמעדיפות בניית משרדים על פני מגורים מסיבות של ארנונה. לכך הצטרפה האופוריה שאחרי הקורונה, תקופה שבה רבים האמינו שהשוק עומד לחזור בגדול. ניתנו היתרי בנייה רבים, ופרויקטים של משרדים יצאו לדרך כמעט בכל עיר מרכזית. אך במקביל, התרבות הארגונית השתנתה: עבודה מרחוק, לפחות יום או יומיים בשבוע, הפכה לנורמה ולא רק בהייטק, אלא גם בענפים מסורתיים. כך מצאנו את עצמנו עם כמות עצומה של פרויקטים זמינים, אך עם פחות עובדים שמגיעים למשרד מדי יום.


קפיטריית חברת אנבידיה בעיצוב משרד אורבך הלוי, צילום: יואב פלד
קפיטריית חברת אנבידיה בעיצוב משרד אורבך הלוי - קרדיט: יואב פלד


למרות ההצפה, לשוק יש חוקיות ברורה: בניינים ממותגים, יוקרתיים, חדשניים ובעלי נגישות תחבורתית גבוהה ימשיכו להוביל את הביקושים למשרדים אלה כאשר העלות עבור עיצוב משרד יוקרה כבר עלה מעל ל-5,000 שקל למטר רבוע . סוגיה נוספת היא מיקום המשרד, כאשר מיקום בנקודת מפתח, קרבה לרכבת ישראל או לקווי הרכבת הקלה וסביבת עירוב שימושים ושירותים מעניקים לבניינים יתרון משמעותי.

כך למשל, חברת Google בחרה להעביר את משרדיה במיקום אסטרטגי שקרוב יותר לתחנת הרכבת, שינוי של 300 מטר שהיה שווה מבחינתם השקעה לוגיסטית ותקציבית למגדל TOHA 2. דוגמא שמדגישה היטב את החשיבות של נגישות ויעילות, שהפכו לשיקול מרכזי בבחירת משרד.

מתי יתרחש המפנה הבא וההיצע יקטן? אינני נביא. אך ברור שהגלים ימשיכו,  והשוק יתעדף תמיד את האיכותי והנחשק.