מדדי אסיה בירידה
חברת מריל לינץ' הורידה את המלצתה לבנקים ובתי השקעות אלו מ"קנייה" ל"נייטרלי". עוד ברקע, היחלשות במדד אמון הצרכנים לחודש יולי.
מספר דוחות חשובים יתפרסמו ביפן עד סוף השבוע. ירידה נוספת בחודש יולי צפויה בגובה המכירות הקמעונאיות וירידה שנתית של 0.1% במדד המחירים לצרכן לאחר 6 חודשים של דיפלציה. הייצור התעשייתי צפוי להציג היחלשות בחודש יולי עקב רעידת האדמה שפקדה את האי, על אף שבחישוב שנתי מוערך כי חלה עלייה של כ- 2.9%.
סין הודיעה כי היא תנקוט צעדים משמעותיים כדי לייצב את האינפלציה, אשר בחודש יולי בלבד עמדה על 5.6%. עד עתה העלתה סין את הריבית 4 פעמים מתחילת השנה, אך הבנק המרכזי יאלץ לנקוט בהגבלות נוספות, כגון פיקוח על מחירי מוצרי מזון ועל יחס הלימות ההון בבנקים, על מנת לעמוד ביעד אינפלציה של 3%.
מדד האמון העסקי בגרמניה נפל בפעם הראשונה מזה 6 חודשים, בשל התייקרות עלויות האשראי והטלטלה בשווקים הפיננסיים. מדד זה מוסיף להערכות כי גרמניה מאבדת מעט ממומנטום הצמיחה המהיר שהייתה בו מאז השנה שעברה.
להלן תשואות המדדים המובילים נכון לשעה 9:30 בבוקר: (בבורסות הפתוחות אחוז השינוי נכון לשעה 9:30 בבוקר ובבורסות הסגורות אחוז השינוי מתייחס ליום המסחר האחרון)
*מסמך זה הוכן ע"י בית ההשקעות אקסלנס נשואה (להלן: "החברה") בהסתמך על המידע בתשקיפים, שהינו נחלת הכלל וכן על מקורות אחרים הנחשבים למהימנים. האמור לעיל אינו מהווה הצעה ו/או הכוונה ו/או המלצה ו/או הזמנה לרכישת ניירות ערך ונכסים פיננסים מוזכרים. הצעת תעודת הסל לציבור ותנאיה מפורטים בתשקיף ורק האמור בתשקיף מחייב את מנפיק ניירות הערך ומהווה את הצעתו לציבור. למען הסר ספק, מובהר בזאת כי תעודת הסל האמורה המוצעת על ידי מנפיק ניירות הערך , הינה על פי רישיון מעורך המדד. עורך המדד אינו אחראי למכשיר הפיננסי לביצועיו ו/או לכדאיות ההשקעה בו. כל התאמה של מדיניות השקעות ו/או רכישה של ני"ע ונכסים פיננסיים ללקוח מנוהל צריכה להיעשות ע"י יועץ השקעות בהתאם לצורכי הלקוח והנחיותיו. קיים סיכון כי בעת ההמרה או פירעון, מחזיקי תעודות הסל לא יקבלו את תמורת ההמרה או המניות או אגרות החוב המרכיבות את המדד על פי משקלן (בהתאם לנוסחת ההמרה) לפי העניין וזאת בין היתר אם פעולות הכיסוי בהן תנקוט החברה יגרמו לכך שלא יהיה בידיה לפרוע את מלוא התחייבויותי למחזיקי תעודות הסל.
רו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קלייןהפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים
חושבים שכבר שמעתם הכול על בדיקות סוף שנה? בראיון מקיף, רו"ח עינת דואני, מומחית למיסוי, מפרטת מה כדאי לעשות ב-15 ימים שנשארו לנו; עצות שרלוונטיות לשכירים, למשקיעים גם לבעלי חברות: דיברנו על חברות ארנק, רווחים כלואים
וגילוי מרצון, ועד מימוש ניירות ערך בהפסד ועסקאות קריפטו; מה אתם חייבים לבצע לפני סוף השנה ומה יכול להמתין להמשך
לפני שאתם ממשיכים הלאה וחושבים שכנראה שמעתם כבר את כל מה שאפשר לשמוע על "בדיקות סוף שנה" ואף אחד כבר לא יכול לחדש לכם, תעצרו. דווקא בחלון הזמן שאנחנו נמצאים בו, סה"כ 15 ימים לסוף שנת המס, יש לא מעט החלטות שיכולות להשפיע בפועל על חבות המס שלכם. בין אם
אתם משקיעים בשוק ובין אם אתם בעלי חברה. אגב, זה לא 'טריקים' ואין כאן חלילה עקיפה של החוק, אלא תכנון מס לגיטימי, כזה שהחוק מאפשר ובמקרים מסוימים יש אפילו צפיה שתעשו את זה. לחלק מכם המשמעות יכולה להיות חיסכון של אלפי שקלים, ולאחרים אפילו הרבה מעבר לזה.
סוף שנת מס תמיד מגיע עם אותה שאלה שחוזרת על עצמה: מה עוד אפשר לעשות עכשיו, רגע לפני שהשנה נסגרת, ומה כבר מאוחר מדי לדחות לינואר. אלא שלדברי רו"ח עינת דואני, מומחית לענייני מיסוי, השאלה הזאת רחוקה מלהיות רק שאלה טכנית
של תזמון. "יש פער מאוד גדול בין דברים שאפשר להשלים בדיעבד במסגרת הדוחות, לבין פעולות שאם לא נעשו בפועל בתוך שנת המס", היא אומרת. "יש דברים שאם לא עשיתם בשנת המס הקודמת, בדיקה בינואר לא תמיד תעזור, אפילו אם הכול היה נכון על הנייר".
יש מהלכים שאפשר
לסגור גם אחרי סיום השנה, דרך התאמות חשבונאיות, אבל יש לא מעט פעולות שבהן הזמן עצמו הוא הגורם המכריע. אם הן לא בוצעו עד 31 בדצמבר, הן לא ייספרו לשנה הזאת ולא משנה כמה מוקדם תפתחו את הדוחות בינואר.
אז מה חייב לקרות עכשיו כדי שישפיע על המס, ואיזה משימות אפשר להשאיר להמשך?
"יש דברים שמאחר והם נמדדים לפי תקופת שנת המס, אם אנחנו רוצים שהם ייכנסו לאותה משבצת, לאותה קופסה, אנחנו חייבים לבצע אותם עד ה-31 בדצמבר", היא מסבירה. "אם עושים אותם אחרי, זה כבר נכנס לשנה העוקבת, ואין דרך לתקן את זה בדיעבד" חשוב להבחין בין פעולות חשבונאיות לבין פעולות משפטיות ומעשיות, "יש הפרשות שונות, כמו הפרשה לחוב אבוד או לירידת ערך, שאפשר לבצע לפני הגשת הדוחות, במסגרת התאמות חשבונאיות. אבל לא תמיד מכירים בהן לצורכי מס. לעומת זאת, כשמדובר בפעולות שמשפיעות ישירות על המס, יש דברים שחייבים להיעשות בפועל בתוך שנת המס".
- תושב אילת חשוד בהעלמת הכנסות של מיליון שקל
- "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דוגמה טובה לזה היא חלוקת דיבידנד. רבים מבעלי חברות מניחים שכל עוד את המס על הדיבידנד אפשר לשלם בתחילת השנה הבאה, גם עצם ההחלטה על החלוקה יכולה להמתין לינואר. בפועל, זה לא עובד כך. חלוקת דיבידנד אינה פעולה חשבונאית שניתן "להשלים בדיעבד", אלא החלטה משפטית לכל דבר. "גם אם את המס עצמו משלמים בינואר או בפברואר, ההחלטה המשפטית חייבת להתקבל עד סוף השנה. צריך פרוטוקול, החלטה של הדירקטוריון ושל האספה הכללית. מי שרוצה שדיבידנד ייחשב לשנת 2025, חייב שהמסמכים המשפטיים יראו שהחלוקה בוצעה השנה. אחרת זה פשוט לא זה".
112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.
