מועד חיוב במ"ה וביטוח לאומי על אופציות לעובדים
בפסק דין טופז ואח' נקבע כי חיוב בביטוח לאומי על אופציות לעובדים יחול במועד שבו מסתיימת תקופת ההקפאה של האופציות.
חיוב בביטוח לאומי על אופציות לעובדים יחול במועד שבו מסתיימת תקופת ההקפאה של האופציות, כפי שהותנה בהן (VESTING), הוא יום הבשלת האופציות גם אם לא מומשו באותו יום, וללא קשר למועד חיוב מס ההכנסה בגינן. כך קובע בית הדין האזורי לעבודה בת"א בבל (ת"א) 4961/02 טופז ואח' נ' המוסד לביטוח לאומי, אשר ניתן ביום 1.7.2007, כדלקמן:
1. העובדות:
1.1 התובעות, טופז וזלצמן, דרשו ממוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") הפרש תשלומי דמי לידה בשל הכנסות מאופציות שקיבלו ממעבידן.
1.2 שתיהן עבדו בחברת צ'ק פוינט (להלן: "החברה") מחודש אוקטובר 1999 וקיבלו אופציות לרכישת מניותיה.
1.3 האופציות שהוקצו לתובעות (להלן: "האופציות") היו ניתנות למימוש למניות סחירות, כדלקמן: רבע מהאופציות ניתנות למימוש החל מתום שנתיים להעסקה, רבע כעבור שלוש שנים, רבע כעבור ארבע שנים והרבע האחרון כעבור חמש שנים (להלן: "תקופת ההבשלה").
1.4 בניגוד למניות החברה הנסחרות בבורסה בארה"ב, לפי תכנית האופציות של עובדי החברה, האופציות אינן סחירות, לא ניתנות להעברה או לשעבוד. אולם, בתום תקופת ההבשלה - האופציות היו ניתנות למימוש למניות סחירות.
1.5 לפיכך, הפכה המנה הראשונה של האופציות לניתנת למימוש למניות בחודש אוקטובר 2001. אולם, טופז בחרה לממש אופציות בנובמבר 2001 ובחודש פברואר 2002. זלצמן בחרה לממש אופציות בנובמבר 2001 ובחודשים ינואר פברואר 2002.
1.6 ביום 22.4.03 ילדה טופז את בנה ויצאה לחופשת לידה של 12 שבועות. ביום 4.3.02 ילדה זלצמן את בנה ויצאה לחופשת לידה של 12 שבועות.
2. לצורך חישוב דמי לידה, סירב מל"ל לראות בסכומים שקיבלו התובעות כתוצאה מהמימוש, כשכר עבודה בשנת 2002. מבחינתו המועד הרלבנטי הוא המועד בו ניתן היה לממש את האופציות, קרי באוקטובר 2001, אף אם הן לא מומשו ואף אם לא נתקבלה כל הכנסה בפועל באותו מועד.
3. לטענת התובעות, המועד הרלבנטי הוא מועד המימוש בפועל, ולפיכך יש לראות בסכומים שקיבלו התובעות בשנת 2002, כתוצאה מהמימוש, כשכר בשנת 2002 ויש להכלילם בחישוב דמי הלידה.
4. התובעות טענו כי מועד החיוב במס הכנסה על האופציות לפי הלכת דר (ע"א 7034/99 פקיד שומה כפר סבא נ' יאיר דר), כשיש הגבלת עבירות על האופציות ואין אינן סחירות, הוא מועד המימוש ולא מועד ההבשלה.
5. עוד טענו התובעות, כי יש ליצור הרמוניה פנים מיסית, וכמו שמס הכנסה המתין עם גביית המס עד למועד המימוש, מן הראוי שגם המל"ל יעשה כן. שכן, בהלכת גדות (דב"ע נה/0-14 גדות תעשיות פטרוכימיות בע"מ נ' המוסד לביטוח לאומי), נקבע כי חוק הביטוח הלאומי נגרר בחיוביו אחרי הוראות מס הכנסה ושיקול דעתו של פקיד השומה גובר.
6. ביה"ד לעבודה ממשיך ומאמץ את הלכת גדות, לפיה החיוב לפי חוק הביטוח הלאומי הוא נגרר אחרי הוראות וקביעת הוראות פקודת מס הכנסה. הן לעניין ניכויים והן לעניין חיובי שומת הכנסה.
7. לשיטת ביה"ד לעבודה, הלכת דר לעניין מס הכנסה, קובעת כי המועד שבו הפכו האופציות לסחירות הוא המועד הקובע לעניין מועד החיוב למס הכנסה ולכן, זהו גם המועד הקובע לעניין חוק הביטוח הלאומי.
8. בהלכת דר, עסקו בשני מועדים בלבד, מועד ההקצאה ומועד המימוש, ואילו במקרה דידן נוסף מועד שלישי, הוא המועד בו האופציות ניתנות למימוש אך לא ממומשות בפועל משיקולים כאלה ואחרים של העובדים.
9. נפסק, האופציות שבידי התובעות הפכו לאופציות סחירות באוקטובר 2001 ובמועד זה יש לראותן כהכנסת עבודה החייבת במס. מחיר האופציות בהבשלה לעומת מחיר ההקצאה, זו הכנסת העבודה עליה יש לחייב בדמי ביטוח.
10. ממועד ההבשלה עד למימוש, ככל שיצמח רווח הרי שמדובר ברווח הוני אשר בגינו לא משולמים דמי ביטוח וממילא רווח זה לא יילקח בחשבון לעניין חישוב ההכנסה לצורך דמי הלידה. דחיית התביעה.
ההשלכות לגבי מועד החיוב במס הכנסה/ביטוח לאומי
לפסק דין זה חשיבות רבה, לאור העובדה שהוא בהחלט יכול להשפיע גם על החיוב על אופציות לעובדים למס הכנסה, למועד שבו נסתיימה תקופת ההבשלה שבו הפכו האופציות ניתנות להמרה למניות סחירות, ולא רק במועד המימוש בפועל.
ראוי שרשות המיסים תיתן דעתה בהקדם לעמדתה בהקשר לחיוב במס הכנסה, במועד שבו האופציות הופכות לסחירות, או לאשר דחיית מס - עד המועד שבו ימומשו בפועל, כשמדובר באופציות לפי סעיף 3(ט) לפקודת מס הכנסה.
לחלופין, הרי בחירה במסלול מיסוי האופציות לפי סעיף 102 לפקודת מס הכנסה, מבטיח כי מועד החיוב במס הכנסה ייעשה רק במועד המימוש בפועל בידי הנאמן.
אולם, עד היום לא ברורה עמדתו של המוסד לביטוח לאומי, בדבר החיוב בדמי ביטוח לאומי למקבלי אופציות שבחרו בהחלת הוראות סעיף 102 לפקודה עליהם. הן במסלול השכר עבודה והן במסלול רווח הון. שהרי מדובר בהוראה מיוחדת בפקודת מס הכנסה, החורגת מההוראות הרגילות של סעיף 3(ט) לפקודה, שרק הוא בהיותו כימות והבהרה של סעיף 2 לפקודה, מהווה מקור לחיוב בביטוח לאומי.
הכותב - מומחה לדיני מס, אתר מיסים ועסקים www.ralc.co.il.
הריבית בישראל לא הולכת לרדת בקרוב - הערכות הכלכלנים
הפד׳ ״שחרר את החגורה״ אבל אצלינו זה יקח עוד זמן: מתחזקות ההערכות האנליסטים שהריבית בישראל לא תרד בהחלטה הקרובה ב-29 לחודש - בפועלים מצביעים על אינפלציית ליבה גבוהה; במזרחי טפחות מעריכים שהריבית תישאר על כנה; בלידר ובפסגות מזהירים שהציפיות הנמוכות לאינפלציה הן לא מציאותיות מול המלחמה והגרעון
בעוד שבארה"ב הבנק הפדרלי חזר להוריד ריבית ועשה זאת לראשונה לשנת 2025, וצפוי להמשיך בהקלה המוניטרית עד לסוף השנה, בישראל הולכת ומתחזקת ההערכה כי בנק ישראל יעדיף להמתין. הסיבה העיקרית היא אי הוודאות הגיאופוליטית סביב המלחמה בעזה והשלכותיה על השקל, הצריכה וסחר החוץ. לכך מתווספת גם האינפלציה המקומית שעדיין לא משדרת ירידת מדרגה ברכיבים המרכזיים, כאשר מחירי השירותים והדיור נותרו "דביקים", בעוד שוק העבודה נותר הדוק מאוד, מה שמחזק את החשש מלחצי שכר. בעוד שברחבי העולם מתחילים לדבר על סביבת ריבית נמוכה יותר כבר במהלך 2025, בישראל עדיין אין קונצנזוס מתי תרד הריבית, וכלכלנים רבים סבורים שהקלה מוניטרית לא תתרחש בהחלטה הקרובה.
לידר: אינפלציית שירותים ושוק עבודה הדוק
בלידר מדגישים כי המדד האחרון, שהצביע על אינפלציה שנתית של 2.9%, מסתיר תמונה מורכבת
בהרבה. הירידה נבעה בעיקר מצניחה חריגה במחירי הטיסות לחו"ל, בעוד שהרכיבים המקומיים, שירותי דיור ושירותים אחרים, המשיכו לעלות בקצב מהיר. השכירות טיפסה ל-4.3% ובחוזים חדשים נרשם זינוק של 5.5%, ואילו שירותים אחרים האיצו ל-4.1% בעקבות עליית השכר והביקושים. כלומר,
בליבת המדד הלחצים האינפלציוניים נותרו חזקים. גם שוק העבודה מצביע על מגמה דומה: מספר המובטלים ירד, מספר המשרות הפנויות עלה, והיחס בין ביקוש להיצע עובדים טיפס לרמות גבוהות. התוצאה היא סביבה של מחסור בעובדים שממשיכה להזין את השכר, מצב שלא מאפשר לבנק ישראל להקל
בריבית כבר כעת. בלידר צופים הורדת ריבית אחת של בנק ישראל ב-3 החודשים הקרובים.
פסגות: ניהול סיכונים
בפסגות מתייחסים למדיניות הפד בארה"ב כאל "ניהול סיכונים", מונח שהושאל עוד מאלן גרינספאן ב-2004, אז זה הסתיים בבועת נדל"ן שהתפוצצה. הפעם, פאוול ניסה להצדיק את הורדת הריבית האחרונה כצעד זהיר שנועד להקדים תרופה למכה, אף שהנתונים הכלכליים לא מצביעים על האטה חריפה: המכירות הקמעונאיות עלו באוגוסט בקצב מרשים, הצריכה הפרטית ברבעון השלישי צפויה לצמוח בכ-2.5%-3%, וגם הייצור התעשייתי רשם עלייה מפתיעה.
בפסגות מעריכים כי גם בנק ישראל מתמודד עם דילמה לא פשוטה. הציפיות שהמלחמה בעזה תימשך עוד חודשים והשלכות הגיאופוליטיות של נאום "ספרטה" של ראש הממשלה מציבות סיכון ברור להמשך יציבות המשק. אמנם שוק העבודה המקומי נותר יציב, אך ציפיות האינפלציה לטווח הבינוני ירדו לשפל של כשנתיים, תרחיש שנראה אופטימי מדי לאור הגירעון המתרחב, העלויות הביטחוניות והחשש לפגיעה בסחר החוץ. במילים אחרות, פסגות מזהירים שהתמחור הנוכחי של שוקי ההון בישראל מגלם תסריט ורוד, אך הסבירות למימושו אינה גבוהה, ולכן ציפיות האינפלציה הנמוכות נראות לא מוצדקות.
- הריבית באנגליה נותרה ללא שינוי אבל הצמצום הכמותי מאט
- לקראת שיא חדש? הביטקוין מזנק על רקע הורדת הריבית של הפד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מזרחי טפחות: הריבית תרד בהדרגה אך לא בהחלטה הקרובה
במזרחי טפחות צופים כי הריבית תיוותר על 4.5% בהחלטה הקרובה, עם ירידה הדרגתית ל-3.5% בתוך שנה. האינפלציה השנתית אמנם חזרה לטווח היעד, אך סעיפי הדיור ממשיכים להטריד. גם סעיף הנסיעות
לחו"ל זינק ב-17% והוסיף 0.4% חריגים למדד, נתון שבבנק מעריכים שיתקן בהמשך, אך נכון לעכשיו הוא מעלה את המדד כלפי מעלה. במקביל, נתוני שוק העבודה נותרו הדוקים מאוד: שיעור האבטלה ירד ל-2.9%, שיעור ההשתתפות הצטמצם, והמשרות הפנויות עלו לרמות שלא נראו מאז 2022. בבנק
מציינים כי כל עוד הסביבה הביטחונית לא מתייצבת, קשה לראות בלחצי השכר משהו חולף, ולכן אין הצדקה מיידית להפחתת ריבית.
חג קניות שמח: עלייה ברכישות באשראי בערב ראש השנה
הציבור הישראלי מנצל את השעות לפני כניסת החג ומבצע רכישות בהיקפים גבוהים מאז שעות הבוקר. בין השעות 8:00 עד 11:00 בבוקר, ב-22 בספטמבר 2025, נרשמו במערכות שבא הוצאות בהיקף של 446.77 מיליון שקל, כך על פי נתוני שבא. מדובר בעלייה של 5.6% לעומת היקף ההוצאות
שנרשם אשתקד בערב ראש השנה
נתוני שבא SHVA , מפתחת ומנהלת מערכת התשלומים הלאומית בכרטיסי חיוב, מצביעים על כך שהציבור הישראלי מנצל את השעות לפני כניסת החג ומבצע רכישות בהיקפים גבוהים מאז שעות הבוקר. בין השעות 8:00 עד 11:00 בבוקר, ב-22 בספטמבר 2025, נרשמו במערכות שבא הוצאות בהיקף של 446.77 מיליון שקל.
מדובר בעלייה של 5.6% לעומת היקף ההוצאות שנרשם אשתקד בערב ראש השנה תשפ״ה, ביום שישי ה-2 באוקטובר 2024, שהיקף ההוצאות בין 8:00 ל-11:00 באותו היום הגיע ל-422.93 מיליון שקל. בערב ראש השנה
תשפ״ד, שחל ביום שישי ה-15 בספטמבר 2023, לפני פתיחת מלחמת חרבות ברזל, היקף ההוצאות בשעות האלה עמד על סכום כולל של 378.39 מיליון שקל.
שבא פרסמה באחרונה את התוצאות הכספיות לרבעון השני של 2025. הכנסות שבא הסתכמו ברבעון שעבר בכ-38.3 מיליון שקל, לעומת הכנסות של כ-37.5 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, וכ-38.2 מיליון שקל ברבעון הקודם. העלייה נבעה בעיקר מצמיחה בהכנסות מבוססות תנועה. הרווח התפעולי ברבעון השני של 2025 הגיע לכ-12.3 מיליון שקל, לעומת כ-14.7 מיליון שקל בתקופה המקבילה בשנה שעברה וכ-12.2 מיליון ברבעון הקודם. הרווח התפעולי הושפע בעיקר מעלייה בהוצאות הנובעות מהמשך חיזוק המערך הטכנולוגי ואבטחת מידע וכן עלייה בפחת. הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות ברבעון החולף הגיע לכ-13.4 מיליון שקל, לעומת כ-10.9 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב-2024, וכ-10.3 מיליון שקל ברבעון הקודם. העלייה מיוחסת ברובה לרווח על ניירות ערך למסחר.
- שבא מציגה עלייה בהכנסות אך שחיקה ברווח התפעולי
- למרות "עם כלביא", ירידה של 0.7% בלבד בהוצאות כרטיסי האשראי ביוני לעומת אשתקד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ביולי האחרון נרשם שיא כל הזמנים בהוצאות הציבור בכרטיסי אשראי, עם סכום כולל של כ-51.8 מיליארד שקל, עלייה של 11.9% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. מדובר בפעם הראשונה שהיקף ההוצאות החודשי חוצה את רף ה-50 מיליארד שקל. ממוצע ההוצאות היומי הגיע ל-1.671 מיליארד שקל - זינוק של 20.3% לעומת יוני, שבו התנהלה הלחימה במסגרת מבצע עם כלביא מול איראן. גם ביחס למאי האחרון, השיא הקודם, מדובר בעלייה של 8.8%. לפי מנכ"ל שב"א, איתן לב-טוב, מדובר ב"תיקון בהיבט של הצריכה במשק" שמבטא חזרה מהירה של הביקושים.
