הודו קונה והיצוא התעשייתי מישראל צמח במחצית ב-17%

התאחדות התעשיינים מעריכה, כי ב-2007 כולה ירשם גידול של כ-14% ביצוא התעשייתי. לאסיה נייצא על פי הצפי גם כן ב-14% יותר
שי פאוזנר |

במחצית הראשונה של 2007 - עלה היצוא התעשייתי (ללא יהלומים) לאסיה בכ-17% לעומת התקופה המקבילה אשתקד והסתכם בכ-2.4 מיליארד דולר. כך מסר דוד ארצי, יו"ר מועצת המנהלים של מכון היצוא, בהסתמכו על ניתוח של היחידה הכלכלית במכון היצוא.

ארצי ציין, כי העלייה נובעת בעיקר מגידול של כ-59% בייצוא התעשייתי (ללא יהלומים) להודו, לעומת התקופה המקבילה אשתקד והסתכם בכ-306 מיליון דולר (יצוין, כי היצוא להודו מהווה 13% מכלל היצוא התעשייתי של ישראל לאסיה), וכן מגידול של כ-34% ביצוא לדרום קוריאה לעומת התקופה המקבילה אשתקד והסתכם בכ-366 מיליון דולר. (הגידול ביצוא לדרום קוריאה תרם כ-27% מסך הגידול ביצוא התעשייתי למדינות אסיה).

יצוין כי, בשנת 2006 חל גידול של כ-16% ביצוא התעשייתי (ללא יהלומים) של ישראל לאסיה והסתכם בכ-4.4 מיליארד דולר.

ארצי מעריך, כי בשנת 2007 צפוי גידול של כ-14% ביצוא התעשייתי (ללא יהלומים) וכי לאסיה צפוי גידול של כ-14%, לכ-5 מיליארד דולר.

עוד עולה מניתוח מכון היצוא, כי היצוא לסין עלה במחצית הראשונה של 2007 בכ-11% לעומת התקופה המקבילה והסתכם בכ-424 מיליון דולר. היצוא ליפן עלה בכ-13% במחצית הראשונה של 2007 לעומת התקופה המקבילה והסתכם בכ-361 מיליון דולר.

מניתוח מכון היצוא מתברר עוד, כי היצוא התעשייתי (ללא יהלומים) לאזרבייג'ן, גדל בכ-470% במחצית הראשונה של שנת 2007 לעומת תקופה מקבילה אשתקד והסתכם בכ- 59 מיליון דולר. היצוא לפיליפינים עלה בכ-51% והסתכם בכ- 109 מיליון דולר; היצוא לוייטנאם עלה במחצית הראשונה של 2007 בכ-88% והסתכם בכ-35 מיליון דולר.

עוד עולה מניתוח מכון היצוא, כי היצוא לטייוואן ירד במחצית הראשונה של 2007 בכ-18% לעומת התקופה המקבילה והסתכם בכ-266 מיליון דולר, ירידה זו מהווה תרומה שלילית של כ- 17% לגידול ביצוא התעשייתי למדינות אסיה במחצית ראשונה של 2007; ביצוא לסינגפור חלה ירידה של כ- 3% לעומת תקופה מקבילה אשתקד והסתכם בכ- 176 מיליון דולר.

ביצוא למלזיה חלה ירידה של כ-12% בהשוואה לתקופה מקבילה אשתקד והסתכם בכ-32 מילון דולר; ביצוא התעשייתי (ללא יהלומים) לתאילנד חלה ירידה של כ-4% , לכ-65 מיליון דולר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

הצעה: עסקים עד מחזור של 300 אלף שקל לא ידווחו למס הכנסה; מה הסיכויים שזה יקרה?

כיום עסקים במחזור של 120 אלף שקל לא מדווחים לרשות המס; המטרה להגדיל את התקרה; למה זה טוב לכולם: לנישומים וגם לרשות המס? 

רן קידר |

עסקים במחזור של עד 120 אלף שקל לא מדווחים לרשויות המס. הפטור הזה ניתן לפני כשנה והוא מסתמן כהצלחה גדולה. מדובר במעל 150 אלף נישומים שחוץ מלהכביד על התשתיות של רשות המסים, לא באמת הצדיקו את הטיפול בהם. הגבייה באזור אפס, והטפסים והבירוקרטיה לקחו המון זמן ומשאבים גם לנישומים וגם לפקידי מס הכנסה.

ההחלטה הקודמת (הרחבה: רפורמת ה-"עוסק זעיר" כבר עובדת עבור עשרות אלפי ישראלים) היתה פשוטה כי גביית המס כאמור היתה אפסית. כעת מציע שי אהרונוביץ' להרחיב את התוכנית לעסקים עד מחזור של 300 אלף שקל. במספרים האלו כבר יש מס, אם כי, ברוב המקרים נמוך. 

עסקים מדווחים לרשויות המס על חברות מס לפי הכנסות בניכוי הוצאות.  בעסקים שעד מחזור של 120 אלף שקל (שעם הצמדה זה כבר קרוב ל-130 אלף שקל) רשות המס מגדירה הוצאות לפי שיעור המחזור, בלי הוכחת תשלום ובלי לשבור את הראש עם איסוף חשבוניות. יש כאלו שזה מתאים ונוח להם. אלו שיש להם יותר הוצאות יכולים להגיש אותם, אבל גם ככה הם לא עומדים ברף המס.

עסקים עם מחזור של 300 אלף, אמורים לקבל שיעור הוצאות מסוים כמוכר מבלי להוכיח זאת, אבל נראה שבמקרה הזה יהיו הרבה שיש להם יותר הוצאות. הם ידווחו במסלול הרגיל. כלומר, רשות המס תבטיח את עצמה על ידי כך שתאשר הוצאות אבל לא בסכום משמעותי מדי. וככה תהיה חבות מס לעסקים האלו. 

ולכן, יפנו אליה, רק כאלו שבאמת אין להם הוצאות משמעותיות. כל תוכנית כזו מקלה על המערכת, מקלה על הנישומים, וצריך לזכור שגם אין כאן פתח למילוט, הונאות, שקרים, ושמרווח הביטחון של רשות המס הוא גדול, תשלום המס במספרים האלו בהינתן הוצאות הוא נמוך מאוד, במקרה המקסימלי כמה אלפים בודדים בחודש.  

מצד שני מדובר על כמות גדולה של נישומים. על פי ההערכות יש כמה מאות אלפים שנופלים בקטגוריה הזו. 


מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הרוויח במילואים מעל 40 אלף שקל בחודש והוא פושט רגל; האם תגמולי המילואים יעברו לנושים?

רן קידר |
נושאים בכתבה מילואימניקים

יש בסיפור הזה כמה תובנות מעניינות - כולנו עם המילואימניקים, מגיע להם הרבה על השמירה, הגנה ועל הניצחונות. אין לאף אחד ספק בכך. הם ראויים לכל תשלום שיקבלו. חלק מהם גם בזכות כל המענקים מסביב הגיעו למספרים מאוד גבוהים. ההכנסות שלהם היו מעל השכר באזרחות, ושוב - זה מוצדק. אבל מה קורה אם באזרחות הם חייבים הרבה כסף - האם השכר במילואים יכסה את החוב כפי שלכאורה צריך להיות? אחרי הכל, דמיינו שמילואימניק הקים עסק ונפל ובדרך אנשים שילמו ולא קיבלו את השירות, האם בזכות העובדה שהוא מילואימניק הוא יקבל הקלה בהחזרת החוב לאזרחים התמימים האלו? זו שאלה קשה. התשובה היא כן.

בית המשפט הכריע והקל על מילואימניק שהעסק שלו נפל חודשים לפני המלחמה כי הוא מילואימניק בית המשפט השלום בירושלים, בשבתו כבית משפט לענייני חדלות פירעון, קבע בימים אלה כי תגמולי ימי מילואים המשולמים לחייבים המשרתים שירות מילואים ממושך, מוגנים, ולא יועברו לקופת הנשייה. ההחלטה ניתנה בימים אלה על ידי השופט עופר יובל, בעקבות מחלוקת ממושכת בין מילואימניק לבין הנאמן שמונה לו, שבמהלכה ייחס הנאמן למילואימניק ולבא כוחו חוסר תום לב והסתרת הכנסות.

בעקבות כישלון החופשה, האיצה החשיפה השלילית ברשתות החברתיות את קריסת חברת התיירות וגררה את החייב לחובות כבדים. במסגרת הבקשה לפתיחת הליך חדלות פירעון נאמדו חובותיו לנושיו בכ-3.42 מיליון שקלים. ימים ספורים לאחר שהוגשה הבקשה, פרצה מלחמת "חרבות ברזל". כבר ב-7 באוקטובר גויס החייב בצו 8 לשירות מילואים פעיל, ומאז הוא משרת ברציפות כרס״פ פלוגה בגדוד מילואים, כבר יותר מ-630 ימים ברציפות, לרבות שבתות וחגים.