ברק: יש להימנע מפגיעה בביהמ"ש ובמבקר
שר הביטחון ויו"ר מפלגת העבודה, אהוד ברק, נטל הערב צד ברור במחלוקת בין נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, ובין שר המשפטים, דניאל פרידמן, כשיצא להגנת ביניש – ונגד ראש הממשלה, אהוד אולמרט, בעימות בינו לבין מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס. "בית המשפט העליון ומבקר המדינה לא צריכים לנהל קמפיין מתמשך כדי להגן על מעמדם", אמר ברק בישיבת לשכה של העבודה, ורמז כי הוא מצדד בעמדת ביניש בסוגיית הדרך למינוי שופטים שעליה היא חלוקה עם פרידמן, כשהצהיר כי "צריך לשקול בכובד ראש כל שינוי בדפוס מעמדם" של בית המשפט העליון ושלטון החוק.
בכינוס שהתקיים הערב בבית מפלגת העבודה שבשכונת התקווה בתל-אביב, התייחס ברק לסכסוך הוותיק בין שר המשפטים לנשיאת העליון, שנסב בימים אלה על ההליך למינוי השופטים, כאשר השר פרידמן מעוניין במינוי שופטים מחוזיים באמצעות ועדת איתור חיצונית, ולא על ידי נשיאת בית המשפט העליון, כנהוג כיום.
שר הביטחון אמר בישיבה כי "בית המשפט העליון ושלטון החוק הם אבני יסוד בכל דמוקרטיה מתפקדת", ולפיכך יש לשקול בכובד ראש כל שינוי בדפוס מעמדם, ו"להימנע באופן מוחלט" מפגיעה בו.
ברק לא רק התייצב בגלוי נגד פרידמן, שמאחוריו עומד ראש הממשלה, אהוד
אולמרט, אלא אף צידד במבקר המדינה בסכסוך המתמשך בינו לבין אולמרט, שהתפוצץ לעיני המצלמות בשבוע שעבר.
דברי ברק בישיבת המפלגה הערב הצטרפו להערות שהשמיע בבוקר בישיבת סיעתו, בה התבטא באופן דומה ואמר כי "שלטון החוק בכלל ובית המשפט העליון בפרט יחד עם מבקר המדינה, הם אבני יסוד בדמוקרטיה, והדו-שיח בין הממשלה למוסדות האלה צריך להיות אמיתי ומכובד. אסור להשתלח במוסדות, וודאי שלא באנשים בתוך המוסדות".
יריבו המובס של ברק מהפריימריז, עמי אילון, הצטרף ליו"ר המפלגה וקרא לנוכחים בישיבה להפוך את ההתייצבות לצד בית המשפט העליון ונגד הממשלה, לעמדה מפורשת של העבודה. "מה שעומד לדיון זה ההגנה על בג"ץ", אמר אילון. "העבודה צריכה לומר שאנחנו מגנים ונגן על בג"ץ".
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services -1.81% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
