ברק: יש להימנע מפגיעה בביהמ"ש ובמבקר

שר הביטחון התייצב לימינם של נשיאת העליון ומבקר המדינה, במאבקם עם השר פרידמן ורה"מ. "ביהמ"ש והמבקר לא צריכים לנהל קמפיין להגנה על מעמדם"
נדב איל NRG |

שר הביטחון ויו"ר מפלגת העבודה, אהוד ברק, נטל הערב צד ברור במחלוקת בין נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, ובין שר המשפטים, דניאל פרידמן, כשיצא להגנת ביניש – ונגד ראש הממשלה, אהוד אולמרט, בעימות בינו לבין מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס. "בית המשפט העליון ומבקר המדינה לא צריכים לנהל קמפיין מתמשך כדי להגן על מעמדם", אמר ברק בישיבת לשכה של העבודה, ורמז כי הוא מצדד בעמדת ביניש בסוגיית הדרך למינוי שופטים שעליה היא חלוקה עם פרידמן, כשהצהיר כי "צריך לשקול בכובד ראש כל שינוי בדפוס מעמדם" של בית המשפט העליון ושלטון החוק.

בכינוס שהתקיים הערב בבית מפלגת העבודה שבשכונת התקווה בתל-אביב, התייחס ברק לסכסוך הוותיק בין שר המשפטים לנשיאת העליון, שנסב בימים אלה על ההליך למינוי השופטים, כאשר השר פרידמן מעוניין במינוי שופטים מחוזיים באמצעות ועדת איתור חיצונית, ולא על ידי נשיאת בית המשפט העליון, כנהוג כיום.

שר הביטחון אמר בישיבה כי "בית המשפט העליון ושלטון החוק הם אבני יסוד בכל דמוקרטיה מתפקדת", ולפיכך יש לשקול בכובד ראש כל שינוי בדפוס מעמדם, ו"להימנע באופן מוחלט" מפגיעה בו.

ברק לא רק התייצב בגלוי נגד פרידמן, שמאחוריו עומד ראש הממשלה, אהוד

אולמרט, אלא אף צידד במבקר המדינה בסכסוך המתמשך בינו לבין אולמרט, שהתפוצץ לעיני המצלמות בשבוע שעבר.

דברי ברק בישיבת המפלגה הערב הצטרפו להערות שהשמיע בבוקר בישיבת סיעתו, בה התבטא באופן דומה ואמר כי "שלטון החוק בכלל ובית המשפט העליון בפרט יחד עם מבקר המדינה, הם אבני יסוד בדמוקרטיה, והדו-שיח בין הממשלה למוסדות האלה צריך להיות אמיתי ומכובד. אסור להשתלח במוסדות, וודאי שלא באנשים בתוך המוסדות".

יריבו המובס של ברק מהפריימריז, עמי אילון, הצטרף ליו"ר המפלגה וקרא לנוכחים בישיבה להפוך את ההתייצבות לצד בית המשפט העליון ונגד הממשלה, לעמדה מפורשת של העבודה. "מה שעומד לדיון זה ההגנה על בג"ץ", אמר אילון. "העבודה צריכה לומר שאנחנו מגנים ונגן על בג"ץ".

לאתר NRG מעריב

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל

תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר 

רן קידר |

אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.

במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.


השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות. 


עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.


בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.