ברק: יש להימנע מפגיעה בביהמ"ש ובמבקר
שר הביטחון ויו"ר מפלגת העבודה, אהוד ברק, נטל הערב צד ברור במחלוקת בין נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, ובין שר המשפטים, דניאל פרידמן, כשיצא להגנת ביניש – ונגד ראש הממשלה, אהוד אולמרט, בעימות בינו לבין מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס. "בית המשפט העליון ומבקר המדינה לא צריכים לנהל קמפיין מתמשך כדי להגן על מעמדם", אמר ברק בישיבת לשכה של העבודה, ורמז כי הוא מצדד בעמדת ביניש בסוגיית הדרך למינוי שופטים שעליה היא חלוקה עם פרידמן, כשהצהיר כי "צריך לשקול בכובד ראש כל שינוי בדפוס מעמדם" של בית המשפט העליון ושלטון החוק.
בכינוס שהתקיים הערב בבית מפלגת העבודה שבשכונת התקווה בתל-אביב, התייחס ברק לסכסוך הוותיק בין שר המשפטים לנשיאת העליון, שנסב בימים אלה על ההליך למינוי השופטים, כאשר השר פרידמן מעוניין במינוי שופטים מחוזיים באמצעות ועדת איתור חיצונית, ולא על ידי נשיאת בית המשפט העליון, כנהוג כיום.
שר הביטחון אמר בישיבה כי "בית המשפט העליון ושלטון החוק הם אבני יסוד בכל דמוקרטיה מתפקדת", ולפיכך יש לשקול בכובד ראש כל שינוי בדפוס מעמדם, ו"להימנע באופן מוחלט" מפגיעה בו.
ברק לא רק התייצב בגלוי נגד פרידמן, שמאחוריו עומד ראש הממשלה, אהוד
אולמרט, אלא אף צידד במבקר המדינה בסכסוך המתמשך בינו לבין אולמרט, שהתפוצץ לעיני המצלמות בשבוע שעבר.
דברי ברק בישיבת המפלגה הערב הצטרפו להערות שהשמיע בבוקר בישיבת סיעתו, בה התבטא באופן דומה ואמר כי "שלטון החוק בכלל ובית המשפט העליון בפרט יחד עם מבקר המדינה, הם אבני יסוד בדמוקרטיה, והדו-שיח בין הממשלה למוסדות האלה צריך להיות אמיתי ומכובד. אסור להשתלח במוסדות, וודאי שלא באנשים בתוך המוסדות".
יריבו המובס של ברק מהפריימריז, עמי אילון, הצטרף ליו"ר המפלגה וקרא לנוכחים בישיבה להפוך את ההתייצבות לצד בית המשפט העליון ונגד הממשלה, לעמדה מפורשת של העבודה. "מה שעומד לדיון זה ההגנה על בג"ץ", אמר אילון. "העבודה צריכה לומר שאנחנו מגנים ונגן על בג"ץ".
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
