אופיו של התיקון הנוכחי
החשש מפני משבר פיננסי עולמי שב ותפס כותרות כאשר קרנות גידור בארה"ב ובעולם החלו לדווח על הפסדים. הדבר התבטא בעליה במחזורים ובמסחר תנודתי במיוחד. האג"ח לעשר שנים של ממשלת ארה"ב המשיכה לשמש כעוגן של בטחון וירדה אל מתחת לרמה של 4.8% ובהתאמה התחזק הדולר מול מרבית המטבעות העיקריים. בסיכום שבועי ירד מדד ה- S&P500 ב-1.1% מדד היורוסטוקס האירופאי ב-0.4% מדד הניקיי ב-5.6% ובשווקים המתעוררים נרשמה ירידה של 4.1%. מחירה של חבית נפט טיפס אל עבר 78$ לחבית ושב לרמה של 76$ בסופו של השבוע.
ההדרדרות במצבו של שוק הסאבפריים למשכנתאות בחודש החולף תרמה לליבוי החששות שהלכו והתחזקו עם כל אירוע נוסף: קרנות גידור שהשקיעו במגזר זה הודיעו על מחיקות מקיפות בשוויון, חברות הדירוג של אג"ח קונצרני הורידו דירוג למאות רבות של אג"ח מגובה משכנתאות, יו"ר הפד הודיע על הנמכת תחזית הצמיחה השנתית של ארה"ב (בפעם השלישית השנה) ולא מעט חברות נתקלו בקשיים לגייס הון. החששות למחנק אשראי וחששות מפני התייבשותה של הנזילות העולמית, גברו מאוד בימים אלו.
הירידה החדה בתשואה על האג"ח ל-10 שנים של ממשלת ארה"ב, מרמה של 5.19% בראשית יולי לרמה של 4.77% בסופו, הינה גדולה יותר מזו המקבלת תמיכה על ידי הגורמים המקרו-כלכליים. כך גם לגבי הדולר שהתחזק ועלה מהמצולות בהם שקע מול האירו, ומהשפל של 26 השנים האחרונות מול הלירה סטרלניג. מהלך זה ארע בניגוד למה שניתן היה לצפות לנוכח פערי הריביות הקיימים ואלה הצפויים בעתיד.
שתי התוצאות הללו מוסברות ב"בריחה לאיכות" – השקעה בנכס בטוח יחסית, על חשבון נכסים מסוכנים יותר: שווקים מתעוררים, מניות, אג"ח קונצרני ומכשירי השקעה מתוחכמים. זה גם הגורם המבדל את התיקון הנוכחי לעומת שני התיקונים קודמים שפקדו את השווקים: במאי-יוני 2006 ובסוף פברואר 2007, שעיקרם היה ירידות בשוקי המניות ברחבי העולם, ללא בריחה מהותית לנכסים בטוחים יותר.
אופיו המיוחד של התיקון הנוכחי פירושו סכנה שהוא אכן ידרדר לכדי משבר. עם זאת, מספר סיבות גורמות לנו להעריך שגם אם התיקון יהיה עמוק ומתמשך, הוא לא ייהפך למשבר פיננסי עולמי: רווחי החברות בארה"ב ובעולם נהנים מזה תקופה ארוכה מעליה, הבנקים המרכזיים בעולם רכשו את אומנם של השווקים ובמקרה הצורך הפחתות הריבית מצדם עשויה לתמוך שוב בנזילות העולמית. בנוסף, הנזילות העולמית, התומכת בעליות בשוקי הכספים, עדיין נמצאת ברמות שיא.
השבוע הקרוב בארה"ב יביא עמו את פרסום דוח התעסוקה הכולל את המספר על סך המשרות החדשות שנוספו למשק בחודש יולי ואת החלטת הריבית של הפד לטווח הקצר. באירופה צפוי להתפרסם נתונים על המסחר הקמעונאי ומדד מנהלי הרכש במגזר השירותים. ביפן יתפרסם הדוח על הזמנות של ציוד ממוכן.
*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

דמרי ביביסט - אז מה?
ויכוח סוער בין ראול סרוגו שטען כי נתניהו מזניח את התשתיות ומותיר מעל ל-80 אלף דירות לא מכורות. אל מול יגאל דמרי, בעל השליטה בחברת דמרי, אשר השיב כי הכלכלה חזקה והנתונים מופרזים. מעבר ללהט הפוליטי, ברור שהבורסה, שוק ההון והכלכלה הישראלית פועלים על פי חוקי שוק ולא על פי נאמנות פוליטית
הוויכוח שפרץ בין ראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים לשעבר, לבין יגאל דמרי, בעל השליטה בחברת דמרי דמרי 3.17% , העוסקת בבנייה למגורים,ייזום פרוייקטים ונדל"ן מניב - על במת כנס הנדל"ן השנתי של הוועדה המרחבית לתכנון ובנייה
"זמורה" והמרכז האקדמי פרס, היה סוער, טעון, ובעיקר סימבולי. סרוגו האשים כי ראש הממשלה בנימין נתניהו “זנח את נושא פיתוח התשתיות” וכי “יש מעל ל-80 אלף דירות שלא נמכרו”, וטען שהממשלה עסוקה בכיבוי שריפות במקום בחזון ארוך טווח. דמרי מצדו ענה ושאל: “למה אתה מתלונן
על ראש הממשלה? מזל שלנו שהוא ראש הממשלה! הכלכלה חזקה. לא מכיר מספרים של 80 אלף, מהיכרותי מדובר ב־20-30 אלף דירות. אתם רק מחפשים את מה שרע. דבר אחד חסר לנו - קצת יותר אחדות”. מדובר על שתי תפסיות שונות שביניהן שוק אחד שמתמחר הכול לפי חוקי כלכלה ולא לפי נאמנות
פוליטית.
הבורסה ושוק ההון אינם ימין פוליטי או שמאל פוליטי. הם מערכת תמחור של סיכונים וציפיות. הבורסה במיוחד אגב - מתמחרת את הציפיות של הפועלים בשוק. מניות של חברות בנייה עולות או יורדות לפי האופן שבו פועלת החברה. בין היתר בוחנים אותה על פי קצב מכירת הדירות, שיעור רווח גולמי, עלויות מימון, רמת המלאי והנזילות, והיכולת של הנהלה לעמוד ביעדים. מצד האג"ח, הקבלנים לא מתומחרים לפי מחיאות כפיים או עידוד מהקהל, אלא מבחינה מעמיקה של לוחות סילוקין, ביטחונות, יחס כיסוי חוב, ריבית שמשולמת, ההיסטוריה של אותה חברה ואיך היא שילמה ועמדה בהתחייבויותיה בעבר. גם בנק מלווה לא מעניק ליווי סגור על בסיס דעות פוליטיות, אלא על בסיס קדם-מכירות, הון עצמי, איכות הבטוחות ויכולת ביצוע.
מנקודת המבט הזאת, הוויכוח על “כמה מלאי לא מכור יש” פחות חשוב משנדמה. מעבר לכך שהגדרה של “מלאי לא מכור” יכולה להשתנות (דירות גמורות לעומת דירות בשלד, היתרי בנייה וכו') השוק ממילא בוחן כל פרויקט לגופו: היכן הוא ממוקם, איזה מוצר הוא מציע, האם המחיר תואם את כוח הקנייה המקומי, ומהו קצב המכירות בפועל. חשוב לציין - זה לא אומר שהפוליטיקה לא משפיעה. היא בהחלט משפיעה, אבל דרך מדיניות קונקרטית שמזיזה פרמטרים כלכליים, לא דרך זהות המצביע או העדפתו. כשיש האצה בהיתרי בנייה ובהליכי תכנון, עקומת ההיצע זזה. כשמאושרות מכסות לעובדים זרים בענף, עלויות וזמני ביצוע משתנים. כשמקדמים תשתיות תחבורה ומפחיתים היטלי פיתוח - תמחור הקרקע משתנה. וכשהריבית בבנק ישראל יורדת או עולה: לוחות התשלומים, כדאיות המשכנתאות ותמחור האשראי בענף מתעדכנים כמעט באופן מיידי.
מהסיבה הזו, גם אם נשמעים נתונים שונים על מספר הדירות הלא מכורות, המשקיע הסביר שואל את עצמו: מה קצב המכירות של החברות הציבוריות, מהו שיעור הריבית על ההיוון על נדל"ן שבידה, כמה תזרים חופשי נותר אחרי שירות החוב, עד כמה הפרויקטים ממונפים, והאם יש התאמה בין מחיר המוצר לבין כושר ההחזר של משקי הבית. עיתוי, תמחור, ותמהיל, אלה שלוש מילים שמכריעות יותר מכל ויכוח פוליטי בהקשר של חברות נדל"ן בדגש על חברות בנייה.
- "דירה ממוצעת בישראל צריכה לעלות מיליון שקל" - לא תאמינו מי אומר את זה?
- התאחדות הקבלנים; רוני בריק צפוי להחליף את ראול סרוגו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומה לגבי “הכלכלה חזקה”?
גם כאן, התשובה נקבעת במדדים אמפיריים ודי ברורים: תעסוקה, שכר ריאלי, קצב אשראי, נפח משכנתאות, התחלות בנייה ומדדי מחירים. זה לא נקבע לפי אהדה למנהיג זה או אחר. חברות ותיקות יודעות לעבוד טוב גם בסביבה מאתגרת: הן מצמצמות מלאי איטי,
משנות תמהילי דירות, מציעות מסלולי תשלום (20/80 וכד'), ומנהלות את התזרים בזהירות. אחרות יתקשו יותר. אגב, לאחר שבנק ישראל הגביל את מבצעי ה-20/80 בתחילת השנה וקיבלנו הסברים בדוחות של חברות הנדל"ן למגורים שזה מה שהאיט את המכירות. כעת הן מקבלות 'סוכריה' חדשה - חבל הצלה ליזמים - תוספת לשטח הממ"ד תקזז את ירידת המחירים.