אופיו של התיקון הנוכחי
החשש מפני משבר פיננסי עולמי שב ותפס כותרות כאשר קרנות גידור בארה"ב ובעולם החלו לדווח על הפסדים. הדבר התבטא בעליה במחזורים ובמסחר תנודתי במיוחד. האג"ח לעשר שנים של ממשלת ארה"ב המשיכה לשמש כעוגן של בטחון וירדה אל מתחת לרמה של 4.8% ובהתאמה התחזק הדולר מול מרבית המטבעות העיקריים. בסיכום שבועי ירד מדד ה- S&P500 ב-1.1% מדד היורוסטוקס האירופאי ב-0.4% מדד הניקיי ב-5.6% ובשווקים המתעוררים נרשמה ירידה של 4.1%. מחירה של חבית נפט טיפס אל עבר 78$ לחבית ושב לרמה של 76$ בסופו של השבוע.
ההדרדרות במצבו של שוק הסאבפריים למשכנתאות בחודש החולף תרמה לליבוי החששות שהלכו והתחזקו עם כל אירוע נוסף: קרנות גידור שהשקיעו במגזר זה הודיעו על מחיקות מקיפות בשוויון, חברות הדירוג של אג"ח קונצרני הורידו דירוג למאות רבות של אג"ח מגובה משכנתאות, יו"ר הפד הודיע על הנמכת תחזית הצמיחה השנתית של ארה"ב (בפעם השלישית השנה) ולא מעט חברות נתקלו בקשיים לגייס הון. החששות למחנק אשראי וחששות מפני התייבשותה של הנזילות העולמית, גברו מאוד בימים אלו.
הירידה החדה בתשואה על האג"ח ל-10 שנים של ממשלת ארה"ב, מרמה של 5.19% בראשית יולי לרמה של 4.77% בסופו, הינה גדולה יותר מזו המקבלת תמיכה על ידי הגורמים המקרו-כלכליים. כך גם לגבי הדולר שהתחזק ועלה מהמצולות בהם שקע מול האירו, ומהשפל של 26 השנים האחרונות מול הלירה סטרלניג. מהלך זה ארע בניגוד למה שניתן היה לצפות לנוכח פערי הריביות הקיימים ואלה הצפויים בעתיד.
שתי התוצאות הללו מוסברות ב"בריחה לאיכות" – השקעה בנכס בטוח יחסית, על חשבון נכסים מסוכנים יותר: שווקים מתעוררים, מניות, אג"ח קונצרני ומכשירי השקעה מתוחכמים. זה גם הגורם המבדל את התיקון הנוכחי לעומת שני התיקונים קודמים שפקדו את השווקים: במאי-יוני 2006 ובסוף פברואר 2007, שעיקרם היה ירידות בשוקי המניות ברחבי העולם, ללא בריחה מהותית לנכסים בטוחים יותר.
אופיו המיוחד של התיקון הנוכחי פירושו סכנה שהוא אכן ידרדר לכדי משבר. עם זאת, מספר סיבות גורמות לנו להעריך שגם אם התיקון יהיה עמוק ומתמשך, הוא לא ייהפך למשבר פיננסי עולמי: רווחי החברות בארה"ב ובעולם נהנים מזה תקופה ארוכה מעליה, הבנקים המרכזיים בעולם רכשו את אומנם של השווקים ובמקרה הצורך הפחתות הריבית מצדם עשויה לתמוך שוב בנזילות העולמית. בנוסף, הנזילות העולמית, התומכת בעליות בשוקי הכספים, עדיין נמצאת ברמות שיא.
השבוע הקרוב בארה"ב יביא עמו את פרסום דוח התעסוקה הכולל את המספר על סך המשרות החדשות שנוספו למשק בחודש יולי ואת החלטת הריבית של הפד לטווח הקצר. באירופה צפוי להתפרסם נתונים על המסחר הקמעונאי ומדד מנהלי הרכש במגזר השירותים. ביפן יתפרסם הדוח על הזמנות של ציוד ממוכן.
*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
