אופיו של התיקון הנוכחי
החשש מפני משבר פיננסי עולמי שב ותפס כותרות כאשר קרנות גידור בארה"ב ובעולם החלו לדווח על הפסדים. הדבר התבטא בעליה במחזורים ובמסחר תנודתי במיוחד. האג"ח לעשר שנים של ממשלת ארה"ב המשיכה לשמש כעוגן של בטחון וירדה אל מתחת לרמה של 4.8% ובהתאמה התחזק הדולר מול מרבית המטבעות העיקריים. בסיכום שבועי ירד מדד ה- S&P500 ב-1.1% מדד היורוסטוקס האירופאי ב-0.4% מדד הניקיי ב-5.6% ובשווקים המתעוררים נרשמה ירידה של 4.1%. מחירה של חבית נפט טיפס אל עבר 78$ לחבית ושב לרמה של 76$ בסופו של השבוע.
ההדרדרות במצבו של שוק הסאבפריים למשכנתאות בחודש החולף תרמה לליבוי החששות שהלכו והתחזקו עם כל אירוע נוסף: קרנות גידור שהשקיעו במגזר זה הודיעו על מחיקות מקיפות בשוויון, חברות הדירוג של אג"ח קונצרני הורידו דירוג למאות רבות של אג"ח מגובה משכנתאות, יו"ר הפד הודיע על הנמכת תחזית הצמיחה השנתית של ארה"ב (בפעם השלישית השנה) ולא מעט חברות נתקלו בקשיים לגייס הון. החששות למחנק אשראי וחששות מפני התייבשותה של הנזילות העולמית, גברו מאוד בימים אלו.
הירידה החדה בתשואה על האג"ח ל-10 שנים של ממשלת ארה"ב, מרמה של 5.19% בראשית יולי לרמה של 4.77% בסופו, הינה גדולה יותר מזו המקבלת תמיכה על ידי הגורמים המקרו-כלכליים. כך גם לגבי הדולר שהתחזק ועלה מהמצולות בהם שקע מול האירו, ומהשפל של 26 השנים האחרונות מול הלירה סטרלניג. מהלך זה ארע בניגוד למה שניתן היה לצפות לנוכח פערי הריביות הקיימים ואלה הצפויים בעתיד.
שתי התוצאות הללו מוסברות ב"בריחה לאיכות" – השקעה בנכס בטוח יחסית, על חשבון נכסים מסוכנים יותר: שווקים מתעוררים, מניות, אג"ח קונצרני ומכשירי השקעה מתוחכמים. זה גם הגורם המבדל את התיקון הנוכחי לעומת שני התיקונים קודמים שפקדו את השווקים: במאי-יוני 2006 ובסוף פברואר 2007, שעיקרם היה ירידות בשוקי המניות ברחבי העולם, ללא בריחה מהותית לנכסים בטוחים יותר.
אופיו המיוחד של התיקון הנוכחי פירושו סכנה שהוא אכן ידרדר לכדי משבר. עם זאת, מספר סיבות גורמות לנו להעריך שגם אם התיקון יהיה עמוק ומתמשך, הוא לא ייהפך למשבר פיננסי עולמי: רווחי החברות בארה"ב ובעולם נהנים מזה תקופה ארוכה מעליה, הבנקים המרכזיים בעולם רכשו את אומנם של השווקים ובמקרה הצורך הפחתות הריבית מצדם עשויה לתמוך שוב בנזילות העולמית. בנוסף, הנזילות העולמית, התומכת בעליות בשוקי הכספים, עדיין נמצאת ברמות שיא.
השבוע הקרוב בארה"ב יביא עמו את פרסום דוח התעסוקה הכולל את המספר על סך המשרות החדשות שנוספו למשק בחודש יולי ואת החלטת הריבית של הפד לטווח הקצר. באירופה צפוי להתפרסם נתונים על המסחר הקמעונאי ומדד מנהלי הרכש במגזר השירותים. ביפן יתפרסם הדוח על הזמנות של ציוד ממוכן.
*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

התמ"ג זינק ב-11% ברבעון השלישי של 2025, הצריכה ב-21%
הצריכה הפרטית, ההשקעות והייצוא הובילו את הצמיחה לאחר הירידה החדה ברבעון השני על רקע מלחמת "עם כלביא"; התמ"ג לנפש עלה ב-9.5%
התמ"ג רשם קפיצה חדה ברבעון השלישי של שנת 2025, עם עלייה של 11% בחישוב שנתי (2.6% בחישוב רבעוני), כך על פי האומדן השני של החשבונות הלאומיים שפרסמה היום הלמ"ס. העלייה החדה משקפת התאוששות משמעותית בפעילות הכלכלית, לאחר ירידה של 4.8% בתמ"ג ברבעון השני של
השנה, שנרשמה בעקבות מלחמת "עם כלביא" והשפעותיה על המשק.
על פי נתוני הלמ"ס, הצמיחה ברבעון השלישי נובעת יותר מכל מהתאוששות חזקה בצריכה הפרטית, מגידול חד בהשקעות בנכסים קבועים ומעלייה ביצוא הסחורות והשירותים. במקביל, נרשמה גם עלייה מתונה יחסית בצריכה הציבורית, בעוד היבוא עלה בשיעור דו-ספרתי, דבר המעיד על חידוש הביקושים במשק.
תוצר מקומי גולמי לנפש נתונים מנוכי עונתיות, בשקלים
תמ"ג - נתונים מנוכי עונתיות שינוי כמותי לעומת רבעון קודם בחישוב שנתי
צריכה פרטית
בפילוח לפי רכיבי התוצר, עולה כי ההוצאות על צריכה פרטית זינקו ב־21.6% בחישוב שנתי (5% בחישוב רבעוני), לאחר ירידה של 5.1% ברבעון השני. הצריכה הפרטית לנפש עלתה ב-19.9% בחישוב שנתי. העלייה בצריכה הפרטית נרשמה כמעט בכל סעיפי ההוצאה, ובפרט במוצרים ברי-קיימא (למשל ריהוט, מקררים ומכונות כביסה) וברי-קיימא למחצה (למשל בגדים, נעליים וחפצים לבית).
