אופיו של התיקון הנוכחי

הדיווחים על ההפסדים שספגו משקיעים רבים אשר נחשפו להשקעה בשוק הסאבפריים למשכנתאות הובילו לשבוע שלישי של ירידות בשוקי הכספים בעולם.
רן בן חמו |

החשש מפני משבר פיננסי עולמי שב ותפס כותרות כאשר קרנות גידור בארה"ב ובעולם החלו לדווח על הפסדים. הדבר התבטא בעליה במחזורים ובמסחר תנודתי במיוחד. האג"ח לעשר שנים של ממשלת ארה"ב המשיכה לשמש כעוגן של בטחון וירדה אל מתחת לרמה של 4.8% ובהתאמה התחזק הדולר מול מרבית המטבעות העיקריים. בסיכום שבועי ירד מדד ה- S&P500 ב-1.1% מדד היורוסטוקס האירופאי ב-0.4% מדד הניקיי ב-5.6% ובשווקים המתעוררים נרשמה ירידה של 4.1%. מחירה של חבית נפט טיפס אל עבר 78$ לחבית ושב לרמה של 76$ בסופו של השבוע.

ההדרדרות במצבו של שוק הסאבפריים למשכנתאות בחודש החולף תרמה לליבוי החששות שהלכו והתחזקו עם כל אירוע נוסף: קרנות גידור שהשקיעו במגזר זה הודיעו על מחיקות מקיפות בשוויון, חברות הדירוג של אג"ח קונצרני הורידו דירוג למאות רבות של אג"ח מגובה משכנתאות, יו"ר הפד הודיע על הנמכת תחזית הצמיחה השנתית של ארה"ב (בפעם השלישית השנה) ולא מעט חברות נתקלו בקשיים לגייס הון. החששות למחנק אשראי וחששות מפני התייבשותה של הנזילות העולמית, גברו מאוד בימים אלו.

הירידה החדה בתשואה על האג"ח ל-10 שנים של ממשלת ארה"ב, מרמה של 5.19% בראשית יולי לרמה של 4.77% בסופו, הינה גדולה יותר מזו המקבלת תמיכה על ידי הגורמים המקרו-כלכליים. כך גם לגבי הדולר שהתחזק ועלה מהמצולות בהם שקע מול האירו, ומהשפל של 26 השנים האחרונות מול הלירה סטרלניג. מהלך זה ארע בניגוד למה שניתן היה לצפות לנוכח פערי הריביות הקיימים ואלה הצפויים בעתיד.

שתי התוצאות הללו מוסברות ב"בריחה לאיכות" – השקעה בנכס בטוח יחסית, על חשבון נכסים מסוכנים יותר: שווקים מתעוררים, מניות, אג"ח קונצרני ומכשירי השקעה מתוחכמים. זה גם הגורם המבדל את התיקון הנוכחי לעומת שני התיקונים קודמים שפקדו את השווקים: במאי-יוני 2006 ובסוף פברואר 2007, שעיקרם היה ירידות בשוקי המניות ברחבי העולם, ללא בריחה מהותית לנכסים בטוחים יותר.

אופיו המיוחד של התיקון הנוכחי פירושו סכנה שהוא אכן ידרדר לכדי משבר. עם זאת, מספר סיבות גורמות לנו להעריך שגם אם התיקון יהיה עמוק ומתמשך, הוא לא ייהפך למשבר פיננסי עולמי: רווחי החברות בארה"ב ובעולם נהנים מזה תקופה ארוכה מעליה, הבנקים המרכזיים בעולם רכשו את אומנם של השווקים ובמקרה הצורך הפחתות הריבית מצדם עשויה לתמוך שוב בנזילות העולמית. בנוסף, הנזילות העולמית, התומכת בעליות בשוקי הכספים, עדיין נמצאת ברמות שיא.

השבוע הקרוב בארה"ב יביא עמו את פרסום דוח התעסוקה הכולל את המספר על סך המשרות החדשות שנוספו למשק בחודש יולי ואת החלטת הריבית של הפד לטווח הקצר. באירופה צפוי להתפרסם נתונים על המסחר הקמעונאי ומדד מנהלי הרכש במגזר השירותים. ביפן יתפרסם הדוח על הזמנות של ציוד ממוכן.

*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותלוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשות

יד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס

מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR

ליאור דנקנר |

מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.


יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט

2005 - ההתחלה הצנועה

שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.

2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת

רובה ארבל  נשק
צילום: אנצו גוש IWI מקבוצת SK

מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל

דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות

רן קידר |
נושאים בכתבה תעשייה ביטחונית

דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.

לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.

המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.

המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.

החשש: פתח לשחיתות

ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.