אופיו של התיקון הנוכחי

הדיווחים על ההפסדים שספגו משקיעים רבים אשר נחשפו להשקעה בשוק הסאבפריים למשכנתאות הובילו לשבוע שלישי של ירידות בשוקי הכספים בעולם.
רן בן חמו |

החשש מפני משבר פיננסי עולמי שב ותפס כותרות כאשר קרנות גידור בארה"ב ובעולם החלו לדווח על הפסדים. הדבר התבטא בעליה במחזורים ובמסחר תנודתי במיוחד. האג"ח לעשר שנים של ממשלת ארה"ב המשיכה לשמש כעוגן של בטחון וירדה אל מתחת לרמה של 4.8% ובהתאמה התחזק הדולר מול מרבית המטבעות העיקריים. בסיכום שבועי ירד מדד ה- S&P500 ב-1.1% מדד היורוסטוקס האירופאי ב-0.4% מדד הניקיי ב-5.6% ובשווקים המתעוררים נרשמה ירידה של 4.1%. מחירה של חבית נפט טיפס אל עבר 78$ לחבית ושב לרמה של 76$ בסופו של השבוע.

ההדרדרות במצבו של שוק הסאבפריים למשכנתאות בחודש החולף תרמה לליבוי החששות שהלכו והתחזקו עם כל אירוע נוסף: קרנות גידור שהשקיעו במגזר זה הודיעו על מחיקות מקיפות בשוויון, חברות הדירוג של אג"ח קונצרני הורידו דירוג למאות רבות של אג"ח מגובה משכנתאות, יו"ר הפד הודיע על הנמכת תחזית הצמיחה השנתית של ארה"ב (בפעם השלישית השנה) ולא מעט חברות נתקלו בקשיים לגייס הון. החששות למחנק אשראי וחששות מפני התייבשותה של הנזילות העולמית, גברו מאוד בימים אלו.

הירידה החדה בתשואה על האג"ח ל-10 שנים של ממשלת ארה"ב, מרמה של 5.19% בראשית יולי לרמה של 4.77% בסופו, הינה גדולה יותר מזו המקבלת תמיכה על ידי הגורמים המקרו-כלכליים. כך גם לגבי הדולר שהתחזק ועלה מהמצולות בהם שקע מול האירו, ומהשפל של 26 השנים האחרונות מול הלירה סטרלניג. מהלך זה ארע בניגוד למה שניתן היה לצפות לנוכח פערי הריביות הקיימים ואלה הצפויים בעתיד.

שתי התוצאות הללו מוסברות ב"בריחה לאיכות" – השקעה בנכס בטוח יחסית, על חשבון נכסים מסוכנים יותר: שווקים מתעוררים, מניות, אג"ח קונצרני ומכשירי השקעה מתוחכמים. זה גם הגורם המבדל את התיקון הנוכחי לעומת שני התיקונים קודמים שפקדו את השווקים: במאי-יוני 2006 ובסוף פברואר 2007, שעיקרם היה ירידות בשוקי המניות ברחבי העולם, ללא בריחה מהותית לנכסים בטוחים יותר.

אופיו המיוחד של התיקון הנוכחי פירושו סכנה שהוא אכן ידרדר לכדי משבר. עם זאת, מספר סיבות גורמות לנו להעריך שגם אם התיקון יהיה עמוק ומתמשך, הוא לא ייהפך למשבר פיננסי עולמי: רווחי החברות בארה"ב ובעולם נהנים מזה תקופה ארוכה מעליה, הבנקים המרכזיים בעולם רכשו את אומנם של השווקים ובמקרה הצורך הפחתות הריבית מצדם עשויה לתמוך שוב בנזילות העולמית. בנוסף, הנזילות העולמית, התומכת בעליות בשוקי הכספים, עדיין נמצאת ברמות שיא.

השבוע הקרוב בארה"ב יביא עמו את פרסום דוח התעסוקה הכולל את המספר על סך המשרות החדשות שנוספו למשק בחודש יולי ואת החלטת הריבית של הפד לטווח הקצר. באירופה צפוי להתפרסם נתונים על המסחר הקמעונאי ומדד מנהלי הרכש במגזר השירותים. ביפן יתפרסם הדוח על הזמנות של ציוד ממוכן.

*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סופרמרקט אינפלציה קניות
צילום: תמר מצפי

מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות

אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה אינפלציה OECD

מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.

בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!

המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD  

www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf


תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם

כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':

בנקים קרדיט מערכתבנקים קרדיט מערכת

המס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"

שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות

צלי אהרון |
נושאים בכתבה בנקים

דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי. 

חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.

עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה. 


בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל. 



המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית

בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.