בג"ץ נגד מזוז: צו על-תנאי בפרשת קצב

בהחלטה דרמטית הוציאו 5 שופטי בג"ץ צו על-תנאי נגד היועמ"ש בפרשת עסקת הטיעון עם קצב. המשמעות: העסקה לא תתממש עד שמזוז ישיב מדוע לא יחזור בו מההחלטה להגיע לעסקת טיעון
שמואל מיטלמן NRG |

החלטת דרמטית של בג"ץ: חמשת שופטי ההרכב המורחב שדנו הבוקר בשש העתירות נגד עסקת הטיעון של הנשיא המתפטר, משה קצב, הוציאו בצהריים צו על תנאי נגד היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, בפרשת עסקת הטיעון וביקשו ממנו להבהיר מספר סוגיות מרכזיות בפרשה. עד לתשובת מזוז לא תוכל הפרקליטות לממש את עסקת הטיעון עם הנשיא לשעבר.

בצו שהקריאה בצהריים נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, מתבקש היועץ המשפטי להשיב על שלוש סוגיות מרכזיות בפרשה. הסוגייה הראשונה אליה נדרש מזוז הינה מדוע לא יחזור בו מהחלטתו להגיע להסדר טיעון בתיק, ומדוע לא יוגש כתב אישום גם בעניינה של המתלוננת א' מבית הנשיא.

הסוגייה השנייה אליה יידרש מזוז היא מדוע תקופת כהונתו של קצב לא תיחשב במסגרת תקופת ההתיישנות על העבירות שיוחסו לו על ידי חלק מהמתלוננות. הסוגייה השלישית שתעמוד על הפרק הינה מדוע לא יבוטל הסדר הטיעון בשל כך שמזוז לא אישר למתלוננות נגד קצב למצות את זכות הטיעון לפני ההחלטה הסופית האם להגיע להסדר.

צו הביניים עלול לסבך גם את הנשיא לשעבר קצב, שייאלץ לתת תצהיר חתום ומחייב על עמדתו בפרשה ויחשוף את עצמו לשאלות אפשריות של פרקליטי העותרים. הצו אף עשוי להוביל את סנגורי קצב, עורכי הדין אביגדור פלדמן וציון אמיר, להחליט לוותר על הסדר הטיעון וללכת למשפט.

הדיון בפני שופטי בג"ץ נפתח בסערה, וכבר בתחילתו הבהירה נשיאת בית המשפט העליון לנציג הפרקליטות, עורך הדין שי ניצן, כי עליו להגיש את טיוטת כתב האישום המקורית שגובשה נגד הנשיא המתפטר, משה קצב. חרף התנגדותו של נציג הפרקליטות, הדגישה ביניש שבית המשפט מעוניין לבדוק אם הצעת הסכם הטיעון שהתקבלה מצד ההגנה, שקולה היתה נגד האפשרות להגיש כתב אישום, ולפיכך עליו לראות את טיוטת כתב האישום המקורי.

במהלך הדיון העירה נשיאת בית המשפט כי הכלל בשימוע שנערך לחשוד, הוא שהעובדות בכתב האישום המתוקן נגדו צריכת להיות קרובות ככל האפשר לגרסה בטיוטת כתב האישום המקורית. מה שלא היה במקרה זה, שבו הושמטו מהנוסח המתוקן כל התיאורים הקשים של ביצוע עבירות המין שיוחסו לקצב.

ביניש גם העירה כי לכאורה אין לקבל את הטענה שבג"ץ אינו יכול להפעיל ביקורת שיפוטית על שיקול הדעת של היועץ המשפטי לממשלה בהסדרי טיעון.

סנגור הנשיא, עו"ד אביגדור פלדמן, אמר בדיון כי אכן, כפי שהמשנה לנשיאה, השופט אליעזר ריבלין, העיר בדיון קודם, על היועץ המשפטי לממשלה היה לנקוט "יותר ענווה" בניסוח טיוטת האישום החמורה בחודש ינואר ובחודש אפריל, שהצטמקה כידוע לכתב אישום "אנורקטי" בהסדר הטיעון.

עו"ד פלדמן הגן על החלטת מזוז להגיע להסדר הטיעון, תלה זאת בקשיי הראיות של הפרקליטות, ואמר כי ההחלטה עומדת במבחן הסבירות. הוא הזהיר כי אם בג"ץ יתערב בפרשה, הדבר יהווה מסר לנאשמים ולסנגורים שלא להגיע להסדרי טיעון מחשש שהם יבוטלו בסופו של דבר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מותגי השנה - 2025מותגי השנה - 2025
המותגים של השנה

מסכמים שנה: 6 המותגים שנסקו ב-2025

שישה מותגים, שישה תחומי פעילות, ומכנה משותף אחד: 2025 הייתה השנה שבה מי שהצליח לחבר בין מוצר נכון, קמפיינים מדוייקים ולבסס קשר עם הצרכנים, השיג הרבה יותר משורת הרווח - מי המותגים שהובילו השנה ומה האתגרים שעומדים להם בדרך?

רונן קרסו |
נושאים בכתבה דירוג

כבכל שנה, יש מותגים שהשנה האירה להם פנים ושמה אותם במקום אחר לגמרי מנקודת הפתיחה. זה יכול להיות גורל הנסיבות וזה בפעמים אחרות תלוי יוזמה ותעוזה של המותגים עצמם. חלק עשו פריצת דרך של ממש וחלק פשוט בלטו יותר מהאחרים, בזכות רצף של מהלכים שיצרו עקביות ושיח ציבורי חיובי לאורך השנה. 

זה לא תמיד מתבטא בתוצאות הכספיות, "מותג השנה" זה מכלול של פעולות שהארגון עשה שהצליחו למקם אותו בתודעה הצרכנית. מפעילויות שיווק, מהלכי קד"מ מדויקים וגם ובעיקר החלטות אסטרטגיות שהקפיצו את המותג

השנה היו עשרות מותגים שניסו לתפוס מקום מרכזי, אבל בסופו של דבר צריכים להכתיר מנצחים. ורק שישה מהם - כל אחד מתחום אחר - הצליחו להתברג בקטגוריית "מותגי-העל" מבחינתנו ב-2025.

אלו השישה ששיחקו בליגה של הגדולים:



לאומי

השנה שבה הבנק עבר את רף מאה מיליארד השקלים והפך למותג הדומיננטי בשוק הבנקאות.

2025 הייתה בראש ובראשונה השנה של בנק לאומי. הבנק נהיה לחברה הציבורית הגדולה בישראל וחצה לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל. התוצאות שלו בתשעת החודשים הראשונים של מציגות רווח של 7.7 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 17%, נתון גבוה גם בהשוואה בינלאומית. בנוסף, חילק לאומי דיבידנד רבעוני של 2 מיליארד שקל, הגבוה שנרשם אי פעם בבנק בישראל.

אלא שמעבר למספרים, המותג לאומי עצמו גם הוא המריא. המנכ"ל חנן פרידמן והסמנכ"לית מיטל שירן הראל בנו אסטרטגיית שיווק רחבה שהציבה את הבנק בנקודת פתיחה ברורה מול המתחרים. גל תורן הפך לדמות כמעט משפחתית בפרסומות, עומר אדם העביר את המסרים, ולאומי היה פשוט בכל מקום. הבנק גם הציב את השירות בקדמת הבמה, בפרט מול מזרחי טפחות, עם פתיחת מוקדים 24 שעות ביממה וחשיפת הטלפונים הישירים של מנהלי הסניפים.

בזן
צילום: שגיא מורן

חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה

עידית סילמן: "הממצאים מצביעים על מספר רב של הפרות ובכללן כאלה הגורמות לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר וכן הפרות של תנאי היתר הרעלים, מתוך סיכון בריאות הציבור והסביבה" קבוצת בזן: "קבוצת בזן פועלת ותמשיך לפעול בשקיפות מלאה אל מול גורמי המקצוע בתחום הגנת הסביבה"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בזן

מחוז חיפה של המשרד להגנת הסביבה שלח התראה וזימון לשימוע לבז"ן בזן 0.87%   , לכרמל אולפינים ולגדיב, בעקבות שורה של הפרות לכאורה של תנאי היתרי הפליטה והרעלים ושל הוראות חוק אוויר נקי וחוק החומרים המסוכנים. המסמכים שנמסרו לחברות מתארים ליקויים חוזרים בפליטות מזהמות, בתשתיות ובניהול חומרים מסוכנים.

השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, אמרה כי "הממצאים מצביעים על מספר רב של הפרות ובכללן כאלה הגורמות לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר וכן הפרות של תנאי היתר הרעלים, מתוך סיכון בריאות הציבור והסביבה. המשרד להגנת הסביבה לא יאפשר למפעלים לסכן את בריאות הציבור והסביבה ויפעל בכל הכלים העומדים לרשותו כדי להבטיח עמידה מלאה בחוק".

על פי נתוני המשרד, בתחנות הניטור ובדיגומים על גדר המתחם נרשמה מגמת עלייה עקבית בריכוזי בנזן, חומר המוגדר כמסרטן, החל מ-2020 ועד 2024. לפי המשרד, העלייה נובעת מפליטות המתחם המשותף של בז"ן וגדיב, וחשפה את הציבור לרמות מזהם הגבוהות מאלה שנקבעו בערכי הסביבה. בנוסף לכך נמצאו חריגות רבות מערכי הפליטה המותרים לבז"ן ולכאו"ל לגבי מזהמים שונים, בהם תחמוצות גופרית, תחמוצות חנקן וחלקיקים. בחלק מהמקרים דווח על פליטות עשן שחור שהוגדרו כזיהום אוויר חזק או בלתי סביר, בניגוד לתנאי היתר הפליטה.

בממצאים הנוגעים לגדיב התגלו שתי הפרות מהותיות של תנאי היתר הרעלים: הפעלה של קווי דלק חוץ-מפעליים המוליכים חומרים מסוכנים ללא מערכת הגנה קתודית במקטע מסוים, מצב שמגביר את הסיכון לקורוזיה ולדליפות; וכן הפעלה מחדש של מכלי אחסון מסוכנים אחרי אירועים חריגים ללא אישור מחודש של בודק מוסמך, בניגוד לדרישות ההיתר.

בשל הליקויים, המשרד להגנת הסביבה שוקל צעדי אכיפה ובהם צו מינהלי לפי חוק אוויר נקי לצמצום ומניעת זיהום, וכן הטלת עיצומים כספיים. לפני קבלת החלטה סופית זומנו החברות לשימוע.