בג"ץ נגד מזוז: צו על-תנאי בפרשת קצב

בהחלטה דרמטית הוציאו 5 שופטי בג"ץ צו על-תנאי נגד היועמ"ש בפרשת עסקת הטיעון עם קצב. המשמעות: העסקה לא תתממש עד שמזוז ישיב מדוע לא יחזור בו מההחלטה להגיע לעסקת טיעון
שמואל מיטלמן NRG |

החלטת דרמטית של בג"ץ: חמשת שופטי ההרכב המורחב שדנו הבוקר בשש העתירות נגד עסקת הטיעון של הנשיא המתפטר, משה קצב, הוציאו בצהריים צו על תנאי נגד היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, בפרשת עסקת הטיעון וביקשו ממנו להבהיר מספר סוגיות מרכזיות בפרשה. עד לתשובת מזוז לא תוכל הפרקליטות לממש את עסקת הטיעון עם הנשיא לשעבר.

בצו שהקריאה בצהריים נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, מתבקש היועץ המשפטי להשיב על שלוש סוגיות מרכזיות בפרשה. הסוגייה הראשונה אליה נדרש מזוז הינה מדוע לא יחזור בו מהחלטתו להגיע להסדר טיעון בתיק, ומדוע לא יוגש כתב אישום גם בעניינה של המתלוננת א' מבית הנשיא.

הסוגייה השנייה אליה יידרש מזוז היא מדוע תקופת כהונתו של קצב לא תיחשב במסגרת תקופת ההתיישנות על העבירות שיוחסו לו על ידי חלק מהמתלוננות. הסוגייה השלישית שתעמוד על הפרק הינה מדוע לא יבוטל הסדר הטיעון בשל כך שמזוז לא אישר למתלוננות נגד קצב למצות את זכות הטיעון לפני ההחלטה הסופית האם להגיע להסדר.

צו הביניים עלול לסבך גם את הנשיא לשעבר קצב, שייאלץ לתת תצהיר חתום ומחייב על עמדתו בפרשה ויחשוף את עצמו לשאלות אפשריות של פרקליטי העותרים. הצו אף עשוי להוביל את סנגורי קצב, עורכי הדין אביגדור פלדמן וציון אמיר, להחליט לוותר על הסדר הטיעון וללכת למשפט.

הדיון בפני שופטי בג"ץ נפתח בסערה, וכבר בתחילתו הבהירה נשיאת בית המשפט העליון לנציג הפרקליטות, עורך הדין שי ניצן, כי עליו להגיש את טיוטת כתב האישום המקורית שגובשה נגד הנשיא המתפטר, משה קצב. חרף התנגדותו של נציג הפרקליטות, הדגישה ביניש שבית המשפט מעוניין לבדוק אם הצעת הסכם הטיעון שהתקבלה מצד ההגנה, שקולה היתה נגד האפשרות להגיש כתב אישום, ולפיכך עליו לראות את טיוטת כתב האישום המקורי.

במהלך הדיון העירה נשיאת בית המשפט כי הכלל בשימוע שנערך לחשוד, הוא שהעובדות בכתב האישום המתוקן נגדו צריכת להיות קרובות ככל האפשר לגרסה בטיוטת כתב האישום המקורית. מה שלא היה במקרה זה, שבו הושמטו מהנוסח המתוקן כל התיאורים הקשים של ביצוע עבירות המין שיוחסו לקצב.

ביניש גם העירה כי לכאורה אין לקבל את הטענה שבג"ץ אינו יכול להפעיל ביקורת שיפוטית על שיקול הדעת של היועץ המשפטי לממשלה בהסדרי טיעון.

סנגור הנשיא, עו"ד אביגדור פלדמן, אמר בדיון כי אכן, כפי שהמשנה לנשיאה, השופט אליעזר ריבלין, העיר בדיון קודם, על היועץ המשפטי לממשלה היה לנקוט "יותר ענווה" בניסוח טיוטת האישום החמורה בחודש ינואר ובחודש אפריל, שהצטמקה כידוע לכתב אישום "אנורקטי" בהסדר הטיעון.

עו"ד פלדמן הגן על החלטת מזוז להגיע להסדר הטיעון, תלה זאת בקשיי הראיות של הפרקליטות, ואמר כי ההחלטה עומדת במבחן הסבירות. הוא הזהיר כי אם בג"ץ יתערב בפרשה, הדבר יהווה מסר לנאשמים ולסנגורים שלא להגיע להסדרי טיעון מחשש שהם יבוטלו בסופו של דבר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה

כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים

צלי אהרון |


רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.

מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות. 

בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.

רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.

יגדיל את הצריכה הפרטית

הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.

המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

פיטורים
צילום: copilot

גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה

אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)

רן קידר |
נושאים בכתבה פיטורים AI

לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI. 

אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים. 

מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד. 

כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.

הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.