בג"ץ נגד מזוז: צו על-תנאי בפרשת קצב
החלטת דרמטית של בג"ץ: חמשת שופטי ההרכב המורחב שדנו הבוקר בשש העתירות נגד עסקת הטיעון של הנשיא המתפטר, משה קצב, הוציאו בצהריים צו על תנאי נגד היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, בפרשת עסקת הטיעון וביקשו ממנו להבהיר מספר סוגיות מרכזיות בפרשה. עד לתשובת מזוז לא תוכל הפרקליטות לממש את עסקת הטיעון עם הנשיא לשעבר.
בצו שהקריאה בצהריים נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, מתבקש היועץ המשפטי להשיב על שלוש סוגיות מרכזיות בפרשה. הסוגייה הראשונה אליה נדרש מזוז הינה מדוע לא יחזור בו מהחלטתו להגיע להסדר טיעון בתיק, ומדוע לא יוגש כתב אישום גם בעניינה של המתלוננת א' מבית הנשיא.
הסוגייה השנייה אליה יידרש מזוז היא מדוע תקופת כהונתו של קצב לא תיחשב במסגרת תקופת ההתיישנות על העבירות שיוחסו לו על ידי חלק מהמתלוננות. הסוגייה השלישית שתעמוד על הפרק הינה מדוע לא יבוטל הסדר הטיעון בשל כך שמזוז לא אישר למתלוננות נגד קצב למצות את זכות הטיעון לפני ההחלטה הסופית האם להגיע להסדר.
צו הביניים עלול לסבך גם את הנשיא לשעבר קצב, שייאלץ לתת תצהיר חתום ומחייב על עמדתו בפרשה ויחשוף את עצמו לשאלות אפשריות של פרקליטי העותרים. הצו אף עשוי להוביל את סנגורי קצב, עורכי הדין אביגדור פלדמן וציון אמיר, להחליט לוותר על הסדר הטיעון וללכת למשפט.
הדיון בפני שופטי בג"ץ נפתח בסערה, וכבר בתחילתו הבהירה נשיאת בית המשפט העליון לנציג הפרקליטות, עורך הדין שי ניצן, כי עליו להגיש את טיוטת כתב האישום המקורית שגובשה נגד הנשיא המתפטר, משה קצב. חרף התנגדותו של נציג הפרקליטות, הדגישה ביניש שבית המשפט מעוניין לבדוק אם הצעת הסכם הטיעון שהתקבלה מצד ההגנה, שקולה היתה נגד האפשרות להגיש כתב אישום, ולפיכך עליו לראות את טיוטת כתב האישום המקורי.
במהלך הדיון העירה נשיאת בית המשפט כי הכלל בשימוע שנערך לחשוד, הוא שהעובדות בכתב האישום המתוקן נגדו צריכת להיות קרובות ככל האפשר לגרסה בטיוטת כתב האישום המקורית. מה שלא היה במקרה זה, שבו הושמטו מהנוסח המתוקן כל התיאורים הקשים של ביצוע עבירות המין שיוחסו לקצב.
ביניש גם העירה כי לכאורה אין לקבל את הטענה שבג"ץ אינו יכול להפעיל ביקורת שיפוטית על שיקול הדעת של היועץ המשפטי לממשלה בהסדרי טיעון.
סנגור הנשיא, עו"ד אביגדור פלדמן, אמר בדיון כי אכן, כפי שהמשנה לנשיאה, השופט אליעזר ריבלין, העיר בדיון קודם, על היועץ המשפטי לממשלה היה לנקוט "יותר ענווה" בניסוח טיוטת האישום החמורה בחודש ינואר ובחודש אפריל, שהצטמקה כידוע לכתב אישום "אנורקטי" בהסדר הטיעון.
עו"ד פלדמן הגן על החלטת מזוז להגיע להסדר הטיעון, תלה זאת בקשיי הראיות של הפרקליטות, ואמר כי ההחלטה עומדת במבחן הסבירות. הוא הזהיר כי אם בג"ץ יתערב בפרשה, הדבר יהווה מסר לנאשמים ולסנגורים שלא להגיע להסדרי טיעון מחשש שהם יבוטלו בסופו של דבר.
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- שלב ב' ברפורמת השידורים: תחנות רדיו פרטיות יוכלו לשדר בפריסה ארצית
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- שלב ב' ברפורמת השידורים: תחנות רדיו פרטיות יוכלו לשדר בפריסה ארצית
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
