בג"ץ נגד מזוז: צו על-תנאי בפרשת קצב

בהחלטה דרמטית הוציאו 5 שופטי בג"ץ צו על-תנאי נגד היועמ"ש בפרשת עסקת הטיעון עם קצב. המשמעות: העסקה לא תתממש עד שמזוז ישיב מדוע לא יחזור בו מההחלטה להגיע לעסקת טיעון
שמואל מיטלמן NRG |

החלטת דרמטית של בג"ץ: חמשת שופטי ההרכב המורחב שדנו הבוקר בשש העתירות נגד עסקת הטיעון של הנשיא המתפטר, משה קצב, הוציאו בצהריים צו על תנאי נגד היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, בפרשת עסקת הטיעון וביקשו ממנו להבהיר מספר סוגיות מרכזיות בפרשה. עד לתשובת מזוז לא תוכל הפרקליטות לממש את עסקת הטיעון עם הנשיא לשעבר.

בצו שהקריאה בצהריים נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, מתבקש היועץ המשפטי להשיב על שלוש סוגיות מרכזיות בפרשה. הסוגייה הראשונה אליה נדרש מזוז הינה מדוע לא יחזור בו מהחלטתו להגיע להסדר טיעון בתיק, ומדוע לא יוגש כתב אישום גם בעניינה של המתלוננת א' מבית הנשיא.

הסוגייה השנייה אליה יידרש מזוז היא מדוע תקופת כהונתו של קצב לא תיחשב במסגרת תקופת ההתיישנות על העבירות שיוחסו לו על ידי חלק מהמתלוננות. הסוגייה השלישית שתעמוד על הפרק הינה מדוע לא יבוטל הסדר הטיעון בשל כך שמזוז לא אישר למתלוננות נגד קצב למצות את זכות הטיעון לפני ההחלטה הסופית האם להגיע להסדר.

צו הביניים עלול לסבך גם את הנשיא לשעבר קצב, שייאלץ לתת תצהיר חתום ומחייב על עמדתו בפרשה ויחשוף את עצמו לשאלות אפשריות של פרקליטי העותרים. הצו אף עשוי להוביל את סנגורי קצב, עורכי הדין אביגדור פלדמן וציון אמיר, להחליט לוותר על הסדר הטיעון וללכת למשפט.

הדיון בפני שופטי בג"ץ נפתח בסערה, וכבר בתחילתו הבהירה נשיאת בית המשפט העליון לנציג הפרקליטות, עורך הדין שי ניצן, כי עליו להגיש את טיוטת כתב האישום המקורית שגובשה נגד הנשיא המתפטר, משה קצב. חרף התנגדותו של נציג הפרקליטות, הדגישה ביניש שבית המשפט מעוניין לבדוק אם הצעת הסכם הטיעון שהתקבלה מצד ההגנה, שקולה היתה נגד האפשרות להגיש כתב אישום, ולפיכך עליו לראות את טיוטת כתב האישום המקורי.

במהלך הדיון העירה נשיאת בית המשפט כי הכלל בשימוע שנערך לחשוד, הוא שהעובדות בכתב האישום המתוקן נגדו צריכת להיות קרובות ככל האפשר לגרסה בטיוטת כתב האישום המקורית. מה שלא היה במקרה זה, שבו הושמטו מהנוסח המתוקן כל התיאורים הקשים של ביצוע עבירות המין שיוחסו לקצב.

ביניש גם העירה כי לכאורה אין לקבל את הטענה שבג"ץ אינו יכול להפעיל ביקורת שיפוטית על שיקול הדעת של היועץ המשפטי לממשלה בהסדרי טיעון.

סנגור הנשיא, עו"ד אביגדור פלדמן, אמר בדיון כי אכן, כפי שהמשנה לנשיאה, השופט אליעזר ריבלין, העיר בדיון קודם, על היועץ המשפטי לממשלה היה לנקוט "יותר ענווה" בניסוח טיוטת האישום החמורה בחודש ינואר ובחודש אפריל, שהצטמקה כידוע לכתב אישום "אנורקטי" בהסדר הטיעון.

עו"ד פלדמן הגן על החלטת מזוז להגיע להסדר הטיעון, תלה זאת בקשיי הראיות של הפרקליטות, ואמר כי ההחלטה עומדת במבחן הסבירות. הוא הזהיר כי אם בג"ץ יתערב בפרשה, הדבר יהווה מסר לנאשמים ולסנגורים שלא להגיע להסדרי טיעון מחשש שהם יבוטלו בסופו של דבר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.