GTC - יצירת ערך בשלל שפות
GTC מקבוצת קרדן, נמנית על חמש החברות הנדל"ן המובילות במזרח אירופה. לחברה, אשר החלה בפעילותה בפולין בשנות ה-90, פעילות ענפה ב-9 מדינות שונות במזרח אירופה באמצעות חברת הבת GTC פולין, אשר הונפקה בבורסה הפולנית לפני שנים ספורות ומאז לא מחקה את החיוך על פני משקיעיה.
לפעילות במזרח אירופה שלושה מגזרי פעילות: בנייני משרדים, מרכזי קניות ובנייה למגורים, הנמצאים במיקומים מרכזיים בערים השונות. השנתיים הקרובות מסתמנות כאינטנסיביות במיוחד בפעילות החברה, לאור הבשלתם הצפויה של פרויקטים רבים אותם מקימה החברה ובתחום הבנייה למגורים, העובר "רעידת אדמה" בפרט.
החברה צפויה לבצע את שערוך הנכסים השנתי בהתאם לתקינה הבינ"ל בדוחות הרבעון השלישי וכפי שמסתמן, נראה כי מדובר בעליית ערך משמעותית ביותר של נכסיה המניבים, לאור ירידת התשואות בשווקי הפעילות של החברה בשנה האחרונה.
מרבית המדינות בהן פעילה החברה במזרח אירופה, נכנסו או יכנסו בשנים הקרובות לאיחוד האירופאי (כגון רומניה ובולגריה שהצטרפו השנה), כך שהחברה קוצרת את הפירות, עם הצמיחה בכלכלות המדינות השונות וזרימת ההון הזר למזרח אירופה והביקוש הגובר לנדל"ן במדינות אלו.
לאור הצלחתה המרשימה במזרח אירופה, הרחיבה החברה את פעילותה לסין בשנת 2005 ובימים אלו היא נמצאת בתהליכי הקמה של מספר פרויקטי ענק בתחום הבנייה למגורים, המונים כ- 13 אלף יחידות דיור, בערים מתפתחות ועתירות אוכלוסיה. ראוי לציין, כי הצמיחה הכלכלית החדה בכלכלת סין, הביאה עימה לעלייה משמעותית בהכנסה הפנויה, לצמיחה מואצת של מעמד הביניים ולהגירת עשרות מיליונים רבים מהכפרים לערים הגדולות.
לחברה צוות משולב של מנהלים מישראל ומחו"ל, עתירי ניסיון בתחום הנדל"ן, המובילים את החברה להצלחה בינלאומית מרשימה.
הפוטנציאל בשווקי היעד של GTC רחוק ממימושו ואנו סבורים, כי הנהלת החברה תשכיל להתפתח הן במדינות בהן היא פעילה והן בשווקי יעד נוספים.
חיזוק לאופטימיות שלנו קיבלנו אתמול מחברת האם קרדן, אשר הביעה את אמונה בחברת הבת ומסרה מסר ברור לשוק ההון, עת השקיעה כ- 100 מיליון שקל נוספים ברכישת מניות ואג"ח של GTC.
* הכותב הינו אורי כהן, אנליסט ראשי בתכלית בית השקעות. "תכלית בית השקעות" עוסקת בניהול תיקי השקעות והינה שותפה בחברת "תכלית תעודות סל".
* המידע בכתבה יכול שאינו מלא ואינו מחליף יעוץ אישי בהתאם לצרכיו של כל משקיע.
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
עבירות מס בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
