GTC - יצירת ערך בשלל שפות
GTC מקבוצת קרדן, נמנית על חמש החברות הנדל"ן המובילות במזרח אירופה. לחברה, אשר החלה בפעילותה בפולין בשנות ה-90, פעילות ענפה ב-9 מדינות שונות במזרח אירופה באמצעות חברת הבת GTC פולין, אשר הונפקה בבורסה הפולנית לפני שנים ספורות ומאז לא מחקה את החיוך על פני משקיעיה.
לפעילות במזרח אירופה שלושה מגזרי פעילות: בנייני משרדים, מרכזי קניות ובנייה למגורים, הנמצאים במיקומים מרכזיים בערים השונות. השנתיים הקרובות מסתמנות כאינטנסיביות במיוחד בפעילות החברה, לאור הבשלתם הצפויה של פרויקטים רבים אותם מקימה החברה ובתחום הבנייה למגורים, העובר "רעידת אדמה" בפרט.
החברה צפויה לבצע את שערוך הנכסים השנתי בהתאם לתקינה הבינ"ל בדוחות הרבעון השלישי וכפי שמסתמן, נראה כי מדובר בעליית ערך משמעותית ביותר של נכסיה המניבים, לאור ירידת התשואות בשווקי הפעילות של החברה בשנה האחרונה.
מרבית המדינות בהן פעילה החברה במזרח אירופה, נכנסו או יכנסו בשנים הקרובות לאיחוד האירופאי (כגון רומניה ובולגריה שהצטרפו השנה), כך שהחברה קוצרת את הפירות, עם הצמיחה בכלכלות המדינות השונות וזרימת ההון הזר למזרח אירופה והביקוש הגובר לנדל"ן במדינות אלו.
לאור הצלחתה המרשימה במזרח אירופה, הרחיבה החברה את פעילותה לסין בשנת 2005 ובימים אלו היא נמצאת בתהליכי הקמה של מספר פרויקטי ענק בתחום הבנייה למגורים, המונים כ- 13 אלף יחידות דיור, בערים מתפתחות ועתירות אוכלוסיה. ראוי לציין, כי הצמיחה הכלכלית החדה בכלכלת סין, הביאה עימה לעלייה משמעותית בהכנסה הפנויה, לצמיחה מואצת של מעמד הביניים ולהגירת עשרות מיליונים רבים מהכפרים לערים הגדולות.
לחברה צוות משולב של מנהלים מישראל ומחו"ל, עתירי ניסיון בתחום הנדל"ן, המובילים את החברה להצלחה בינלאומית מרשימה.
הפוטנציאל בשווקי היעד של GTC רחוק ממימושו ואנו סבורים, כי הנהלת החברה תשכיל להתפתח הן במדינות בהן היא פעילה והן בשווקי יעד נוספים.
חיזוק לאופטימיות שלנו קיבלנו אתמול מחברת האם קרדן, אשר הביעה את אמונה בחברת הבת ומסרה מסר ברור לשוק ההון, עת השקיעה כ- 100 מיליון שקל נוספים ברכישת מניות ואג"ח של GTC.
* הכותב הינו אורי כהן, אנליסט ראשי בתכלית בית השקעות. "תכלית בית השקעות" עוסקת בניהול תיקי השקעות והינה שותפה בחברת "תכלית תעודות סל".
* המידע בכתבה יכול שאינו מלא ואינו מחליף יעוץ אישי בהתאם לצרכיו של כל משקיע.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
