GTC - יצירת ערך בשלל שפות
GTC מקבוצת קרדן, נמנית על חמש החברות הנדל"ן המובילות במזרח אירופה. לחברה, אשר החלה בפעילותה בפולין בשנות ה-90, פעילות ענפה ב-9 מדינות שונות במזרח אירופה באמצעות חברת הבת GTC פולין, אשר הונפקה בבורסה הפולנית לפני שנים ספורות ומאז לא מחקה את החיוך על פני משקיעיה.
לפעילות במזרח אירופה שלושה מגזרי פעילות: בנייני משרדים, מרכזי קניות ובנייה למגורים, הנמצאים במיקומים מרכזיים בערים השונות. השנתיים הקרובות מסתמנות כאינטנסיביות במיוחד בפעילות החברה, לאור הבשלתם הצפויה של פרויקטים רבים אותם מקימה החברה ובתחום הבנייה למגורים, העובר "רעידת אדמה" בפרט.
החברה צפויה לבצע את שערוך הנכסים השנתי בהתאם לתקינה הבינ"ל בדוחות הרבעון השלישי וכפי שמסתמן, נראה כי מדובר בעליית ערך משמעותית ביותר של נכסיה המניבים, לאור ירידת התשואות בשווקי הפעילות של החברה בשנה האחרונה.
מרבית המדינות בהן פעילה החברה במזרח אירופה, נכנסו או יכנסו בשנים הקרובות לאיחוד האירופאי (כגון רומניה ובולגריה שהצטרפו השנה), כך שהחברה קוצרת את הפירות, עם הצמיחה בכלכלות המדינות השונות וזרימת ההון הזר למזרח אירופה והביקוש הגובר לנדל"ן במדינות אלו.
לאור הצלחתה המרשימה במזרח אירופה, הרחיבה החברה את פעילותה לסין בשנת 2005 ובימים אלו היא נמצאת בתהליכי הקמה של מספר פרויקטי ענק בתחום הבנייה למגורים, המונים כ- 13 אלף יחידות דיור, בערים מתפתחות ועתירות אוכלוסיה. ראוי לציין, כי הצמיחה הכלכלית החדה בכלכלת סין, הביאה עימה לעלייה משמעותית בהכנסה הפנויה, לצמיחה מואצת של מעמד הביניים ולהגירת עשרות מיליונים רבים מהכפרים לערים הגדולות.
לחברה צוות משולב של מנהלים מישראל ומחו"ל, עתירי ניסיון בתחום הנדל"ן, המובילים את החברה להצלחה בינלאומית מרשימה.
הפוטנציאל בשווקי היעד של GTC רחוק ממימושו ואנו סבורים, כי הנהלת החברה תשכיל להתפתח הן במדינות בהן היא פעילה והן בשווקי יעד נוספים.
חיזוק לאופטימיות שלנו קיבלנו אתמול מחברת האם קרדן, אשר הביעה את אמונה בחברת הבת ומסרה מסר ברור לשוק ההון, עת השקיעה כ- 100 מיליון שקל נוספים ברכישת מניות ואג"ח של GTC.
* הכותב הינו אורי כהן, אנליסט ראשי בתכלית בית השקעות. "תכלית בית השקעות" עוסקת בניהול תיקי השקעות והינה שותפה בחברת "תכלית תעודות סל".
* המידע בכתבה יכול שאינו מלא ואינו מחליף יעוץ אישי בהתאם לצרכיו של כל משקיע.

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- "הארנק הירוק" של דיסקונט - מה הוא נותן לכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
