GTC - יצירת ערך בשלל שפות
GTC מקבוצת קרדן, נמנית על חמש החברות הנדל"ן המובילות במזרח אירופה. לחברה, אשר החלה בפעילותה בפולין בשנות ה-90, פעילות ענפה ב-9 מדינות שונות במזרח אירופה באמצעות חברת הבת GTC פולין, אשר הונפקה בבורסה הפולנית לפני שנים ספורות ומאז לא מחקה את החיוך על פני משקיעיה.
לפעילות במזרח אירופה שלושה מגזרי פעילות: בנייני משרדים, מרכזי קניות ובנייה למגורים, הנמצאים במיקומים מרכזיים בערים השונות. השנתיים הקרובות מסתמנות כאינטנסיביות במיוחד בפעילות החברה, לאור הבשלתם הצפויה של פרויקטים רבים אותם מקימה החברה ובתחום הבנייה למגורים, העובר "רעידת אדמה" בפרט.
החברה צפויה לבצע את שערוך הנכסים השנתי בהתאם לתקינה הבינ"ל בדוחות הרבעון השלישי וכפי שמסתמן, נראה כי מדובר בעליית ערך משמעותית ביותר של נכסיה המניבים, לאור ירידת התשואות בשווקי הפעילות של החברה בשנה האחרונה.
מרבית המדינות בהן פעילה החברה במזרח אירופה, נכנסו או יכנסו בשנים הקרובות לאיחוד האירופאי (כגון רומניה ובולגריה שהצטרפו השנה), כך שהחברה קוצרת את הפירות, עם הצמיחה בכלכלות המדינות השונות וזרימת ההון הזר למזרח אירופה והביקוש הגובר לנדל"ן במדינות אלו.
לאור הצלחתה המרשימה במזרח אירופה, הרחיבה החברה את פעילותה לסין בשנת 2005 ובימים אלו היא נמצאת בתהליכי הקמה של מספר פרויקטי ענק בתחום הבנייה למגורים, המונים כ- 13 אלף יחידות דיור, בערים מתפתחות ועתירות אוכלוסיה. ראוי לציין, כי הצמיחה הכלכלית החדה בכלכלת סין, הביאה עימה לעלייה משמעותית בהכנסה הפנויה, לצמיחה מואצת של מעמד הביניים ולהגירת עשרות מיליונים רבים מהכפרים לערים הגדולות.
לחברה צוות משולב של מנהלים מישראל ומחו"ל, עתירי ניסיון בתחום הנדל"ן, המובילים את החברה להצלחה בינלאומית מרשימה.
הפוטנציאל בשווקי היעד של GTC רחוק ממימושו ואנו סבורים, כי הנהלת החברה תשכיל להתפתח הן במדינות בהן היא פעילה והן בשווקי יעד נוספים.
חיזוק לאופטימיות שלנו קיבלנו אתמול מחברת האם קרדן, אשר הביעה את אמונה בחברת הבת ומסרה מסר ברור לשוק ההון, עת השקיעה כ- 100 מיליון שקל נוספים ברכישת מניות ואג"ח של GTC.
* הכותב הינו אורי כהן, אנליסט ראשי בתכלית בית השקעות. "תכלית בית השקעות" עוסקת בניהול תיקי השקעות והינה שותפה בחברת "תכלית תעודות סל".
* המידע בכתבה יכול שאינו מלא ואינו מחליף יעוץ אישי בהתאם לצרכיו של כל משקיע.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
