GTC - יצירת ערך בשלל שפות
GTC מקבוצת קרדן, נמנית על חמש החברות הנדל"ן המובילות במזרח אירופה. לחברה, אשר החלה בפעילותה בפולין בשנות ה-90, פעילות ענפה ב-9 מדינות שונות במזרח אירופה באמצעות חברת הבת GTC פולין, אשר הונפקה בבורסה הפולנית לפני שנים ספורות ומאז לא מחקה את החיוך על פני משקיעיה.
לפעילות במזרח אירופה שלושה מגזרי פעילות: בנייני משרדים, מרכזי קניות ובנייה למגורים, הנמצאים במיקומים מרכזיים בערים השונות. השנתיים הקרובות מסתמנות כאינטנסיביות במיוחד בפעילות החברה, לאור הבשלתם הצפויה של פרויקטים רבים אותם מקימה החברה ובתחום הבנייה למגורים, העובר "רעידת אדמה" בפרט.
החברה צפויה לבצע את שערוך הנכסים השנתי בהתאם לתקינה הבינ"ל בדוחות הרבעון השלישי וכפי שמסתמן, נראה כי מדובר בעליית ערך משמעותית ביותר של נכסיה המניבים, לאור ירידת התשואות בשווקי הפעילות של החברה בשנה האחרונה.
מרבית המדינות בהן פעילה החברה במזרח אירופה, נכנסו או יכנסו בשנים הקרובות לאיחוד האירופאי (כגון רומניה ובולגריה שהצטרפו השנה), כך שהחברה קוצרת את הפירות, עם הצמיחה בכלכלות המדינות השונות וזרימת ההון הזר למזרח אירופה והביקוש הגובר לנדל"ן במדינות אלו.
לאור הצלחתה המרשימה במזרח אירופה, הרחיבה החברה את פעילותה לסין בשנת 2005 ובימים אלו היא נמצאת בתהליכי הקמה של מספר פרויקטי ענק בתחום הבנייה למגורים, המונים כ- 13 אלף יחידות דיור, בערים מתפתחות ועתירות אוכלוסיה. ראוי לציין, כי הצמיחה הכלכלית החדה בכלכלת סין, הביאה עימה לעלייה משמעותית בהכנסה הפנויה, לצמיחה מואצת של מעמד הביניים ולהגירת עשרות מיליונים רבים מהכפרים לערים הגדולות.
לחברה צוות משולב של מנהלים מישראל ומחו"ל, עתירי ניסיון בתחום הנדל"ן, המובילים את החברה להצלחה בינלאומית מרשימה.
הפוטנציאל בשווקי היעד של GTC רחוק ממימושו ואנו סבורים, כי הנהלת החברה תשכיל להתפתח הן במדינות בהן היא פעילה והן בשווקי יעד נוספים.
חיזוק לאופטימיות שלנו קיבלנו אתמול מחברת האם קרדן, אשר הביעה את אמונה בחברת הבת ומסרה מסר ברור לשוק ההון, עת השקיעה כ- 100 מיליון שקל נוספים ברכישת מניות ואג"ח של GTC.
* הכותב הינו אורי כהן, אנליסט ראשי בתכלית בית השקעות. "תכלית בית השקעות" עוסקת בניהול תיקי השקעות והינה שותפה בחברת "תכלית תעודות סל".
* המידע בכתבה יכול שאינו מלא ואינו מחליף יעוץ אישי בהתאם לצרכיו של כל משקיע.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
