מריל לינץ': ישראל כשוק מפותח - מכת מוות לשוק ההון

כך מעריך חיים ישראל, מריל לינץ' בכנס פורום ה-CFO; "למשקיעים זרים אין הכרח להשקיע בישראל ואם נתח השוק של ישראל בשווקים הבינלאומיים יעמוד על 0.2% אף אחד מהם לא יטרח להשקיע בארץ" , הוסיף ישראל
סיון איזסקו |

"הצטרפות ישראל לשווקים המפותחים תהווה, אולי, חגיגה לפוליטיקאים אבל מכת מוות לשוק ההון הישראלי" כך התריע היום חיים ישראל ראש מחלקת מחקר ישראל במריל לינץ' בכנס פורום ה-CFO באילת. לדבריו, כיום ישראל תופסת 2% במדד השווקים המתעוררים של ה-MSCI, ואם ישראל תצטרף למדד השווקים המפותחים, חלקה היחסי בעוגת ההשקעות העולמית יירד ל-0.2% בלבד. לדבריו, במצב זה אף משקיע זר לא יטרח להשקיע בישראל וזה יהיה סוף עידן המשקיעים הזרים בארץ. בדברו בפני כ-150 סמנכ"לי הכספים הבכירים במשק התריע ישראל כי המצב בארץ עלול להיות דומה למצבו של שוק ההון הפורטוגלי שספג מכה קשה עם הצטרפות פורטוגל למדד השווקים המפותחים, למרות שגודלו היחסי במדד גדול מזה של ישראל.

לדברי ראש מחלקת מחקר ישראל במריל לינץ', ישנה כיום נטיה "להאשים" את המשקיעים הזרים בכל תופעה לא מוסברת המתרחשת בשוק ההון הישראלי, אולם המצב לחלוטין לא כך. "למרות שאנו חושבים שאנו מרכז העולם ושוק ההון הישראלי הוא בין המובילים, בפועל ישראל נסחרת בחסר מבחינת המשקיעים הזרים. היקף ההשקעות של הזרים בארץ, למרות שעומד על כמיליארד דולר מראשית השנה, הוא רק 63% מחלקה של ישראל במדד השווקים המתעוררים" אמר ישראל. לדבריו, השוק הישראלי יקר יותר משווקים מתעוריים אחרים ונסחר במכפיל גבוה יותר.

לדברי ישראל, שוק ההון הישראלי נמצא ב"מילכוד 22": כשהשווקים המתעוררים עולים, השוק הישראלי עולה פחות, וכשהם יורדים גם בארץ נרשמות ירידות אולם ברמות נמוכות יותר. "כך שכאשר משקיע זר רוצה להשקיע בשוק מתעורר הוא ישקיע בשווקים שנותנים תשואות גבוהות יותר מהשוק הישראלי, וכשיש נפילה בשווקים הללו, גם השוק הישראלי יורד כך שהמשקיעים מצמצמים השקעות בכל השווקים המתעורררים, כולל מזה הישראלי". לדבריו, הסיבה המרכזית לכך היא שישראל נחשבת לשוק דפנסיבי עם מאפיינים של שוק מפותח. "יש לנו את הטרנדים ההפוכים מאלו של השווקים המתעוררים ואנו יבואני סחורות ולא יצואנים כמו שווקים מתעוררים".

לדברי ישראל, החברות הישראליות חייבות לזכור, כי משקיעים זרים אינם מחוייבים להשקיע בארץ ולכן הקשר בינן לבין משיקיעים זרים הוא קריטי להשקעות זרות בארץ. "המספרים והתשואות חשובים אבל הם לא חזות הכל" אמר ישראל. "ישנה חשיבות קריטית לשקיפות ולזמינות מקסימלית של ההנהלות למשקיעים זרים. חשוב לזכור שלזרים יש אפס סובלנות וחברה שתדמיתה נפגעת יקח לה זמן רב עד שתצליח לתקן את מעמדה בפני המשקיעים".

טל ליאני, ראש חטיבת תקשורת במריל לינץ' אמר, כי למרות שישראל נחשבת שוק מתעורר היא אינה צומחת בקצב של מדינות כמו הודו וסין. "נכון שישראל, הודו וסין הן באותה קטגוריה אבל להשוות את ישראל למדינות הללו מבחינת צמיחה משולה להשוואת ישראל למדינות האירופאיות בכדורגל. אמנם אנחנו משחקים באירופה, אבל אין לנו שום סיכוי לנצח את המדינות הללו" אמר ליאני.

לדברי ליאני, למרות הבעיות, ישראל נחשבת למעצמה טכנולוגית והיא נמצאת במקום השלישי מבחינת מספר החברות הרשומות בנאסד"ק. לדבריו, משקיעים זרים משיקיעם בחברות ישראליות לא בגלל מוצאן אלא בגלל הפוטנציאל הטמון בהן. "הבעייה של החברות הישראליות הוא במעבר מחברות טכנולוגיה לחברות רב זרועיות וזו הסיבה שישנן רק 4 גורילות ישראליות: טבע, צ'ק פוינט, אמדוקס וקמברס. אחת הסיבות לכך היא שבשנים 99'-2000 החברות הישראליות הובילו את המהפכה הטכנולוגית והיום במרבית המקרים המצב לא כך. לדבריו, ישנן מספר סיבות שחברות ישראליות לא מצליחות להפוך לענקיות בינלאומיות: חוסר פוקוס על השלב הבא, רכישת חברות מתחרות במקום רכישת חברות "לרוחב" שיאפשרו לחברה לצמוח גם כאשר השוק המרכזי שלהן יורד, פרסום אזהרות רווח תקופה קצרה לאחר ההנפקה ופחד מרכישות.

לדבריו של ליאני, המשקיעים הזרים רואים בחשש מרכישות דבר שלילי הפוגע באחוזי הגדילה העתידיים של החברות הישראליות ולכן הן נסחרות בדיסקאונט. סיבות נוספות המעכבות את צמיחת החברות הישראליות הוא סקנדל האופציות שפגע בשמן של חברות ישראליות נוספות ומיקומן של הנהלות החברות בישראל ודליפת מידע בארץ, דבר המקשה על הבנת המשקיעים הזרים בניתוח אמיתי של החברות. "אבל אם להיות אופטימיים" אמר ליאני "במקום להגיד שבישראל יש רק 4 גורילות, אפשר להגיד שיש בה יותר חברות ענק מקומיות מאשר במדינות מפותחות רבות".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בן המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופמת״א, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.


בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. במסגרת הסדר הפשרה יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה, וסכום של כ-2.25 מיליארד ש"ח יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם.  כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 


כחלק מן ההסדר, המדינה תפעל למכור את אחזקותיה בקרנות לידי הסתדרות המורים, באופן שישלים את העברת הבעלות המלאה לידיה, וכן  קרנות ההשתלמות יוכרזו כקרנות ברירת מחדל לעובדי הוראה שלא בחרו אחרת.