שוק האופציות: שום וודאות כי שינוי כיוון מהיר קרוב
פוזיציה נוכחית:
+P
(1020,5) ;
-2P
(1000,5) ;
+P
(980,5)
+C
(1120,5) למי שעדיין לא מכר
הנתונים הכלכליים החזקים והצפייה להכנסתה של ישראל למועדון המכובד של ה-OECD הובילו את השוק בתל-אביב להפגין עוצמה מרשימה שבוע נוסף. כך בעוד שבארה"ב עלה ה-S&P500 בשיעור מינורי, הדקס הגרמני ירד בכ-0.5% והנייקי עלה ב-0.9%, הוסיף לו מדד המעו"ף קצת יותר מ-2.5%.
בשוק המעו"ף שמנו לב, כי סטיות התקן סביב הכסף עולות מעט לכיוון ה-18%. עליות אלו נראות הגיוניות נוכח הפחד ממימוש רווחים מחד והמשך עליות כמעט רצופות מאידך (חוסר הוודאות לגבי כיוון השוק עולה). בנוסף, המשיכו השחקנים לכתוב בעיקר אופציות PUT ונכון לסוף השבוע אופציות אלו תופסות את חמשת המקומות הראשונים בפוזיציות הפתוחות.
ל'כתיבות' הרבות באופציות ה-PUT יכולות להיות מספר סיבות וביניהן: אופטימיות של שחקנים שסבורים שפניו של השוק להמשך עליות. סיבה נוספת יכולה לבוא מכיוון כותבי ה"אוכפים" מחוץ לכסף. כותבים אלו מוצאים את עצמם עם אופציות PUT שיצאו מהכסף ואופציות CALL שנכנסות לכסף. על מנת לצמצם הפסדים, כותבים אופציות PUT קרובות יותר לכסף וזוכים לפרמיה נוספת עבור האסטרטגיה.
הבעיתיות לשוק יכולה להיגרם במידה ויהיה שינוי כיוון מהיר, וכתוצאה מכך יחלו ירידות - וכותבי האופציות יאלצו להגיב. תגובה ראויה תהיה רכישה מהירה של אופציות המכר, מה שיגביר את הלחץ על השוק ויגרור ירידות חזקות יותר (עודף ביקוש לאופציות מכר יהפוך את רכישת החוזים לאטרקטיבי יותר ואז שחקנים יעדיפו לרכוש חוזים ולמכור נכס בסיס – מניות).
כרגע אין שום וודאות שתרחיש זה יתרחש ונראה שהצפי לחדשות מההצבעה שצפויה להתקיים באמצע השבוע בארגון ה-OECD יחד עם כיוונם של השווקים בעול, יכולים להוות גורם מכריע לביצועי השוק בתקופה הקרובה.
בשבוע האחרון פורסמו מספר נתונים חשובים בארה"ב בהם:
• הריבית המוניטארית נשארה שוב ללא שינוי על 5.25% - ההחלטה הייתה צפויה אך נראה כי השוק התאכזב מעט מהחשש המתמשך של הבנק המרכזי מרמת האינפלציה.
• ליבת מדד המחירים ליצרן לחודש אפריל נותרה ללא שינוי וזה נתון חיובי שמעיד על דעיכה מסוימת באינפלציה. השוק ציפה לעלייה של 0.2%.
• היקף המכירות הקמעונאיות רשם באפריל ירידה של 0.2%, לעומת ההערכות לעלייה של 0.4%, לאחר שעלה היקף המכירות ב-0.7% חודש קודם לכן – נתון מאכזב התומך בתסריט הנחיתה הרכה.
• הגירעון המסחרי התרחב ל-63.9 מיליארד דולר לאחר שהעמיק ל-57.9 מיליארד דולר בפברואר. צפי השוק היה כי הגירעון יתרחב ב-60 מיליארד דולר בלבד.
• הדו"ח השבועי בדבר מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה העיד על ירידה חדה ל-297 אלף מ-306 אלף בשבוע הקודם. מדובר בנתון חיובי העומד בניגוד לצפי להאטה במשק.
• באנגליה העלו השבוע את הריבית ב- 0.25% לרמה ל 5.5%, בשל נתוני אינפלציה גבוהים יחסית.
• בגוש האירו הריבית נותרה ללא שינוי ועומדת על 3.75%.
כפי שאנו רואים כרגע, הכלכלה בארה"ב מתנהגת במתינות מסוימת ועדיין לא קיבלנו אינדיקאציות ברורות לגבי עתידה. מה שברור הוא, כי כרגע השוק די אופטימי לאור ביצועי החברות ברבעון הראשון של השנה, ומכך שלא נראית העלאת ריבית באופק. בישראל, לעומת זאת, נראה כי מעבר לנתוני המקרו החיוביים עליהם דיברנו רבות בכתבות הקודמות, נראה כי השוק ניזון ממספר דברים:
• צפי להכללת ישראל בארגון ה- OECD.
• ציפייה להעלאת דירוגה של מדינת ישראל ע"י סוכנויות הדירוג (S&P, מודיס, פיץ).
• ריבית נמוכה ומחסור באלטרנטיבות השקעה – הציבור מזרים סכומי שיא לקרנות הנאמנות.
• תוצאות טובות בינתיים של החברות: מכתשים אגן, כיל, שופרסל וכו' לגבי הרבעון הראשון.
כרגע נראה שעד להחלטת ה-OECD ובהינתן יציבות בשווקי ההון בעולם, עוצמתו של השוק צפויה להישאר, ועל כן מי שלא מכר את אופציית הקול יכול להמשיך להחזיק בה ולעשות עוד קצת כסף. לגבי ההגנות - כרגע הן נראות לא רלוונטיות, אלא אם השוק יקבל תפנית וירד בחדות. מי שרוצה יכול לבצע מרווח בין 1080 ל-1070 נקודות, ובכך להגן על התיק במידה והשוק יתממש. עלות ההגנה צריכה להיות בסביבות ה-100 שקל. כך תיווצר הגנה בטווחים הבאים:
• 1115- 1080 – אין הגנה
• 1070-1080 נקודות – הגנה מלאה
• 1020-1070 נקודות – אין הגנה
• 1000-1020 נקודות – הגנה מלאה
• אופציית הקול שקנינו עם פתיחת הפוזיציה בתמורה ל- 100 שקל שווה היום בסביבות 1200 שקל.
*מאת: דרור גילאון, מנכ"ל מאור לוסקי ניהול תיקי השקעות
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
גילוי מרצון: הזדמנות להסדיר חובות - או מלכודת לנישומים?
רשות המסים השיקה מחדש את נוהל הגילוי מרצון במטרה להחזיר מיליארדים לקופת המדינה ולאפשר לנישומים להסדיר חובות עבר בלי הליך פלילי; טיעונים בעד ונגד, והאם ביטול האנונימיות הוא שגרם לתכנית הנוכחית להיות פחות אטרקטיבית?
גילוי מרצון חזר, והפעם עם פנים חדשות. רשות המסים הכריזה אמש על השקת הנוהל מחדש, שמאפשר לנישומים לדווח על הכנסות או נכסים שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב ולקבל חסינות מהליך פלילי. להרחבה ראו כאן - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי. הרעיון הוא די פשוט: מי שיבוא מרצונו ויסדיר את חובו, לא יועמד לדין. אבל השאלה המתבקשת היא האם מדובר בהזדמנות אמיתית או בתוכנית שתרתיע יותר מאשר היא תעודד, בעיקר כי מדובר בבקשה שמית ולא אנונימית כפי שהיה בעבר.
תחשבו על התרחיש הבא - מגיע נישום וחושף את הרווחים שלון בחו"ל מקריפטו. אומר לו פקיד השומה, תשלם X, לנישום אין אפשרות לערער או לחזור בו מהחשיפה. הוא יכול לנסות לשכנע את פקיד השומה שהמס גבוה מדי, אבל אין לו אפשרות לסגת, כי אפשר להשתמש במידע שנחשף, ואז גם החבות הפלילית קיימת. כלומר, זו דרך חד כיוונית, אי אפשר להתחרט, והנישומים "בידיים" של פקידי השומה. קחו גם בחשבון שאם מדובר בקריפטו צריך להביא אסמכתאות כדי לנתח את הרווחים על פני השנים - לרבים אין את המידע הזה ולא תמיד ניתן להשיגו, וגם שבינתיים אין הקלות של הצמדה וריבית. אז המוטיבציה לגלות על הון בחו"ל וגם בארץ (לרבות מכר דירה) לא מאוד גדולה, אבל יש גם יתרונות ללקוחות ובעיקר הידיעה שלא מחפשים ולא רודפים אחריהם. הם יכולים לישון טוב בלילה.
המדינה צריכה כסף - אולי יהיו הקלות בגילוי מרצון בהמשך
המדינה נמצאת בתקופה של הוצאות כבדות: מלחמה ארוכה, התחייבויות תקציביות ותשלומים הולכים ותופחים. גילוי מרצון נותן לממשלה דרך מהירה להכניס מיליארדים לקופת המדינה מבלי להטיל מיסים חדשים על כלל הציבור (כפי שעשתה עם המס על הרווחים הכלואים). מצד שני, גם לנישומים יש כאן רווח ברור: מי שמחזיק הכנסות לא מדווחות יכול להסדיר את מעמדו, לשלם את חוב המס ולדעת שהוא 'נקי' משפטית ולישון טוב בלילה. העובדה שבקשה שלא תאושר לא תשמש נגד הפונה בהליך אזרחי או פלילי מחזקת את הביטחון. כלומר, המידע שנמסר לא יכול לשמש לרעתו, אלא אם הגיע לרשות בדרכים אחרות, או וכאן כאמור הבעיה - אם הנישום לא הסכים לשומה, ואז הכל נפתח מחדש. רשות המסים לא חשבה כנראה על הנקודה הזו עד הסוף, ויש סיכוי שתוך כדי תנועה היא תפתור אותה לטובת הנישומים. זה כנראה גם תלוי בהיענות, אם ההיענות תהיה מאכזבת, ינסו לתת עוד צ'ופרים ללקוחות. .
בפועל, חשוב לזכור שהודעת הרשות עוד מציינת כי היא "תוכל לעשות שימוש בכל מידע הקשור לבקשה לגילוי מרצון שהגיע אליה בדרך אחרת, או במקרים שבהם לא שולם המס או שהבקשה לא נעשתה בתום לב, או הוסתר חלק מהמידע הרלוונטי". .
- העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הטענות נגד ההליך ברמת המאקרו הן שלא ניתן לתת פרסם למעלימי רווחים והכנסות. העלמתם מס, זו עבירה פלילית, למה צריך ללכת לקראתכם? מבחינת הנישומים, סיכוי טוב שהם לא ירוצו להצהיר. הנוהל החדש פחות אטרקטיבי מהקודמים. הסיבה העיקרית היא ביטול האפשרות להליך אנונימי: בעבר נישומים יכלו לבדוק את מצבם בלי לחשוף זהות, ורק אחר כך להחליט אם להתקדם. כעת הכול גלוי מההתחלה - מה שעלול להרתיע רבים. מעבר לכך, הנוהל הנוכחי לא מבטל באופן אוטומטי קנסות, הצמדות וריביות. כך נוצר מצב שבו חוב ישן יכול לתפוח פי כמה. לדוגמה, נישום שלא דיווח על הכנסה של 100 אלף שקל ב־2015 היה משלם אז כ-35 אלף שקל מס. היום, במסגרת הנוהל, הוא עלול למצוא את עצמו מחויב ביותר מ-70 אלף שקל - אחרי ריבית, הצמדה וקנס גרעון. ומכאן עולה השאלה: העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהם בגילוי מרצון? צריך לסייג ולהגיד שבעבר במסגרת גילוי מרצון לא היה צורך לשלם מס גירעון ונראה שבסופו של דבר כך יהיה גם הפעם, אבל זה לא סגור.
