אחרי 10 שנות מאבק ניצח הלקוח הקטן במשפט מול הבנק
בית משפט השלום בת"א דחה תביעה שהגיש בנק דיסקונט נגד לקוחותיו, חברת הדפוס ארבם ש.לאופסט ובעליה אברהם ועליזה רבין.
הבנק תבע את לקוחותיו בשל יתרת חוב בסך של כ-138 אלף שקל. הנתבעים טענו כי הבנק עיכב הזרמת כספי תוכניות חיסכון לחשבון החברה ובכך גרם להם נזק מימוני העולה על יתרת החוב.
הנתבעים הסתמכו בתביעתם על חוות דעת של חברת "שגיא חישובי ריבית" המתמחה בבדיקת חשבונות בנקים וייעוץ כלכלי. מבדיקה שערך מומחה החברה גיא אורן, התברר כי אילו הזרים הבנק במועד את כספי החיסכון של הלקוח לחשבון החברה, הייתה החברה נמצאת ביתרת זכות ולא ביתרת חובה.
הלקוח טען, באמצעות עו"ד גיורא רובננקו, כי עובדת הבנק הציעה לו להזרים את כספי החיסכון לחשבון החברה כדי להקטין את יתרת החובה שחרגה מעבר למסגרת האשראי המאושרת. הלקוח הסכים וסיכם על הזרמת הכספים. לאחר מכן, הודיעו לו שמנהל הסניף אינו מאשר העברת הכספים ודורש שתוכניות החיסכון ישמשו כבטחונות לפעילות החברה. נציגי הבנק הכחישו בתוקף את טענת הלקוח, כי הבנק התבקש אך סירב להזרים את כספי החיסכון לחשבון בסוף שנת 97.
השופט חגי ברנר ציין כי עדותו של הלקוח בעניין תוכניות החיסכון היתה כנה מפורטת ועקבית והיא מהימנה עליו. השופט קבע כי ברור שללקוח לא היה כל אינטרס כלכלי לשלם ריבית חריגה בסכומי עתק על חריגה מהמסגרת , כאשר במקביל הוא מחזיק תוכניות חיסכון שהתשואה עליהן נמוכה. לעומת זאת, ברור שלבנק היה אינטרס כלכלי להותיר את חשבון החברה ביתרת חובה חריגה ובתשלום ריביות חריגות בגינה.
השופט ציין כי למול עמדתו הנחרצת של הנתבע, התאפיינה עדות נציגי הבנק בחוסר זיכרון של הפרטים הרלבנטיים. הוא פסק כי הוא מאמין לגרסתו של הנתבע לפיה ביקש לשחרר את תוכניות החיסכון אך הבנק סירב. השופט פסק כי סירוב זה נעשה שלא כדין והיווה הפרה של חובת הזהירות והאמון שחב הבנק כלפי לקוחותיו.
השופט קיבל את חוות הדעת של חברת "שגיא חישובי ריבית" ואת שחזור החשבון שערכו. מהשחזור עלה כי אילו הזרים הבנק את תוכניות החיסכון לחשבון הלקוח כבקשתו , היה החשבון עומד ביתרת זכות של כ-6000 שקל ולא ביתרת חובה.
כאמור, השופט דחה את תביעת הבנק וחייבו בשכ"ט עו"ד בסך של 10 אלף שקל .
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
