אחרי 10 שנות מאבק ניצח הלקוח הקטן במשפט מול הבנק

פס"ד: בנק שמסרב להעביר כספי תוכניות חיסכון לכיסוי חובו של לקוח כבקשתו- פועל בניגוד לדין
סיון איזסקו |

בית משפט השלום בת"א דחה תביעה שהגיש בנק דיסקונט נגד לקוחותיו, חברת הדפוס ארבם ש.לאופסט ובעליה אברהם ועליזה רבין.

הבנק תבע את לקוחותיו בשל יתרת חוב בסך של כ-138 אלף שקל. הנתבעים טענו כי הבנק עיכב הזרמת כספי תוכניות חיסכון לחשבון החברה ובכך גרם להם נזק מימוני העולה על יתרת החוב.

הנתבעים הסתמכו בתביעתם על חוות דעת של חברת "שגיא חישובי ריבית" המתמחה בבדיקת חשבונות בנקים וייעוץ כלכלי. מבדיקה שערך מומחה החברה גיא אורן, התברר כי אילו הזרים הבנק במועד את כספי החיסכון של הלקוח לחשבון החברה, הייתה החברה נמצאת ביתרת זכות ולא ביתרת חובה.

הלקוח טען, באמצעות עו"ד גיורא רובננקו, כי עובדת הבנק הציעה לו להזרים את כספי החיסכון לחשבון החברה כדי להקטין את יתרת החובה שחרגה מעבר למסגרת האשראי המאושרת. הלקוח הסכים וסיכם על הזרמת הכספים. לאחר מכן, הודיעו לו שמנהל הסניף אינו מאשר העברת הכספים ודורש שתוכניות החיסכון ישמשו כבטחונות לפעילות החברה. נציגי הבנק הכחישו בתוקף את טענת הלקוח, כי הבנק התבקש אך סירב להזרים את כספי החיסכון לחשבון בסוף שנת 97.

השופט חגי ברנר ציין כי עדותו של הלקוח בעניין תוכניות החיסכון היתה כנה מפורטת ועקבית והיא מהימנה עליו. השופט קבע כי ברור שללקוח לא היה כל אינטרס כלכלי לשלם ריבית חריגה בסכומי עתק על חריגה מהמסגרת , כאשר במקביל הוא מחזיק תוכניות חיסכון שהתשואה עליהן נמוכה. לעומת זאת, ברור שלבנק היה אינטרס כלכלי להותיר את חשבון החברה ביתרת חובה חריגה ובתשלום ריביות חריגות בגינה.

השופט ציין כי למול עמדתו הנחרצת של הנתבע, התאפיינה עדות נציגי הבנק בחוסר זיכרון של הפרטים הרלבנטיים. הוא פסק כי הוא מאמין לגרסתו של הנתבע לפיה ביקש לשחרר את תוכניות החיסכון אך הבנק סירב. השופט פסק כי סירוב זה נעשה שלא כדין והיווה הפרה של חובת הזהירות והאמון שחב הבנק כלפי לקוחותיו.

השופט קיבל את חוות הדעת של חברת "שגיא חישובי ריבית" ואת שחזור החשבון שערכו. מהשחזור עלה כי אילו הזרים הבנק את תוכניות החיסכון לחשבון הלקוח כבקשתו , היה החשבון עומד ביתרת זכות של כ-6000 שקל ולא ביתרת חובה.

כאמור, השופט דחה את תביעת הבנק וחייבו בשכ"ט עו"ד בסך של 10 אלף שקל .

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI
מדד המחירים

מדד המחירים באוגוסט - מה הצפי והאם הריבית תרד?

הטיסות, השכר, הסיכויים להפחתת ריבית אצלנו, והסיכויים להפחתת ריבית השבוע בארה"ב

תמיר חכמוף |

ביום שני יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט. למדד המחירים יש משמעות גדולה עלינו כצרכנים, כמשקיעים וכלווים. כשהמדד עולה המשמעות היא שהמחירים עולים, כשהמדד עולה ההשקעות שלנו שצמודות למדד עולות, אבל גם ההלוואות ומסלולי המשכנתא שלנו במסלול הצמוד, מתייקרים. למדד יש גם השפעה גדולה על קובעי המדיניות בבנק ישראל, כאשר מדד נמוך יחזק את ההערכה להפחתת ריבית קרובה. מדד מאכזב עלול להביא לדחייה של הורדת הריבית, אם כי, הפעם סיכוי גבוה שהריבית תרד במפגש הבא בסוף החודש וזאת מכיוון שהפד בישיבתו ביום רביעי הקרוב צפוי להוריד את הריבית.

בנק ישראל ירגיש הרבה יותר בטוח להוריד ריבית אחרי שהקולגה ג'רום פאוול יוריד ראשון. אבל בעוד שההימורים בארה"ב הם מעל 95% להורדת ריבית, אצלנו יש שאלה גדולה בקשר למלחמה. הנגיד כבר התבטא בעבר על אי הוודאות שנגרמת כתוצאה מהמלחמה ולמרות שמבחינת הנתונים הכלכליים אין שום סיבה שלא להוריד ריבית. אפילו הגירעון בשיעור של 4.7% יחסית טוב, הנגיד מתלבט.    

הריבית הגבוהה היא בראש וראשונה כדי לרסן את האינפלציה. האינפלציה אומנם עלתה בהדרגה לקצב שנתי סביב 3.1%-3.2%, אבל כשמסתכלים קדימה היא באזור 2.1%-2.2% ויש כלכלנים שצופים אפילו פחות מכך, מבינים שהאינפלציה חוזרת לתוואי של בנק ישראל ואם כך, אז למה לא להוריד ריבית? 

מדד המחירים באוגוסט - עלייה של 0.7%-0.5%

יונתן כץ, כלכלן המאקרו של לידר סבור שהמדד באוגוסט עלה ב-0.7% - "מחירי הדלקים עלו ב- 1.2% תחילת ספטמבר, אך מחירי הנפט בעולם ירדו ב- 3% בשל הציפייה לגידול בתפוקת הנפט על ידי קרטל הנפט ואינדיקטורים חלשים לגבי הפעילות בארה"ב. 

"השקל התייצב יחסית אחרי התחזקות במהלך החודש.  לא צפויה העלאת מחירים במגזר החינוך על רקע הקפאת השכר. מסתמנת האצת מסוימת בשכר בסקטור העסקי בחודש יולי . מספר היוצאים לחו"ל באוגוסט חזר לרמה של חודש מאי. ריבוי הטיסות צפוי לתרום לירידות מחירים בחודש ספטמבר לאחר עלייה עונתיות חדה באוגוסט. תחזית האינפלציה שלנו עומדת על 0.7% באוגוסט, -0.3% בספטמבר, 0.5% באוקטובר ו- 2.1% שנה קדימה".


מערכת IRON BEAM 450 של רפאל. קרדיט: רשתות חברתיותמערכת IRON BEAM 450 של רפאל. קרדיט: רשתות חברתיות

רפאל מציגה את "מגן אור" מערכת הלייזר החדשה

רפאל מציגה בתערוכת DSEI 2025 וחושפת את מערכת הלייזר החדשה "מגן אור", עם מכוון עוצמתי יותר, טווח מוגדל ותגובה מהירה; המטרה: יירוט מהיר, זול ומדויק, במהירות האור

רן קידר |
נושאים בכתבה רפאל

חברת רפאל מערכות לחימה מתקדמות מציגה בתערוכת DSEI 2025 בלונדון את הדור החדש של מערכת "מגן אור" (IRON BEAM 450), מערכת לייזר מבצעית שמיועדת ליירוט מהיר של איומים אוויריים קצרי טווח. מדובר בתצורה משודרגת, עם מכוון חדש המאפשר לטפל באיומים בטווחים גדולים יותר, עם דיוק גבוה יותר ויכולת תגובה מהירה בהרבה לעומת הדגם הקודם. 

המערכת החדשה מתוכננת לנטרל איומים במהירות האור, בעלות שולית נמוכה מאוד לכל יירוט, יתרון משמעותי ביחס למערכות טילים קיימות, שבהן כל יירוט עשוי לעלות עשרות אלפי דולרים. היא מיועדת להגן על שטחים נרחבים, פועלת ברצף ויכולה לתת מענה גם לתרחישים מורכבים שבהם נדרש יירוט רב־שכבתי ומתואם. 

לדברי מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן, מדובר בפריצת דרך טכנולוגית שמסמנת שינוי תפיסתי בתחום ההגנה האווירית: "הצגת המכוון החדש IRON BEAM 450 בתערוכת DSEI ממחישה כיצד פריצות דרך בטכנולוגיית לייזר רב עוצמה משנה את כללי המשחק בתחום ההגנה האווירית ומאפשרות יירוטים יעילים מאוד ובעלות נמוכה. לצד מערכות ההגנה האווירית שלנו, מערכת "מעיל רוח, מערכת ההגנה האקטיבית המבצעית הראשונה והיחידה בעולם לרק״ם. המערכת מותקנת על טנקים ורכבים משוריינים במספר צבאות, מגנה על הצוותים והפלטפורמות מפני איומים נ״ט ומבססת את ההגנה האקטיבית כסטנדרט מרכזי בכוחות מתמרנים. בנוסף, עם פתרונות הנ״ט, מערכות נגד כטב״מים והמערכות הימיות, רפאל מספקת פתרונות משולבים העונים על צרכי ההווה ומתכוננים לאתגרים של המחר”.

בין המערכות המשלימות שמציגה רפאל בתערוכה: כיפת ברזל לטווחים קצרים, "קלע דוד" לטילים בטווחים ארוכים, ומערכות ספיידר לטווחים בינוניים. לצד מערכות שליטה ובקרה כמו MIC4AD ו-SKY SPOTTER, וכן DRONE DOME ו־LITE BEAM שנועדו להתמודדות עם רחפנים וחימושים משוטטים.

במימד הימי מציגה החברה את הגרסאות המותאמות של מערכות היירוט: C-DOME, שהיא הגרסה הימית של כיפת ברזל, וכן Naval Iron Beam ו-TORBUSTER. כל אלו מבוססים על ארכיטקטורה פתוחה שמאפשרת שילוב בציים קיימים, גם בשגרה וגם בלחימה. IRON BEAM צפויה להשלים את ההגנה הרב־שכבתית של ישראל, תוך צמצום משמעותי של עלויות והתאמה לאיומים משתנים, בין אם מדובר בירי רקטות, ברחפנים או במטחים מרובי ראשי קרב. המערכת טרם נכנסה לשימוש מבצעי, אך עם ההתקדמות הטכנולוגית הנוכחית, נראה שהיא בדרך להפוך לחלק בלתי נפרד מהגנת העורף והחזית גם יחד.