אחרי 10 שנות מאבק ניצח הלקוח הקטן במשפט מול הבנק
בית משפט השלום בת"א דחה תביעה שהגיש בנק דיסקונט נגד לקוחותיו, חברת הדפוס ארבם ש.לאופסט ובעליה אברהם ועליזה רבין.
הבנק תבע את לקוחותיו בשל יתרת חוב בסך של כ-138 אלף שקל. הנתבעים טענו כי הבנק עיכב הזרמת כספי תוכניות חיסכון לחשבון החברה ובכך גרם להם נזק מימוני העולה על יתרת החוב.
הנתבעים הסתמכו בתביעתם על חוות דעת של חברת "שגיא חישובי ריבית" המתמחה בבדיקת חשבונות בנקים וייעוץ כלכלי. מבדיקה שערך מומחה החברה גיא אורן, התברר כי אילו הזרים הבנק במועד את כספי החיסכון של הלקוח לחשבון החברה, הייתה החברה נמצאת ביתרת זכות ולא ביתרת חובה.
הלקוח טען, באמצעות עו"ד גיורא רובננקו, כי עובדת הבנק הציעה לו להזרים את כספי החיסכון לחשבון החברה כדי להקטין את יתרת החובה שחרגה מעבר למסגרת האשראי המאושרת. הלקוח הסכים וסיכם על הזרמת הכספים. לאחר מכן, הודיעו לו שמנהל הסניף אינו מאשר העברת הכספים ודורש שתוכניות החיסכון ישמשו כבטחונות לפעילות החברה. נציגי הבנק הכחישו בתוקף את טענת הלקוח, כי הבנק התבקש אך סירב להזרים את כספי החיסכון לחשבון בסוף שנת 97.
השופט חגי ברנר ציין כי עדותו של הלקוח בעניין תוכניות החיסכון היתה כנה מפורטת ועקבית והיא מהימנה עליו. השופט קבע כי ברור שללקוח לא היה כל אינטרס כלכלי לשלם ריבית חריגה בסכומי עתק על חריגה מהמסגרת , כאשר במקביל הוא מחזיק תוכניות חיסכון שהתשואה עליהן נמוכה. לעומת זאת, ברור שלבנק היה אינטרס כלכלי להותיר את חשבון החברה ביתרת חובה חריגה ובתשלום ריביות חריגות בגינה.
השופט ציין כי למול עמדתו הנחרצת של הנתבע, התאפיינה עדות נציגי הבנק בחוסר זיכרון של הפרטים הרלבנטיים. הוא פסק כי הוא מאמין לגרסתו של הנתבע לפיה ביקש לשחרר את תוכניות החיסכון אך הבנק סירב. השופט פסק כי סירוב זה נעשה שלא כדין והיווה הפרה של חובת הזהירות והאמון שחב הבנק כלפי לקוחותיו.
השופט קיבל את חוות הדעת של חברת "שגיא חישובי ריבית" ואת שחזור החשבון שערכו. מהשחזור עלה כי אילו הזרים הבנק את תוכניות החיסכון לחשבון הלקוח כבקשתו , היה החשבון עומד ביתרת זכות של כ-6000 שקל ולא ביתרת חובה.
כאמור, השופט דחה את תביעת הבנק וחייבו בשכ"ט עו"ד בסך של 10 אלף שקל .
