שוק האופציות: למרות איומים - לא לשנות פוזיציה

דרור גילאון סבור, כי לאחר הפקיעה הרגועה ביום ה' - בארה"ב רמת הבלבול נשארת גבוהה, האיראנים מוסיפים נפט למדורה ובשוק הישראלי לא צריכים להתרגש
דרור גילאון |

פוזיציה נוכחית: P

(950,4) ; -P

(930,4); -C

(1030,4)

השבוע פקעו להן אופציות המעו"ף ברמה של 988.59 נקודות, עליה של 0.64% משער הבסיס. זאת לעומת שער סוף יום של 997.21, עליה של 1.56%. נראה שיחסית לפקיעה החריגה מחודש פברואר, מדובר הפעם בפקיעה רגועה למדי. מחזור מסחר הפקיעה הסתכם בכ-1.6 מיליארד שקל. מחזור נמוך בכ-40% יחסית לכ-2.7 מיליארד שקל שהחליפו ידיים בפקיעה הקודמת.

בשבוע שעבר דיברנו כאן על הפער שפתחו מספר שווקים עיקריים בעולם על מדד המעו"ף במסחר שלפני שבועיים. ניסינו להסביר את העליות המתונות בת"א יחסית לקולגות מעבר לים, בתחושת אי הנוחות מהמצב הפוליטי (שלל פרשיות השחיתויות) ומההתחממות במתיחות מול איראן. בפועל, חזר השבוע השוק בת"א לשדר ביטחון, ומדד המעו"ף הוסיף כ-3% בעוד ה-S&P 500 ירד בכ-1%, הנייקי איבד 1.1% והדקס הגרמני עלה בכ- 0.3%.

במילים אחרות, השוק הישראלי לא מתרגש כרגע מאירועים שאינם כלכליים גרידא. מצבה של הכלכלה הישראלית בכלל, זה ושל החברות בבורסה בפרט, נראה טוב מתמיד. שוק הנדל"ן ברוסיה פורח ומספק לאפריקה ולחברות מקבוצת פישמן, המחזיקות במבנים וקרקעות ברוסיה, אפשרות להצפת ערך אדירה. שוקי הענק בהודו וסין שנפתחו לפירמות הישראליות והעולמיות ממשיכים לתמוך בחלום של הגדלת הפעילות למספרים שקשה מאוד לכמת אותם בטווח הרחוק. שווקים של מאות מיליוני בני-אדם שמצטרפים למעמד הביניים ופתאום אכפת להם ממה שהם לובשים, אוכלים, היכן הם גרים, על מה נוסעים וכיו"ב.

ברקע, פרסם השבוע בנק ישראל את החלטת הריבית לחודש אפריל. הריבית נותרה ללא שינוי ברמה של 4%. נראה, כי בבנק מעדיפים לתת להורדת הריבית המצטברת של 1.5% מחודש נובמבר לחלחל לשוק טרם ימשיכו בהורדתה. בנוסף, הירידה המשמעותית באבטלה ברבעון האחרון של 2006 מחזקת, לדעת בנק ישראל, את הערכה שהחזרה בפועל לתחום היעד של הממשלה תהיה מהירה מהערכות המוקדמות.

הסיפור המרכזי בשוק השבוע היה פרסום דוחות הכספיים של החברות הגדולות. מרבית החברות הציגו שיפורים משמעותיים בביצועים, תוך כדי מתן יעדים ותחזיות אופטימיות לשנים הקרובות, וחיזקו את האופטימיות לגבי עתיד הכלכלה.

בארה"ב רמת הבלבול נשארת גבוהה:

• מכירות הבתים הקיימים עלו ב-3.9% בפברואר. מנגד, מכירות הבתים החדשים דווקא ירדו ב-3.9% לשפל של 7 שנים.

• הצריכה הפרטית בארה"ב צמחה ב-0.6% בחודש פברואר. תחזית הכלכלנים הייתה לגידול מתון יותר של 0.3%. מנגד, נרשם גידול נמוך מהצפוי של 2.5% לעומת צפי לגידול של 3.5% בהזמנות למוצרים בני קיימה.

• מדד מנהלי הרכש של אזור שיקגו בארה"ב זינק בחודש מארס לרמה של 61.7 לעומת 47.9 בפברואר - הזינוק החד מאז ומעולם, ונמצא כעת ברמתו הגבוהה ביותר מאז אפריל 2005. תחזית הכלכלנים הייתה לעלייה מתונה של המדד לרמה של 50. מנגד, מדד המחירים לצרכן, המבוסס על הצריכה הפרטית (PCE) ללא מחירי המזון והאנרגיה - המדד המועדף על הבנק הפדרלי לאומדן האינפלציה - עלה ב-0.3%, העלייה החדה ביותר מאז חודש אוגוסט.

• בן ברננקי נשא נאום בקונגרס שהיה, כמו הכלכלה האמריקאית, אמביוולנטי. מצד אחד, יו"ר הפד צופה צמיחה מתונה השנה, אך מהצד השני הדגיש, כי האינפלציה נותרה ברמה גבוהה המעוררת אי נוחות וכי למרות שנראה שנרשמת התמתנות הדרגתית במדד הליבה של האינפלציה, הסיכונים נוטים לכיוון של התגברות ולא להתמתנות באינפלציה.

לנתונים המבלבלים דלעיל יש להוסיף את שוק הנדל"ן בארה"ב, שעדיין מצוי בבעיה ולא רק בשוק המשכנתאות המסוכנות (SUBPRIME). בעיה שהחלה לבוא לידי ביטוי בדוחות הכספיים של חברות הנדל"ן האמריקניות, אשר דיווחו על ירידה ממוצעת של 75% ברווח התפעולי.

המתיחות מול איראן, שלקחה בשבי 15 חיילים בריטיים ומסרבת לשתף פעולה עם המערב, גוררת מעבר לאיום ביטחוני עתידי גם עליה חדה במחירי הנפט. השבוע עלה הנפט בשיעור של כ-6% לרמה של 66 דולר, עליה שעלולה להחליש עוד יותר את הכלכלה האמריקנית (יותר כסף הולך לצריכת אנרגיה ופחות לצריכת מוצרים, עלויות ייצור גבוהות יותר שיפגעו ברווחי החברות וכו'), במקביל להתגברות הסכנה האינפלציונית. עליות המחירים הצפויות בתחום האנרגיה יקשו מאוד על אלו התומכים בהורדת ריבית ועלולות לחזק את גורמי הפד התומכים בהעלאתה.

אז מה עושים עם רצף הנתונים המבלבלים הללו? לדעתנו, הטווח הארוך ממשיך להראות חיובי ועל כן יש מקום להמשיך להחזיק במניות. יחד עם זאת, סכנות בטווח קצר והבינוני לא חסרות (תדמיינו הפגזה באיראן..) ועצם העובדה שהשוק נוטה להתעלם כרגע מחששות אלו, לא גורם לנו לעצימת עיניים. אנו ממשיכים להיות בפוזיציה מנייתית גבוהה על מנת ליהנות מהתהליכים הכלכליים הטובים והחשובים שמתרחשים מחד, אך מקפידים על רכישת הגנות בצורה מושכלת, תוך ניסיון להקטין עלויות, מאידך. כרגע נשארים עם הפוזיציה הקיימת וממשיכים לעקוב במידה ויהיה צורך לשנותה.

שבוע טוב וחג שמח.

*מאת: דרור גילאון, מנכ"ל מאור לוסקי ניהול תיקי השקעות

*הערה: אין לראות בכתבה הבאה ייעוץ או תחליף לייעוץ מסוג כלשהו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.