למרות הפאניקה המדדים בת"א השילו רק 6% מהשיא

המעו"ף איבד 1.24%. מבין מניות המעוף, רק טבע וקבוצת דלק חתמו בירוק כשהוסיפו 0.33% ו-2.74% בהתאמה. בריינסווי הציגה פריצת דרך משמעותית לטיפול בדיכאון וזינקה 4%
סיון איזסקו |

המדדים המובילים בבורסה בת"א נסחרו היום בירידות שערים של 1.24% במדדים המובילים ובמחזור מסחר דליל ביותר של 0.9 מיליארד שקל בלבד. זרם הדו"חות הכספיים נמשך גם היום, בין המדווחות - דסק"ש אקסלנס ופריזמה, אך נראה שהמשקיעים בבוסה המקומית ממתינים למגמה שתקבע עם פתיחת המסחר בארה"ב מחר. מדדי וול סטריט סגרו את השבוע בירידות שערים קלות ונסחרו על רקע פרסום נתון מדד המחירים לצרכן, שרשם עליה של 0.4% והפחית משמעותית את הסיכוי להורדת ריבית בארה"ב ובכך את הסיכוי ליציאה מהמשבר בו היא נתונה. מי שרכזה את מרבית העניין היום היא קבוצת דלק, של יצחק תשובה. החברה הוציאה 4 הודעות משמעותיות בזו אחר זו והמניה חתמה את המסחר בעליות שערים של 2.74% ובמחזור מסחר כפול מהממוצע למניה. מדד ת"א 25 נסחר בירידה של 1.24% לרמה של 940 נקודות. מדד ת"א 100 נסחר בירידה של 1.24% לרמה של 944 נקודות. מדד הבנקים יורד 1.3% ומדד התל-טק נחתך ב-1.7%. מניות במרכז מניות קבוצת דלק הוסיפו 2.74% ורשמו נפח מסחר כפול מהממוצע למניה. החברה הודיעה היום כי הנפקת תחנות הדלק בישראל צפויה לצאת לדרך בקרוב, הנפקת חברה בת של דלק בלרון (DGRE) ב-AIM לונדון לפי שווי של 1.34 מיליארד דולר לאחר ההנפקה. לפי ההודעה השלישית שפורסמה - ייתכן ודלק אנרגיה תצליח להפיק נפט בויאטנם (המניה מזנקת כמעט 12%). בנוסף, פורסם כי דלק בלרון תשקיע 21 מ' אירו בעסקי מלונאות באירופה. מניות דיסקונט השקעות, מקבוצת אי.די.בי, נחתכו ב-2.2%. החברה דיווחה הבוקר על דו"חות טובים לשנת 2006. דסק"ש דיווחה על רווח שנתי של 692 מיליון דשקל, זינוק של 52% לעומת שנת 2005. הרווח הרבעון האחרון שינק ב-45% והסתכם ב-125 מיליון שקל וזאת בעיקר אודות למכירת 2% מנכסים ובניין. מניית טבע נסחרה בעליות שערים מתונות של 0.33% ונסחרה על רקע הפרסומים כי עברה לשלב הבא במירוץ לרכישת החטיבה הגנרית של מרק הגרמנית. ענקית הגנריקה הישראלית צפויה להתמודד מול 4 קבוצות, שהציעו סכומים בסדר גודל של 5.2-6.5 מיליארד דולר. חברת הברוקראז', אקסלנס נשואה, פרסמה הבוקר את תוצאותיה לרבעון האחרון ולשנת 2006 כולה ומניותיה נסחרות כעת ביציבות. החברה דיוחה על זינוק של 45% בשורת ההכנסות ב-2006 וזינוק של 44% בשורת הרווח הנקי השנתי. מניות החברה נחלשו ב0.41% במהלך המסחר היום. מניית נכסים ובניין רשמו ירידות שערים של 1.2% למרות שפועלים-סהר, העלאתה מחיר היעד ל-727 שקל (15% מעל מחיר המניה בעת ההמלצה) ממחיר יעד קודם של 717 שקל. מניית בנק הפועלים נחתכה היום בכ-1% על רקע פרישתו של יו"ר הבנק, שלמה נחמה, והחלפתו ע"י דני דנקנר, זאת בנוסף להעברת השליטה המלאה בבנק לידי שרי אריסון בשבוע החולף. נציין כי ביום ד' ה-21.03.07 צפוי הבנק לפרסם את תוצאותיו לשנת 2006. מניות בנק דיסקונט למשכנתאות חתמו היום בעליות שערים של 1.28% ונסחרו לאחר שזינקו כ-24% במחזור מסחר ער ביום המסחר האחרון. ברקע, דירקטוריון בנק דיסקונט (דיסקונט א) אישר בשבוע שעבר את ההחלטה לביצוע הליך הצעת רכש למניות המוחזקות על ידי הציבור בבנק דיסקונט למשכנתאות (דיסקונט משכ ). דיסקונט מחזיק כיום כ-65.1% והצעת רכש זו נועדה להשלים רכישה של 34.9% מסך המניות שידי הציבור. המניות ירכשו בתמורה ל-265 מיליון שקל. חברת אידיבי פיתוח , שבשליטתו של נוחי דנקנר, הודיעה הבוקר (א') כי הופסקו המגעים בינה לבין טאו תשואות בנוגע למכירת מניות מיעוט בכלל ביטוח ( כלל עסקי ביטוח ). מניות החברות הגיבו בירידות שערים. חברת לייפוייב, אשר פיתחה מכשור רפואי מתקדם לטיפול בפצעים כרוניים, זינקה היום 52.99% עם מחזור מסחר חריג של 8.3 מיליון שקל, בהשוואה למחזור יומי ממוצע של 179 אלף שקל בחצי השנה האחרונה, ולאחר שכרבר טיפסה בעשרות אחוזים בימים האחרונים. ברקע לזינוק- החברה גייסה לפני שבוע גיוס של 7 מיליון שקל וחתמה לאחרונה על הסכמי הפצה למוצר המטפל בפצעי לחץ מול גרמניה ודנמרק. כמו כן, החברה מבצעת מהלכים לקראת השגת אישור ה-FDA למוצר. בריינסוויי הציגה היום את תוצאות דו"ח הביניים של הניסוי לטיפול בחולים הסובלים מדיכאון מג'ורי. מהדו"ח עולה כי החברה השיגה פריצת דרך משמעותית ביותר בתחום הטיפול הדיכאון. מניות החברה הגיבו בעליות שערים של כ-4% ובמחזור של פי 4 מהממוצע למניה. בניסוי החדשני, במכשיר ה-deep transcranial magnetic simulation , של בריינסוויי, נבדקו 42 חולים הסובלים מדיכאון, אשר טיפול תרופתי בתרופות מהקבוצות המקובלות לא הועיל להם. דו"ח הביניים מציג ממצאים מרשימים ביותר של תגובה לטיפול המגנטי של החברה בקרב 97% מהמטופלים אשר שיפרו את מדדי הדיכאון שלהם. מניות אודיוקודס הוסיפו לרשום ירידות גם היום לאחר שהתרסקו כ-24% במסחר בת"א ביום ה'. מניות החברה, ספקית של טכנולוגית voip ומוצרי קול לרשת, הגיבו לאזהרת ההכנסות לרבעון הראשון שפרסמה החברה. מהפרסום עולה, כי עקב קצב נמוך יותר של הזמנות ממה שצפתה, היא עכשיו מצפה להכנסות של בין 36 לבין 38 מיליון דולר ברבעון הראשון, זאת בהשוואה לציפיותיה הראשוניות להכנסות הגבוהות יותר ב-5% מהרבעון הרביעי. ההכנסות ברבעון הרביעי של החברה הסתכמו ה-42.6 מיליון דולר. כתוצאה מכך, החברה צופה כעת כי היא לא תעמוד ברווח למניה אותו צפתה לרבעון הראשון.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי בייליס (רשתות)שי בייליס (רשתות)

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?

פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה

צלי אהרון |

הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס. 


המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.

במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.

פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים.  המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.


מסלול של 'הסדר כופר'

על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.

העלמות מס
צילום: דוברות רשות המסים

אב ובנו ממזרח ירושלים חשודים בהעלמת הכנסות משכירויות בהיקף של 8 מיליון שקל

רשות המסים חשפה פרשיית העלמות מס בהיקף נרחב במזרח ירושלים שבה אב ובנו, ווזוז עבד אלעזים ובנו ווזוז נדאל, חשודים כי הסתירו הכנסות של כ-8 מיליון שקל מהשכרת נכסים בשנים 2018-2024

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמות מס

רשות המסים חשפה פרשיית העלמות מס בהיקף נרחב במזרח ירושלים: על פי הודעת הרשות ופרוטוקול מבית משפט השלום בעיר, אב ובנו, ווזוז עבד אלעזים ובנו ווזוז נדאל, חשודים כי הסתירו הכנסות של כ-8 מיליון שקל מהשכרת נכסים בשנים 2018-2024.  על פי ממצאי החקירה, האב מחזיק בשלושה בניינים בבית חנינא הכוללים כ-39 דירות, וכן בבעלויות על חניונים, אולם אירועים ומתחם חנויות בעיר העתיקה ובראס אל עמוד. 

כבר בשנת 2017 נחתם מולו הסכם שומה שקבע כי הכנסותיו משכירות ייחשבו כהכנסה מעסק. למרות זאת, לפי החשד, בשנים 2018-2024 הוא פיצל את ההכנסות והסב אותן לילדיו, תוך שימוש בעורמה ובתחבולה כדי להפחית את נטל המס ולמנוע דיווח מלא.

מהבקשה לשחרור בערובה עולה כי סך ההכנסות שהוסבו ונרשמו על שמו של האב בלבד עמד על כ-6.5 מיליון שקל, בעוד שבנו נדאל דיווח רק בשנת 2022 על בניין בן עשר דירות שהניב הכנסות החל מ-2019. על פי החשד, בגין דירות אלה הועלמו הכנסות נוספות של כ-1.5 מיליון שקל.

במהלך החיפוש שנערך ב-13 באוגוסט 2025 נתפסו מסמכים רבים בביתם, ולאחר מכן הובאו האב והבן לחקירה. בהמשך הם שוחררו על ידי בית משפט השלום בירושלים בתנאים מגבילים, הכוללים הפקדת ערבויות כספיות בהיקף של מאות אלפי שקלים ואיסור יציאה מהארץ לתקופה של חצי שנה.

רשות המסים הדגישה כי מדובר בחקירה מתמשכת, וכי במידה שיוגשו כתבי אישום, יעמדו החשודים בפני סעיפים פליליים חמורים בעבירות מס.