שוק האופציות: חיזוי השוק מועד לכישלון

שוק המניות נהפך עצבני יותר האחרונה וניכר שסמני הסערה הקצרה שחלפה מעל שווקי העולם לפני כשבועיים עדיין מרחפים באוויר. חיזוי כיוון השוק בתקופה הקרובה מועד לכישלון - יש לפעול בהתאם
דרור גילאון |

תזכורת לפוזיציה לחודש מרץ: ;-Call(1010)Put(950);-Put(930);-(Put(920+ האסטרטגיה נפתחה בעלות של 80 שקל.

שוק המניות נהפך עצבני יותר בתקופה האחרונה וניכר שסמני הסערה הקצרה שחלפה מעל שווקי העולם לפני כשבועיים עדיין מרחפים באוויר. אם בתחילת השבוע עוד היה נראה כי הסערה חלפה ותקופת העליות כברירת מחדל חוזרת, הרי שבפועל אין כך הדבר. השינוי ברמת התנודתיות של השוק בא לידי ביטוי בסטיות התקן הגלומות באופציות המעו"ף, בשינויים מהירים יחסית בכיוון המדדים, ובתשואות השליליות שהניבו ההנפקות הראשוניות בתקופה האחרונה. הסיפור העיקרי שמעסיק את משקיעי הבורסה בארץ ובעולם הוא כיוונו של שוק הנדל"ן בארה"ב והשלכותיו על כלכלת ארה"ב בשלב הראשון וכפועל יוצא מזה על כלכלות אחרות בעולם.

בחמשת החודשים האחרונים בלבד. פשטו את הרגל או נמכרו בארה"ב יותר מ- 20 בנקים בשוק המשכנתאות הסאבפריים – הלוואות הניתנות ללווים בעייתיים, בריביות גבוהות. הסיבה העיקרית הנה גידול בחובות הבעייתיים. מדוח שפורסם השבוע ע"י איגוד בנקאי המשכנתאות בארה"ב עולות מספר נקודות בעיתיות שמצביעות על כך שהמשבר בשוק זה ממשיך להתרחב: שיעור הלווים שלא מצליחים לעמוד בתשלומים זינק ועומד כעת ברמה הגבוהה ביותר בארבע השנים האחרונות לגידול אחראים בעיקר לווי משכנתאות סאבפריים.

בנוסף, שיעור הלווים שנגדם החלו הליכים לעיקול בתיהם בגין אי עמידה בתשלומים נסק לשיא של כל הזמנים – 0.54%. כאשר לווה לא עומד בהחזרי המשכנתא פועל בנק המשכנתאות על מנת לממש את הנכס. כאשר לווים רבים לא עומדים בהחזרי המשכנתאות, עלול להיווצר עודף היצע של דירות שעומדות למכירה, בחלק מהמקרים ע"י מוכרים לחוצים. התוצאה יכולה להיות כדור שלג הרסני, שכן, ירידת מחירים עלולה לפגוע ברצון לרכישת דירות חדשות מחד, ובאפשרות של בעלי דירות ליהנות מעליית ערך המתורגמת לגידול בצריכה- מאידך. כל זאת, עוד מבלי שנגענו בפשיטות רגל של בנקים למשכנתאות, פטורי עובדים בסקטורים הקשורים לנדל"ן, הפסדים של קרנות נאמנות, קרנות פנסיה וכו'.

הצד החיובי של החשש מהאטה בארה"ב הוא אפשרות הולכת וגדלה להורדת ריבית בניסיון להאיץ את הצמיחה ולהוזיל את מחיר המשכנתאות בעלות הריבית המשתנה. המשקיעים שחיכו לפרסום נתונים בסוף השבוע מצאו את עצמם עם יותר שאלות מתשובות. מדד המחירים ליצרן עלה ב 1.4% בפברואר כאשר מדד הליבה עלה ב- 0.4%. מדד המחירים לצרכן (מדד הליבה) לעומת זאת עלה בקצב לא מאיים של 0.2% אך גידול של 0.8% במדד המזון התקבל באכזבה.

במדד הייצור התעשייתי נרשמה הפתעה חיובית, שכן זינוק של 6.7% בתפוקת ייצור האנרגיה הובילה לגידול של 1% במדד – שיעור חד בהרבה מהציפיות שעמדו על 0.3%. בשורה התחתונה, החשש מאינפלציה עדיין לא נמוג והשילוב של פחד מהאטה מהצד האחד, עם קושי להורדת ריבית בשל תנאי האינפלציה מהצד השני, משאיר מספיק מקום לעצבנות ואי וודאות בתקופה קרובה. בישראל המשיכו להגיע נתונים חיוביים בעיקר מזירת הדוחות הכספיים שהיו טובים בד"כ והאפשרות להורדת ריבית נוספת כתוצאה ממדד פברואר השלילי וחוזקו של השקל. מנגד, המגמות בעולם והמשבר ביחסי משרד האוצר-בנק ישראל כשברקע הסערה סביב התפטרות הנגיד (שבשלב זה לא מתפטר) תורמים לגידול ברמת התנודתיות.

להערכתנו, חיזוי כיוונו של השוק בתקופה הקרובה מועד לכישלון ועל כן האסטרטגיה צריכה לכלול המשך החזקה במניות בשילוב עם פוזיציות הגנתיות כדוגמת זו שפתחנו כאן בשבוע שעבר. האסטרטגיה על פי נתוני סוף השבוע שווה כ-270 ₪ כך שלפחות חלק מה- 1.4% שהשיל מדד המעו"ף השבוע הוחזרו ע"י ה"ביטוח". במידה ומדד המעו"ף ימשיך בהידרדרות איטית מטה, נראה את תיק המניות שלנו מוגן בצורה מלאה יותר שכן אופציית ה-Put(950) נכנסת בקרוב לכסף. ירידה חדה של המעו"ף עלולה להכניס גם את אופציית ה-Put(920) לכסף ובכך לקזז את ההחזר הכספי שנובע מההגנה, ואף לגרום להפסד במידה והשוק ירד מתחת ל-900 נקודות.

מי שחושש מירידות חדות, יכול לרכוש חזרה את אופציית הפוט 920 ולהמשיך לישון בשקט. אלו שחושבים (כמונו) שלא צפויה ירידה חדה בשבועיים הקרובים יכולים להמשיך ולהחזיק באסטרטגיית מרווח היחס הנתונה.

מאת: דרור גילאון

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

רשות המסים
צילום: רשות המסים
פרשנות

גילוי מרצון: הזדמנות להסדיר חובות - או מלכודת לנישומים?

רשות המסים השיקה מחדש את נוהל הגילוי מרצון במטרה להחזיר מיליארדים לקופת המדינה ולאפשר לנישומים להסדיר חובות עבר בלי הליך פלילי; טיעונים בעד ונגד, והאם ביטול האנונימיות הוא שגרם לתכנית הנוכחית להיות פחות אטרקטיבית?


צלי אהרון |

גילוי מרצון חזר, והפעם עם פנים חדשות. רשות המסים הכריזה אמש על השקת הנוהל מחדש, שמאפשר לנישומים לדווח על הכנסות או נכסים שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב ולקבל חסינות מהליך פלילי. להרחבה ראו כאן - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי. הרעיון הוא די פשוט: מי שיבוא מרצונו ויסדיר את חובו, לא יועמד לדין. אבל השאלה המתבקשת היא האם מדובר בהזדמנות אמיתית או בתוכנית שתרתיע יותר מאשר היא תעודד, בעיקר כי מדובר בבקשה שמית ולא אנונימית כפי שהיה בעבר.  

תחשבו על התרחיש הבא - מגיע נישום וחושף את הרווחים שלון בחו"ל מקריפטו. אומר לו פקיד השומה, תשלם X, לנישום אין אפשרות לערער או לחזור בו מהחשיפה. הוא יכול לנסות לשכנע את פקיד השומה שהמס גבוה מדי, אבל אין לו אפשרות לסגת, כי אפשר להשתמש במידע שנחשף, ואז גם החבות הפלילית קיימת. כלומר, זו דרך חד כיוונית, אי אפשר להתחרט, והנישומים "בידיים" של פקידי השומה.  קחו גם בחשבון שאם מדובר בקריפטו צריך להביא אסמכתאות כדי לנתח את הרווחים על פני השנים - לרבים אין את המידע הזה ולא תמיד ניתן להשיגו, וגם  שבינתיים אין הקלות של הצמדה וריבית. אז המוטיבציה לגלות על הון בחו"ל וגם בארץ (לרבות מכר דירה) לא מאוד גדולה, אבל יש גם יתרונות ללקוחות ובעיקר הידיעה שלא מחפשים ולא רודפים אחריהם. הם יכולים לישון טוב בלילה.   


המדינה צריכה כסף - אולי יהיו הקלות בגילוי מרצון בהמשך

המדינה נמצאת בתקופה של הוצאות כבדות: מלחמה ארוכה, התחייבויות תקציביות ותשלומים הולכים ותופחים. גילוי מרצון נותן לממשלה דרך מהירה להכניס מיליארדים לקופת המדינה מבלי להטיל מיסים חדשים על כלל הציבור (כפי שעשתה עם המס על הרווחים הכלואים). מצד שני, גם לנישומים יש כאן רווח ברור: מי שמחזיק הכנסות לא מדווחות יכול להסדיר את מעמדו, לשלם את חוב המס ולדעת שהוא 'נקי' משפטית ולישון טוב בלילה. העובדה שבקשה שלא תאושר לא תשמש נגד הפונה בהליך אזרחי או פלילי מחזקת את הביטחון. כלומר, המידע שנמסר לא יכול לשמש לרעתו, אלא אם הגיע לרשות בדרכים אחרות, או וכאן כאמור הבעיה - אם הנישום לא הסכים לשומה, ואז הכל נפתח מחדש. רשות המסים לא חשבה כנראה על הנקודה הזו עד הסוף, ויש סיכוי שתוך כדי תנועה היא תפתור אותה לטובת הנישומים. זה כנראה גם תלוי בהיענות, אם ההיענות תהיה מאכזבת, ינסו לתת עוד צ'ופרים ללקוחות. . 

בפועל, חשוב לזכור שהודעת הרשות עוד מציינת כי היא "תוכל לעשות שימוש בכל מידע הקשור לבקשה לגילוי מרצון שהגיע אליה בדרך אחרת, או במקרים שבהם לא שולם המס או שהבקשה לא נעשתה בתום לב, או הוסתר חלק מהמידע הרלוונטי". .

הטענות נגד ההליך ברמת המאקרו הן שלא ניתן לתת פרסם למעלימי רווחים והכנסות. העלמתם מס, זו עבירה פלילית, למה צריך ללכת לקראתכם? מבחינת הנישומים, סיכוי טוב שהם לא ירוצו להצהיר. הנוהל החדש פחות אטרקטיבי מהקודמים. הסיבה העיקרית היא ביטול האפשרות להליך אנונימי: בעבר נישומים יכלו לבדוק את מצבם בלי לחשוף זהות, ורק אחר כך להחליט אם להתקדם. כעת הכול גלוי מההתחלה - מה שעלול להרתיע רבים. מעבר לכך, הנוהל הנוכחי לא מבטל באופן אוטומטי קנסות, הצמדות וריביות. כך נוצר מצב שבו חוב ישן יכול לתפוח פי כמה. לדוגמה, נישום שלא דיווח על הכנסה של 100 אלף שקל ב־2015 היה משלם אז כ-35 אלף שקל מס. היום, במסגרת הנוהל, הוא עלול למצוא את עצמו מחויב ביותר מ-70 אלף שקל - אחרי ריבית, הצמדה וקנס גרעון. ומכאן עולה השאלה: העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהם בגילוי מרצון? צריך לסייג ולהגיד שבעבר במסגרת גילוי מרצון לא היה צורך לשלם מס גירעון ונראה שבסופו של דבר כך יהיה גם הפעם, אבל זה לא סגור.