רמקו: להתמקד באג"ח לא מדורגות עם מח"מ בינוני

בבית ההשקעות פירסמו סקירה חודשית על שוק האג"ח הקונצרניות. כמה אג"ח בעלות תשואה הגבוהה מ-10%? מה קורה עם האג"ל של חברת חשמל? ואיזו אג"ח עלתה בנוב' ב-5.4%?
ליאור גוטליב |

"אנו מעדיפים להתמקד בקבוצת איגרות החוב הלא מדורגות עם מח"מ בינוני (2-5 שנים), היות שפער התשואות ביחס לאג"ח מדורגות ולאג"ח מדינה הוא הגבוה ביותר בקבוצה זאת והוא עדיין מפצה על הסיכון.", כך נמסר היום (ב') ממחלקת המחקר של בית ההשקעות בסקירתם החודשית על שוק האג"ח הקונצרני.

בנוסף לכך, קבוצה זאת היא הגדולה ביותר בין כל הקבוצות במחקר ורמת השונות בתשואות וברמות הסיכון של איגרות החוב בקבוצה גבוהה. עובדה זאת מאפשרת לנו לבחור מתוך מגוון איגרות החוב, על פי הדירוג הפנימי המתבצע במחלקת המחקר של רמקו, את אלו הנסחרות בתשואות הגבוהה ביותר ביחס לסיכון.

ממוצע התשואות באוכלוסייה המחקר ירד בשיעור של 0.28% לרמה של 5.38% לעומת 5.66% בסוף חודש אוקטובר ו-5.99% בסוף חודש ספטמבר.

נציין, אוכלוסיית המחקר כוללת את כל איגרות החוב הקונצרניות הצמודות למדד שאינן ניתנות להמרה. מאוכלוסייה זאת נוטרלו איגרות חוב בעלות מח"מ הנמוך משנה וכן איגרת החוב של סולבר. האוכלוסייה מונה 202 אגרות חוב, לעומת 201 בסוף חודש ספטמבר.

באיגרות החוב המדורגות נרשמה ירידת תשואות בשיעור של 0.18%-0.33%. ירידה הדומה בהיקפה לזאת שנרשמה בתשואות איגרות החוב של מדינת ישראל שירדו בתקופה ב-0.26% בממוצע. באיגרות החוב הלא מדורגות נרשמה הירידה החדה ביותר בתשואות בשיעור ממוצע של 0.35%.

ברמקו ציינו, כי בעקבות הפחתת ריבית במשק, חלה בחודש נובמבר ירידת תשואות בכל איגרות החוב לסוגיהן, כשאגרות החוב הלא מדורגות נהנו מירידה חדה יותר בתשואות ומרווחי הון גדולים יותר, כתוצאה מכך חל קיטון בפער התשואות בין אגרות החוב הלא מדורגות לממשלתיות.

איגרות חוב מדורגות

עקום התשואות של איגרות החוב המדורגות נותר שטוח, כפי שהיה בסוף חודש אוקטובר. לעומת זאת, עקום התשואות של איגרות החוב שהנפיקה מדינת ישראל שהיה עקום תשואות הפוך (יורד משמאל לימין) השתטח בחלקו הארוך כך שהתשואות לאורך העקום דומות. השילוב הנ"ל מביא לידי כך שפער התשואות בין איגרות החוב המדורגות לבין אלו של מדינת ישראל הצטמצם לעומת החודש שעבר.

איגרות חוב לא מדורגות

באיגרות החוב הלא מדורגות, עקום התשואות מאופיין בשונות גבוהה בין המח"מים השונים. בעוד שבקבוצת המח"מ הקצרה (1-2 שנים) הפער ביחס לקבוצת איגרות החוב המדורגות A עומד בממוצע על 0.16%, בקבוצת המח"מ הבינונית (2-5 שנים) הפער בין הקבוצות עומד על 1.8%, לעומת 1.54% בסוף חודש ספטמבר.

אירועים מיוחדים שהתרחשו לאחרונה:

הורדת דירוג לאגרות החוב של חברת החשמל

ב- 22/11/06 הורידה מעלות את דירוג האשראי של חברת החשמל מ- AAA ל-AA+/Negative. הסיבות המרכזיות להורדת הדירוג הן אי בהירות בנוגע למתווה השינוי המבני הצפוי בחברה, שצפוי להשליך על מעמדן העסקי של חלק מהפעילויות וכן לאור ההרעה שחלה בתקופה האחרונה בתוצאותיה הכספיות של החברה.

כפועל יוצא מגריעת אגרות החוב של חברת החשמל מקבוצת ה- AAA, ירד ממוצע התשואות בקבוצה, היות שהתשואות על האג"ח של חברת החשמל עלו לפני הורדת הדירוג.

מועדון אגרות החוב עם תשואה הגבוהה מ-10%

כחלק מתהליך ירידת התשואות באגרות החוב הקונצרניות בכלל והלא מדורגות בפרט, ירד מספר אגרות החוב בעלות תשואה הגבוהה מ-10% לאחת בלבד.

החברה היחידה במועדון היא אגרת החוב של מועדון 365 הנסחרת בתשואה של 11.41%. מספר אגרות החוב שנסחרו בתשואה הגבוהה מ-10% עמד על 4 ו-5 בסוף חודש אוקטובר וספטמבר בהתאמה.

במחלקת המחקר של רמקו מעריכים, כי הירידה בתשואות אגרות החוב בקבוצה זאת נובעת מירידה ברמת הסלקטיביות של המשקיעים, יותר מאשר משיפור אמיתי בחוסנן הפיננסי של הפירמות.

אפיק הירדן אג"ח 2

בתאריך 26/10/06 הודיעה חברת מעלות על מתן דירוג סופי של (-AA) לאגרות חוב (סדרה א'). חשוב לציין שהדרוג מתייחס לסדרה זאת בלבד, היות שכספי ההנפקה הועברו לחברה ייחודית ("SPC"). למרות זאת, ניתן לראות שההודעה אודות דירוג סדרה א' השפיעה גם על אגרות החוב שאינן מדורגות (אג"ח 2) שתשואתן ירדה מ-7.32% ל-6.56% ומחירן עלה ב-3.1%.

פאנאגניה אג"ח 1

בחודש נובמבר פרסמה פאנאגניה מספר הודעות חיוביות שתרמו לעליה של 5.4% בשער אגרת החוב של החברה ולירידה של 1.25% בתשואה לפדיון מ-9.45% ל-8.20%. באמצע החודש פורסמה הידיעה אודות גכייה במכרז לרכישת קרקע באיזור השרון לפארק טכנולוגי, שהיקף המכירות בו צפוי להסתכם בכ-300 מיליון דולר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי בייליס (רשתות)שי בייליס (רשתות)

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?

פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה

צלי אהרון |

הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס. 


המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.

במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.

פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים.  המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.


מסלול של 'הסדר כופר'

על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.

מירי רגב
צילום: יחצ

יו"ר ועד אל על נגד רגב: "מהלך שירסק את התעופה הישראלית"

שרון בן יצחק יצא נגד כוונת שרת התחבורה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו קוסט וויז אייר, שיהיה בנתב"ג ויכלול צוותים ישראליים. לדבריו,  "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור"

עוזי גרסטמן |

יו"ר ועד עובדי אל על, שרון בן יצחק, יוצא במתקפה חריפה על שרת התחבורה מירי רגב, בעקבות היוזמה שלה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו-קוסט ההונגרית וויז אייר. לדבריו, מדובר בצעד פופוליסטי וחסר אחריות שעלול להמיט פגיעה קשה על ענף התעופה המקומי.


בשלב זה, קבעה רגב כבר שיחות עם מנכ"ל וויז אייר והיא בוחנת את הקמת הבסיס בנמל התעופה בן‑גוריון. המהלך הוגדר על ידה כ"מהלך שובר שוק", שבמרכזו הקמת בסיס של ממש, שיכלול מטוסים ויכלול צוותים ישראליים, כולל טייסים ודיילים. לדברי רגב, התוכנית צפויה להוביל לירידה משמעותית במחירי הכרטיסים, להתרחבות היצע היעדים הבינלאומיים - בין היתר להודו, מרוקו ואף מזרח הרחוק - ולתחרות מוגברת בשוק המקומי. כתנאי למהלך, השרה דרשה שוויז אייר תתחייב להמשיך ולהפעיל טיסות גם בעתות חירום, כפי שנדרש מחברות תעופה ישראליות - מה שיכול לשפר את הקיימות והרציפות התעופתית במצבי סיכון. בשבועות האחרונים התקיימו דיונים אינטנסיביים במשרד התחבורה, בהם השתתפו אנשי מקצוע, רשות שדות התעופה והרשות לתעופה אזרחית. למרות התנגדויות נחרצות מצד גורמי רגולציה וכמה חברות תעופה ישראליות, הוחלט להמשיך ולמקד את המהלך, ולבצע עבודת מטה שתבחן לעומק את ההשלכות הכלכליות והרגולטוריות. המשרד אף הנחה לקדם פגישה עם הנהלת וויז אייר העולמית בהקדם.


בן יצחק טוען כי משרד התחבורה "זורע חול בעיני הציבור" כשהוא מציג את המהלך כפתרון להורדת מחירי הטיסות. לדבריו, גם אם השרה מבטיחה כרטיסי טיסה זולים - בפועל המחירים לא יירדו. במקום להתמודד עם הבעיה האמיתית, שהיא סירובן של חברות זרות רבות לשוב ולטוס לישראל מזה שנה וחצי בעקבות המצב הביטחוני, בוחרת רגב לקדם מהלך שעלול להחליש עוד יותר את חברות התעופה הישראליות. הוא הוסף כי הקמת מערך ובסיס קבוע של וויז אייר בישראל יוצרת אפליה ברורה מול החברות המקומיות, שכן החברה הזרה לא תחויב באותם כללים רגולטוריים ושיקולי ביטחון. "זהו תקדים מסוכן שאין לו אח ורע בעולם", התריע בן יצחק. "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור".

בן יצחק אף הרחיב את הביקורת מעבר לענף התעופה, ואמר כי מדובר במדרון חלקלק: "אם מאפשרים לחברה זרה לפעול בלי חובות רגולטוריות, מחר זה יכול לקרות גם במערכת הבריאות, בבנקאות ובתחומים נוספים. לפי השיטה הזו, כל עובד ישראלי ניתן להחלפה בעובד זול ממזרח אירופה". בהתייחסו לעבר, הזכיר יו"ר הוועד כי עובדי אל על היו אלה ששמרו על רצף תעופתי בתקופת הקורונה וגם בזמן המלחמה הנוכחית, כשחברות זרות הפסיקו את פעילותן בארץ. "אנחנו הוכחנו שאין לישראל על מי לסמוך מלבד על עצמה", אמר. לסיום, קרא בן יצחק לשרת התחבורה לעצור את המהלך: "אם תתעקש להמשיך בדרך הזו - היא תיזכר לדיראון עולם כמי שפגעה במו ידיה בתעופה הישראלית".