בנק ערבי-ישראלי: רווח של 48.5 מ' ש' ב-9 החודשים
דירקטוריון בנק ערבי ישראלי, מקבוצת לאומי, אישר היום (ב') את הדו"חות הכספיים לתשעה החודשים הראשונים של 2006.
מהדו"חות עולה כי הרווח הנקי של הבנק הסתכם בתשעה החודשים הראשונים של 2006 ב-48.5 מיליון שקל, לעומת רווח נקי של 56.4 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, קיטון של כ-14%. הקיטון ברווח נובע מהוצאות השכר המיוחדות הנובעות ברובן מהפרטת לאומי. לעובדי בנק ערבי ישראלי, הוענקו אופציות וזכאות לרכישת מניות וכן הלוואות למימון רכישת מניות אלו, עקב הפרטת החברה האם לאומי.
שווי ההטבות הגלומות באופציות, המניות וההלוואות, נרשמו כהוצאות שכר. בנטרול ההוצאות המיוחדות בגין הפרטת לאומי, היה מסתכם הרווח הנקי של בנק ערבי-ישראלי בתקופה הנסקרת ב-57.4 מיליון שקל, גידול של 1.8% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
הרווח הנקי של הבנק מפעולות רגילות הסתכם בתשעה החודשים הראשונים של שנת 2006 ב-48 מיליון שקל, בהשוואה ל-55 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, קיטון של 12.7%. בנטרול העלויות המיוחדות בגין ההפרטה, היה מסתכם הרווח הנקי מפעולות רגילות ב-56.9 מיליון שקל, גידול של 3.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
התשואה נטו על ההון העצמי, הגיעה ל-20.6% בחישוב שנתי, לעומת ל-25% בתקופה המקבילה אשתקד. תשואת הרווח הנקי מפעולות רגילות על ההון העצמי הגיעה ל-20.4% בחישוב שנתי בהשוואה ל-24.4% בתקופה המקבילה אשתקד.
בנק ערבי ישראלי מתמקד במתן שירות לאוכלוסייה הערבית בישראל. לבנק 24 סניפים המהווים חלק נכבד מהמערך הבנקאי בישובים הערביים ובערים בצפון הארץ ובמשולש הצפוני. במהלך הרבעון השלישי של 2006, בחודשים יולי ואוגוסט הושפעו הבנק, עובדיו ולקוחותיו מהמלחמה בצפון.
מרבית סניפי הבנק מצויים באזורים המופגזים, אך הבנק המשיך במתן שירותים בנקאיים ללקוחותיו, כולל תוך התחשבות במצב המיוחד אליו נקלעו הלקוחות. בנוסף, פעל הבנק בסיוע ותרומה לאוכלוסייה ששהתה במקלטים וכן במתן הלוואות מאמצעיו והלוואות מיוחדות בערבות המדינה, שמטרתן מתן מענה לצרכים הפיננסים שנבעו ממצב זה. הבנק רואה חשיבות רבה בהידוק הקשר עם הקהילה, בעיקר עם האוכלוסייה הערבית, ותורם מדי שנה למוסדות ולעמותות המסייעים לקהילה, תוך התמקדות בחברה הערבית בצפון הארץ ובמשולש.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%
הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן?
מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.4%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%.
הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%:
מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.
- מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%.
