הרמטכ"ל: במלחמה היו שגיאות ממני ומטה
הרמטכ"ל, רא"ל דן חלוץ, תוקף בצורה חריפה את חוסר הסולידריות בשורות צה"ל והקריאות ל"עריפת ראשים", ומבהיר בנאום שנשא במהלך פגישה עם סגל הפיקוד הבכיר של זרוע היבשה, אשר הגיע לידי nrg מעריב, כי "הבעיה היא כשאנחנו מבקרים מישהו אנונימית ותוקעים חרבות". עוד הודה הרמטכ"ל כי "היו טעויות ושגיאות, ממני ועד למטה. מי שלא עשה - לא טעה". על פרשת התפטרותו של תא"ל גל הירש, אמר חלוץ: "גל הוא קצין מצוין, ויכול להיות מפקד מצוין. אבל אני מכבד את רצונו".
במהלך הכינוס בו נכחו קצינים בדרגת אלוף משנה ומעלה, בראשות האלוף בני גנץ, נידונו התחקירים שבוצעו בתוך הצבא, הכוללים פירוט של שיטות הפעלת הכוחות, התיאום עם חיל האוויר, הפעלת הלוגיסטיקה והשימוש באמצעי הלחימה השונים. כתב וצלם nrg התלוו לרמטכ"ל חלוץ במהלך סיור בדרום ושמעו ממנו הכחשה לגבי שמועות על התפטרות צפויה. "כשיהיה לי מה להודיע, אודיע", אמר.
חלוץ התייחס לפרסומים, לפיהם אמרו מקורביו כי עליו להתפטר, ושב והבהיר כי המהלך אינו עומד על הפרק. "אתם מקורביי היחידים, כל השאר לא דיברו בשמי", הדגיש הרמטכ"ל. "אני לא מתפטר, אני פה לטוב ולרע".
בנוגע לביקורת החריפה שהטיחו בו גורמים מתוך הצבא, ולקריאות שנשמעו בדבר אחריותו למחדלי המלחמה בלבנון, אמר הרמטכ"ל כי "חופש הבעת הדעה הולך בדרך כלל ביחד עם משמעת בפעולה. אצלנו היו מספר מקרים שזה לא הלך ביחד".
המושג "אפס נפגעים" חלחל למערכת
חלוץ תקף את חוסר הסולידריות בשורות צה"ל והדגיש את הבעייתיות של ביקורת אנונימית. "זה מתחיל קודם כל אצלנו כשאנחנו מבקרים מישהו אנונימית ותוקעים חרבות", אמר הרמטכ"ל. "זה מתחיל אצלנו בדרג הבכיר, זה מגיע עד לדרג הזוטר, וכך הופכים את התרבות בארגון".
"מציק לי בראיית המערכת, שחושבים שאחריות יכולה להביא לעריפת ראשים", הוא הוסיף. "זה לא הקו שלי. כן צריך לתבוע יותר מאנשים ולעמוד בזה. אבל צריך לדבר עם האנשים ולהיות איתם בקשר".
בהתייחסו לביקורות שנשמעו בנוגע למספר הנפגעים הרב של צה"ל במהלך המלחמה, הבהיר הרמטכ"ל כי הסיבה לכך היא שהמושג "אפס נפגעים" חלחל למערכת בעקבות הלחימה בטרור. "זה לא דומה למצב של מלחמה", הדגיש. "מתי בפעם האחרונה הפעלנו אוגדה בפעילות מבצעית?"
"הציפייה שלי היא שחיי אדם יהיו נר לרגלי המפקד, אך כך גם המשימה", הוסיף. "לגבי קדושת הפקודה, הפקודה היא מחייבת, גם לצד הנותן וגם לצד המקבל. אם הפקודה לא מובנת צריך לשאול שאלות. אם לא עושים זאת - זה לא רציני".
חלוץ הבהיר כי כל המערכת צריכה להתאפיין בתחושת יציבות והדגיש כי "יש לנו אחריות על ארגון טוב מאד, שצריך להפוך אותו לטוב יותר". לדבריו, כשאומרים בטלוויזיה שצבא היבשה נכשל, צריך לקחת את זה בעירבון מוגבל.
"לא נכשלנו. אתם יחד איתי, צריכים להרים את הראש להביט קדימה ולנסוע", אמר חלוץ. "ב-1 בינואר 2007 לא יהיו מהפכות כי היסודות בסך הכל קיימים. בעקבות המלחמה בחיזבאללה יש פערים, אין לקחים. היו טעויות ושגיאות ממני ועד למטה. מי שלא עשה לא טעה".
את התחקירים הרבים שנערכים בצה"ל בעקבות הליקויים שהתגלו במלחמה, הגדיר הרמטכ"ל כ"נכס". "בואו נוציא מהלחימה את כל מה שאפשר. ניקח את המסקנות ונהפוך זאת לתוכנית עבודה", אמר חלוץ.
הוא התייחס גם להתפטרותו של מפקד אוגדה 91, תת אלוף גל הירש. "גל הוא קצין מצוין ויכול להיות מפקד מצוין. הקריאה לחזור בו נעשתה בפורום די רחב", אמר חלוץ. "אבל אני מכבד את רצונו של גל. הכותרות של התקשורת בחלקן הן תוצאה של אי הרעות אבל אני מאמין באנשים ואין בעם ישראל קבוצה טוב יותר מאלה היושבים פה".
להשאיר את המפקדים הראויים
בנוגע לגיוס חיילי המילואים, הבהיר הרמטכ"ל כי "מערך המילואים הוא דומיננטי מבחינת גודלו וזה בא לידי ביטוי במיוחד ביום פקודה. כולם בנויים בסוף על מערך מילואים, שצריך להיות מאומן על מנת להביא תפוקות".
לדברי חלוץ, גם את התחום של אימון חיילי המילואים צריך להכניס לפרופורציות. "כשירות זו גם הרגשה סובייקטיבית של המפקד", אמר הרמטכ"ל. "על הכשירות צריך להסתכל במובן המערכתי, לאו דווקא ברמת הפרט. אני חושב שצבא זה מקצוע. להיות איש צבא זה לא תחביב. זה מקצוע עם עקרונות, תורות, היסטוריה, ועתיד. ומקצוע לומדים. חלק מהלימוד זה לימוד מהתנסות".
בצד ההתעסקות בלקחי המלחמה והבעיות בפניהן ניצב צה"ל, מסתכל הרמטכ"ל כבר אל העתיד. "שנת 2007 לא עומדת בסימן מלחמה אלא בסימן של מוכנות וכשירות אל מול צבא סדיר, מצד אחד, ומול טרור וגרילה, מצד שני".
חלוץ הדגיש את החשיבות של השארת המפקדים הראויים במערכת. "אנחנו כמפקדים צריכים לדאוג שמי שראוי שיישאר בצה"ל אכן יישאר. כל מפקד צריך לקחת זאת באופן אישי כמשימה, זה יעד מספר אחת", אמר.
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%
הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן?
מדד המחירים לצרכן מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.4%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%.
הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%:
מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.
- מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%.
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- פורטינט משיקה מוצר אבטחה חדש לדאטה סנטרס
- מהמחיר של חוק הגיוס ועד המחיר של ה-AI: תמונת מצב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
