שוק האג"ח: המדדים השליליים ימשיכו להעיק הקצרים
מדד המחירים לצרכן לחודש ספטמבר שפורסם השבוע הפתיע את השווקים עם ירידה של 0.9% נמוך הרבה יותר מתחזיתנו ל-0.5% ואף מהתחזיות הנמוכות ביותר בשוק.
בין הסעיפים הבולטים יש לציין את השפעת שער החליפין שמשפיע בעיקר דרך סעיפי הדיור והאנרגיה (הירידה במחירי האנרגיה התחזקה עקב הירידה במחירי הנפט). כמו כן, נרשמה הוזלה עונתית במחירי ההלבשה וההנעלה והוזלה (מפתיעה) בסעיפי הירקות והפירות, שהתרחשה למרות הצפייה לעליות עקב החגים.
המדד השלילי יביא כפי הנראה להחמצת יעד האינפלציה השנתי (שעומד על 1%-3%) מלמטה, כששנת 2006 תסתיים לפי הערכתנו עם אינפלציה של 0.5%. לאור זאת, השאלה הבלתי נמנעת היא בכמה יוריד נגיד בנק ישראל סטנלי פישר את הריבית מחר? האם יסתפק בהורדת ריבית שמרנית של 0.25% ל- 5.25% או שיבצע צעד נועז יותר ויוריד את הריבית ב-0.5%?. (ברקע יש לזכור כי הריבית בארה"ב צפויה להיוותר על כנה וכי מדד אוקטובר יושפע מהירידה החזקה במחירי הדלקים).
אנו מעריכים כי הנגיד יסתפק בהורדת ריבית מתונה של 0.25%, יעריך את השפעת ההפחתה, ועד סוף השנה יבצע לפחות הורדת ריבית נוספת אחת.
במישור הפיסקאלי, ההתפתחויות הפוליטיות מחזקות את ההרגשה כי מסגרת התקציב תישמר ללא חריגות משמעותיות נוספות.
השקל נחלש השבוע מול המטבעות המרכזיים על רקע ההערכות בדבר הורדת הריבית מחר של בנק ישראל. מול הדולר פוחת השקל ב- 0.7% ומול האירו ב- 1.2%.
שיעורי התשואה על אגרות החוב בארה"ב רשמו ירידות שערים קלות ועל רקע ירידות התשואות בישראל המשיך פער התשואות בין אגרות החוב השקליות לאגרות האמריקאיות לרדת, כשהוא עומד על כ-1.26% לעומת 1.4% בשבוע שעבר. פער זה יקשה מאוד על השגת רווחי הון, למרות הנתונים הכלכליים שתומכים בהמשך ירידת התשואות בישראל.
בעולם, המשיך הנפט לרשום ירידות שערים עד ל-56.82 דולר לחבית - ירידה של כ-3% מהשבוע שעבר, וזאת למרות הצהרות קרטל הנפט אופ"ק כי יקצץ את תפוקת הנפט ב-1.2 מיליון חביות ביום. הירידה מתרחשת על רקע חשש מביקושים נמוכים ועל רקע ההאטה בצמיחה העולמית והציפייה כי מלאי הנפט בארה"ב שיפורסמו ביום חמישי יצביעו על עלייה.
הבנק המרכזי האמריקני לא צפוי לשנות את הריבית ביום רביעי הקרוב כשהנתונים הכלכליים מעורבים, ואינם דורשים הפחתת ריבית: מחד ירידה בנתוני האינפלציה והמשך הירידה במחירי הנפט ומאידך אינפלציית הליבה עדיין מעל יעד הבנק המרכזי האמריקאי.
בשבוע האחרון נרשמו עליות שערים באגרות החוב השקליות שהתחזקו לאורך המח"מ. עליות שערים אלו מוסברות במדד השלילי ובציפייה להורדת ריבית. באגרות צמודות המדד נרשמה מגמה שלילית כשבטווחים הקצר והבינוני נרשמו ירידות שערים על רקע המדד השלילי, ובטווח הארוך שמושפע פחות ממדד שלילי אחד בשל טווח האגרות (מח"מ של מעל 10 שנים) ויותר מהמגמות הכלכליות במשק נרשמו עליות שערים מתונות.
מסקנות והמלצה:
בשבוע שעבר סברנו כי אחזקה בטווח השקלי הארוך עדיפה. ירידת התשואות בשבוע האחרון וצמצום פער התשואה מול ארה"ב מביאים אותנו להסיט את האחזקה ולצמצם את הטווחים לטווח הבינוני-קצר שיהנה מהפחתת הריבית ומהמדדים הנמוכים (שליליים) עד סוף השנה. לגבי האפיק הצמוד, המדדים השליליים ימשיכו להעיק על הטווחים הקצרים ואנו עדיין מעדיפים את האג"חים הקונצרניים בעלי מח"מ ארוך עם תשואה עדיפה על פני האג"ח הממשלתי, כשהסיכון באחזקה אינו גבוה משמעותית ברמת הפרמיה המתקבלת.
*הכותב הינו גדי ברקו, אנליסט מחלקת המחקר דש איפקס.

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום
מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק.
כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?
האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.
על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית.
- הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM
באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום
מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק.
כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?
האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.
על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית.
- הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM
באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.