מדד המחירים לצרכן לחודש ספטמבר שפורסם השבוע הפתיע את השווקים עם ירידה של 0.9% נמוך הרבה יותר מתחזיתנו ל-0.5% ואף מהתחזיות הנמוכות ביותר בשוק.

בין הסעיפים הבולטים יש לציין את השפעת שער החליפין שמשפיע בעיקר דרך סעיפי הדיור והאנרגיה (הירידה במחירי האנרגיה התחזקה עקב הירידה במחירי הנפט). כמו כן, נרשמה הוזלה עונתית במחירי ההלבשה וההנעלה והוזלה (מפתיעה) בסעיפי הירקות והפירות, שהתרחשה למרות הצפייה לעליות עקב החגים.

המדד השלילי יביא כפי הנראה להחמצת יעד האינפלציה השנתי (שעומד על 1%-3%) מלמטה, כששנת 2006 תסתיים לפי הערכתנו עם אינפלציה של 0.5%. לאור זאת, השאלה הבלתי נמנעת היא בכמה יוריד נגיד בנק ישראל סטנלי פישר את הריבית מחר? האם יסתפק בהורדת ריבית שמרנית של 0.25% ל- 5.25% או שיבצע צעד נועז יותר ויוריד את הריבית ב-0.5%?. (ברקע יש לזכור כי הריבית בארה"ב צפויה להיוותר על כנה וכי מדד אוקטובר יושפע מהירידה החזקה במחירי הדלקים).

אנו מעריכים כי הנגיד יסתפק בהורדת ריבית מתונה של 0.25%, יעריך את השפעת ההפחתה, ועד סוף השנה יבצע לפחות הורדת ריבית נוספת אחת.

במישור הפיסקאלי, ההתפתחויות הפוליטיות מחזקות את ההרגשה כי מסגרת התקציב תישמר ללא חריגות משמעותיות נוספות.

השקל נחלש השבוע מול המטבעות המרכזיים על רקע ההערכות בדבר הורדת הריבית מחר של בנק ישראל. מול הדולר פוחת השקל ב- 0.7% ומול האירו ב- 1.2%.

שיעורי התשואה על אגרות החוב בארה"ב רשמו ירידות שערים קלות ועל רקע ירידות התשואות בישראל המשיך פער התשואות בין אגרות החוב השקליות לאגרות האמריקאיות לרדת, כשהוא עומד על כ-1.26% לעומת 1.4% בשבוע שעבר. פער זה יקשה מאוד על השגת רווחי הון, למרות הנתונים הכלכליים שתומכים בהמשך ירידת התשואות בישראל.

בעולם, המשיך הנפט לרשום ירידות שערים עד ל-56.82 דולר לחבית - ירידה של כ-3% מהשבוע שעבר, וזאת למרות הצהרות קרטל הנפט אופ"ק כי יקצץ את תפוקת הנפט ב-1.2 מיליון חביות ביום. הירידה מתרחשת על רקע חשש מביקושים נמוכים ועל רקע ההאטה בצמיחה העולמית והציפייה כי מלאי הנפט בארה"ב שיפורסמו ביום חמישי יצביעו על עלייה.

הבנק המרכזי האמריקני לא צפוי לשנות את הריבית ביום רביעי הקרוב כשהנתונים הכלכליים מעורבים, ואינם דורשים הפחתת ריבית: מחד ירידה בנתוני האינפלציה והמשך הירידה במחירי הנפט ומאידך אינפלציית הליבה עדיין מעל יעד הבנק המרכזי האמריקאי.

בשבוע האחרון נרשמו עליות שערים באגרות החוב השקליות שהתחזקו לאורך המח"מ. עליות שערים אלו מוסברות במדד השלילי ובציפייה להורדת ריבית. באגרות צמודות המדד נרשמה מגמה שלילית כשבטווחים הקצר והבינוני נרשמו ירידות שערים על רקע המדד השלילי, ובטווח הארוך שמושפע פחות ממדד שלילי אחד בשל טווח האגרות (מח"מ של מעל 10 שנים) ויותר מהמגמות הכלכליות במשק נרשמו עליות שערים מתונות.

מסקנות והמלצה:

בשבוע שעבר סברנו כי אחזקה בטווח השקלי הארוך עדיפה. ירידת התשואות בשבוע האחרון וצמצום פער התשואה מול ארה"ב מביאים אותנו להסיט את האחזקה ולצמצם את הטווחים לטווח הבינוני-קצר שיהנה מהפחתת הריבית ומהמדדים הנמוכים (שליליים) עד סוף השנה. לגבי האפיק הצמוד, המדדים השליליים ימשיכו להעיק על הטווחים הקצרים ואנו עדיין מעדיפים את האג"חים הקונצרניים בעלי מח"מ ארוך עם תשואה עדיפה על פני האג"ח הממשלתי, כשהסיכון באחזקה אינו גבוה משמעותית ברמת הפרמיה המתקבלת.

*הכותב הינו גדי ברקו, אנליסט מחלקת המחקר דש איפקס.