לידר שוקי הון לקראת הריבית: תיתכן ירידה של 0.5%
"האם פישר יפתיע מחר? מחר בנק ישראל יודיע על הורדת הריבית". כך פותחים בלידר שוקי הון את תחזית השוק השבועית לקראת החלטת הריבית הצפויה מחר.
בהמשך הסקירה מציינים בבית ההשקעות את מכלול הגורמים העשויים להשפיע על החלטת הנגיד מחר:
1. מדיניות פיסקאלית: התקרבותו של ליברמן ו'ישראל ביתנו' לקואליציה מגבירה את ההסתברות לשמירה על מסגרת תקציב 2007 ואישורה עד סוף השנה, ללא שינויים של ממש.
2. מדיניות מוניטארית: השוק צופה הורדת ריבית של 0.25% מחר, אך אין לפסול הורדה של 0.5% מהסיבות הבאות: האינפלציה הנמוכה (בפועל וציפיות קדימה), התחזקות השקל, ירידה במחירי הסחורות, העלייה האיטית בשכר והתמתנות העלייה
באמצעי התשלום. בדצמ' 05 פישר העלה את הריבית ב-0.5% (במפתיע) לאחר פיחות מתון, ולכן אפשר גם להוריד ריבית בשיעור דומה. בשבוע האחרון השקל נחלש ב-0.9% מול הסל וב- 0.7% מול הדולר, כנראה בציפייה להורדת ריבית.
3. מגמת הריביות בארה"ב: בשבוע האחרון פורסמו נתוני אינפלציה נמוכים אך האינפלציה הליבה עדיין במגמת עלייה. תשואות ל-10 שנים ירדו מעט לרמה של 4.79%.
4. אינדיקטורים כלכליים בישראל: התוצר המקומי הגולמי עלה ב-4.5% בשנת 2006 (אומדן ראשוני), בהתאם לציפיות. חשיבות לנתוני סחר חוץ לחודש ספטמבר אשר יפורסמו היום.
לסיכום, מציינים לידר שוקי הון, כי ציפייה להורדת ריבית מהווה דלק חיובי לשוק האג"ח. מחר צפויה הורדת ריבית של 0.25% או אפילו 0.5%. אינפלציה שלילית בחודשים אוקטובר-נובמבר עדיין מקנה עדיפות לאפיק השקלי הקצר-בינוני.
כמו כן, טוענים בבית ההשקעות, כי סבירות גבוהה להרחבת הממשלה תקל על אישור התקציב ותומכת בשמירה על האמינות הפיסקלית.
באשר לפערים באגרות החוב, מציינים בבית ההשקעות, כי בסוף השבוע ה-spread של השחר על-פני ה-TB ירד משמעותית ל-1.26% לעומת 1.42% לפני שבוע. חזרנו ל-spread לפני המלחמה. לאור הסיכון הביטחוני של ישראל, קשה לצפות להמשך ירידה משמעותית ב-spread.
מיטב: הנגיד יוריד את הריבית בשיעור של 0.25%
במיטב מציינים, כי הפרמטרים העיקריים התומכים בהורדת הריבית: הייסוף החד בשקל מול הדולר, מגמת האינפלציה בפועל והרגיעה בחזית פרמיית הסיכון של ישראל.
בבחינת מכלול הגורמים המשפיעים על נגיד בנק ישראל בבואו להחליט על גובה הריבית, סבורים במיטב, כי אין גורמים מובהקים התומכים בהותרת הריבית על כנה. במקביל להשלכות הכלכליות של הלחימה, מציינים בבית ההשקעות, כי אין להתעלם גם מההשלכות הפוליטיות. תקציב המדינה לשנת 2007 אמנם אושר ברוב גדול בממשלה בשבוע שעבר, אך עדיין יש לעבור את משוכת הכנסת.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)חוק הגיוס: כשזה מגיע לחרדים, עוצמה יהודית מאבדת את העוצמה
גיוס תלמידי ישיבות במסגרת מאמציהם למנוע את רוע הגזירה, משמע לשאת בעול הביטחון כמו כל יהודי אחר במדינת ישראל, מנהיגי החרדים מייצרים כמה שיותר קומבינטוריקה וביסמוט נופל או מופל לפח. במסגרת ההסכמות שחוק הגיוס החדש והרע מאד הזה קובע, יספרו בתוואי הגיוס כל הבנים שלמדו אי פעם במוסדות חרדיים, כולל 20% מהם שבכלל עזבו את המגזר. אסביר בסוף גם איך כל זה קשור לא רק לביטחון אלא גם לכלכלה.
מסתבר שכיום שיעור היוצאים בשאלה מכל שנתון חרדי עומד על שיעור של כ-20%. אתם קוראים נכון. לפי "עמותת הלל", שהיא הכתובת הראשית של יוצאות ויוצאים בשאלה מהמגזר - שמגיעים אליה ונעזרים בה לרוב כשהם בגילאי 17 עד 25, אלו מביניהם בגילאי 18 עד 20 מתגייסים ברובם לצה"ל. למעשה לפי עמותת הלל כ-75% בגילאים הללו מתגייסים לצה"ל.
בואו ניכנס רגע למספרים. בשנתון הגיוס של 2024-2025 (תשפ"ה) יש כ-76 אלף בנים שנולדו בשנת 2006, מתוכם כ-57 אלף הם יהודים שמתוכם כ-14 אלף הם מהמגזר החרדי. מתוכם התגייסו השנה כ-2,900 שהם כ-20% מהשנתון החרדי (המקור: עיתון "הארץ" )
יש לציין כי זו קפיצה משמעותית ביותר לעומת כ-1,200 מגויסים יוצאי המגזר בממוצע שנתי, משמע 8% מכל שנתון, בשנים שקדמו לתשפ"ה וזו לפחות בהחלט בשורה טובה.
- הפתרון לגיוס חרדים: הקמת ישיבות לאורך הגבול
- פסיקת בג"ץ והשלכותיה על תקציבי הישיבות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מתוך המתגייסים יצאו מהמגזר וכבר אינם חרדים? ע"פ הערכות כ-20% מכל שנתון עזבו את המגזר. משמע מתוך שנתון של 15,000 כ-3,000 כבר אינם חרדים. לפי עמותת הלל המלווה יוצאים ויוצאות מהמגזר, כ-75% מהם מתגייסים לצה"ל. משמע מתוך ה-2,900 שהתגייסו, שהם יוצאי המגזר החרדי ניתן להניח שכ-2,250 מהם בכלל עזבו את המגזר. מבחינתם, הם לא מתגייסים לצה"ל כחרדים אלא כדתיים לאומיים, כמסורתיים או כחילוניים (רובם נותרים קרובים לאמונה ולמסורת ואינם הופכים לחילוניים). אבל הם נספרים כמתגייסים חרדים - וזו נקודה מאד חשובה.
