רוב התחזיות בארה"ב: מחירי הנפט ימשיכו לרדת
במרבית ימי השבוע שעבר ירדו מחירי הנפט עד לרמה של 57.22 בחוזה לנובמבר, הרמה הנמוכה ביותר בתשעת החודשים האחרונים. ביום ה' וביום ו' נרשם תיקון, על רקע פרסום משרד האנרגיה האמריקני, כי מלאי השמן לחימום ירד השבוע ב-1.75 מליון חביות ל-61.2 מיליון חביות, הירידה הגדלה ביותר מאז אפריל. נתון נוסף בדו"ח שתרם לעליית מחירי הנפט, היה עלייה בצריכת הדלק בשיעור של 3.5%, העלייה הראשונה בשבעת השבועות האחרונים.
עוד נזכיר, כי תרומה נוספת לעליית מחירי הנפט הייתה הוראת ממשלת נורבגיה על סגירה של שתי פלטפורמות נפט בים הצפוני לתקופה של שבוע-שבועיים על רקע חששות בטיחות, כי יכולת הפינוי מהפלטפורמות במקרה חירום אינה טובה. תפוקת הנפט תקטן בכ-280 אלף חביות נפט ליום, כ-13% מכלל תפוקת הנפט של נורבגיה.
19 מתוך 41 (46%) אנליסטים, סוחרים וברוקרים חוזים לקראת השבוע הקרוב בשוק, כי מחירי הנפט ימשיכו לרדת על רקע הערכות כי אופ"ק ייכשל בהחלטה לקצץ את התפוקה, בשיעור כזה שיגרום למחירי הנפט לשוב ולעלות. ניגריה וונצואלה קיצצו את שיעור התפוקה שלהן ב-170 אלף חביות. לעומתן, ערב הסעודית, היצרנית הגדולה ביותר בקרב מדינות אופ"ק, שמייצרת למעלה מ-9 מליון חביות ביום הודיעה ללקוחותיה באירופה ובאסיה, כי לא צפוי שינוי בשיעור התפוקה שלה. כל תוכנית לקיצוץ התפוקה ללא תמיכתה של ערב הסעודית אינה אפקטיבית.
בדו"ח שפורסם בשבוע האחרון הוצגה עליה במלאי הנפט ב-2.4 מיליון חביות לרמה של 330.5 מיליון חביות, 24.1 מיליון חביות מעל רמתו בשנה שעברה. מלאי הדלקים ממשיך לעלות ועומד על 215.4 מיליון חביות עליה של 300 אלף חביות, עלייה שמינית ברציפות, המעמידה את המלאי כ-22.6 מיליון חביות מעל רמתו בשנה שעברה. מלאי התזקיקים ירד לראשונה נזה כתשעה שבועות ב 1.6 מליון חביות לרמה של 149.9 מיליון חביות שהן 25.3 מיליון מעל רמת התזקיקים בשנה שעברה.
במסחר בניו יורק - פוזיציית נטו של קרנות וספקולנטים המשיכה אף השבוע לגדול בכיוון של Short (מכירה בחסר). הגידול השבועי עמד על כ-4,200 חוזים. מה שמעמיד את סך הפוזיציה נכון ל-3 באוקטובר על 17,687 אלפי חוזים ב-Short נטו.
בסיכום שבועי, ירדו מחירי הנפט בשיעור של 0.5% לנפט מסוג WTI, ו-2.38% ל-Brent, לרמות של 59.52 דולר ו-58.60 דולר, בהתאמה.
חזרה לירידות בגז
מחירי הגז הטבעי חזרו לרדת השבוע, לאחר התיקון שהתרחש בשבוע הקודם. בדו"ח משרד האנרגיה האמריקני פורסם, כי מלאי הגז הטבעי בארה"ב עלה בשבוע שעבר ברמה של Bcf62, לרמה של Tcf3.389. העלייה הייתה נמוכה מהצפוי, אך רמה זו של המלאי עדיין גבוהה ב-13.76% מרמת המלאי בתקופה המקבילה אשתקד ו-11.8% מעל רמתו בממוצע החמש שנתי (2001- 2005). בסיכום שבועי, חוזה הגז לנובמבר (עם תאריך פקיעה ב-27 באוקטובר) ירד לרמה של 5.659 דולר ל-MMBtu, המייצג ירידה של כ-10.0%.
חוזה לדצמבר, תחילת החורף, ירד לרמה ב-7.362 דולר ל-MMBtu, ירידה של 6.6%. היקף פוזיציות ה-Long של קרנות וספקולנטים ירד השבוע ב-1,390 חוזים ל-77,643 חוזים.
בנק ישראל הוריד כצפוי את הריבית
אחרי קרוב לשנתיים ללא הפחתה: בנק ישראל מוריד את הריבית ב-0.25% ל-4.25% על רקע אינפלציה של 2.5% בתוך היעד והרגיעה הביטחונית; מה יהיה בהמשך? אל תצפו להורדה נוספת בקרוב
הריבית המוניטרית בישראל יורדת היום ב-0.25% ל-4.25%. ההחלטה מתקבלת אחרי 14 ישיבות רצופות שבהן בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי, תקופה שנמשכה קרוב לשנתיים והוגדרה כשלב של בלימת ביקושים מתוך מטרה לייצב את האינפלציה. בחודשים האחרונים האינפלציה נעה סביב 2.5% ונשארת בתוך היעד, עם תחזית של כ-2.2% ל-12 החודשים הקרובים. במקביל, שער הדולר נחלש בכ-10% מתחילת השנה, מה שגם סייע לצמצום הלחצים על מחירי היבוא והתקררות האינפלציה.
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון עמד מול ביקורת מאוד גדולה ולא הוריד את הריבית עד עכשיו - כשמסתכלים לאחור אפשר מצד אחד להבין את השמרנות שלו, אבל נראה שמדובר בשמרנות יתר. כשמסתכלים קדימה וקוראים את הדוח מלווה את הפחתת הריבית שכולל את הסיכויים והסיכונים ומצב המשק, מבינים שיש סיכוי טוב שהריבית במפגש הבא - בתחילת ינואר - לא תרד.
ההפחתה הנוכחית של הריבית לא תשפיע עלייכם באופן משמעותי. החזרי משכנתא ממוצעים ירדו ב-70 שקל בממוצע, תשלמו קצת פחות על הלווואת, תקבלו קצת פחות על פיקדונות ואפיקים סולידיים. הרחבה: הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?
וכדאי "לחזור על החומר" - מה זאת ריבית פריים, על ההבדל בין ריבית קבועה למשתנה - 10 סוגי ריביות שונות
- 10 דברים חשובים על אגרות חוב - מדריך למשקיעים
- נשיאת הפד של בוסטון מתנגדת להורדת ריבית נוספת בדצמבר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האינפלציה ירדה ל-2.5% - בתוך תחום היעד
הסיבה המרכזית לכך שהנגיד שמר על ריבית גבוהה היא האינפלציה. זו ורדת כבר חודשים ארוכים והיא מספר חודשים בגבול "המותר". זה לצד גורמים נוספים הביאו את בנק ישראל להוריד ריבית. מדד המחירים לצרכן עלה בחודש אוקטובר ב-0.5% לאחר ירידה של 0.6% בספטמבר. "האינפלציה השנתית עומדת בשני המדדים האחרונים על 2.5%", ציין הבנק. בניכוי אנרגיה ופירות וירקות, שיעור האינפלציה השנתי עומד על 2.7%. נתון מעניין במיוחד הוא ש"קצב אינפלציית הבלתי סחירים ירד ל-3.0%, ובמקביל, קצב אינפלציית הסחירים נותר יציב ועומד על 1.5% ב-12 החודשים האחרונים".
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
