רוב התחזיות בארה"ב: מחירי הנפט ימשיכו לרדת
במרבית ימי השבוע שעבר ירדו מחירי הנפט עד לרמה של 57.22 בחוזה לנובמבר, הרמה הנמוכה ביותר בתשעת החודשים האחרונים. ביום ה' וביום ו' נרשם תיקון, על רקע פרסום משרד האנרגיה האמריקני, כי מלאי השמן לחימום ירד השבוע ב-1.75 מליון חביות ל-61.2 מיליון חביות, הירידה הגדלה ביותר מאז אפריל. נתון נוסף בדו"ח שתרם לעליית מחירי הנפט, היה עלייה בצריכת הדלק בשיעור של 3.5%, העלייה הראשונה בשבעת השבועות האחרונים.
עוד נזכיר, כי תרומה נוספת לעליית מחירי הנפט הייתה הוראת ממשלת נורבגיה על סגירה של שתי פלטפורמות נפט בים הצפוני לתקופה של שבוע-שבועיים על רקע חששות בטיחות, כי יכולת הפינוי מהפלטפורמות במקרה חירום אינה טובה. תפוקת הנפט תקטן בכ-280 אלף חביות נפט ליום, כ-13% מכלל תפוקת הנפט של נורבגיה.
19 מתוך 41 (46%) אנליסטים, סוחרים וברוקרים חוזים לקראת השבוע הקרוב בשוק, כי מחירי הנפט ימשיכו לרדת על רקע הערכות כי אופ"ק ייכשל בהחלטה לקצץ את התפוקה, בשיעור כזה שיגרום למחירי הנפט לשוב ולעלות. ניגריה וונצואלה קיצצו את שיעור התפוקה שלהן ב-170 אלף חביות. לעומתן, ערב הסעודית, היצרנית הגדולה ביותר בקרב מדינות אופ"ק, שמייצרת למעלה מ-9 מליון חביות ביום הודיעה ללקוחותיה באירופה ובאסיה, כי לא צפוי שינוי בשיעור התפוקה שלה. כל תוכנית לקיצוץ התפוקה ללא תמיכתה של ערב הסעודית אינה אפקטיבית.
בדו"ח שפורסם בשבוע האחרון הוצגה עליה במלאי הנפט ב-2.4 מיליון חביות לרמה של 330.5 מיליון חביות, 24.1 מיליון חביות מעל רמתו בשנה שעברה. מלאי הדלקים ממשיך לעלות ועומד על 215.4 מיליון חביות עליה של 300 אלף חביות, עלייה שמינית ברציפות, המעמידה את המלאי כ-22.6 מיליון חביות מעל רמתו בשנה שעברה. מלאי התזקיקים ירד לראשונה נזה כתשעה שבועות ב 1.6 מליון חביות לרמה של 149.9 מיליון חביות שהן 25.3 מיליון מעל רמת התזקיקים בשנה שעברה.
במסחר בניו יורק - פוזיציית נטו של קרנות וספקולנטים המשיכה אף השבוע לגדול בכיוון של Short (מכירה בחסר). הגידול השבועי עמד על כ-4,200 חוזים. מה שמעמיד את סך הפוזיציה נכון ל-3 באוקטובר על 17,687 אלפי חוזים ב-Short נטו.
בסיכום שבועי, ירדו מחירי הנפט בשיעור של 0.5% לנפט מסוג WTI, ו-2.38% ל-Brent, לרמות של 59.52 דולר ו-58.60 דולר, בהתאמה.
חזרה לירידות בגז
מחירי הגז הטבעי חזרו לרדת השבוע, לאחר התיקון שהתרחש בשבוע הקודם. בדו"ח משרד האנרגיה האמריקני פורסם, כי מלאי הגז הטבעי בארה"ב עלה בשבוע שעבר ברמה של Bcf62, לרמה של Tcf3.389. העלייה הייתה נמוכה מהצפוי, אך רמה זו של המלאי עדיין גבוהה ב-13.76% מרמת המלאי בתקופה המקבילה אשתקד ו-11.8% מעל רמתו בממוצע החמש שנתי (2001- 2005). בסיכום שבועי, חוזה הגז לנובמבר (עם תאריך פקיעה ב-27 באוקטובר) ירד לרמה של 5.659 דולר ל-MMBtu, המייצג ירידה של כ-10.0%.
חוזה לדצמבר, תחילת החורף, ירד לרמה ב-7.362 דולר ל-MMBtu, ירידה של 6.6%. היקף פוזיציות ה-Long של קרנות וספקולנטים ירד השבוע ב-1,390 חוזים ל-77,643 חוזים.
החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
וגם - הון שחור והעלמות מס, שאלות ותשובות
רשות המסים, באמצעות משרד פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום ובשיתוף אגף החקירות של ביטוח לאומי, מנהלת חקירה גלויה בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח על ידי חאתם תמימי, תושב העיר העתיקה בירושלים העוסק בשיפוצים ובנייה. החשוד, בן 45, נלקח לחקירה באוקטובר 2025 ושוחרר בתנאים מגבילים על ידי בית משפט השלום בירושלים, הכוללים איסור יציאה מהארץ, דיווח תקופתי על פעילותו העסקית והתייצבות קבועה בפיקוח.
מבקשת המעצר, שפורסמה לאחרונה, חושפת דפוס התנהלות שיטתי. בשנת 2020, בעקבות ביקורת ניהול ספרים, נפתח תיק נגד תמימי, אך הוא לא הגיש דו"חות מס לשנים 2020–2024, כולל הצהרת הון שנדרשה ממנו. בשנת 2022, פתח תיק על שם בת זוגו כמנגנון הסוואה, ובמסגרתו ביצע עבודות שיפוצים ובנייה ברחבי הארץ – בעיקר בירושלים, תל אביב ובאזור המרכז – ללקוחות פרטיים ומסחריים. עם זאת, דיווח רק על חלק קטן מההכנסות, בעוד ששארן נשמרו במזומן או בצ'קים שפודו אצל נותני שירותי מטבע כדי להימנע מתיעוד בנקאי. עדויות מלקוחות, שנגבו במסגרת החקירה, מאשרות תשלומים ישירים בסכומים של עשרות אלפי שקלים לעבודות כמו שיפוץ מטבחים, התקנת ריצופים והרחבות דירות, ללא חשבוניות.
החקירה חשפה כי תמימי לא ניהל ספרי חשבונות כנדרש בחוק, ולא הגיש דו"חות שנתיים מלבד דו"ח חלקי לשנת 2022 על שם בת זוגו. חיפושים שנערכו בביתה של בת הזוג תפסו מסמכים, מחשבים ורישומים ידניים המעידים על הכנסות נוספות של כ-300 אלף ש"ח בשנה. ממצאים אלה מצביעים על העלמה רטרואקטיבית בין 2020 ל-2023, עם פוטנציאל להרחבת החקירה ל-2024. רשות המסים מעריכה כי הסכום הכולל עשוי לגדול בעקבות ריבית וקנסות, והיא שוקלת העמדה לדין פלילי בעבירות של העלמת מס והלבנת הון.
מקרה זה אינו מבודד בענף השיפוצים והבנייה, הנחשב לאחד האזורים הרגישים להעלמות מס בישראל. על פי דוחות רשות המסים לשנת 2025, הענף מהווה כ-15% מכלל החקירות הפליליות בתחום המס, בעיקר בשל תשלומים במזומן, חוסר חובה להוצאת חשבוניות ללקוחות פרטיים וקושי באימות נתונים. בחודשים האחרונים דווחו מקרים דומים: במאי 2025, קבלן שיפוצים מדרום הארץ, יוסף פרץ, נחשד בהעלמת כ-2 מיליון ש"ח על פני חמש שנים, באמצעות פדיון צ'קים בצ'יינג'ים והעברות ישירות לספקים, כפי שפורסם בהחשד: העלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל בידי קבלן שיפוצים. באוגוסט 2025, חקירה משותפת של רשות המסים וביטוח לאומי חשפה רשת קבלנים במרכז שדיווחו רק 40% מההכנסות, בהיקף כולל של 4 מיליון ש"ח, עם תפיסת מסמכים וקנסות ראשוניים של 1.2 מיליון ש"ח. בנובמבר 2025, קבלן בנייה בתל אביב נעצר זמנית בחשד להעלמת 800 אלף ש"ח, לאחר תלונה של ספק חומרים שחשד בפעילות לא מדווחת.
- עורך דין ידוע סיפק חברות קש לרשת שהרוויחה מאות מיליונים מחשבוניות פיקטיביות
- רופאת בוטוקס חשודה בהעלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האכיפה הממוקדת בענף משקפת מגמה של רשות המסים להגברת שיתופי פעולה עם גופים כמו משרד הבינוי והשיכון ומאגרי נתונים בנקאיים. ב-2025, נפתחו כ-450 חקירות חדשות בתחום, לעומת 380 ב-2024, עם דגש על קבלנים עצמאיים שאינם רשומים בפנקס הקבלנים. מצד אחד, זו תגובה לגירעון התקציבי ולצורך בגביית מסים נוספים, כפי שמעידים תיקוני החקיקה האחרונים שהעלו את שיעור המע"מ ל-18%. מצד שני, מבקרים בענף טוענים כי האכיפה יוצרת עומס על קבלנים קטנים לגיטימיים, שמתקשים להתמודד עם דרישות דיווח מורכבות, וממליצים על פישוט הליכים דיגיטליים להוצאת חשבוניות.
מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות
תעשייה ביטחונית דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.
לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.
המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.
המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- התעשייה הביטחונית תחת לחץ; מה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש: פתח לשחיתות
ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.
