רוב התחזיות בארה"ב: מחירי הנפט ימשיכו לרדת
במרבית ימי השבוע שעבר ירדו מחירי הנפט עד לרמה של 57.22 בחוזה לנובמבר, הרמה הנמוכה ביותר בתשעת החודשים האחרונים. ביום ה' וביום ו' נרשם תיקון, על רקע פרסום משרד האנרגיה האמריקני, כי מלאי השמן לחימום ירד השבוע ב-1.75 מליון חביות ל-61.2 מיליון חביות, הירידה הגדלה ביותר מאז אפריל. נתון נוסף בדו"ח שתרם לעליית מחירי הנפט, היה עלייה בצריכת הדלק בשיעור של 3.5%, העלייה הראשונה בשבעת השבועות האחרונים.
עוד נזכיר, כי תרומה נוספת לעליית מחירי הנפט הייתה הוראת ממשלת נורבגיה על סגירה של שתי פלטפורמות נפט בים הצפוני לתקופה של שבוע-שבועיים על רקע חששות בטיחות, כי יכולת הפינוי מהפלטפורמות במקרה חירום אינה טובה. תפוקת הנפט תקטן בכ-280 אלף חביות נפט ליום, כ-13% מכלל תפוקת הנפט של נורבגיה.
19 מתוך 41 (46%) אנליסטים, סוחרים וברוקרים חוזים לקראת השבוע הקרוב בשוק, כי מחירי הנפט ימשיכו לרדת על רקע הערכות כי אופ"ק ייכשל בהחלטה לקצץ את התפוקה, בשיעור כזה שיגרום למחירי הנפט לשוב ולעלות. ניגריה וונצואלה קיצצו את שיעור התפוקה שלהן ב-170 אלף חביות. לעומתן, ערב הסעודית, היצרנית הגדולה ביותר בקרב מדינות אופ"ק, שמייצרת למעלה מ-9 מליון חביות ביום הודיעה ללקוחותיה באירופה ובאסיה, כי לא צפוי שינוי בשיעור התפוקה שלה. כל תוכנית לקיצוץ התפוקה ללא תמיכתה של ערב הסעודית אינה אפקטיבית.
בדו"ח שפורסם בשבוע האחרון הוצגה עליה במלאי הנפט ב-2.4 מיליון חביות לרמה של 330.5 מיליון חביות, 24.1 מיליון חביות מעל רמתו בשנה שעברה. מלאי הדלקים ממשיך לעלות ועומד על 215.4 מיליון חביות עליה של 300 אלף חביות, עלייה שמינית ברציפות, המעמידה את המלאי כ-22.6 מיליון חביות מעל רמתו בשנה שעברה. מלאי התזקיקים ירד לראשונה נזה כתשעה שבועות ב 1.6 מליון חביות לרמה של 149.9 מיליון חביות שהן 25.3 מיליון מעל רמת התזקיקים בשנה שעברה.
במסחר בניו יורק - פוזיציית נטו של קרנות וספקולנטים המשיכה אף השבוע לגדול בכיוון של Short (מכירה בחסר). הגידול השבועי עמד על כ-4,200 חוזים. מה שמעמיד את סך הפוזיציה נכון ל-3 באוקטובר על 17,687 אלפי חוזים ב-Short נטו.
בסיכום שבועי, ירדו מחירי הנפט בשיעור של 0.5% לנפט מסוג WTI, ו-2.38% ל-Brent, לרמות של 59.52 דולר ו-58.60 דולר, בהתאמה.
חזרה לירידות בגז
מחירי הגז הטבעי חזרו לרדת השבוע, לאחר התיקון שהתרחש בשבוע הקודם. בדו"ח משרד האנרגיה האמריקני פורסם, כי מלאי הגז הטבעי בארה"ב עלה בשבוע שעבר ברמה של Bcf62, לרמה של Tcf3.389. העלייה הייתה נמוכה מהצפוי, אך רמה זו של המלאי עדיין גבוהה ב-13.76% מרמת המלאי בתקופה המקבילה אשתקד ו-11.8% מעל רמתו בממוצע החמש שנתי (2001- 2005). בסיכום שבועי, חוזה הגז לנובמבר (עם תאריך פקיעה ב-27 באוקטובר) ירד לרמה של 5.659 דולר ל-MMBtu, המייצג ירידה של כ-10.0%.
חוזה לדצמבר, תחילת החורף, ירד לרמה ב-7.362 דולר ל-MMBtu, ירידה של 6.6%. היקף פוזיציות ה-Long של קרנות וספקולנטים ירד השבוע ב-1,390 חוזים ל-77,643 חוזים.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
