רוב התחזיות בארה"ב: מחירי הנפט ימשיכו לרדת
במרבית ימי השבוע שעבר ירדו מחירי הנפט עד לרמה של 57.22 בחוזה לנובמבר, הרמה הנמוכה ביותר בתשעת החודשים האחרונים. ביום ה' וביום ו' נרשם תיקון, על רקע פרסום משרד האנרגיה האמריקני, כי מלאי השמן לחימום ירד השבוע ב-1.75 מליון חביות ל-61.2 מיליון חביות, הירידה הגדלה ביותר מאז אפריל. נתון נוסף בדו"ח שתרם לעליית מחירי הנפט, היה עלייה בצריכת הדלק בשיעור של 3.5%, העלייה הראשונה בשבעת השבועות האחרונים.
עוד נזכיר, כי תרומה נוספת לעליית מחירי הנפט הייתה הוראת ממשלת נורבגיה על סגירה של שתי פלטפורמות נפט בים הצפוני לתקופה של שבוע-שבועיים על רקע חששות בטיחות, כי יכולת הפינוי מהפלטפורמות במקרה חירום אינה טובה. תפוקת הנפט תקטן בכ-280 אלף חביות נפט ליום, כ-13% מכלל תפוקת הנפט של נורבגיה.
19 מתוך 41 (46%) אנליסטים, סוחרים וברוקרים חוזים לקראת השבוע הקרוב בשוק, כי מחירי הנפט ימשיכו לרדת על רקע הערכות כי אופ"ק ייכשל בהחלטה לקצץ את התפוקה, בשיעור כזה שיגרום למחירי הנפט לשוב ולעלות. ניגריה וונצואלה קיצצו את שיעור התפוקה שלהן ב-170 אלף חביות. לעומתן, ערב הסעודית, היצרנית הגדולה ביותר בקרב מדינות אופ"ק, שמייצרת למעלה מ-9 מליון חביות ביום הודיעה ללקוחותיה באירופה ובאסיה, כי לא צפוי שינוי בשיעור התפוקה שלה. כל תוכנית לקיצוץ התפוקה ללא תמיכתה של ערב הסעודית אינה אפקטיבית.
בדו"ח שפורסם בשבוע האחרון הוצגה עליה במלאי הנפט ב-2.4 מיליון חביות לרמה של 330.5 מיליון חביות, 24.1 מיליון חביות מעל רמתו בשנה שעברה. מלאי הדלקים ממשיך לעלות ועומד על 215.4 מיליון חביות עליה של 300 אלף חביות, עלייה שמינית ברציפות, המעמידה את המלאי כ-22.6 מיליון חביות מעל רמתו בשנה שעברה. מלאי התזקיקים ירד לראשונה נזה כתשעה שבועות ב 1.6 מליון חביות לרמה של 149.9 מיליון חביות שהן 25.3 מיליון מעל רמת התזקיקים בשנה שעברה.
במסחר בניו יורק - פוזיציית נטו של קרנות וספקולנטים המשיכה אף השבוע לגדול בכיוון של Short (מכירה בחסר). הגידול השבועי עמד על כ-4,200 חוזים. מה שמעמיד את סך הפוזיציה נכון ל-3 באוקטובר על 17,687 אלפי חוזים ב-Short נטו.
בסיכום שבועי, ירדו מחירי הנפט בשיעור של 0.5% לנפט מסוג WTI, ו-2.38% ל-Brent, לרמות של 59.52 דולר ו-58.60 דולר, בהתאמה.
חזרה לירידות בגז
מחירי הגז הטבעי חזרו לרדת השבוע, לאחר התיקון שהתרחש בשבוע הקודם. בדו"ח משרד האנרגיה האמריקני פורסם, כי מלאי הגז הטבעי בארה"ב עלה בשבוע שעבר ברמה של Bcf62, לרמה של Tcf3.389. העלייה הייתה נמוכה מהצפוי, אך רמה זו של המלאי עדיין גבוהה ב-13.76% מרמת המלאי בתקופה המקבילה אשתקד ו-11.8% מעל רמתו בממוצע החמש שנתי (2001- 2005). בסיכום שבועי, חוזה הגז לנובמבר (עם תאריך פקיעה ב-27 באוקטובר) ירד לרמה של 5.659 דולר ל-MMBtu, המייצג ירידה של כ-10.0%.
חוזה לדצמבר, תחילת החורף, ירד לרמה ב-7.362 דולר ל-MMBtu, ירידה של 6.6%. היקף פוזיציות ה-Long של קרנות וספקולנטים ירד השבוע ב-1,390 חוזים ל-77,643 חוזים.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
