מטוסי צה"ל תקפו את מפקדת החיזבאללה בביירות

אם ילדי נהריה לא יישנו בלילה, גם ילדי ביירות והסביבה לא יישנו בלילה - כך אמר הלילה ראש להק אוויר בחיל האוויר, תת-אלוף יוחנן לוקר - וצה"ל אכן הפגיז
אסף מליחי |

מטוסי צה"ל הפציצו הלילה את מטה החיזבאללה בשכונת דחייה בביירות. כן הופצצו גשרים באזור. בלבנון מדווחים גם על תקיפת תחנת כוח, מטרות בצידון וכביש דמשק-ביירות. לפחות 3 נהרגו

"אם ילדי נהריה לא יישנו בלילה, גם ילדי ביירות והסביבה לא יישנו בלילה. נעשה הכל כמדינה לדאוג לאזרחינו" – כך אמר הלילה ראש להק אוויר בחיל האוויר, תת-אלוף יוחנן לוקר. וצה"ל אכן הפגיז. בפעם השנייה באותה יממה, תקף הלילה חיל האוויר את כביש ביירות-דמשק. בלבנון מדווחים על ארבעה פצועים בהתקפה. מאוחר יותר תקף צה"ל מטרות בביירות, ואת מטה החיזבאללה הממוקם בדרומה של הבירה הלבנונית. הלבנונים מדווחים על שלושה הרוגים ועשרות פצועים.

מלחמה בצפון - סיקור מיוחד

מעט לפני 4:00 בבוקר תקפו מטוסים של צה"ל מטרות בשכונת דחייה שבדרום ביירות, הנחשבת למעוז המרכזי של החיזבאללה ובה ממוקמות גם מפקדות הארגון, מחסנים עם אמצעי לחימה ומגורי ראשי חיזבאללה. המטוסים הפציצו את מבנה האבטחה והשומרים במפקדה הראשית של חיזבאללה, את הגשרים המובילים לשכונה, וכן הותקפה תחנת חשמל בדרום ביירות.

בנוסף, חיל האוויר הפגיז כביש המחבר בין סוריה ללבנון, בשל ההערכה לפיה 2 החיילים החטופים יוברחו לאיראן

בצה"ל אומרים, כי המפקדה המרכזית של הארגון נפגעה במתקפה, בניגוד לדיווח של כתב רשת הטלוויזיה "אל-ג'זירה" שאמר כי המטוסים לא פגעו במטה.

קצין מפיקוד צפון אמר בעקבות התקיפה: "התקפנו הלילה את הלב של החיזבאללה, שכונת דחייה. בתוך השכונה עצמה צה"ל התקיף את מרכז האבטחה של בכירי חיזבאללה, המוביל למקום מגוריהם, והרג שלושה מחבלים".

רשת "אל-ג'זירה" דיווחה הבוקר כי מטוסים ישראליים תקפו מטרות בבקעת הלבנון, בהן גם לראשונה במבצע הנוכחי מטרות של החזית העממית לשחרור פלשתין. לפנות בוקר דיווחה הרשת כי מטוסי חיל האוויר תקפו בקו החוף של העיר צידון.

"רחוקים מהעוצמה המלאה שלנו"

קצינים בפיקוד צפון מסרו שחיל הים וחיל האוויר הפציצו אמש 3 תחנות דלק לאורך חופי לבנון. כמו כן הושמדו 10 גשרים נוספים, בהם גשר משמעותי בכביש ביירות-דמשק, שהותקף אמש בפעם השלישית בידי חיל האוויר. קצינים בצה"ל מסרו שמטרת ההפצצה בציר דמשק-ביירות היא כדי למנוע מעבר אמצעי לחימה מסוריה ללבנון ולהקשות על ניסיונות הברחה אפשריים של שני החטופים מלבנון לסוריה.

בנוסף, מדווחים בלבנון כי חיל האוויר וספינות חיל הים של צה"ל תקפו גם את הגשר בכביש המוביל לשדה התעופה הבינלאומי של ביירות. לפי הדיווחים בלבנון, נהרס הגשר וקרס כמעט לחלוטין. כתוצאה מכך, נהרגו שלושה בני אדם ונפצעו 45 נוספים.

"פגענו בשדה התעופה בביירות, אך לא החרבנו אותו", אמר ראש להק אוויר בחיל האוויר, תת-אלוף יוחנן לוקר. "פגענו בתשתיות של לבנון באופן מדוייק, וזה הישג מצטבר. פגענו במחבלי חיזבאללה שהיו בכלי רכב בתנועה, והצלחנו גם לפגוע במשגרי קטיושות".

לוקר ציין, כי חיל האוויר רחוק מהפעלת עוצמתו המלאה. "אנחנו נמצאים במוכנות וזמינות גבוהה שתיתן מענה גם לחזית הצפונית וגם לרצועת עזה", אמר לוקר, בהתייחסו לאפשרות של איום מכיוונה של סוריה והתפתחות בחזית הדרום.

לוקר הדגיש, כי טייסי הקרב של חיל האוויר פועלים בלבנון תחת איום קבוע של אש נ"מ ובתנאי מזג אוויר מאתגרים.

חשש מהעברת החיילים החטופים

מוקדם יותר אמש הפגיז חיל האוויר לראשונה במבצע הנוכחי את כביש ביירות-דמשק, המהווה עורק תחבורה ראשי המחבר בין לבנון לסוריה. תקיפה זו מצטרפת לתקיפות רבות במדינה, שכללו, בין השאר, מתקני דלק ושדה תעופה בביירות.

הפעילות הצבאית האינטנסיבית בלבנון, המתאפינת בחסימת צירי יציאה מן המדינה, נובעת מהחשש כי בכוונת החוטפים להעביר את החיילים החטופים למיקום אחר. "שדות התעופה בלבנון הופצצו בשל חשש כי חיזבאללה ינסה להבריח את החיילים החטופים לאיראן", אמרו היום גורמים מדיניים בירושלים. לדברי הגורמים, לא קיים מידע קונקרטי בעניין, אולם הערכה כזו בהחלט קיימת במערכת הביטחון, ולכן הוחלט לבצע צעדי מנע.

צה"ל הפציץ אתמול למעלה מ-70 יעדים בלבנון, בתגובה לירי קטיושות על נהריה ויישובי הצפון. לפי דיווחי עדי ראייה, הפציץ חיל האוויר בסיס של צבא לבנון בבקעת הלבנון.

פיקוד העורף קרא הלילה לכל תושבי עכו, חיפה, הקריות וטירת הכרמל לרדת מיד למרחבים המוגנים ולשהות שם במהלך הלילה. הדברים מגיעים אחרי שסמוך לשעה 8 בערב נחתה בפעם הראשונה קטיושה בעיר חיפה. באירוע לא היו נפגעים, אך בישראל הבהירו תוך זמן קצר כי מדובר בחציית קו אדום.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה

ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה


הדס ברטל |

הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל,  עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה.  נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על  התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.

מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה

לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.

מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף  ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף  ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%)   השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

 

אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה - קרדיט: שירות התעסוקה




יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות

כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.

עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: