זכות הציבור לדעת כבר הפכה לחובה של ממש
זכות הציבור לדעת מעוגנת במגילת זכויות היסוד הבסיסיות של כל תרבות דמוקרטית. כיום, בעידן המידע, זכות זו הפכה לכלי חיוני רב עוצמה המאפשר לכל אחד להיחשף למידע הרלוונטי לו, על מנת לקבל החלטות יעילות יותר.
במישור הצרכני יש לזכות זו היבטים משמעותיים ביותר המשפיעים על החלטות כבדות משקל. מה לקנות, היכן לקנות, מתי לקנות, ממי לקנות, בכמה לקנות, וכיוב'. כשאנחנו קונים מסטיק, רמת הסיכון שלנו בהחלטת הקניה נתפשת כדי זניחה. אולם כאשר אנחנו עומדים לרכוש דירה, שזהו צעד כלכלי מורכב הכרוך בהוצאה כספית הגדולה ביותר עבור רב האנשים, עלינו לבחון את הנושא קודם כל מהיבט של
איסוף מידע. ככל שנאסוף יותר מידע רלוונטי לתהליך, נוכל ליעל ולשפר את ההחלטות הכרוכות בו.
כל מי שרכש דירה יודע שמדובר בתהליך מורכב ומסורבל ביותר, עם לא מעט הפתעות ומלכודות שלפעמים מתגלות מאוחר מדי, ואז נאלצים לשלם "שכר לימוד" יקר ועוגמת
נפש שלא תמיד יש לה מחיר. כמה פעמים שמענו את המשפט "אם הייתי יודע מראש", מכאלה שנכנסו לתהליך בלי "שיעורי בית". כמה פעמים קראנו כותרות על מקרים נוגעים ללב של כאלה שבסך הכל רצו לקנות בית, אך נותרו בלי הבית ובלי הכסף. או כאלה שנותרו עם הבית, אך גם עם כל המטרדים הנסתרים שהתגלו להם רק לאחר מכן. המכנה המשותף של מרבית המקרים הללו הוא קבלת החלטות ללא תשתית מוצקה של
מידע.
כיום מידע הוא לא רק כח, אלא גם 'קומודיטי'. הוא חומר הגלם שממנו נבנות החלטות מושכלות. מאחר ולא כולנו נולדנו תחקירנים, ישנן כיום חברות המספקות את שרותי
המידע החיוניים הללו לציבור צרכני הדירות. מדובר בגופים עסקיים בלתי תלויים שלא פועלים מטעם גורם מעורב כזה או אחר, ושכל תכליתם לספק לרוכשי הדירה את מכלול האינפורמציה הנדרשת, שעל בסיסה ניתן לקבל החלטות בבטחה ובראש שקט.
מבחינה זו, ניתן איפוא לומר כי זכות הציבור לדעת, היא בעצם - חובה. חובת הציבור לדעת.
*חובת הציבור לדעת אם בדירה המוצעת למכירה ישנם ליקויים מוסווים.
*חובת הציבור לדעת אם הדירה המוצעת למכירה אמנם שייכת למי שמציג עצמו כבעליה.
*חובת הציבור לדעת שהקבלן אמנם קיים את מה שהובטח במפרט הטכני.
*חובת הציבור לדעת שהגן היפה הנשקף מהמרפסת מתוכנן להפוך למבנה רב-קומות.
*חובת הציבור לדעת שהוילה המטופחת ממול משמשת בפועל כמכון ליווי.
*חובת הציבור לדעת שלשכן מקומה 3 יש כלב אמסטף הנוהג להסתובב חופשי בחדר מדרגות.
*חובת הציבור לדעת שעל הגג בבניין הסמוך מסתתרת אנטנה סלולרית עם עוצמת קרינה חריגה.
אלה הן דוגמאות בודדות בלבד מתוך מאות מקרים אמיתיים, שחלקם יסופר בהרחבה בפעמים הבאות. עד אז, זיכרו והקפידו לאסוף כל פיסת מידע רלוונטי ו"להכין שיעורי בית" כדי למנוע כאב ראש, כאב לב, או כאב כיס.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
