זכות הציבור לדעת כבר הפכה לחובה של ממש

ציבור רוכשי דירה חייב לדעת את האמת לאשורה - עליו להחשף לכל המידע
צחי ברדוגו |

זכות הציבור לדעת מעוגנת במגילת זכויות היסוד הבסיסיות של כל תרבות דמוקרטית. כיום, בעידן המידע, זכות זו הפכה לכלי חיוני רב עוצמה המאפשר לכל אחד להיחשף למידע הרלוונטי לו, על מנת לקבל החלטות יעילות יותר.

במישור הצרכני יש לזכות זו היבטים משמעותיים ביותר המשפיעים על החלטות כבדות משקל. מה לקנות, היכן לקנות, מתי לקנות, ממי לקנות, בכמה לקנות, וכיוב'. כשאנחנו קונים מסטיק, רמת הסיכון שלנו בהחלטת הקניה נתפשת כדי זניחה. אולם כאשר אנחנו עומדים לרכוש דירה, שזהו צעד כלכלי מורכב הכרוך בהוצאה כספית הגדולה ביותר עבור רב האנשים, עלינו לבחון את הנושא קודם כל מהיבט של

איסוף מידע. ככל שנאסוף יותר מידע רלוונטי לתהליך, נוכל ליעל ולשפר את ההחלטות הכרוכות בו.

כל מי שרכש דירה יודע שמדובר בתהליך מורכב ומסורבל ביותר, עם לא מעט הפתעות ומלכודות שלפעמים מתגלות מאוחר מדי, ואז נאלצים לשלם "שכר לימוד" יקר ועוגמת

נפש שלא תמיד יש לה מחיר. כמה פעמים שמענו את המשפט "אם הייתי יודע מראש", מכאלה שנכנסו לתהליך בלי "שיעורי בית". כמה פעמים קראנו כותרות על מקרים נוגעים ללב של כאלה שבסך הכל רצו לקנות בית, אך נותרו בלי הבית ובלי הכסף. או כאלה שנותרו עם הבית, אך גם עם כל המטרדים הנסתרים שהתגלו להם רק לאחר מכן. המכנה המשותף של מרבית המקרים הללו הוא קבלת החלטות ללא תשתית מוצקה של

מידע.

כיום מידע הוא לא רק כח, אלא גם 'קומודיטי'. הוא חומר הגלם שממנו נבנות החלטות מושכלות. מאחר ולא כולנו נולדנו תחקירנים, ישנן כיום חברות המספקות את שרותי

המידע החיוניים הללו לציבור צרכני הדירות. מדובר בגופים עסקיים בלתי תלויים שלא פועלים מטעם גורם מעורב כזה או אחר, ושכל תכליתם לספק לרוכשי הדירה את מכלול האינפורמציה הנדרשת, שעל בסיסה ניתן לקבל החלטות בבטחה ובראש שקט.

מבחינה זו, ניתן איפוא לומר כי זכות הציבור לדעת, היא בעצם - חובה. חובת הציבור לדעת.

*חובת הציבור לדעת אם בדירה המוצעת למכירה ישנם ליקויים מוסווים.

*חובת הציבור לדעת אם הדירה המוצעת למכירה אמנם שייכת למי שמציג עצמו כבעליה.

*חובת הציבור לדעת שהקבלן אמנם קיים את מה שהובטח במפרט הטכני.

*חובת הציבור לדעת שהגן היפה הנשקף מהמרפסת מתוכנן להפוך למבנה רב-קומות.

*חובת הציבור לדעת שהוילה המטופחת ממול משמשת בפועל כמכון ליווי.

*חובת הציבור לדעת שלשכן מקומה 3 יש כלב אמסטף הנוהג להסתובב חופשי בחדר מדרגות.

*חובת הציבור לדעת שעל הגג בבניין הסמוך מסתתרת אנטנה סלולרית עם עוצמת קרינה חריגה.

אלה הן דוגמאות בודדות בלבד מתוך מאות מקרים אמיתיים, שחלקם יסופר בהרחבה בפעמים הבאות. עד אז, זיכרו והקפידו לאסוף כל פיסת מידע רלוונטי ו"להכין שיעורי בית" כדי למנוע כאב ראש, כאב לב, או כאב כיס.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |


קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

 

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.