סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל, הצליח לפתיע בערב החג בהודעה שפרסם הבנק - לפיה, לא פוסלים פישר ואנשיו העלאה של שכר המינימום, אך דורשים כי זו תבוצע באופן מדורג. פישר עושה זאת תוך התעלמות מוחלטת מההצעה הנגדית העומדת כיום על הפרק, של יצירת מס הכנסה שלילי, במקום עליית שכר אשר תכפה על כתפי המעסיקים. ערב הרכבת הממשלה החדשה ואישור תקציב הממשלה הבא, בולט העיתוי בו בוחר פישר לפרסם את ההודעה בשם בנק ישראל. ההחלטה הזו - כך נראה, עוד תעשה הרבה רעש בקרב הצמרת הפוליטית שתאלץ עתה להתייחס לאישור העקרוני שנותן פישר לצורך בהעלאת שכר המינימום.

בשבועות האחרונים מתקיים דיון ציבורי בשאלת העלאת שכר המינימום ל-4,600 שקל (או 1,000 דולר) מרמה של 3,456 שקל לחודש כיום (כ-47% מהשכר הממוצע). על פי הצעה זו יועלה שכר המינימום בכ-33% בכמה שלבים.

בבנק ישראל ציינו בהודעה שפורסמה היום, כי השכר הכולל של חלק מהעובדים בשכר המינימום, בפרט בענפים בהם מרבית העובדים מאוגדים, גבוה משמעותית משכר המינימום עצמו, שכן הוא כולל רכיבי שכר שאינם נכללים בשכר המינימום. בסקטור הציבורי תופעה זו רווחת במיוחד והשכר ברוטו הממוצע של מקבלי שכר המינימום במגזר זה גבוה בכ-50% משכר המינימום עצמו. גם בענפים אחרים, כמו התעשייה למשל, גבוה השכר הכולל של מרבית משתכרי שכר המינימום במידה ניכרת משכר המינימום הנקוב בחוק.

על פי הבנק, רמת הציות לחוק היא נמוכה יחסית - כ-13 אחוזים מכלל העובדים במשרה מלאה משתכרים פחות משכר המינימום. בענף כמו אירוח ושירותי אוכל מגיע שיעור המשתכרים פחות משכר המינימום לכרבע מכלל המועסקים במשרה מלאה. לפיכך, יש לאכיפתו של חוק שכר המינימום חשיבות רבה ואנו קוראים לממשלה להגביר את האכיפה בתחום זה.

בבנק ישראל אומרים, כי ההעלאה המוצעת תשפיע באופן ישיר על כ-18% מכלל העובדים, ששכרם מצוי בין רמת שכר המינימום הנוכחית לזו המוצעת. בין אלה שיושפעו, חלק מהעובדים אכן יזכו לעלייה בשכרם ומצבם הכלכלי ישתפר; לגבי חלק מהם סביר שהמעסיקים לא יצייתו לחוק מאחר שהתמריץ לאי-ציות יגדל בשל התרחקותו של שכר המינימום מהשכר התחרותי - מצבם הכלכלי של עובדים אלו לא ישתנה; לעומת זאת, סביר שחלק מהעובדים יפוטרו ממקום עבודתם, כך שמצבם הכלכלי יורע.

הודעת הבנק כוללת סעיף לפיו, "בהתייחס להצעת החוק, חשוב להתייחס לנקודת המוצא המקרו-כלכלית בה אנו מצויים, כאשר שיעור האבטלה בקרב בעלי 12-0 שנות לימוד הוא כ-13 אחוזים. כמו כן, בהינתן השיעור הגבוה של העובדים הזרים המועסקים עדיין בארץ, שעבורם רמת הציות לחוק נמוכה יחסית, קבלת הצעת החוק תוביל להגדלה נוספת בכדאיות העסקתם לעומת העסקת ישראלים מעוטי השכלה".

לכן, אומרים בבניק ישראל, "בתנאים הנוכחיים, סביר שהחלק שיצטרף למובטלים יהיה גדול יחסית".

מעבודת מחקר על השפעת שכר המינימום על המשק הישראלי שנעשתה בעבר על ידי מחלקת המחקר של בנק ישראל, עלה, כי העלאה המוצעת בשכר המינימום, אם תתבצע במהלך אחד מיידי, תגרום לצמצום של עד 40,000 במספר המועסקים, כלומר עלולה להביא לגידול של כ-1.5 נקודות האחוז בשיעור האבטלה. פריסת ההעלאה של שכר מינימום על פני מספר שנים, בתנאי שהמשק יצמח ועמו פריון העבודה ולכן השכר, תמתן את הפגיעה בתעסוקה.

בחינת מכלול ההשלכות של ההצעה מעלה את החשש שהיא תוביל לפגיעה בחלק לא קטן מהמועסקים ברמות השכר הנמוכות – אלה שמטרת ההצעה הייתה לשפר את מצבם. בנוסף, אימוץ ההצעה ייפגע ביצרנים, בעיקר בענפים בהם מתרכזים בעלי שכר נמוך, ובפרט באלה הנתונים בתחרות בינלאומית.

סיכום עמדת בנק ישראל ביחס להעלאת שכר המינימום היא, כי עלייה חדה בשכר המינימום תגרום נזק לתעסוקה, תגדיל את מספר המובטלים ותקשה על מובטלים למצוא עבודה. בבנק חוזרים ומבהירים, כי ראשיו סבורים שיש מקום להעלות את שכר המינימום בהדרגה, באופן הלוקח בחשבון את הצמיחה במשק והגידול בפריון העבודה, את רמת האבטלה, ואת מצבם של ענפים הנישענים על עובדים רבים בעלי שכר נמוך. "ראוי שהחלטה על העלאת שכר המינימום תתקבל במשא ומתן בין אירגוני העובדים והמעסיקים, והיא צריכה להיכרך בתיקון הגדרת רכיבי השכר הנכללים בשכר לצורך חישוב תשלום שכר המינימום", אמרו בבנק.