נקודות ספורט. אז התמונה התחילה השבוע להתבהר. פרץ לא יהיה שר האוצר. ההערכה הכללית, כפי שכולנו כבר יודעים, היא כי יו"ר מפלגת העבודה בדרך לכיסא שר הביטחון. ברגע שהמשקיעים קיבלו את הבשורה על כך, קצרה היתה דרכם אל הכיס - והשוק ביצע פניית פרסה והחל לעלות. למעשה, נמחקו בתוך 4 ימי מסחר כל הירידות שהצטברו בשוק המניות של רחוב אחד העם, מאז הוודע תוצאות הבחירות.

האם השינוי הזה הוא עניין רגעי? במה זה בעצם תלוי?

בואו נסתכל רגע על הנתונים: המו"מ הקואליציוני נמצא 25 ימים מקו הגמר הבלתי נמנע. כבר עכשיו עבר היקף הדרישות של המפלגות השונות מאולמרט את קו ה-10 מיליארד שקל והם עוד יגדלו. כל אחת מהמפלגות הגדולות, כולל את ש"ס והגמלאים, רואה עצמה מתאימה לשבת בקואליציה ואולמרט מעודד את כולן להשתתף ב"התמחרות" המסורתית על הכיסא. בסופו של דבר - אין שום עניין ברור לגבי זהותם של השרים לעתיד, חוץ מזה של שר הביטחון, כאמור.

זו עובדה שמותירה את השוק עם מעט מידי מידע. וכן... מידע בעייתי מאוד. שכן, האיש הכי משפיע על התקציב במדינת ישראל, אחרי שר האוצר, הוא שר הביטחון. כלומר, עמיר פרץ עדיין אמור להיות בעל ההשפעה השניה בגודלה על מצב המשק בממשלה הבאה.

שר ביטחון, לפחות למראית עין, צריך לדאוג לבטחון שלנו. בדרך לשם, כל שרי הביטחון כולם, דואגים בעיקר לעובדי מערכת הביטחון. שם - ורק שם יוכל לבוא קיצוץ של ממש בתקציב הכבד ביותר שמוטל על הכתפיים הצרות של כולנו. אנחנו מדברים על "תקנים" - מספר אנשי הקבע שיכולה כל יחידה בצבא להעסיק. ואנחנו מדברים על "נקודות ספורט" - אותה הטבה מוזרה שמקבל כל איש קבע בצה"ל, וכל עובד מערכת הביטחון באשר הוא, המומרת לרכישת ביגוד או מוצרים ושירותים אחרים.

אם אכן יגיע פרץ לכיסא שר הביטחון בקרוב, יתנהל בראשו קרב איתנים בין מר פרץ וד"ר שר הביטחון. האיש שאמר, כי יבטיח את שיפור מצבם של החלשים בישראל, באמצעות תקצוב נאות והעלאת שכר המינימום, יוכל לעמוד בהבטחה שלו לכולנו רק אם ינצח את עצמו. מה הסיכוי שהוא יצליח לעשות זאת?

שוב נשאלות השאלות: האם העובדה שהבורסה זינקה בגלל שפרץ לא נבחר לשר האוצר היתה עניינית? האם זה רק עניין של פחד ושינאה ממוקדת נגד פרץ האיש? האם בחירה לקנות מניות על בסיס שנאה ופחד בלבד זה לא עניין מסוכן? ואם יעמוד פרץ בהבטחה ויקצץ בשכר אנשי הקבע, כמה באמת עמוק צריך להיות הקיצוץ כדי שהוא יוכל לשפר את מצב המשק? כמה נקודות ספורט שוות עלייה של ממד המעו"ף?

התלוש חוזר. בשבוע שעבר כתבתי כאן את דעתי על היקף הסיקור הלא קונבנציונאלי, לו זכו בעיתונות המשכורות המאוד לא קונבנציונאליות של ראשי שלושת הבנקים הגדולים בישראל. בעקבות הכתבה קיבלתי לא מעט פניות זועמות. חלקן מ"מקורבים" של מנהלי בבנקים ורובן מהציבור הרחב. נראה, כי דברי לא היו חדים מספיק ולכן אחדד אותם עתה: יש מקום, ואפילו צריך מאוד לסקר את הנושא בעיתונות. אבל אין לאף עיתונאי אפשרות של ממש להשפיע לאורך זמן על רמת השכר המוגזמת בבנקים, או בכל חברה ציבורית (בורסראית) שהיא.

כאן, אני מוכרח לומר, רציתי לכתוב השבוע שהגיע הזמן שבנק ישראל יעשה מעשה ויגביל באופן ברור ושלא משתמע לשתי פנים, את היקף השכר של בכירי הבנקים בישראל. אך ממש בשעות שבהן חשבתי על דרך התגובה הראויה לפניות אליי, קבלתי, יחד עם עיתונאים כלכליים רבים בישראל, את דוח מבקר המדינה החושף את רמת השחיטות הבלתי נסבלת בתחום השכר וההטבות של... כן כן, בכירי בנק ישראל.

כך שלא נותר לנו, אלה לקבל את הדין, ולהבין שרחוק היום בו רגולטור כלשהו יהיה מסוגל להפסיק את ההשתוללות בתחום השכר בבנקים ובכלל, בחברות ציבוריות. אבל... וזה אבל חשוב: נראה, כי יש כבר מי ש"התנדב" להלחם בתופעה הזו של שכר מרקיע שחקים בבנקים. תחילה דובר רק על ציבור העובדים בבנקים עצמם, כמו שסיפרתי על הוועד בדיסקונט, שאגב, הודיע השבוע כי הוא בדרך לסכסוך עבודה סביב הפיטורים המאסיביים שביצעה ההנהלה - אשר לקחה לעצמה בונוסים ענקיים בסוף השנה למרות המצב בבנק.

אך בסוף השבוע הצטרף עוד שחקן חיזוק נוסף חשוב למתנגדי השכר הגבוה בבנק. הכוונה היא לאיתן רף, יו"ר בנק לאומי, שאומר בגלוי בראיון ל"גלובס" מה שרבים במערכת הבנקאות לא מעזים לומר. לדעתו, וכנראה גם לדעת בעלי הבנק החדשים - קבוצת קרנות סרברוס-גבריאל. רף הודה ששכר המנהלים גבוה מידי וכי הוא סבור שאם בעלים רוצים לתגמל את המנהלים בבנק מעבר לנורמלי, שיעשו את זה מכיסם הפרטי ולא מכספי החברה - הבנק הציבורי.

מוזר, אה?

האמת, ממש לא. הרי בעלי הבנק החדשים שרכשו את שליטה בלאומי מידי המדינה בשנה שעברה, צריכים להתחיל לקבוע את הנורמות החדשות של שוק פרטי בבנק לאומי. הם כנראה לא ממש מבסוטים מהרעיון שיהיה עליהם להתחרות ברמות השכר ששילמו שרי אריסון עם קבוצת מלח (הפועלים) ומתיו ברונפמן (דיסקונט), למנהלים השכירים שלהם. זה ממש לא מוזר, ובהחלט יכול בהחלט לעצור את הסחף בתחום השכר הגבוה בבנקים בישראל.