הפועלים: קטנו הסיכויים למגמה של פיחות בטווח הארוך
בשבוע החולף נרשמה יציבות במסחר המטבעות המקומי בין המטבע האמריקני לבין השקל הישראלי. הדולר נהנה בתקופה האחרונה ממומנטום חיובי מאז ניצחונה של תנועת החמאס לרשות הראשות הפלשתינית, כשהוא מקבל דחיפה מהתחזקותו למול מרבית המטבעות בעולם. את שבוע המסחר החולף פתח הדולר בהתחזקות כאשר במהלכו חצה את רף 4.7 שקל, זאת לראשונה מאז סוף חודש נובמבר 2005. בהמשך השבוע התייצב ושערו היציג ביום שישי האחרון נקבע על 4.694 שקל - כמעט ללא שינוי.
ביחידת המחקר של בנק הועלים מעריכים, כי בטווח הקצר השקל ייסחר במגמה מעורבת, על רקע העלייה ברמת אי הוודאות הביטחונית, בעקבות נצחונו של החמאס בבחירות לרשות הפלשתינאית והעלייה בהיקף ההתרעות על פיגועים. לדברי כלכלני הבנק, בשוק ממתינים גם להתפתחויות בזירה הפוליטית בישראל, לקראת הבחירות ההולכות וקרבות. בבנק מציינים את מכירת אחזקות בבורסה ע"י משקיעים זרים, כגורם מזרז ותומך במגמה של פיחות.
באשר לטווח הארוך, מעריכים בבנק כי קטנו הסיכויים למגמה של פיחות. לדברי כלכלני הבנק, כפי שהוכח בעבר, עלייה בשער הדולר, המאיימת על יעד האינפלציה של בנק ישראל, גוררת עלייה בריבית השקלית, הפועלת להרגעת המסחר. בנוסף, בתי השקעות ובנקים ברחבי העולם צופים, כי בשנת 2006 צפויה מגמה של היחלשות בשער הדולר מול האירו, שצפויה ללחוץ כלפי מטה גם את שער הדולר מול השקל.
בענף מחקר שוק ההון בבנק לאומי מעריכים, כי בשוק המקומי, בשנת 2006 תתכן ירידה בהיקף ייבוא ההון לישראל על רקע שינוי טעמי המשקיעים הזרים ביחס לשווקים מתעוררים ומיצוי ההפרטות במשק. במקביל, צפוייה האצה, שכבר מתרחשת כיום, של קצב ההשקעות בחו"ל של משקיעים ישראליים, ומוסדיים בפרט.
לדבריהם, שילוב זה של ירידה בזרם ההון הנכנס למשק למול עלייה בזרם ההון היוצא צפוי להגביר את התנודתיות בשוק המט"ח, כאשר לכך מצרפים גם הגורמים הגיאופוליטיים המתרחשים באזור.
עם זאת, סבורים בבנק, כי על רקע רצון בנק ישראל לשמירת פער ריביות חיובי ישראל-ארה"ב, כפי שהומחש על ידי העלאות הריבית בחודשים האחרונים, והמשך איתנות הכלכלה ושוק ההון המקומיים, הרי שלאחר התיקון בשבועות האחרונים, לא צפוי פיחות מהותי והשקל צפוי להמשיך ולהיתמך בסנטימנט העולמי כלפי השווקים המתעוררים, שנותר חיובי (גם אם נחלש), כמו גם על ידי מגמות המסחר בדולר בעולם.
להערכת כלכלני הבנק, בעוד שבטווח הקצר יתכן מסחר תנודתי בהשפעת אירועים גיאופוליטיים, המשך זרם ההשקעות הזרות לישראל, מדיניותו המצמצמת של בנק ישראל ומגמות המסחר במט"ח בעולם צפויים לספק תמיכה לשקל.
מחדר המסחר של פורקסיה מעריכים, כי המטבע האמריקאי ימשיך להתמך מאי הוודאות מדינית-פוליטית-בטחונית וכן מגל המימושים בבורסה, בפורקסיה צופים כי המשך גל פדיונות בשוק המניות, לצד פרסום דוחות מאכזבים צפויים להביא לקטליזטור להמשך מגמת הפיחות. בטווח הבינוני צופים לסייקל חזרה לעבר סביבת 4.60-65, במקביל לעליה בריבית
מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח
ויזה זהב ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ.
ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.
מהי ויזת זהב
ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.
בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.
דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
