שכר מירבי של עובדי ציבור - הצעת חוק

ביום 23.11.2005 התפרסמה הצעת חוק שכר מרבי של עובדי ציבור, התשס"ו-2005 (להלן – הצעת החוק), במטרה להגביל את שכרם המרבי של עובדי ציבור וזאת, נוכח גילויים של חריגות שכר וגידול בפערי השכר.

בהתאם להצעת החוק, שכרם של עובדי ציבור לא יעלה על סכום שהוא פי חמישה מן השכר הממוצע או על סכום שכרו של נשיא בית המשפט העליון, לפי הגבוה מביניהם.

מוצע, כי ההגבלה האמורה תחול, בין היתר, על שכרו של עובד ציבור שהוא עובד המדינה, חייל, בורר, נושא משרה או תפקיד על פי חיקוק, דירקטור מטעם המדינה בחברה ממשלתית וכן על עובד של כל אחד מאלה: מפעל, מוסד, קרן או גוף אחר שהממשלה משתתפת בהנהלתם, רשות מקומית, מועצה דתית, בנק ישראל, ההסתדרות הציונית העולמית, הסוכנות היהודית לארץ ישראל, קרן קיימת לישראל וקרן היסוד – המגבית המאוחדת לישראל.

בנוסף, מוצע כי ההגבלה תחול גם על שכרם של עובדי גופים המבוקרים על ידי מבקר המדינה, לרבות עובד של משרד ממשלתי, מפעל או מוסד של המדינה, כל אדם או גוף המחזיק, שלא לפי חוזה, ברכוש המדינה או המנהל אותו או המפקח עליו מטעם המדינה, כל מפעל, מוסד, קרן או גוף אחר שהם נתמכים וכן כל ארגון עובדים או כל מפעל, מוסד, קרן או גוף אחר שארגון עובדים כאמור משתתף בהנהלתם.

מובהר, כי ההגבלה המוצעת תחול רק לגבי עובדים אשר יחלו בעבודתם לאחר תחילתו של החוק המוצע.

בהתאם להצעת החוק, רשאי שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע משרות או סוגי משרות שלגביהן תותר חריגה מהשכר המרבי, וכן עליו לקבוע התאמות הנדרשות לענין חריגה מהשכר המרבי של עובד ציבור שמקום עבודתו, הזמני או הקבוע, מחוץ לישראל.

עוד מוצע לקבוע, כי עובד ציבור לא יעבוד בעבודה נוספת בשכר אלא באישור מעבידו וכי בכל מקרה לא יעבוד עובד הציבור ביותר משתי עבודות בשכר.