מהפיכת הכספומטים יוצאת לדרך? אולמרט נתן אור ירוק

שר האוצר נתן אור ירוק לבקשת בנק ישראל לשנות צו המסיר את פיקוח העמלות על שוק הכספומטים. עד היום לבנקים היתה זכות לגבות עמלות על משיכת מזומנים ממכשירים הקרובים אליהם
חזי שטרנליכט |

האם מבול של כספומטים עומד לנחות עלינו בקרוב? בבנק ישראל מציינים כי בעקבות פניה שלהם לשר האוצר אולמרט, פרסם אתמול השר צו המסיר מפיקוח את העמלה שבנק יכול לגבות על משיכת מזומנים ממכשירים אוטומטים, המוצבים ברדיוס העולה על 500 מטרים מסניפיו. העמלה על משיכת מזומנים ממכשירי הבנקים שבצמוד לסניפים תישאר בפיקוח ותעמוד על 1.21 שקל למשיכה.

פרסום צו זה הינו חלק מהמאמצים של בנק ישראל להרחיב את תפוצת המכשירים האוטומטים למשיכת מזומנים, ובכלל זה במקומות מרוחקים בפריפריה, בהם הדבר לא היה כדאי עד היום. מי שעשויה להנות מההקלות הללו היא בין היתר חברת ליפמן, שמניותיה נסחרות כעת בתוספת של 0.3%. החברה השיקה מיזם משותף בשם כספונט עם CAL, שלאומי נכנס אליו כשותף לאחר מכן. גם מטריקס הודיעה בעבר על כוונות להכנס לתחום הכספומטים.

השוק הישראלי חסר מאוד במכשירים הללו, ישנם 250 כספומטים על כל מיליון איש בארץ, בעוד שבארה"ב יש מעל ל-1,500. כך שהשוק הוא בעל פוטנציאל גדול.

לדברי בנק ישראל השינוי בצו המחירים, הסרה חלקית של הפיקוח מעמלת משיכת מזומנים באמצעות מכשירים אוטומטיים, צפוי להגביר את התחרות בין הבנקים לבין חברות נוספות שיכנסו לתחום זה, ולהרחיב את פריסת המכשירים האוטומטיים למשיכת מזומנים במקומות המרוחקים מסניפי בנקים ובפריפריה ככלל.

במקביל, נמסר בכוונת הפיקוח על הבנקים לפרסם הוראת ניהול בנקאי תקין שתחייב את הבנקים להציב מכשירים אוטומטיים למשיכת מזומנים בקיר החיצוני של סניפיהם, או בקרבת מקום, ולהמשיך לגבות בהם את העמלה שבפיקוח (1.21 שקל).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
לוחם מקבל מידע מסוכן AI (דובר צה"ל)לוחם מקבל מידע מסוכן AI (דובר צה"ל)

צה"ל מקים חטיבת AI - סוכני AI יעזרו ללוחמים במידע וניתוח מהיר ורלבנטי

צה"ל מפרק את לוט"ם ומקים שתי חטיבות טכנולוגיות לקראת עימותים עתידיים. במקום חטיבה אחת יפעלו מעתה שתי זרועות מתמחות - אחת תעסוק ביישומי בינה מלאכותית לשדה הקרב, והשנייה תתמקד בשליטה בתקשורת לוויינית ולוחמה אלקטרונית



רן קידר |

צה"ל מודיע על ארגון מחדש של מערך הטכנולוגיה הצבאית: חטיבת לוט"ם תפורק, ובמקומה יוקמו שתי חטיבות נפרדות שיסמנו את כיוון הפעולה של הצבא בעשורים הקרובים. מדובר במהלך אסטרטגי שמתבסס על לקחי מבצע חרבות ברזל, ומטרתו להיערך לאתגרי הלחימה בעידן מבוסס מידע, אלגוריתמים וקישוריות גלובלית.

חטיבת AI: מהפכה דיגיטלית בעבודת המטה והשטח

חטיבת הבינה המלאכותית תאגד את כל כוחות המחשוב, התוכנה והדאטה של צה"ל, כולל יחידות ממר"ם, מצפן ושחר. המשימה המרכזית: לפתח ולהטמיע מודלים מבצעיים מתקדמים, מבוססי AI, שישמשו את כלל הדרגים בלחימה.

בין השימושים המרכזיים של החטיבה: סיכום שיחות ברשתות קשר, תחקור אירועים בזמן אמת, הצגת תמונת קרב עדכנית על גבי מפות דיגיטליות, תיאום תקיפות ומניעת ירי דו-צדדי. כל זאת, תוך שמירה הדוקה על אבטחת מידע וצמצום התלות בשירותי ענן מסחריים, באמצעות שימוש בקוד פתוח ומערכות מבוזרות.

בצה"ל כבר החלו בשדרוג משמעותי של תשתיות העיבוד הגרפי, עם הגדלה ניכרת של כמות המעבדים והרחבת תשתיות החשמל הייעודיות ל-AI. תפקידים חדשים נולדים במסגרת החטיבה, ביניהם: מידענים צבאיים, אנליסטים ומדעני נתונים שילוו את הכוחות בשטח.

חטיבת הספקטרום: מענה צבאי למרוץ לחלל

החטיבה השנייה תתמקד בתחום הספקטרום והלוויינים, ותאגד את יחידות חושן, מעוף ופריזמה. יעדה המרכזי: מתן פתרונות תקשורת ולוחמה אלקטרונית גם בזירות מרוחקות ומאוימות, תוך היערכות לאתגרי מרחב החלל.

ילד משקיע בשוק ההון צילום: ביזפורטלילד משקיע בשוק ההון צילום: ביזפורטל
מהפכת ה-AI

38% מבני הנוער אומרים שה-AI מבין אותם יותר טוב מהמשפחה והחברים

בתוך 3 שנים בלבד - 92% מהישראלים כבר משתמשים ב-AI, לפי דוח"ח האינטרנט של בזק אנחנו מבלים 1.5 שעות ביום בממוצע בלדבר עם הצ'אט; אחד מכל חמישה ישראלים משלם על כלי AI; השימוש מתרחב גם לתחומים רגישים: 38% קיבלו עצה רפואית; 59% בני נוער קיבלו תמיכה רגשית; 78% אומרים שהם פונים לאלגוריתם לפני בכלל ששוקלים לגשת לאיש מקצוע

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בזק

בזק מפרסמת את דו"ח האינטרנט השנתי והמספרים בו מראים כמה אנחנו אימצנו את הבינה המלאכותית, זה אולי כמעט ללא תקדים אם נשווה למהפכות הטכנולוגיות הקודמות. סקר מקיף שכלל 4,750 ישראלים מגיל 13 ומעלה בשיתוף עם KANTAR ישראל, חושף כיצד ה-AI הפך מכלי ניסיוני למלווה יומיומי שמשפיע על כל תחום בחיים שלנו. מבריאות מתמיכה רגשית, דרך קניות, לימודים, ועד להורות ולתעסוקה. 

92% מהישראלים השתמשו לפחות בכלי AI אחד בשלוש השנים האחרונות, שזה גידול של כ-33% בהשוואה לשנה שעברה, והוא עוקף בהרבה טכנולוגיות אחרות למשל לפלטפורמת המסרונים שאין מי מאיתנו שלא משתמש בה כיום, וואטסאפ, נדרשו 10 שנים כדי להגיע לאימוץ דומה כמו לכלי ה-AI ולעשיית קניות באתרי האונליין לקח אפילו שני עשורים כדי להגיע לאותן רמות. 

הישראלי הממוצע משתמש כיום ב-2.7 כלי AI שונים, לעומת 1.8 בשנה שעברה. כל אחת מאיתנו מבלה בצ'אטים למיניהם כ-1.5 שעות ביום בממוצע, וזה קורה בעיקר בנייד. מי מוביל? ChatGPT בראש, אבל גם Gamma, Perplexity, Gemini ו-Canva מטפסים. 

הנתונים מראים שה-AI לא רק מוסיף זמן מסך (70% מהמשתמשים הגבירו את השימוש בכלים כאלה בהשוואה לשנה שעברה) אלא הוא גם מחליף פעילויות אחרות: אצל 50% הוא בא על חשבון גלישה כללית באינטרנט, אצל 35% זה מגיע על חשבון רשתות חברתיות, ואצל 33% על חשבון צפייה בסטרימינג. אחד מכל חמישה ישראלים גם משלם על מנוי ל-AI, מה שמעיד על כמה השימוש חשוב לישראלים שמוכנים גם לשלם כדי לנצל את היכולות המוגברות ואת המודלים המשופרים.


התוכן באינטרנט "מתלכלך"


אבל לצד ההתלהבות, יש גם משבר אמון. 67% מהישראלים מודים שהם מתקשים להבחין בין תוכן שנוצר על ידי אדם לבין כזה שיוצר על ידי AI, ו-71% מהישראלים רוצים שתוכן שיוצר על ידי בינה מלאכותית יסומן ככזה.