מהפיכת הכספומטים יוצאת לדרך? אולמרט נתן אור ירוק

שר האוצר נתן אור ירוק לבקשת בנק ישראל לשנות צו המסיר את פיקוח העמלות על שוק הכספומטים. עד היום לבנקים היתה זכות לגבות עמלות על משיכת מזומנים ממכשירים הקרובים אליהם
חזי שטרנליכט |

האם מבול של כספומטים עומד לנחות עלינו בקרוב? בבנק ישראל מציינים כי בעקבות פניה שלהם לשר האוצר אולמרט, פרסם אתמול השר צו המסיר מפיקוח את העמלה שבנק יכול לגבות על משיכת מזומנים ממכשירים אוטומטים, המוצבים ברדיוס העולה על 500 מטרים מסניפיו. העמלה על משיכת מזומנים ממכשירי הבנקים שבצמוד לסניפים תישאר בפיקוח ותעמוד על 1.21 שקל למשיכה.

פרסום צו זה הינו חלק מהמאמצים של בנק ישראל להרחיב את תפוצת המכשירים האוטומטים למשיכת מזומנים, ובכלל זה במקומות מרוחקים בפריפריה, בהם הדבר לא היה כדאי עד היום. מי שעשויה להנות מההקלות הללו היא בין היתר חברת ליפמן, שמניותיה נסחרות כעת בתוספת של 0.3%. החברה השיקה מיזם משותף בשם כספונט עם CAL, שלאומי נכנס אליו כשותף לאחר מכן. גם מטריקס הודיעה בעבר על כוונות להכנס לתחום הכספומטים.

השוק הישראלי חסר מאוד במכשירים הללו, ישנם 250 כספומטים על כל מיליון איש בארץ, בעוד שבארה"ב יש מעל ל-1,500. כך שהשוק הוא בעל פוטנציאל גדול.

לדברי בנק ישראל השינוי בצו המחירים, הסרה חלקית של הפיקוח מעמלת משיכת מזומנים באמצעות מכשירים אוטומטיים, צפוי להגביר את התחרות בין הבנקים לבין חברות נוספות שיכנסו לתחום זה, ולהרחיב את פריסת המכשירים האוטומטיים למשיכת מזומנים במקומות המרוחקים מסניפי בנקים ובפריפריה ככלל.

במקביל, נמסר בכוונת הפיקוח על הבנקים לפרסם הוראת ניהול בנקאי תקין שתחייב את הבנקים להציב מכשירים אוטומטיים למשיכת מזומנים בקיר החיצוני של סניפיהם, או בקרבת מקום, ולהמשיך לגבות בהם את העמלה שבפיקוח (1.21 שקל).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמא ותינוק
צילום: Photo by Pixabay

לבד במערכה: כך הפכו אימהות יחידניות לקורבנות המרכזיים של יוקר המחיה

אלפי נשים בישראל שמגדלות ילדים לבדן נמצאות במלחמת הישרדות מתמדת: הן נאלצות לתמרן כדי לגשר על הפער בין ההוצאות שמזנקות מיום ליום להכנסות שמדשדשות במקום, וחרדות מפני העתיד. הורות עצמאית 2025 קווים לדמותה

ענת גלעד |
נושאים בכתבה משפחה יוקר המחיה

הן נשים חזקות שהגיעו להורות כשהן בשלות ויודעות דבר או שניים על החיים. הן רכשו השכלה גבוהה, התקדמו בקריירה, קנו דירה וחשבו שהעתיד בטוח. עבור הילדים שלהן, הן כל העולם.

אבל אחרי חמש שנים של משברים כלכליים רצופים, מיתון עמוק ומדינה שמיום ליום יותר קשה לחיות בה, אימהות יחידניות רבות לא מצליחות להירדם בלילה מהמחשבה מה יהיה מחר. תחושת הביטחון הכלכלי שקרסה הפכה את חלום ההורות היחידנית למלחמת הישרדות יומיומית.

במדינה שבה יוקר המחיה כבר אינו רק מונח סטטיסטי אלא מציאות חיים יומיומית, משפחות רבות נדרשות לעשות ויתורים כואבים. אבל את אחד המחירים הכבדים ביותר משלמות אימהות יחידניות - נשים שבחרו בהורות ללא בן זוג.

עבור נשים אלו, להחלטה להביא צאצא לעולם קדמה כבר מהתחלה מחשבה עמוקה על היכולת לפרנס אותו או אותה בכבוד ולספק את כל צרכי המשפחה. הן ניגשו לתהליך מתוך תכנון כלכלי קפדני ושיקול דעת, הכינו כסף ליום שחור. אך אף אישה שחלמה להיות אם יחידנית לא יכלה לחזות את רצף המשברים הכלכליים ואת גלי ההתייקרויות שפקדו את ישראל בשנים האחרונות.

גם אלו שפעלו בצורה השקולה ביותר, והקימו תא משפחתי יחידני מתוך בחירה ומודעות כלכלית, לא יכלו להיות חסינות מגל ההתייקרויות הגורף שהגיע לשיאו בשנת 2025, שבו הוצאות משק הבית עלו באלפי שקלים בשנה. התייקרות מוצרי מזון, חשמל, מים וארנונה, שלא לדבר על תחבורה, גנים וצהרונים, יחד עם קיצוצים נוספים ומשכורת שלא מתעדכנת בהתאמה, הפכו את שמיכת התקציב לקצרה עוד יותר עבור מי שמפרנסת לבדה. בתנאי אי-ודאות קיצוניים שכאלה, שבהם גם משפחות עם שני מפרנסים מתקשות לגמור את החודש.