נראה כי התמתנות היצור והיצוא התעשייתיים הינה זמנית
בחודשים אפריל עד ספטמבר 2005 – נמשכה הצמיחה המהירה המאפיינת את המשק בשנתיים האחרונות, אולם קצב הצמיחה לא היה הומוגני בכל הענפים. כך עולה מסקירה שמפרסם בנק ישראל.
מהסקירה עולה, כי קצב הצמיחה הואץ בעיקר בענפי המסחר, השירותים והתיירות, והואט בתעשייה, תוך התמתנות גם ביצוא התעשייתי. עם זאת, על רקע המשך הגאות בביקושים המקומיים והגידול הניכר בהיקף הסחר העולמי, נראה כי התמתנות היצור והיצוא התעשייתיים היא זמנית בלבד, ומהווה תיקון לעלייתם החדה ב-2004, הרבה מעבר להתרחבות הסחר העולמי באותה שנה.
במחלקת המחקר של בנק ישראל מציינים כי על אף ההטרוגניות בפעילות התבטאו המשך הצמיחה והציפיות להתמדתה במגמות חיוביות בשוק העבודה, ביציבות בשוק ההון ובעליות ניכרות בשוקי המניות. גידול הביקושים המקומיים ופיחות השקל במהלך התקופה הובילו להאצה מסוימת של קצב עליית המחירים והציפיות האינפלציוניות. ההאצה בפעילות הראלית וההתפתחויות המוניטריות, ועמן צמצום הפער בין הריבית השקלית לריבית הדולרית, הניעו את בנק ישראל להעלות את הריבית לקראת סוף התקופה.
התקופה הנסקרת, ובמיוחד הרביע השלישי של השנה, הייתה משופעת באירועים, וביניהם יישום תהליך ההתנתקות, אסונות טבע כבדים בעולם וזעזועים פוליטיים שונים. על רקע זה מודגשת היציבות היחסית של המשק הישראלי, ובפרט של השווקים הפיננסיים בו. יציבות זו – שנתמכה במדיניות תקציבית של עמידה ביעד הגירעון ובמדיניות מוניטרית העקבית עם שמירה על יציבות המחירים – הביאה להמשך ירידת פרמיית הסיכון של ישראל בעולם.
על פי ניתוח של הצעת תקציב 2006 שהוגשה לכנסת, עולה כי תחזית ההכנסות בתקציב תואמת את ההנחות המקרו-כלכליות שבבסיס הצעת התקציב – ועקבית עם תחזית ההכנסות של מחלקת המחקר. בצד ההוצאות העלה הניתוח כי הממשלה תוכל לעמוד בתקרת ההוצאות בתקציב בלי צורך בהתאמות תקציביות משמעותיות במהלך השנה, וזאת בניגוד לתקציבי השנים 2002, 2003 ו-2004 בהם היה תיקצוב חסר של ההוצאות שנדרשו לפעילות הממשלה בכמה תחומים.
על פי מערכת התקציב הרב-שנתי של מחלקת המחקר, במידה ויגדל התוצר ב-4 אחוזים לשנה עד שנת 2010 והממשלה תשמור על תקרת ההוצאות שקבעה – קרי, גידול ריאלי של אחוז אחד לשנה עד 2010 – יפחת הגירעון בהדרגה במשך כל התקופה והתקציב יגיע לאיזון בשנת 2010. הירידה בגירעון תושג למרות הפחתות המסים הניכרות שעליהן החליטה הממשלה לתקופה זו ותביא את יחס החוב הציבורי לתוצר בסוף התקופה לכ-85 אחוזים; זאת בהשוואה ליותר מ-105 אחוזים בסוף 2004. עם זאת, מדגישים במחלקת המחקר כי הישגים אלה מותנים בהמשך ריסון גידולה של ההוצאה הציבורית, בהימנעות מהפחתות מסים נרחבות מעבר לאלה שעליהן כבר הוחלט, ובהתממשות תחזית הצמיחה.
תחזית הצמיחה של התוצר המקומי הגולמי בשנת 2006, אשר עודכנה על בסיס האומדן המוקדם של הלמ"ס לשנת 2005, היא 4.3 אחוזים, ושיעור הגידול החזוי של התוצר העסקי הוא 5.4 אחוזים. היצוא צפוי לצמוח בשנת 2006 ב-6.5 אחוזים, קצב נמוך מעט מהגידול החזוי של הסחר העולמי, גם עקב הגידול הנמוך ביצוא במהלך 2005; הצריכה הפרטית לנפש, שקצב גידולה הואט במידת מה במחצית הראשונה של 2005, צפויה לגדול בשנת 2006 בשיעור גבוה יחסית של 2.4 אחוזים, בעקבות העלייה הצפויה בהכנסה הפנויה, תוצאה של השיפור הנמשך בשוק העבודה והפחתות מסים.
.jpg)
הונאה שיטתית נגד ביטוח לאומי בהיקף מיליונים - כך עבדה השיטה
מצד אחד - ביטוח לאומי קפדן מאוד מול הציבור עד כדי שלפעמים מטרטר ומקשה ולא מקבל תביעות מוצדקות; מצד שני - יש אנשים שמצליחים לגנוב מיליונים רבים מביטוח לאומי
פרקליטות מחוז מרכז הגישה כתב אישום רחב היקף נגד שלושה נאשמים שנחשדים בביצוע הונאה מתוחכמת ומתמשכת כלפי המוסד לביטוח לאומי. על פי כתב האישום, בין השנים 2020 ל-2023 הצליחו הנאשמים להוציא במרמה כ-2.6 מיליון שקל באמצעות הגשת תביעות נכות מזויפות, רובן בתחום האוטיזם.
הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים
הנאשמות המרכזיות, אודליה צריקר (46) מיוקנעם עילית ולנה שומינוב (40) מחולון, פעלו באמצעות שתי חברות שבבעלותן. השתיים פנו להורים לילדים המאובחנים על הספקטרום האוטיסטי, הציגו עצמן כמסייעות מקצועיות לקבלת קצבאות, וביקשו מהם ייפוי כוח ומסמכים רפואיים. בהמשך, כך נטען, זייפו מסמכים רפואיים ואישורים מקצועיים, במטרה להציג מצגי שווא שלפיהם הילדים סובלים ממגבלות תפקודיות והתפתחותיות קשות בהרבה מהמציאות.
החקירה העלתה כי במקרים מסוימים השתמשו הנאשמות במסמכים אמיתיים שנערכו על ידי מומחים רפואיים ושינו בהם פרטים, ובמקרים אחרים יצרו מסמכים מזויפים לחלוטין תוך שימוש בחתימות של רופאים מבלי שידעו על כך. את המסמכים המזויפים הגישו לביטוח לאומי כדי לקבל אישורי זכאות לקצבאות נכות.
- שיקר לביטוח לאומי והעלים מסים במיליונים - סוף גנב לתליה
- מה הזכויות שלכם בביטוח לאומי - מחשבון ושאלות ותשובות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במרכז כתב האישום עומד גם קונסטנטין זרך (40), בן זוגה של שומינוב, שהתחזה לרופא בשם "קוסטה מור". לפי הנטען, זרך נפגש עם ילדים והוריהם, הציג עצמו כמומחה לניתוח התנהגות ואבחון, סיפק הנחיות והנפיק מסמכים ששימשו את הנאשמות בהגשת התביעות. בנוסף, הוא עצמו הגיש תביעה כוזבת לקבלת קצבת נכות, במסגרתה קיבל כ-134 אלף שקל.