נראה כי התמתנות היצור והיצוא התעשייתיים הינה זמנית

בחודשים אפריל עד ספטמבר 2005 – נמשכה הצמיחה המהירה המאפיינת את המשק בשנתיים האחרונות, אולם קצב הצמיחה לא היה הומוגני בכל הענפים. כך עולה מסקירה שמפרסם בנק ישראל.

מהסקירה עולה, כי קצב הצמיחה הואץ בעיקר בענפי המסחר, השירותים והתיירות, והואט בתעשייה, תוך התמתנות גם ביצוא התעשייתי. עם זאת, על רקע המשך הגאות בביקושים המקומיים והגידול הניכר בהיקף הסחר העולמי, נראה כי התמתנות היצור והיצוא התעשייתיים היא זמנית בלבד, ומהווה תיקון לעלייתם החדה ב-2004, הרבה מעבר להתרחבות הסחר העולמי באותה שנה.

במחלקת המחקר של בנק ישראל מציינים כי על אף ההטרוגניות בפעילות התבטאו המשך הצמיחה והציפיות להתמדתה במגמות חיוביות בשוק העבודה, ביציבות בשוק ההון ובעליות ניכרות בשוקי המניות. גידול הביקושים המקומיים ופיחות השקל במהלך התקופה הובילו להאצה מסוימת של קצב עליית המחירים והציפיות האינפלציוניות. ההאצה בפעילות הראלית וההתפתחויות המוניטריות, ועמן צמצום הפער בין הריבית השקלית לריבית הדולרית, הניעו את בנק ישראל להעלות את הריבית לקראת סוף התקופה.

התקופה הנסקרת, ובמיוחד הרביע השלישי של השנה, הייתה משופעת באירועים, וביניהם יישום תהליך ההתנתקות, אסונות טבע כבדים בעולם וזעזועים פוליטיים שונים. על רקע זה מודגשת היציבות היחסית של המשק הישראלי, ובפרט של השווקים הפיננסיים בו. יציבות זו – שנתמכה במדיניות תקציבית של עמידה ביעד הגירעון ובמדיניות מוניטרית העקבית עם שמירה על יציבות המחירים – הביאה להמשך ירידת פרמיית הסיכון של ישראל בעולם.

על פי ניתוח של הצעת תקציב 2006 שהוגשה לכנסת, עולה כי תחזית ההכנסות בתקציב תואמת את ההנחות המקרו-כלכליות שבבסיס הצעת התקציב – ועקבית עם תחזית ההכנסות של מחלקת המחקר. בצד ההוצאות העלה הניתוח כי הממשלה תוכל לעמוד בתקרת ההוצאות בתקציב בלי צורך בהתאמות תקציביות משמעותיות במהלך השנה, וזאת בניגוד לתקציבי השנים 2002, 2003 ו-2004 בהם היה תיקצוב חסר של ההוצאות שנדרשו לפעילות הממשלה בכמה תחומים.

על פי מערכת התקציב הרב-שנתי של מחלקת המחקר, במידה ויגדל התוצר ב-4 אחוזים לשנה עד שנת 2010 והממשלה תשמור על תקרת ההוצאות שקבעה – קרי, גידול ריאלי של אחוז אחד לשנה עד 2010 – יפחת הגירעון בהדרגה במשך כל התקופה והתקציב יגיע לאיזון בשנת 2010. הירידה בגירעון תושג למרות הפחתות המסים הניכרות שעליהן החליטה הממשלה לתקופה זו ותביא את יחס החוב הציבורי לתוצר בסוף התקופה לכ-85 אחוזים; זאת בהשוואה ליותר מ-105 אחוזים בסוף 2004. עם זאת, מדגישים במחלקת המחקר כי הישגים אלה מותנים בהמשך ריסון גידולה של ההוצאה הציבורית, בהימנעות מהפחתות מסים נרחבות מעבר לאלה שעליהן כבר הוחלט, ובהתממשות תחזית הצמיחה.

תחזית הצמיחה של התוצר המקומי הגולמי בשנת 2006, אשר עודכנה על בסיס האומדן המוקדם של הלמ"ס לשנת 2005, היא 4.3 אחוזים, ושיעור הגידול החזוי של התוצר העסקי הוא 5.4 אחוזים. היצוא צפוי לצמוח בשנת 2006 ב-6.5 אחוזים, קצב נמוך מעט מהגידול החזוי של הסחר העולמי, גם עקב הגידול הנמוך ביצוא במהלך 2005; הצריכה הפרטית לנפש, שקצב גידולה הואט במידת מה במחצית הראשונה של 2005, צפויה לגדול בשנת 2006 בשיעור גבוה יחסית של 2.4 אחוזים, בעקבות העלייה הצפויה בהכנסה הפנויה, תוצאה של השיפור הנמשך בשוק העבודה והפחתות מסים.

ההשקעה בנכסים קבועים צפויה לעלות ב-4.5 אחוזים, אחרי קיפאון בה בשנת 2005 וירידות רצופות בשנים הקודמות, במיוחד עקב עלייה בהשקעה בבנייה למגורים. ההנחות המרכזיות העומדות בבסיס התחזית הן התפתחות הצריכה הציבורית המקומית בהתאם ליעד ההוצאה של הממשלה, ויציבות במצב הביטחוני.