ועד המזרחי: לא שותפנו בהליך מכירת קופות הגמל

יו"ר הועד לזרוביץ: במקום לנהוג כפי שמחייב החוק ולשאול כל עובד היכן הוא רוצה לנהל את חסכונותיו מעדיפה ההנהלה לאיים על העובדים לבל יעזו אפילו לחשוב על עזיבת קופות הגמל של הבנק. הנהלת הבנק בתגובה: ועד העובדים ממשיך להלך אימים בהפצת דברי הבל דמיוניים והסתה
חזי שטרנליכט |

(עדכון, 19:32) יו"ר ארגון העובדים בבנק המזרחי, שרה לזרוביץ מוסרת היום כי "האיום של ההנהלה לנקוט בסנקציות חמורות נגד העובדים הוא חצוף, חמור ומנוגד לחוק. במקום לנהוג כפי שמחייב החוק ולשאול כל עובד היכן הוא רוצה לנהל את חסכונותיו מעדיפה ההנהלה לאיים על העובדים לבל יעזו אפילו לחשוב על עזיבת קופות הגמל של הבנק".

הנהלת הבנק מסרה בתגובה: "ועד העובדים והעומדת בראשו, שננטשו זה מכבר על ידי עובדי הבנק, ממשיכים כדרכם להלך אימים בהפצת דברי הבל דמיוניים והסתה."

הדברים באים על רקע העובדה, שלדברי הועד - ההנהלה מאיימת הנהלת בנקיטת צעדים משמעתיים כנגד עובדים אשר יעזו לשקול להעביר את כספם מקופות הגמל של בנק המזרחי לקופת גמל פרטיות. בועד טוענים כי ההנהלה מאיימת כי הדבר יחשב לעובדים כהפרת אמונים חמורה כלפי הבנק.

צעד זה בא במקביל לידיעות על כך שקרובה מכירת קופות הגמל של בנק המזרחי לגורם חיצוני. בתגובה, שיגר היום ארגון העובדים מכתב לכלל עובדי הבנק בו הוא מאשים את ההנהלה בהפרת אמונים חמורה כלפי העובדים.

במכתב, מאשימים העובדים את הנהלת הבנק, כי היא מחייבת אותם לחסוך בקופות הגמל של הבנק ומחזיקה אותם כבני ערובה, עד שתצליח למכור את קופות הגמל שלה. עובדי הבנק טוענים, כי ההנהלה דואגת רק לאינטרסים שלה ושל בעלי המניות במכירת קופות הגמל וזונחת לחלוטין את האינטרסים של העובדים.

בהקשר זה מזכירים בועד כי רק לאחרונה חוקק חוק הקובע כי הכסף הצבור בקופות הגמל (כספי עובד + מעביד) הוא רכוש העובדים בלבד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

חן שרייבר  (ניב קנטור)חן שרייבר (ניב קנטור)

תהליכי הדמוקרטיזציה שמחויבים לטובת מעמד רואי החשבון בישראל

מאמר דעה של נשיא לשכת רואי החשבון לקראת הבחירות בלשכה: על מבנה ההנהגה והבחירה הדמוקרטית

חן שרייבר |

על רקע הבחירות מחר בלשכת רואי החשבון, שבמסגרתן צפויים חברי הלשכה להצביע גם על שינוי תקנון הנוגע למבנה ההנהגה ולמשך כהונת נשיא הלשכה מתפרסם המאמר הבא. אחד הסעיפים המרכזיים שעומדים על הפרק הוא ביטול מגבלת הקדנציות הרצופות לנשיא, מהלך שעורר בחודשים האחרונים חילוקי דעות בתוך הלשכה. הדברים שלהלן משקפים את עמדתו של נשיא הלשכה המכהן, חן שרייבר, כפי שהיא מובאת במאמר דעה מטעמו.


מעמד המקצוע הוא הנושא החשוב ביותר שנמצא על סדר יומי מאז הודעתי על כניסה לחיים הציבוריים והתמודדתי על נשיאות לשכת רואי החשבון בישראל. הוא החזון, הוא הדרך, הוא העתיד של כולנו. כל בר דעת יודע שבשביל שמעמד המקצוע שלנו יהיה במקום הראוי לו – בקדמת הבמה של המגזר העסקי בישראל, אנו צריכים לשכה חזקה, שהכוח נמצא בידי כלל חבריה ולא בידי קבוצה מצומצמת.

לכן בקדנציה הראשונה שלי כנשיא לשכת רואי החשבון, הובלתי את המעבר לבחירות דיגיטליות בין חברות וחברי הלשכה לוועד ולנשיאות. כעת, אנחנו עתידים להשלים את המהלך עם הסרת מגבלת קדנציות, שהוא הלכה למעשה מימוש של עקרונות הדמוקרטיה המהותית, כאשר המטרה היא להשאיר בידי חברי הלשכה, ובידיהם בלבד, את הכוח והחופש לבחור את ההנהגה כהבנתם, פעם בשלוש שנים.

מדוע מדובר במהלך דמוקרטי וכל כך חשוב? מכיוון שהבחירה אם להישאר עם ההנהגה באשר היא, תהיה אך ורק בידי החברות והחברים בכל שלוש שנים. במסגרת התהליך, ההכרעה עוברת אך ורק לכלל החברים, כמקובל בלשכות המקבילות כמו לשכת עורכי הדין ולשכת יועצי המס, ואנו מחסלים בעצם את ההצבעה המיושנת בקלפיות והבחירה של ההנהגה בידי קומץ עסקנים. 

חשוב לציין כי מעבר לערך הדמוקרטי החשוב והמעבר להתנהלות תקינה, בריאה ושמכבדת את המקצוע שלנו, מדובר בצעד בהתאם להחלטה גורפת של הוועד המרכזי של לשכת רואי החשבון, שהתקבלה בהצבעה של 23 בעד ו-9 נגד. חברות וחברי לשכה רבים יודעים כי זהו צעד חשוב שמאפשר ראייה לטווח ארוך והובלה רציפה של רפורמות מהותיות – הן בתוך המקצוע והן ברמת המשק. בתקופה שבה הלשכה נדרשת למעורבות עמוקה יותר בקידום נושאים פיננסיים, רגולטוריים וכלכליים שתומכים בפיתוח המשק והכלכלה, רציפות ניהולית היא תנאי קריטי להצלחה.