ועד המזרחי: לא שותפנו בהליך מכירת קופות הגמל
(עדכון, 19:32) יו"ר ארגון העובדים בבנק המזרחי, שרה לזרוביץ מוסרת היום כי "האיום של ההנהלה לנקוט בסנקציות חמורות נגד העובדים הוא חצוף, חמור ומנוגד לחוק. במקום לנהוג כפי שמחייב החוק ולשאול כל עובד היכן הוא רוצה לנהל את חסכונותיו מעדיפה ההנהלה לאיים על העובדים לבל יעזו אפילו לחשוב על עזיבת קופות הגמל של הבנק".
הנהלת הבנק מסרה בתגובה: "ועד העובדים והעומדת בראשו, שננטשו זה מכבר על ידי עובדי הבנק, ממשיכים כדרכם להלך אימים בהפצת דברי הבל דמיוניים והסתה."
הדברים באים על רקע העובדה, שלדברי הועד - ההנהלה מאיימת הנהלת בנקיטת צעדים משמעתיים כנגד עובדים אשר יעזו לשקול להעביר את כספם מקופות הגמל של בנק המזרחי לקופת גמל פרטיות. בועד טוענים כי ההנהלה מאיימת כי הדבר יחשב לעובדים כהפרת אמונים חמורה כלפי הבנק.
צעד זה בא במקביל לידיעות על כך שקרובה מכירת קופות הגמל של בנק המזרחי לגורם חיצוני. בתגובה, שיגר היום ארגון העובדים מכתב לכלל עובדי הבנק בו הוא מאשים את ההנהלה בהפרת אמונים חמורה כלפי העובדים.
במכתב, מאשימים העובדים את הנהלת הבנק, כי היא מחייבת אותם לחסוך בקופות הגמל של הבנק ומחזיקה אותם כבני ערובה, עד שתצליח למכור את קופות הגמל שלה. עובדי הבנק טוענים, כי ההנהלה דואגת רק לאינטרסים שלה ושל בעלי המניות במכירת קופות הגמל וזונחת לחלוטין את האינטרסים של העובדים.
בהקשר זה מזכירים בועד כי רק לאחרונה חוקק חוק הקובע כי הכסף הצבור בקופות הגמל (כספי עובד + מעביד) הוא רכוש העובדים בלבד.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
