מוצר חדש של ECI יצמצם את גודל ארון התקשורת ברחוב

לדברי החברה המוצר הנקרא Hi-FOCuS MiniCAB אמור להפחית את עלות הרכישה של ארון התקשורת המסורתי ברחוב ומאפשר לחברת התקשורת להציע כיסוי מרבי
שירות Bizportal |

חברת ECI טלקום (NASDAQ:ECIL) השיקה היום (ד') מוצר חדש שלה העונה לשם Hi-FOCuS MiniCAB. בחברה מציינים כי מדובר במוצר ייחודי שיכול להחליף במלואו את ארון התקשורת המסורתי המוצב ברחובות.

ה-Hi-FOCuS MiniCAB נועד לאפשר לפרוס שירותי פס רחב בכל אתר תוך המשך מתן שירותי תקשורת קולית, ובכך להפחית את קשיי ההתקנה וההוצאות הכרוכות בהתקנה והפעלה של ארונות רחוב המסורתיים. גם באזורים צפופים או לחילופין, באזורים מרוחקים, אשר בהם לא יכלו המפעילים בעבר לספק שירותי פס רחב, פתרון הארון הקומפקטי מספק למנויים את רוחב הפס הדרוש על מנת לתמוך בשירותי triple play של הדור הבא.

ה-Hi-FOCuS MiniCAB אמור להפחית את עלות הרכישה של ארון התקשורת המסורתי ברחוב ומאפשר לחברת התקשורת להציע כיסוי מרבי וחסכוני של DSL בפס רחב למנויים חדשים. בנוסף, לפתרון ה-Hi-FOCuS MiniCAB עלויות תפעוליות ועלויות התקנה נמוכות יותר. Hi-FOCuS MiniCAB מהווה פיתרון אידיאלי למתן שירותי triple play מאחר וציוד ה-DSL מותקן בקרבה גדולה יותר למשתמש הקצה.

"עם התחזקות מגמת המעבר של ספקי התקשורת לפריסות פס רחב באתרים מרוחקים, עולה חשיבותם של מוצרים אשר מסוגלים להקטין את המרחק ללקוח ולתמוך באפליקציות פס רחב של הדור הבא. פתרון ה- Hi-FOCuS MiniCAB של אי סי איי ללא ספק עונה לדרישות הספקים לפתרון כולל וחסכוני בעלויות," אמר מאט דייויס, מנהל מחקר בתחום טכנולוגיות גישה ופס רחב ביאנקי גרופ. "באמצעות ההתקרבות למשתמשי הקצה יוכלו ספקי התקשורת להציע שירותי גישה בפס רחב, אשר יתמכו באפליקציות מולטימדיה ו-IPTV."

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקעובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוק
פרשנות

שכר המינימום מתעדכן, המציאות לא

שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שכר מינימום

היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.

הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק

כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.

כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.

זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.

שני צדדים למטבע הכלכלי

מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.