מוצר חדש של ECI יצמצם את גודל ארון התקשורת ברחוב
חברת ECI טלקום (NASDAQ:ECIL) השיקה היום (ד') מוצר חדש שלה העונה לשם Hi-FOCuS MiniCAB. בחברה מציינים כי מדובר במוצר ייחודי שיכול להחליף במלואו את ארון התקשורת המסורתי המוצב ברחובות.
ה-Hi-FOCuS MiniCAB נועד לאפשר לפרוס שירותי פס רחב בכל אתר תוך המשך מתן שירותי תקשורת קולית, ובכך להפחית את קשיי ההתקנה וההוצאות הכרוכות בהתקנה והפעלה של ארונות רחוב המסורתיים. גם באזורים צפופים או לחילופין, באזורים מרוחקים, אשר בהם לא יכלו המפעילים בעבר לספק שירותי פס רחב, פתרון הארון הקומפקטי מספק למנויים את רוחב הפס הדרוש על מנת לתמוך בשירותי triple play של הדור הבא.
ה-Hi-FOCuS MiniCAB אמור להפחית את עלות הרכישה של ארון התקשורת המסורתי ברחוב ומאפשר לחברת התקשורת להציע כיסוי מרבי וחסכוני של DSL בפס רחב למנויים חדשים. בנוסף, לפתרון ה-Hi-FOCuS MiniCAB עלויות תפעוליות ועלויות התקנה נמוכות יותר. Hi-FOCuS MiniCAB מהווה פיתרון אידיאלי למתן שירותי triple play מאחר וציוד ה-DSL מותקן בקרבה גדולה יותר למשתמש הקצה.
"עם התחזקות מגמת המעבר של ספקי התקשורת לפריסות פס רחב באתרים מרוחקים, עולה חשיבותם של מוצרים אשר מסוגלים להקטין את המרחק ללקוח ולתמוך באפליקציות פס רחב של הדור הבא. פתרון ה- Hi-FOCuS MiniCAB של אי סי איי ללא ספק עונה לדרישות הספקים לפתרון כולל וחסכוני בעלויות," אמר מאט דייויס, מנהל מחקר בתחום טכנולוגיות גישה ופס רחב ביאנקי גרופ. "באמצעות ההתקרבות למשתמשי הקצה יוכלו ספקי התקשורת להציע שירותי גישה בפס רחב, אשר יתמכו באפליקציות מולטימדיה ו-IPTV."
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
