שוק משכנתאות משני בישראל? יתקשה לקום ללא הממשלה

שוק משכנתאות משני עשוי להוזיל את המשכנתא לזוגות צעירים, מסבירים ירון פלינט ואלון קסטיאל, אנליסטים כלכליים מפירמת הייעוץ דלוייט, אך מבלי שהממשלה תסייע - הוא יתקשה לקום

שוק המשכנתאות בישראל הנו שוק המשמש את מרבית הזוגות הצעירים המנסים לגייס מימון מספק על מנת לרכוש דירה. התמיכה הממשלתית בצורת משכנתאות מסובסדות, מענקים וכדומה אינה מספיקה, ולכן הרוכשים נאלצים לקחת מהבנקים המסחריים משכנתאות משלימות היוצרות נטל כלכלי כבד בשלב בו הכסף המצוי ברשותם מועט.

במצב הקיים היום, מרבית מהמשקיעים מפקידים את כספם לטווחים קצרים ואילו המשכנתא הנה לטווח ארוך במיוחד. בהלוואת משכנתא, הבנק מחזיק בפיקדונות כחלק ממקורותיו ומלווה את הכסף לדורשי המשכנתא תוך כדי שהוא לוקח על עצמו את תפקיד המגשר בין התקופות ומבטיח שלא יהיה גירעון פיננסי. זאת בשונה מעסקת תיווך רגילה, בה תפקידם העיקרי של הבנקים הנו בתיווך בין משקיעים ללווים, לפי משך זמני הפיקדונות וההלוואות השונים.

במהלך השנים האחרונות הועלה רעיון בפורומים שונים לקדם שוק משני למשכנתאות אשר יאפשר את הוזלת הריביות על המשכנתא ויאפשר לדורשי משכנתא נוספים לקבל משכנתאות בתנאים נוחים.

בשנת 1998 התפרסם דו"ח ועדת תלמון אשר בחנה את האפשרות לפתח שוק משני למשכנתאות בשוק הישראלי. לפי מסקנות הועדה, פיתוח השוק המשני יהווה אמצעי רצוי לייעול השוק. אך בד בבד, התנגדו חברי הוועדה נחרצות לערבות ממשלתית לשוק זה בדומה למודל השוק המשני למשכנתאות בארה"ב.

לדעת חברי הוועדה, ערבות ממשלתית עלולה לסבך את המדינה בהתחייבויות קשות, אם יחולו שינויים לרעה במצב הכלכלי וביכולת של לווי המשכנתאות לעמוד בחובותיהם. לטענת חברי הועדה, קיומו של השוק המשני אמנם יתרום לייעול השוק אך יגרום לחלוקה מחדש של ההשקעות בלבד ולא להגדלת כמות המקורות העומדים לרשותו.

בבסיס הקמת שוק משני למשכנתאות עומד הרעיון של יצירת הפרדה ברורה בין לוקחי המשכנתא בפועל, דהינו, ציבור רוכשי הדירות, לבין ציבור המשקיעים אשר מחפש אחר אפיקים חדשים להשקעת כספו.

במצב בו יופעל שוק משני למשכנתאות בארץ ויאומץ המודל, ניתן יהיה לחלק את שוק המשכנתאות לשני אפיקים: השוק הראשוני, בו הבנקים למשכנתאות יבחנו בקשות לקוחות לקבלת משכנתא ויעבדו אותן עד לחתימת חוזה הלוואה, ובהמשך, השוק המשני בו ינוהל החוב לאורך תקופת קיומו כחוב הנמכר למשקיעים.

בשוק המשני תהיה אפשרות לסחר בתיקי המשכנתאות בשתי אפשרויות: הפשוטה יותר הינה מכירת התיק כולו למשקיע גדול ומבוסס אשר יזרים לבנק הון בעת המכירה בתמורה לתזרים העתידי הצפוי מהתיק. האפשרות השניה מורכבת יותר והיא הנפקת המשכנתא כנייר ערך.

תחת האפשרות השניה, הבנק למשכנתאות אשר יצר את המשכנתא במסגרת השוק הראשוני, מקבץ כמות נכבדת של משכנתאות לתיק אחד אשר נמסר לנאמן למשמרת, ואשר ישמש בהמשך התהליך כבטוחה להנפקת ניירות ערך על בסיס המשכנתאות.

במסגרת אחריותו של יוצר המשכנתא, דהיינו הבנק, לערוך בדיקת מהימנות לכלל הלווים בתיק ותמחור שווי המשכנתאות הכלולות בו.

לאחר בדיקה זו יוכל להימכר כלל החוב הגלום בתיק המשכנתאות כנייר ערך לכל דבר למשקיעים שונים בשוק הסוחרים בחוב כאג"ח לכל דבר ועניין. השיטה דומה למעשה למכשיר האיגוח (SCURITIZATION) אולם להבדיל מאיגוח רגיל בו נמכר חוב אחד או מקבץ של חובות לקוחות, במכירת המשכנתאות נמכרים מאות חובות אשר כל אחד מהם בפני עצמו בעל היקף קטן יחסית.

היות והתיק הנסחר מורכב ממספר רב של משכנתאות שונות, תורם הדבר ליציבותו וכן להורדה ניכרת ברמת הסיכון הטמונה בו, כך שהתיק יוכל להניב תשואה יפה למשקיע ביחס לרמת הסיכון לה הוא נחשף.

כפי שצוין לעיל, במטרה להבטיח את זרימתם של תשלומי הלווים לתיק באופן סדיר נהוג ברוב שווקי השוק המשני למשכנתאות בעולם ובמיוחד בארה"ב לבטח את התיק בחברת ביטוח תחת ערבות ממשלתית, וכך יכול המשקיע לצמצם את סיכונו במקרה בו תיק המשכנתאות אותו רכש יסבול מאי עמידה בתשלומי הלווים.

ככלל ניתן למנות מספר יתרונות מהקמת השוק המשני והם:

הלימות ההון לבנקים למשכנתאות תורחב - בתהליך הפיכת תיקי המשכנתאות לניירות ערך סחירים נפתחת בפני הבנקים היכולת למכור ולממש התחייבויות כלפיהם לכסף מזומן. מעבר זה של שינוי מהתחייבות לנכס מזומן ישפר את הלימות ההון של בנקי המשכנתאות ויאפשר להם להגדיל בצורה ניכרת את מקורות האשראי להלוואות חדשות.

ייעול השוק ומעבר להתמחות - אין צורך והיגיון כלכלי מחייב לקשר בין הגוף העומד אל מול הלקוח ומתמחה למעשה בשיווק סטנדרטי, לבין התהליך המתרחש "מאחורי הקלעים" והוא פעולת המימון וההשקעה. כיום, מפסיד השוק שחקני מפתח אשר יכולים לתת מענה טוב לביקוש לאשראי שנוצר, אולם משקיעים אלו אינם באים במגע ואינם מסוגלים לפעול ברמה השיווקית. קיומו של שוק המשני יאפשר את ביצועה של הפרדת הגופים השונים בכל אחד מהחלקים בשוק: מי בשיווק, מי במתן אשראי ומי בשניהם.

פריסת הסיכון - מנגנון איחוד היוצר מקבץ רחב של משכנתאות לתיק אחד ומוסדר יאפשר פיקוח ויתרון לפריסת הסיכון כך שכל משכנתא לא תעמוד בפני עצמה ותהווה חשיפה מסוימת למחזיק בה, אלא תבוצע פריסה רחבה של החשיפה על תיק רחב של משכנתאות - דבר אשר מצמצם רבות את הסיכון למחזיקים בתיק מתוקף מודל פריסת הסיכון הרווח בכל ניהול תיק ניירות ערך רגיל.

תרומתו העיקרית של שוק משני למשכנתאות הנו בהפיכתו של ענף המשכנתאות לנזיל יותר. זאת מכיוון ששוק משני שכזה מאפשר את הפיכתן של הלוואות לטווח ארוך לניירות ערך, דבר אשר יסייע לבנקים להשיג מימון נוסף למשכנתאות ובכך להרחיב את מעגל מקבלי המשכנתאות.

עם זאת, קשה לראות איך יצירת שוק משני למשכנתאות בישראל בלא מערכת ערבויות ממשלתית התחלתית תגדיל את היקף ההשקעות במשק ותוזיל את הריביות.

בכדי ליצור מהפכה של ממש יש לפתח שוק המבוסס על מחשבה מראש ופיקוח אשר בין היתר יחייב הקמת מערך לא פשוט של ביטוח בערבות ממשלתית למשכנתאות השוק המשני ורק אז ייהנו כלל הגורמים הפעילים בתחום מיתרונות הקמת השוק המשני. מערכת ערבויות שכזאת הנה נחוצה בכדי לשכנע משקיעים חדשים להיכנס לשוק זה ללא כל חשש לכספם ולעודד אמון בשוק ודחיפתו קדימה.

מאת: אלון קסטיאל וירון פלינט.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קלייןרו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קליין
ראיון

הפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים

חושבים שכבר שמעתם הכול על בדיקות סוף שנה? בראיון מקיף, רו"ח עינת דואני, מומחית למיסוי, מפרטת מה כדאי לעשות ב-15 ימים שנשארו לנו; עצות שרלוונטיות לשכירים, למשקיעים גם לבעלי חברות: דיברנו על חברות ארנק, רווחים כלואים וגילוי מרצון, ועד מימוש ניירות ערך בהפסד ועסקאות קריפטו; מה אתם חייבים לבצע לפני סוף השנה ומה יכול להמתין להמשך

מנדי הניג |

לפני שאתם ממשיכים הלאה וחושבים שכנראה שמעתם כבר את כל מה שאפשר לשמוע על "בדיקות סוף שנה" ואף אחד כבר לא יכול לחדש לכם, תעצרו. דווקא בחלון הזמן שאנחנו נמצאים בו, סה"כ 15 ימים לסוף שנת המס, יש לא מעט החלטות שיכולות להשפיע בפועל על חבות המס שלכם. בין אם אתם משקיעים בשוק ובין אם אתם בעלי חברה. אגב, זה לא 'טריקים' ואין כאן חלילה עקיפה של החוק, אלא תכנון מס לגיטימי, כזה שהחוק מאפשר ובמקרים מסוימים יש אפילו צפיה שתעשו את זה. לחלק מכם המשמעות יכולה להיות חיסכון של אלפי שקלים, ולאחרים אפילו הרבה מעבר לזה.

סוף שנת מס תמיד מגיע עם אותה שאלה שחוזרת על עצמה: מה עוד אפשר לעשות עכשיו, רגע לפני שהשנה נסגרת, ומה כבר מאוחר מדי לדחות לינואר. אלא שלדברי רו"ח עינת דואני, מומחית לענייני מיסוי, השאלה הזאת רחוקה מלהיות רק שאלה טכנית של תזמון. "יש פער מאוד גדול בין דברים שאפשר להשלים בדיעבד במסגרת הדוחות, לבין פעולות שאם לא נעשו בפועל בתוך שנת המס", היא אומרת. "יש דברים שאם לא עשיתם בשנת המס הקודמת, בדיקה בינואר לא תמיד תעזור, אפילו אם הכול היה נכון על הנייר".

יש מהלכים שאפשר לסגור גם אחרי סיום השנה, דרך התאמות חשבונאיות, אבל יש לא מעט פעולות שבהן הזמן עצמו הוא הגורם המכריע. אם הן לא בוצעו עד 31 בדצמבר, הן לא ייספרו לשנה הזאת ולא משנה כמה מוקדם תפתחו את הדוחות בינואר.

אז מה חייב לקרות עכשיו כדי שישפיע על המס, ואיזה משימות אפשר להשאיר להמשך?

"יש דברים שמאחר והם נמדדים לפי תקופת שנת המס, אם אנחנו רוצים שהם ייכנסו לאותה משבצת, לאותה קופסה, אנחנו חייבים לבצע אותם עד ה-31 בדצמבר", היא מסבירה. "אם עושים אותם אחרי, זה כבר נכנס לשנה העוקבת, ואין דרך לתקן את זה בדיעבד" חשוב להבחין בין פעולות חשבונאיות לבין פעולות משפטיות ומעשיות, "יש הפרשות שונות, כמו הפרשה לחוב אבוד או לירידת ערך, שאפשר לבצע לפני הגשת הדוחות, במסגרת התאמות חשבונאיות. אבל לא תמיד מכירים בהן לצורכי מס. לעומת זאת, כשמדובר בפעולות שמשפיעות ישירות על המס, יש דברים שחייבים להיעשות בפועל בתוך שנת המס".

דוגמה טובה לזה היא חלוקת דיבידנד. רבים מבעלי חברות מניחים שכל עוד את המס על הדיבידנד אפשר לשלם בתחילת השנה הבאה, גם עצם ההחלטה על החלוקה יכולה להמתין לינואר. בפועל, זה לא עובד כך. חלוקת דיבידנד אינה פעולה חשבונאית שניתן "להשלים בדיעבד", אלא החלטה משפטית לכל דבר. "גם אם את המס עצמו משלמים בינואר או בפברואר, ההחלטה המשפטית חייבת להתקבל עד סוף השנה. צריך פרוטוקול, החלטה של הדירקטוריון ושל האספה הכללית. מי שרוצה שדיבידנד ייחשב לשנת 2025, חייב שהמסמכים המשפטיים יראו שהחלוקה בוצעה השנה. אחרת זה פשוט לא זה".

אנשים וגרפים
צילום: FREEPIK

התמ"ג זינק ב-11% ברבעון השלישי של 2025, הצריכה ב-21%

הצריכה הפרטית, ההשקעות והייצוא הובילו את הצמיחה לאחר הירידה החדה ברבעון השני על רקע מלחמת "עם כלביא"; התמ"ג לנפש עלה ב-9.5%

רן קידר |
נושאים בכתבה תמ"ג צריכה פרטית

התמ"ג רשם קפיצה חדה ברבעון השלישי של שנת 2025, עם עלייה של 11% בחישוב שנתי (2.6% בחישוב רבעוני), כך על פי האומדן השני של החשבונות הלאומיים שפרסמה היום הלמ"ס. העלייה החדה משקפת התאוששות משמעותית בפעילות הכלכלית, לאחר ירידה של 4.8% בתמ"ג ברבעון השני של השנה, שנרשמה בעקבות מלחמת "עם כלביא" והשפעותיה על המשק.

על פי נתוני הלמ"ס, הצמיחה ברבעון השלישי נובעת יותר מכל מהתאוששות חזקה בצריכה הפרטית, מגידול חד בהשקעות בנכסים קבועים ומעלייה ביצוא הסחורות והשירותים. במקביל, נרשמה גם עלייה מתונה יחסית בצריכה הציבורית, בעוד היבוא עלה בשיעור דו-ספרתי, דבר המעיד על חידוש הביקושים במשק.


תוצר מקומי גולמי לנפש נתונים מנוכי עונתיות, בשקלים


צריכה פרטית

בפילוח לפי רכיבי התוצר, עולה כי ההוצאות על צריכה פרטית זינקו ב־21.6% בחישוב שנתי (5% בחישוב רבעוני), לאחר ירידה של 5.1% ברבעון השני. הצריכה הפרטית לנפש עלתה ב-19.9% בחישוב שנתי. העלייה בצריכה הפרטית נרשמה כמעט בכל סעיפי ההוצאה, ובפרט במוצרים ברי-קיימא (למשל ריהוט, מקררים ומכונות כביסה) וברי-קיימא למחצה (למשל בגדים, נעליים וחפצים לבית).