פיגוע התאבדות בתחנה מרכזית בבאר שבע
(עדכון 3) פיצוץ נשמע לפני דקות אחדות בבאר שבע סמוך לשעה 8:30 בבוקר. בתקשורת מדווח על שבעה פצועים בסמוך לתחנה המרכזית בבאר שבע, כאשר 2 נמצאים במצב קשה.
לפי הדיווחים עולה המחבל הגיע סמוך לשעה 8:15 לתחנה הציבורית בבאר שבע. הוא פנה לעבר נהג אוטובוס בטענה שהוא מחפש אוטובוס שיוצא לכיוון בית החולים סורוקה שבעיר. הנהג הצביע על התחנה שיצאה לכיוון בית החולים. המחבל לא מצא אוטובוס בתחנה.
הוא החל לחפש מטרה אחרת. הנהג ששלח אותו לשם הסב את תשומת ליבם של מאבטחי התחנה. כשהמחבל הבחין במאבטחים שהחלו לדלוק אחריו הוא פוצץ עצמו תוך שהוא פוגע בהם קשות.
מעדויות מהשטח עולה כי בחור בעל חזות ערבית נראה מגיע אל התחנה. הוא נראה חשוד, ושני שומרים הגיעו אליו בכדי לבדוק אותו. ברגע שהתקרבו אליו, הוא פוצץ את עצמו ופצע ופגע בסביבתו.
ראש עיריית ב"ש, יעקב טרנר אמר: "אנחנו מעריכים שמדובר בטושיית השומרים. הפיצוץ היה כנראה בשלב מוקדם ממה שהתכוון המחבל. בסופו של דבר מספר הנפגעים מלמד על העניין". לפני כשנה, טרם פתיחת שנת הלימודים התפוצצו שני אוטובוסים בבאר שבע.
כל הפצועים כבר פונו מהשטח לבתי החולים. במיוחד פונו הפוצים שנפגעו באורח קשה. הם פונו בדקות הראשונות לבית החולים סורוקה.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
