פיגוע התאבדות בתחנה מרכזית בבאר שבע
(עדכון 3) פיצוץ נשמע לפני דקות אחדות בבאר שבע סמוך לשעה 8:30 בבוקר. בתקשורת מדווח על שבעה פצועים בסמוך לתחנה המרכזית בבאר שבע, כאשר 2 נמצאים במצב קשה.
לפי הדיווחים עולה המחבל הגיע סמוך לשעה 8:15 לתחנה הציבורית בבאר שבע. הוא פנה לעבר נהג אוטובוס בטענה שהוא מחפש אוטובוס שיוצא לכיוון בית החולים סורוקה שבעיר. הנהג הצביע על התחנה שיצאה לכיוון בית החולים. המחבל לא מצא אוטובוס בתחנה.
הוא החל לחפש מטרה אחרת. הנהג ששלח אותו לשם הסב את תשומת ליבם של מאבטחי התחנה. כשהמחבל הבחין במאבטחים שהחלו לדלוק אחריו הוא פוצץ עצמו תוך שהוא פוגע בהם קשות.
מעדויות מהשטח עולה כי בחור בעל חזות ערבית נראה מגיע אל התחנה. הוא נראה חשוד, ושני שומרים הגיעו אליו בכדי לבדוק אותו. ברגע שהתקרבו אליו, הוא פוצץ את עצמו ופצע ופגע בסביבתו.
ראש עיריית ב"ש, יעקב טרנר אמר: "אנחנו מעריכים שמדובר בטושיית השומרים. הפיצוץ היה כנראה בשלב מוקדם ממה שהתכוון המחבל. בסופו של דבר מספר הנפגעים מלמד על העניין". לפני כשנה, טרם פתיחת שנת הלימודים התפוצצו שני אוטובוסים בבאר שבע.
כל הפצועים כבר פונו מהשטח לבתי החולים. במיוחד פונו הפוצים שנפגעו באורח קשה. הם פונו בדקות הראשונות לבית החולים סורוקה.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
