ירידות חזקות בוול סטריט: אלווריון יורדת ב-1.22%

למרות פרסום חיובי של S&P בנוגע לשוק ה-Wimax. נתון מאקרו אחד גרוע וכמה מילים לא כל כך אופטימיות מצידו של אלן גרינספן שלחו את המדדים בארה"ב ליום של ירידות שערים. טבע יורדת ב-0.83%, אינטרנט זהב עולה ב-1.23%
יניב לפן |

שעתיים לפני סגירת המסחר נסחרים המדדים בוול סטריט בירידות שערים חזקות. אתמול התנהל מסחר תזזיתי בניו יורק, כאשר המדדים המובילים נסחרו בעליות שערים קלות. היום פתחו המדדים באדום בציפייה למדד אמון הצרכנים ולנאום גרינספן. מדד אמון הצרכנים שלח את המדדים עמוק לתוך הבור האדום ונאום גרינספן עזר להחליק את המידרון. גם החדשות הטובות שהגיעו מקודם מכיוונם של מחירי הנפט כבר אינם, לאחר שמחירי הנפט החלו שוב במסע העליות.

מדד הנאסד"ק נסחר בירידה של 0.63% לשער של 2,120 נקודות, מדד הדאו יורד בשיעור של 0.50% לשער של 10,398 נקודות.

אלן גרינספן נאם היום בסימפוזיון של הפדרל רזרב בקנסס, בעיקרון הנאום של יו"ר הפד לא היה אמור להכיל מידע חדש אך כשאתה מנהל את הכלכלה החזקה בעולם כל מילה שלך מסוגלת להזיז שווקים.

בנאום הפתיחה של כנס הפד הזהיר גרינספן מפני הסכנות בשווקי הנדל"ן אך לא נתן שום רמז לגבי כיוון מדיניות שערי הריבית. בנאומו התייחס יו"ר הפד גם למגבלות על המסחר ולגידול בגרעון המסחרי של המשק האמריקני.

אסור לאזרחים להסתמך על הכסף שרשום על הנייר, אמר גרינספן, התדרדרות קטנה במצב הכלכלי או למשל הפיכת הקניינים לקצת יותר זהירים יכולה להוריד את מחירי הנדל"ן ולגרור תגובת כדור שלג.

מחירי הנפט כהרגלם בתקופה האחרונה מטילים את מלוא השפעתם על המסחר בוול סטריט, אתמול שברו מחיר הנפט שיא חדש כאשר נסחרו במחיר של מעל 68 דולר לחבית. בארה"ב טוענים כי הכלכלה האמריקנית מתחילה להסתגל לרמות המחירים הגבוהים של הדלק ומוצרים אחרים המושפעים מהמשבר הנוכחי, השאלות שנשאלות היום הם עד מתי תוכל הכלכלה להתמודד עם מחירים כאלה והאם יש ביכולתה להתמודד עם מחירים גבוהים יותר? מחירי הנפט נסחרים בשעות האלה בעלייה לרמות של 67.7 דולר לחבית.

נתוני מאקרו

נתון מאקרו חשוב התפרסם זמן קצר לאחר פתיחת המסחר. אוניברסיטת מישיגן פרסמה את מדד אמון הצרכן החודשי של הכלכלה האמריקנית. ברחוב צפו לירידה ל-92.5 מ-96.5 בחודש הקודם. בפועל ירד אמון הצרכנים ל-89.1. הירידה הזו הינה הראשונה מזה שלושה חודשים. לפי דעת האליסטים הירידה החדה נובעת מעלייה של 46% במחירי הדלק מתחילת השנה.

אמריקניות במרכז

חברת מרק (MRK), שהפסידה בשבוע שעבר בתביעה ייצוגית של נפגעי תרופת הויוקס שלה הודיעה היום כי תנסה להגיעה לפשרה עם חלק מהתביעות שהוגשו נגדה. בשבוע שעבר פורסם כי החברה הפסידה שמשפט וצפוייה לשלם פיצויים בסך 253 מיליון דולר. החדשות על ההפסד של חברת התרופות ענקית שלחו את כל ענף הפרמצבטיקה להסחר באדום ואת מרק לירידות של מעל 7%. מניות החברה נסחרות בירידה של 0.5% לשער של 27.63 דולר.

חברת יונייטד ארליינס (UALAQ) שהייתה על סף פשיטת רגל בחודשים האחרונים הודיעה היום כי היא על סף סיום תכנית הרה ארגון ובקרוב כנראה שתצא מבכנת פשיטת הרגל. החדשות הללו מגיעות כאשר שתיים ממתחרותיה של החברה הודיו כי הן שוקלות להגיש בקשת הגנה מפני נושים. ליונייטד אירליינס לא היה רבעון רווחי מאז שנת 2000 אך הודיעה על רווח תפעולי גדול מאוד ברבעון הנוכחי בערך פי שתים מהרבעון המקביל בשנה שעברה. מניות החברה נבחרות בעלייה של 9.09% לשער של 1.44 דולר.

חברת אומניוויז'ן (OVTI), אשר פרסמה את דו"חותיה הרבעוניים, קופצת ב-11.43% לשער של 14.91 דולר. התוצאות הרבעוניות המצויינות והעלאת הציפיות להמשך השנה מצד הנהלת החברה עודדו את המשקיעים, בעקבות כך נוסקת המנייה מעלה.

מניות הענקית יצרניות המדפסות HP, מרכזות עניין בפתיחה (HPQ). הענקית הודיעה אתמול לאחר המסחר כי תקצבה 4 מיליארד דולר על מנת לרכוז שחזרה חלק ממניותיה. HP עולה ב-1.19% לשער של 27.22 דולר.

ישראליות במרכז

אינטרנט זהב (IGLD) קיבלה היום העלאת המלצה מצד בית ההשקעות הענק דוטון. בבית ההשקעות העניקו לחברה המלצת "קנייה" ומחיר יעד של 9.5 דולר. לדעת בית ההשקעות הנהלת החברה נוקטת בפעולות הנכונות על מנת להוריד את עלויות התפעולץ המנייה עולה במסחר בניו יורק ב-1.23% לשער של 5.75 דולר.

נקסוס (NXTSF) נסחרת בעלייה של 7.64% לשער של 7.75 דולר. לאחר שאמש זינקו מניות החברה ב-22.03% לרמה של 7.2 דולר בעקבות פרבום דו"חות מפטיעים לטובה. התוצאות הכספייים שפורסמו כללו לראשונה את פעילות שגריר ופוינטר. המשקיעים, שחששו שחברות אלו יפגעו בתוצאות הרבעוניים התבדו לאחר פרסום הדוחות.

אם סיסטמס (FLSH) ממשיכה גם היום לעמוד במוקד העניינים אתמול הודיעה החברה כי תשתף פעולה עם יצרנית השבבים הייניקס סמיקונדקטור. בעקבות ההסכם, תהפוך הייניקס ליצרנית שבבי הפלאש השלישית של אם סיסטמס, לצד טושיבה וסמסונג. מניית אם סיסטמס יורדת ב-2.77% למחיר של 25.62 דולר.

מניות אלביט (ESLT) מערכות יורדות ב-1.5% לשער של 23.65 דולר. התקדמות נוספת במיזוג הבטחוני בין כור ואלביט מערכות מעוררת את עניין המשקיעים. כור רכשה 2.45% ממניות אלביט מערכות תמורת כ-25 מיליון דולר, בנוסף מכרה 5% ממניות תדיראן קשר לאלביט מערכות תמורת כ-23 מיליון דולר. עם השלמת שלב זה של המיזוג, מחזיקה כור ב-13.9% ממניות תדיראן קשר ו-7.8% ממניות אלביט מערכות. אלביט מערכות מחזיקה בכ-26% ממניות תדיראן קשר.

אלווריון (ALVR) יורדת ב-1.22% לשער של 8.87 דולר. המנייה הישראלית מדשדשת לאחרונה באיזור מחיר ה-9 דולר. היום קיבלה החברה עידוד מצד מחלקת המחקר של S&P שהצהירו כי שוק ה-Wimax מתחיל לתפוס תאוצה.

אי.סי.טי.אס. (ICTS) העוסקת באבטחת שדות תעופה יורדת היום בשיעור של 4.14% לשער של 2.45 דולר. החברה נסחרת על רקע הודעה מצד אחת מחברות הבת שלה, שהתפרסמה היום, לפיה קיבלה 2 חוזים חדשים מצידם של חברות גדולות בשני ערים האירופה. החברה הספיקה לעלות 13% מאז החלו שמועות על העיסקה לפני כיומיים.

חברת סימטרון (CIMT) הודיעה מוקדם יותר היום על הסכם הפצה חדש בסלובקיה. ההסבם מגיעה לאחר תקופה בה יצרנים רבים החלו למקם מפעלים הסלוסקיהץ הדרישות למוצרי סימטרון עלו בעקבות כך. מניו החברה פתחו את המסחר ללא שינוי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).