קוגנוס הובילה בשיעור הצמיחה ב-BI במכירת רשיונות
דו"ח חדש של חברת המחקר גרטנר קובע כי חברת Cognos, העוסקת בשוק ה-CPM וה-BI, ממשיכה במגמת הצמיחה בשוק התובנה העסקית (BI). המחקר, אשר כלל את החברות המוכרות בתחום ה-BI, ביניהן: SAS, Hyperion ,Business Object, חשף את נתוני הצמיחה של Cognos בשנה החולפת.
על פי ממצאי הדו"ח, הכנסות החברה ממכירת רישיונות בשנת 2004 צמחו ב-16.4%, הצמיחה הגדולה ביותר בקרב החברות בתחום, חברת SAS למשל השיגה צמיחה בשיעור של 6.6%. יתרה מכך, קוגנוס הינה היחידה שזכתה לצמיחה גם בהכנסה וגם בנתח השוק באותה שנה, כשרשמה נתח שוק בשיעור 11.7% בשנת 2004 לעומת 11.3% ב-2003.
יזהר לבני, מנהל שיווק ומכירות בחברה המייצגת את קוגנוס בישראל, ליבי טכנולוגיות: "התוצאות משקפות את העובדה כי הבחירה של ארגונים בקוגנוס הולכת וגוברת וכי הפתרון שלה הופך לחוד החנית של מערך ה-BI בארגונים. בועידת הלקוחות השנתית שערכה Cognos לפני כחודשיים הוענק לנו פרס השותף המצטיין, המוענק לשותפים שהצטיינו במכירות בשנה החולפת".
צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?
מהם התנאים להגדרת מדינה, האם יש משמעות לכך שמדינות מכירות במדינה פלסטינית, מהם הפתרונות לסכסוך, האם הם אפשריים
שינוי טקטוני מתרחש במערכת היחסים הדיפלומטית של ישראל עם בעלות בריתה המסורתיות. צרפת הודיעה כי בספטמבר תכיר רשמית במדינה פלסטינית, בעוד בריטניה וקנדה התחייבו עקרונית לצעד דומה בכפוף לתנאים מסוימים. המהלך המתואם מסמן סדק עמוק בחזית המערבית ומעמיד את ארצות הברית, הדבקה בעמדתה שמדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת הסכם שלום ישיר, בעמדת מיעוט.
הצעד האירופי-קנדי אינו מתרחש בחלל ריק. כ-150 מדינות ברחבי העולם כבר מכירות בפלסטין, והרשות הפלסטינית מקיימת נציגויות דיפלומטיות בעשרות בירות. אלא שעד כה, הגוש המערבי, בהובלת וושינגטון, היווה חומה בצורה נגד ההכרה. כעת, החומה הזו מתחילה להתפורר, ועימה ההערכה הישראלית בדבר תמיכה מערבית אוטומטית ובלתי מותנית.
מדינה על הנייר, כיבוש במציאות
הפרדוקס הפלסטיני חושף את הפער בין המשפט הבינלאומי למציאות בשטח. על פי אמנת מונטווידאו משנת 1933, ארבעה תנאים נדרשים להגדרת מדינה: אוכלוסייה קבועה, ממשל מתפקד, גבולות מוגדרים ויכולת לקיים יחסים בינלאומיים. הרשות הפלסטינית, במבט ביקורתי, עונה במלואו רק על הקריטריון הראשון.
הממשל הפלסטיני מפוצל ומשותק: הרשות שולטת חלקית בגדה המערבית, בעוד חמאס מחזיק ברצועת עזה מאז 2007. השליטה הצבאית הישראלית באזורי C, כ-60% משטח הגדה, והגבלות הסכמי אוסלו מרוקנים מתוכן את הריבונות הפלסטינית. הגבולות אינם מוסכמים, והיכולת לנהל מדיניות חוץ עצמאית מוגבלת בחוסר שליטה על מעברי הגבול והתלות הכלכלית בישראל.
ובכל זאת, המשפט הבינלאומי והקהילה הבינלאומית בוחרים להתעלם מהפערים הללו. מאז הכרזת אש"ף על הקמת מדינה פלסטינית ב-1988, זרם ההכרות הלך וגדל. ב-2012 העניקה העצרת הכללית של האו"ם לפלסטין מעמד של "מדינה משקיפה שאינה חברה", דרגה אחת מתחת לחברות מלאה, אך צעד סימבולי משמעותי שפתח דלתות לארגונים בינלאומיים ולבית הדין הבינלאומי בהאג.
