ריאון מקיבוץ כברי: חלקי פלסטיק לפורד ב-15 מ' אירו

קיבלה הזמנה למכלולים מפלסטיק מפורד באירופה ל-6 שנים. מנכ"ל פלסאון תעשיות המחזיקה ב-50%: "כשנגיע ל-100 מ' נחשוב על הנפקה". עוד קיבוצניקית בדרך לבורסה? לא בט"ק - זה בטוח
שרון שפורר |

חברת ריאון מקיבוץ כברי, העוסקת ביצור מוצרי פלסטיק הנדסיים לתעשיית הרכב, קיבלה הזמנה להספקת מכלולים מפלסטיק לתא הנהג עבור חברת פורד באירופה.

היקף ההזמנה הוא 15 מיליון אירו, לתקופה של שש שנים.

מנכ"ל החברה, קלמן ליבנה, רואה בקבלת הזמנה זו חלק מהמהלך האסטרטגי של כניסה לתעשיית הרכב, מהלך שהחל עם רכישת חברת פלסמור מקיבוץ מורן ומיזוגה לתוך ריאון, ונמשך בקבלת אישורי תקינה המיוחדים לשוק הרכב: 9000 QS ו-16949 TS.

מנהל השיווק של ריאון, נתי ברק, סבור שהחברה לא יכלה הייתה לצפות למתנה יפה יותר לקראת מלאת לה עשור. "ריאון הכפילה לאחרונה את יכולות הייצור שלה. השקענו במבנים, במכונות, ושמנו דגש נוסף על אבטחת איכות ולוגיסטיקה כדי לעמוד בדרישות המחמירות של שוק הרכב".

אבי פיק, שהינו מהנדס תחום הרכב בריאון, מציין כי במכלולים אותם תספק ריאון עבור פורד באים לביטוי יכולותיה של החברה בהזרקה מדויקת, בצביעה תוך שימוש בטכנולוגיות צביעה מתקדמות בקו צביעה אוטומטי ובהרכבת מכלולים שלמים.

ריאון הוקמה בשנת 1995 כשותפות בין תעשיות כברי מקיבוץ כברי וחברת פלסאון מקיבוץ מעגן מיכאל. בצד מוצרים לתעשיית הרכב מייצרת ריאון קו מוצרים משלימים לפלסאון המיועדים ליצוא, מוצרי פלסטיק מדויקים לתעשיות מקומיות וכן חממות ביתיות לשימושים פרטיים המשווקות בארה"ב ובאירופה. ריאון מעסיקה כיום כ-150 עובדים, מהם 40% חברי כברי והיתרה מיישובי הסביבה. היקף המכירות השנתי מוערך ב-80 מיליון שקל.

בשיחה עם Bizportal מסר ד"ר אילן טסלר, שהינו מנכ"ל פלסאון תעשיות, המחיזקה ב-50% מריאון הוא אומר, כי הנפקה לא עומדת כרגע על הפרק. זו לא התקופה להנפיק לדעתו, עכשיו אחרי הנפילות האחרונות שראינו בבורסה ומעבר לכך הוא אומר "נחשוב להנפיק כשנגיע להכנסות של 100 מיליון - פורד, כמובן, עוזרת בכיוון הנכון".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנימין נתניהובנימין נתניהו

משבר הגדלות הרמטכ"ל: הפשרה נדחתה, החקיקה בסכנה

הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות של כספים לאנשי הקבע ללא הצדקה - מה זה בכלל, והאם הן יחולקו לפורשים מהצבא?

ענת גלעד |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

לאחר פגישה לילית בין ראש הממשלה בנימין נתניהו, יו"ר ועדת חוץ וביטחון ח"כ בועז ביסמוט וח"כ עמית הלוי מהליכוד, שינה נתניהו את עמדתו. במקום תמיכה בהכשרה מלאה של הגדלות הרמטכ"ל כפי שדרש אגף כוח האדם בצה"ל, הוא תמך בפשרה זמנית: הכשרת התוספות לשנתיים בלבד תוך החרגת פנסיות הגישור שמוענקות לפורשי קבע מגיל 42 עד 67. אגף כוח האדם דחה את ההצעה, מה שהוביל לביטול דיון שתוכנן בוועדה. המועד האחרון שקבע בג"ץ להסדרה הוא סוף החודש הנוכחי, והיעדר הסכמה עלול להקפיא את התוספות לפורשים חדשים, כ-1,200 איש בשנה.

המשבר מתרחש על רקע מחסור משמעותי בכוח אדם קבע בצה"ל לאחר יותר משנתיים של לחימה. שיעור השימור בקרב קצינים בכירים ירד ב-15% ועומד כיום על 70%. צה"ל רואה בהגדלות כלי מרכזי לשימור כוח אדם, בעוד משרד האוצר מזהיר מנטל תקציבי של 1.7 מיליארד שקל בשנה, מתוכם 700 מיליון שקל לפנסיות גישור.

הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות שכר ופנסיה שמאשר הרמטכ"ל לפורשי קבע מעבר למסגרת החוקית. הנוהל נקבע ב-1987 כחריגים ייחודיים לפורשים שנפגעו ממעברים תפקודיים, אך בפועל הוענקו ל-98% מהפורשים ללא הבחנה. התוספת הממוצעת היא 9% משכר הפרישה, מקסימום 19%. היא כוללת צבירה כפולה של ותק, 4% לשנה במקום 2%,  כולל על שלוש שנות חובה, מה שמגדיל את הפנסיה המצטברת ב-12% נוספים. מבקר המדינה התריע על התופעה ב-2016 בשל חוסר פיקוח וחריגה מסמכות. העתירות הוגשו ב-2019 על ידי עמותות צדק פיננסי ורווח נקי.

בג"ץ קיבל את העתירות פה אחד וקבע שהנוהל חורג מסעיף 18(ב) לחוק שירות הקבע. בית המשפט השהה את היישום עד סוף החודש הנוכחי כדי לאפשר חקיקה. אין השבה כספית ל-15,000 פורשים קיימים שקיבלו את התוספת. הנוהל נוהל על ידי 12 רמטכ"לים רצופים, והיקף התשלומים הרטרואקטיביים מגיע ל-20 מיליארד שקל מאז 2010 ול-25 מיליארד שקל מאז 2015. ללא חקיקה, כ-500 פורשים בכירים בשנה יאבדו זכאות ששווה בממוצע 25,000 שקל בחודש.

הפשרה שהוצעה לאחרונה כללה הכשרה זמנית לשנתיים עם עבודת מטה להערכת עלויות והחרגת פנסיות הגישור, שמהוות 40% מהתוספת הכוללת ומגיעות ל-8,000 שקל בחודש בממוצע. אגף כוח האדם התעקש על הסדרה מקיפה מחשש לפגיעה בשימור. ביטול הדיון נבע גם מעומס הוועדה על חוק הפטור מגיוס חרדים, החיוני לאישור תקציב 2026. ח"כ הלוי איים בפיליבסטר שיאיים על התקציב, הכולל 110 מיליארד שקל למערכת הביטחון – עלייה של 12% לעומת השנה הקודמת. הדיון הבא נקבע לשבוע הבא, אך ללא הסכמת אגף כוח האדם סיכויי החקיקה נמוכים מ-30%.