ריאון מקיבוץ כברי: חלקי פלסטיק לפורד ב-15 מ' אירו
חברת ריאון מקיבוץ כברי, העוסקת ביצור מוצרי פלסטיק הנדסיים לתעשיית הרכב, קיבלה הזמנה להספקת מכלולים מפלסטיק לתא הנהג עבור חברת פורד באירופה.
היקף ההזמנה הוא 15 מיליון אירו, לתקופה של שש שנים.
מנכ"ל החברה, קלמן ליבנה, רואה בקבלת הזמנה זו חלק מהמהלך האסטרטגי של כניסה לתעשיית הרכב, מהלך שהחל עם רכישת חברת פלסמור מקיבוץ מורן ומיזוגה לתוך ריאון, ונמשך בקבלת אישורי תקינה המיוחדים לשוק הרכב: 9000 QS ו-16949 TS.
מנהל השיווק של ריאון, נתי ברק, סבור שהחברה לא יכלה הייתה לצפות למתנה יפה יותר לקראת מלאת לה עשור. "ריאון הכפילה לאחרונה את יכולות הייצור שלה. השקענו במבנים, במכונות, ושמנו דגש נוסף על אבטחת איכות ולוגיסטיקה כדי לעמוד בדרישות המחמירות של שוק הרכב".
אבי פיק, שהינו מהנדס תחום הרכב בריאון, מציין כי במכלולים אותם תספק ריאון עבור פורד באים לביטוי יכולותיה של החברה בהזרקה מדויקת, בצביעה תוך שימוש בטכנולוגיות צביעה מתקדמות בקו צביעה אוטומטי ובהרכבת מכלולים שלמים.
ריאון הוקמה בשנת 1995 כשותפות בין תעשיות כברי מקיבוץ כברי וחברת פלסאון מקיבוץ מעגן מיכאל. בצד מוצרים לתעשיית הרכב מייצרת ריאון קו מוצרים משלימים לפלסאון המיועדים ליצוא, מוצרי פלסטיק מדויקים לתעשיות מקומיות וכן חממות ביתיות לשימושים פרטיים המשווקות בארה"ב ובאירופה. ריאון מעסיקה כיום כ-150 עובדים, מהם 40% חברי כברי והיתרה מיישובי הסביבה. היקף המכירות השנתי מוערך ב-80 מיליון שקל.
בשיחה עם Bizportal מסר ד"ר אילן טסלר, שהינו מנכ"ל פלסאון תעשיות, המחיזקה ב-50% מריאון הוא אומר, כי הנפקה לא עומדת כרגע על הפרק. זו לא התקופה להנפיק לדעתו, עכשיו אחרי הנפילות האחרונות שראינו בבורסה ומעבר לכך הוא אומר "נחשוב להנפיק כשנגיע להכנסות של 100 מיליון - פורד, כמובן, עוזרת בכיוון הנכון".
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
