המחסנים שוב התמלאו, החוזים על הנפט יורדים ב-8% ביומיים
הנדנדה בנפט נמשכת: מאז ה-21 באפריל – אז לראשונה בהיסטוריה החוזים העתידיים על הנפט הגיעו למחיר שלילי, עד שלבסוף "התאזנו" על 9.46 דולר לחבית נפט גולמי - הנפט עשה ראלי יפה. עד שלשום הוא עלה מאז בכ-300% למחיר של קצת למעלה מ-40 דולר לחבית.
אבל מאז שלישי המחיר על חוזים של אוגוסט צנחו ב-8%. בשלישי הוא עמד על 41.4 דולר לחבית. היום זה כבר 37.6 דולר. הסיבה לנפילת המחיר, זה דיווח של המשרד למידע אנרגטי (EIA) האמריקאי, לפיו רק בשבוע שעבר במחסנים היה עודף של 1.4 מיליון חביות. בשבוע שלפני זה, עמד העודף על 1.2 מיליון חביות.
וזה אחרי הקיצוצים שעליהם הסכימו בקרטל הנפט, אופ"ק, יחד עם מדינות אופ"ק+ - כלומר הסכמות בעיקר בין סעודיה ורוסיה, השולטות, בהתאמה, על שני הארגונים הללו.
>>הפסדים ש טריליון דולר לתעשיית הנפט ב-2020
כזכור, סגירתה של סין – יבואנית הנפט הגדולה בעולם, המייבאת נפט כמו 14 הכלכלות הגדולות האחרות בעולם חוץ מארצות הברית – הביאה את סעודיה לקרוא למדינות העולם לקצץ בתפוקת הנפט. רוסיה לא הסכימה לכך ובתגובה סעודיה – מפיקת הנפט הגדולה בעולם – החלה לשאוב כמויות עצומות של נפט.
- אחד הארגונים הכלכליים המשפיעים ביותר יוצא לדרך ומה קרה היום לפני 20 שנה
- מלאי הנפט של סין הם "הפיל שבחדר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוק הוצף בסחורה שלא היה לו מה לעשות איתה וזה כרסם במחירים, שרק בתחילת השנה עמדו על כ-70 דולר לחבית. בסוף, המחסנים התמלאו לגמרי וזה מה שהוביל להתרסקות המחירים. הסבתן של מיכליות נפט למחסנים, סייעה להוריד את הלחץ ולמחיר להתאושש.
מה הצפי לשוק ולמה אי אפשר להיות אופטימיים?
מאז הגיעו המדינות להסכמות על קיצוץ של 1.9 מיליון חביות ביום. זה לא מספיק. לפי הערכות של בית המסחר מרקיוריה (Mercuria), יש עודף של 800 מיליון חביות ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. עם זאת, בחברות הנפט צופים לזינוק בביקוש לזהב השחור בחודש הבא, בשל הורדת הסגרים במדינות רבות.
בוויטול, חברת סחר הנפט הגדולה בעולם, צופים עלייה בביקוש של 1.4 מיליון חביות בכל שבוע בחודש הקרוב ועלייה בביקוש של 5.5 מיליון חביות בחודש יוני. "סין הובילה את ההתאוששות באפריל ומאי, כשבשבועות האחרונים מדינות אירופה וארה"ב גם מתחילות להתאושש", אמר הכלכלן הראשי של ויטול, ג'יאובני סריו, בראיון לבלומברג.
- ישראל וקפריסין מקדמות את שיתוף הפעולה האנרגטי: הכבל החשמלי התת ימי מתקדם
- "המשבר באירופה הפך את האנרגיות המתחדשות לאסטרטגיה, ואנחנו שם"
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
אגב ויטול, ברבעון הראשון של השנה צנחו הכנסותיה של ענקית הנפט ב-70%, ל-180 מיליון דולר בלבד. באופן אירוני משהו, הקנגלומרט סיים את 2019 עם רזרבות עצומות, במחשבה כי תהיה עלייה בביקוש ב-2020, אבל המציאות כמו המציאות – לא ממש התחשבה בחברה. דיווחנו כבר שחברות הנפט צפויות להפסיד כטריליון דולר ב-2020 ואף אחד לא חסין לסופה הזו שמרעידה את השווקים.
אמנם התחזית היא שבחודש הבא העולם כבר יחזור ל-90% מהצריכה של הנפט, אבל לא הייתי ממהר לחגוג. הסיבה הראשונה והחשובה ביותר, היא שאנחנו לא יודעים עד כמה מהר יגיע גל ההתפרצות השני למדינות שפותחות את עצמן מחדש. בחלק לא מבוטל של מדינות ארצות הברית, אלה שנפתחות, כמו טקסס לדוגמא, יש התפרצות כוללת.
- 1.אבי 25/06/2020 21:36הגב לתגובה זוהכתבה באמת מהיום? כי לא נראה שהכותב מודע חמה שקורה היום בעולם בגיזרת הקורונה

עשור למתווה הגז: ישראל ביססה עצמה כמעצמת אנרגיה אזורית
מנהל מינהל אוצרות הטבע במשרד האנרגיה חן בר יוסף ואמיר פוסטר, מנכ"ל איגוד חברות הגז, מסכמים עשור למתווה הגז, מביטים על המשק קדימה, ומסבירים מדוע ייצוא גז זה אינטרס ישראלי
עשור חלף מאז שאושר מתווה הגז, שהפך את ישראל לשחקנית משמעותית בזירה האנרגטית האזורית והבינלאומית. בפאנל שנערך במסגרת כנס האנרגיה של ביזפורטל, התארחו מנהל מינהל אוצרות הטבע במשרד האנרגיה חן בר יוסף ואמיר פוסטר, ומנכ"ל איגוד חברות הגז, לדבר על העשור שעבר, ועל זה שיבוא.
בר יוסף הזכיר את נקודת המוצא: "ב־2015 היינו מדינה עם אסדה אחת, צינור אחד ומאגר אחד. חשבנו שזה מספיק, אבל זה היה מסוכן מאוד. ללא המתווה לא היה לווייתן, לא כריש, ולא תחרות. היום אנחנו במקום אחר לחלוטין עם ביטחון אנרגטי גבוה, מחירים מהנמוכים ב־OECD, ויכולת לספק חשמל גם בעיצומה של מלחמה בלי הפסקות חשמל". לדבריו, הציבור נהנה מהפירות לא רק במחירי החשמל אלא גם בהכנסות המדינה ובשיפור היחסים עם שכנותיה.
פוסטר הרחיב: "בשלוש השנים האחרונות אני מסתובב בעולם, אין מדינה שהתקדמה בקצב כזה בפיתוח משק הגז כמו ישראל. למרות המחאות והעיכובים, זהו סיפור הצלחה בינלאומי". לדבריו, בעשור האחרון נכנסו לקופת המדינה כ־31 מיליארד שקלים, וכיום זורמים כחצי מיליארד שקל בחודש מהכנסות הגז. "מעבר לכך, הפחתנו פליטות מזהמים בצורה דרמטית: 90% פחות תחמוצות גופרית, 80% פחות תחמוצות חנקן ו־44% פחות פחמן דו חמצני".
- עמק המעיינות ובית שאן מתחברים לגז הטבעי
- המגעים בין טראמפ לפוטין מורידים את מחירי הגז והנפט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יצוא מול צרכים מקומיים: "זה לא משחק סכום אפס"
בציבור עלתה לא אחת ביקורת על כך שישראל מייצאת גז במקום לשמור אותו לדורות. בר יוסף דחה את הטענה: "היכולת להפיק גז תלויה גם בביקוש. היצוא, בעיקר למצרים, מאפשר הרחבת כושר ההפקה, כך שגם בשעת חירום יש למדינה אלטרנטיבות. כשמאגר אחד נפגע, מאגרים אחרים שנבנו בזכות היצוא נכנסו לפעולה".

ישראל וקפריסין מקדמות את שיתוף הפעולה האנרגטי: הכבל החשמלי התת ימי מתקדם
אלי כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון
ביקור עבודה של שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, בקפריסין חיזק את הקשרים האנרגטיים בין המדינות. כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון.
גשר חשמלי בין ישראל לאירופה: פרויקט בהיקף אזורי
פרויקט הכבל החשמלי התת ימי, The Great Sea Interconnector, נמצא כעת בשלב תכנון מתקדם וצפוי לחבר את ישראל לרשתות החשמל של קפריסין ויוון, ובהמשך לאירופה כולה. הפרויקט, בהיקף השקעה מוערך של כ-2 מיליארד אירו, יאפשר חיבור ראשון מסוגו של רשת החשמל הישראלית לרשת האירופית, תוך שיפור הביטחון האנרגטי האזורי. מדובר במהלך אסטרטגי שמשדרג את מעמדה של ישראל כמרכיב חיוני במפת האנרגיה, ומאפשר גם פוטנציאל לייצוא חשמל ירוק.
החיבור לרשת החשמל האירופית יעניק לישראל גיבוי בעתות חירום, ובמקביל יאפשר ייצוא עודפי חשמל, לרבות חשמל מתחדש, לשווקים באירופה. מנקודת המבט האירופית, מדובר במהלך שמסייע לגיוון מקורות האנרגיה ולחיזוק העצמאות האנרגטית - עניין קריטי בעידן של חוסר ודאות באספקת הגז מרוסיה. קפריסין כבר אישרה את חלקה בפרויקט בספטמבר 2024, והשרים סיכמו לקדם חתימה על חוזה להנחת הכבל במהלך 2025.
מאגר "אפרודיטה-ישי": מהסכם למינוף אנרגטי משותף
נושא מרכזי נוסף בפגישה היה ההסכם סביב מאגר הגז "אפרודיטה-ישי", שנמצא בשטח הכלכלי הימי של ישראל וקפריסין ומוערך בכ-5 טריליון רגל מעוקבת של גז טבעי. ההסכם, שנחתם לאחר מגעים ממושכים ומחלוקות גבוליות, מהווה דוגמה לשיתוף פעולה נדיר באזור רווי מתחים. בפברואר 2025 קפריסין וקונסורציום בראשות שברון הגיעו להבנות על תוכנית פיתוח מעודכנת, אך תחילת ההפקה נדחתה ל-2031 בשל אתגרים טכניים ומשפטיים.
- שר האנרגיה: "בזן תשוב לפעול תוך פחות מ־30 יום"
- שר האנרגיה: "האוצר הפגין חוסר אחריות עם שברון"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פיתוח המאגר צפוי להניב הכנסות משמעותיות לשתי המדינות, לצד הרחבת היצוא האנרגטי של ישראל. במקביל, הוא מהווה נדבך נוסף במיצוב ישראל כמעצמה אנרגטית מתפתחת במזרח הים התיכון.