חדוה בר
צילום: גלית סברו

רוצים לעבור בנק? בקרוב זה אמור להיות מהיר ונוח; איך זה ישפיע על מניות הבנקים?

התחרות בין הבנקים עולה מדרגה - בנק ישראל בכללים חדשים שיאפשרו ללקוחות מעבר מקוון ומהיר. חדוה בר: "הפרויקט יחזק את כוח המיקוח של הלקוחות אל מול הבנק שלהם, גם אם הם בוחרים להישאר בו"; המשמעות - יותר תחרות, פחות רווחים לבנקים
מורן ישעיהו | (7)

התחרות במערכת הבנקאית עולה שלב עם פרסום הכללים שיאפשרו ללקוחות מעבר מקוון בין הבנקים תוך 7 ימי עסקים. לכאורה נשמע סתם עניין טכני - אבל מסתבר שהרבה אנשים לא מרוצים מהבנק שלהם, רוצים לעבור, והם מפחדים, אין להם אנרגיה וכח לעבור בנק. נכון להיום זה עניין לא פשוט, ואגב - לא זול. באוצר ובבנק ישראל מנסים כבר תקופה ממושכת לשנות את המצב, כשבהדרגה הם משפרים את התהליך, ובקרוב - זה אמור להיות מהיר ופחות עצבני.    

התהליך הזה יגרום לתחרות בין הבנקים, תחרות שבעיני רבים כיום כמעט ולא מתבטאת בשטח. תחרות כזו, לצד לקוחות ערניים יותר למה שהם משלמים (משפחה ממוצעת בישראל משלמת סכום של 350 שקל בחודש לבנקים), תביא להפחתה בעמלות ובריבית, ובמקביל צפוייה להוריד את הרווחים של הבנקים.

בתוך כך, מסמך שהפיץ היום נגיד בנק ישראל, אמיר ירון, מסביר כי ניתן יהיה לנייד בין בנקים בצורה מקוונת כ-80% מחשבונות עובר ושב. זאת כחלק מרפורמה שמקדם הבנק יחד עם משרד האוצר שתושלם במהלך שנת 2021. לפי הבנק, הליך המעבר יהיה ללא עלות עבור הלקוח ויושלם בתוך כשבעה ימי עסקים. 

"אנו ערים לכך שלקוחות רבים חוששים לעבור בנק, ושאלה שכן עוברים חווים תהליך ארוך ולא ידידותי", אמרה המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר. "מסיבה זו, ולנוכח ההתקדמות הטכנולוגית, קידמנו יחד עם משרד האוצר, את פרויקט מעבר מבנק לבנק באופן מקוון. מדובר בפרויקט מורכב טכנולוגית למערכת הבנקאית ולכן הוא יעלה לאוויר בשנת 2021. פרויקט זה יחזק את כוח המיקוח של הלקוחות אל מול הבנק שלהם, גם אם הם בוחרים להישאר בו".

החשבונות אשר לא יהיו ניתנים לניוד בצורה אוטומטית הם חשבונות שקיימת לגביהם מורכבות או מניעה משפטית כגון חשבונות נאמנות, חשבונות נפטרים, חשבונות אפוטרופסות וכדומה. 

על פי הכללים שנקבעו, במקרים אלו העברת הפעילות בין הבנקים תהיה בהתאם לתהליכים שהיו קיימים עד כה. כמו כן, ייתכנו מקרים בהם לא ניתן יהיה לבצע את הניוד, בשל פעילות מסוימת שקיימת בחשבון הישן. כך למשל, לא ניתן יהיה להשלים את הניוד אם ללקוח ישנה יתרת חוב בחשבון שהוא מעוניין להעביר ואותו חוב אינו מגובה בביטחונות מספקים או שלא הושגה לגביו הסכמה עם הבנק באשר לאופן המשך פירעונו.

סוגי הפעילויות הפיננסיות שינוידו באופן אוטומטי הן יתרות זכות בשקלים ובמט"ח; יתרות חוב בשקלים ובמט"ח; הרשאות לחיוב חשבון עובר ושב; הוראות קבע (למעט חריגים); צ'קים; ניירות ערך שניתנים להעברה; חיובים בכרטיס חיוב בנקאי; חיובים בכרטיס חיוב חוץ בנקאי.

בנוסף להגדרת החשבונות והפעילויות שינוידו, נקבעו ופורסמו גם הוראות ביצוע שעל הבנקים ליישם במסגרת הטיפול בבקשת לקוח להעביר את פעילותו לבנק אחר. בין היתר, נקבעו הוראות לעניין הגילוי הנאות שיינתן ללקוח לאורך התהליך וההסכמות שהוא נדרש לספק, השלבים השונים של התהליך, הכללים לשמירת הרציפות בפעילות הפיננסית של הלקוח והוראות לתקופת הניתוב. 

זכויות הלקוח בתהליך הניוד

בין היתר, במסגרת תהליך הניוד הלקוח יוכל לקבוע את יום המעבר של הפעילות בחשבון ולבטל את הבקשה עד יום לפני יום המעבר בפועל. כמו כן, הוגדר כי ההטבות וההנחות בבנק הישן ישמרו לו לפחות למשך 3 חודשים ממועד הבקשה (במידה והניוד מתעכב או מתבטל) או עד למועד המעבר בפועל במידה והוא מוקדם יותר - וזאת באופן הוגן וללא לחצים מצד הבנק הישן.

עוד נקבע כי הלקוח יוכל להעביר מספר חשבונות לחשבון אחד ולהגיש כמה בקשות שירצה ללא מגבלה, למעט אם קיימת בקשה בתהליך באותו הזמן או שטרם עברו 3 חודשים מהניוד הקודם. הבנק החדש ישמש ככתובת לכל פניות הלקוח אודות התהליך, כאשר גם הבנק הישן מחויב לתת מענה לפניות הלקוח הנוגעות לפעילות שנותרה אצלו - כל מידע שיעבור יהיה כפוף לדיני הפרטיות. 

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    מהלך מבורך, הגיע הזמן! (ל"ת)
    אלי 16/12/2019 17:23
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    רק מזומן 16/12/2019 15:07
    הגב לתגובה זו
    הם מוכרים את כולם למס הכנסה.
  • דרור 16/12/2019 15:22
    הגב לתגובה זו
    ספק אם זה יקרה כי בנק ישראל מגן על המעט בנקים שישנם .
  • אלי 16/12/2019 17:22
    בנקים מחו"ל ולא מצליחים. אף בנק לא מוכן להיכנס לישראל וזה גם לאחר שהתנאים רוככו במידה ניכרת
  • 3.
    זאב 16/12/2019 13:55
    הגב לתגובה זו
    הגברת הזאת עושה לנו הרבה טוב. תודה חדווה, הלוואי והיו לנו הרבה כמוך בשירות הציבורי.
  • 2.
    משה 16/12/2019 13:34
    הגב לתגובה זו
    הבעיה אינה כל כך בבנקים אלא בגופים חיצוניים שאמורים להעביר את תשלומיהם לבנק החדש כגון קרנות הפנסיה וביטוח לאומי (מניסיון אישי) התהליך שם נסחב כחודשיים כאשר כל פעם דרשו אסמכתאות ואישורים נוספים ורק מקוריים ובמסירה אישית(לא צילום או פקס).
  • 1.
    לוזגרט 16/12/2019 12:36
    הגב לתגובה זו
    לא יעזור כלום.כלנו ממונפים ומסקנים
הלוואות
צילום: FREEPIK

לא רק ריבית: כך תחשבו את העלות האמיתית של ההלוואה שלכם

מדוע הריבית הנקובה היא רק קצה הקרחון של המחיר האמיתי, כיצד עמלות ומנגנוני הצמדה מייקרים את ההחזר בפועל, ואיך תוכלו להשוות בצורה מושכלת בין הצעות מהגופים המלווים כדי להימנע מהפתעות 

ענת גלעד |
נושאים בכתבה הלוואות עמלות


בעת בחינת הצעה למימון, הנתון הראשון שאליו העין נמשכת הוא הריבית הנקובה. עם זאת, בעולם ההלוואות ובמיוחד בתחום החוץ בנקאי, הריבית היא רק מרכיב אחד במשוואה. כדי להבין כמה ההלוואה שתכננתם לקחת עולה לכם באמת, יש להכיר את המנגנונים השקופים שמייקרים את העסקה, ואת המדדים שמאפשרים השוואה אמיתית בין הצעות שונות. 


העלות הראשונה - עמלת פתיחת תיק

המרכיב הראשון שמשפיע על כדאיות ההלוואה הוא עמלת פתיחת התיק או דמי הטיפול. מדובר בסכום הנגבה מראש במועד העמדת האשראי. בעוד שבמערכת הבנקאית עמלות אלו לרוב מוגדרות בתעריפונים מפוקחים (כך למשל, עמלת פתיחת תיק משכנתא עומדת על 360 ש"ח נכון לשנת 2025), 

בגופים חוץ בנקאיים המודל שונה משמעותית - שם מקובל לגבות עמלה בשיעור מסוים מסך הקרן, לרוב בין 1% ל 3%. המשמעות היא שחיקה מיידית של סכום ההלוואה: לווה המבקש 100,000 ש"ח עשוי לגלות שלחשבונו נכנס סכום נטו של 98,000 שקל בלבד, בעוד שהריבית מחושבת על מלוא הסכום המקורי. זהו למעשה קנס כניסה שמעלה משמעותית את עלות ההלוואה, במיוחד בהלוואות לתקופות קצרות.


מלכודת המדד

עלות נוספת שנוטים לשכוח היא הצמדת הקרן למדד המחירים לצרכן. בתקופות של אינפלציה, הלוואה צמודת מדד עלולה להפוך לנטל מתגלגל: גם אם הלווה משלם מדי חודש בחודשו, יתרת החוב שלו עשויה לתפוח בגלל עליית המדד. במצב כזה, הלווה משלם ריבית על סכום שהולך וגדל במקום לקטון, מה שמעלה את העלות הסופית מעבר לתכנון המקורי.

לכך מצטרפת שיטת החישוב של לוח הסילוקין. רוב ההלוואות מבוססות על לוח שפיצר, שבו ההחזר החודשי קבוע אך הרכב התשלום משתנה: בשנים הראשונות רוב התשלום מופנה לכיסוי הריבית ורק מיעוטו לכיסוי הקרן. המשמעות היא שאם לווה ירצה לפרוע את ההלוואה באמצע התקופה, הוא יגלה שיתרת החוב שלו כמעט ולא הצטמצמה, למרות ששילם סכומים נכבדים מדי חודש. הבנת מבנה לוח הסילוקין קריטית להבנת העלות לאורך זמן.