רוצים לעבור בנק? בקרוב זה אמור להיות מהיר ונוח; איך זה ישפיע על מניות הבנקים?
התחרות במערכת הבנקאית עולה שלב עם פרסום הכללים שיאפשרו ללקוחות מעבר מקוון בין הבנקים תוך 7 ימי עסקים. לכאורה נשמע סתם עניין טכני - אבל מסתבר שהרבה אנשים לא מרוצים מהבנק שלהם, רוצים לעבור, והם מפחדים, אין להם אנרגיה וכח לעבור בנק. נכון להיום זה עניין לא פשוט, ואגב - לא זול. באוצר ובבנק ישראל מנסים כבר תקופה ממושכת לשנות את המצב, כשבהדרגה הם משפרים את התהליך, ובקרוב - זה אמור להיות מהיר ופחות עצבני.
התהליך הזה יגרום לתחרות בין הבנקים, תחרות שבעיני רבים כיום כמעט ולא מתבטאת בשטח. תחרות כזו, לצד לקוחות ערניים יותר למה שהם משלמים (משפחה ממוצעת בישראל משלמת סכום של 350 שקל בחודש לבנקים), תביא להפחתה בעמלות ובריבית, ובמקביל צפוייה להוריד את הרווחים של הבנקים.
בתוך כך, מסמך שהפיץ היום נגיד בנק ישראל, אמיר ירון, מסביר כי ניתן יהיה לנייד בין בנקים בצורה מקוונת כ-80% מחשבונות עובר ושב. זאת כחלק מרפורמה שמקדם הבנק יחד עם משרד האוצר שתושלם במהלך שנת 2021. לפי הבנק, הליך המעבר יהיה ללא עלות עבור הלקוח ויושלם בתוך כשבעה ימי עסקים.
"אנו ערים לכך שלקוחות רבים חוששים לעבור בנק, ושאלה שכן עוברים חווים תהליך ארוך ולא ידידותי", אמרה המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר. "מסיבה זו, ולנוכח ההתקדמות הטכנולוגית, קידמנו יחד עם משרד האוצר, את פרויקט מעבר מבנק לבנק באופן מקוון. מדובר בפרויקט מורכב טכנולוגית למערכת הבנקאית ולכן הוא יעלה לאוויר בשנת 2021. פרויקט זה יחזק את כוח המיקוח של הלקוחות אל מול הבנק שלהם, גם אם הם בוחרים להישאר בו".
החשבונות אשר לא יהיו ניתנים לניוד בצורה אוטומטית הם חשבונות שקיימת לגביהם מורכבות או מניעה משפטית כגון חשבונות נאמנות, חשבונות נפטרים, חשבונות אפוטרופסות וכדומה.
על פי הכללים שנקבעו, במקרים אלו העברת הפעילות בין הבנקים תהיה בהתאם לתהליכים שהיו קיימים עד כה. כמו כן, ייתכנו מקרים בהם לא ניתן יהיה לבצע את הניוד, בשל פעילות מסוימת שקיימת בחשבון הישן. כך למשל, לא ניתן יהיה להשלים את הניוד אם ללקוח ישנה יתרת חוב בחשבון שהוא מעוניין להעביר ואותו חוב אינו מגובה בביטחונות מספקים או שלא הושגה לגביו הסכמה עם הבנק באשר לאופן המשך פירעונו.
סוגי הפעילויות הפיננסיות שינוידו באופן אוטומטי הן יתרות זכות בשקלים ובמט"ח; יתרות חוב בשקלים ובמט"ח; הרשאות לחיוב חשבון עובר ושב; הוראות קבע (למעט חריגים); צ'קים; ניירות ערך שניתנים להעברה; חיובים בכרטיס חיוב בנקאי; חיובים בכרטיס חיוב חוץ בנקאי.
בנוסף להגדרת החשבונות והפעילויות שינוידו, נקבעו ופורסמו גם הוראות ביצוע שעל הבנקים ליישם במסגרת הטיפול בבקשת לקוח להעביר את פעילותו לבנק אחר. בין היתר, נקבעו הוראות לעניין הגילוי הנאות שיינתן ללקוח לאורך התהליך וההסכמות שהוא נדרש לספק, השלבים השונים של התהליך, הכללים לשמירת הרציפות בפעילות הפיננסית של הלקוח והוראות לתקופת הניתוב.
זכויות הלקוח בתהליך הניוד
בין היתר, במסגרת תהליך הניוד הלקוח יוכל לקבוע את יום המעבר של הפעילות בחשבון ולבטל את הבקשה עד יום לפני יום המעבר בפועל. כמו כן, הוגדר כי ההטבות וההנחות בבנק הישן ישמרו לו לפחות למשך 3 חודשים ממועד הבקשה (במידה והניוד מתעכב או מתבטל) או עד למועד המעבר בפועל במידה והוא מוקדם יותר - וזאת באופן הוגן וללא לחצים מצד הבנק הישן.
עוד נקבע כי הלקוח יוכל להעביר מספר חשבונות לחשבון אחד ולהגיש כמה בקשות שירצה ללא מגבלה, למעט אם קיימת בקשה בתהליך באותו הזמן או שטרם עברו 3 חודשים מהניוד הקודם. הבנק החדש ישמש ככתובת לכל פניות הלקוח אודות התהליך, כאשר גם הבנק הישן מחויב לתת מענה לפניות הלקוח הנוגעות לפעילות שנותרה אצלו - כל מידע שיעבור יהיה כפוף לדיני הפרטיות.
- 5.מהלך מבורך, הגיע הזמן! (ל"ת)אלי 16/12/2019 17:23הגב לתגובה זו
- 4.רק מזומן 16/12/2019 15:07הגב לתגובה זוהם מוכרים את כולם למס הכנסה.
- דרור 16/12/2019 15:22הגב לתגובה זוספק אם זה יקרה כי בנק ישראל מגן על המעט בנקים שישנם .
- אלי 16/12/2019 17:22בנקים מחו"ל ולא מצליחים. אף בנק לא מוכן להיכנס לישראל וזה גם לאחר שהתנאים רוככו במידה ניכרת
- 3.זאב 16/12/2019 13:55הגב לתגובה זוהגברת הזאת עושה לנו הרבה טוב. תודה חדווה, הלוואי והיו לנו הרבה כמוך בשירות הציבורי.
- 2.משה 16/12/2019 13:34הגב לתגובה זוהבעיה אינה כל כך בבנקים אלא בגופים חיצוניים שאמורים להעביר את תשלומיהם לבנק החדש כגון קרנות הפנסיה וביטוח לאומי (מניסיון אישי) התהליך שם נסחב כחודשיים כאשר כל פעם דרשו אסמכתאות ואישורים נוספים ורק מקוריים ובמסירה אישית(לא צילום או פקס).
- 1.לוזגרט 16/12/2019 12:36הגב לתגובה זולא יעזור כלום.כלנו ממונפים ומסקנים
תקרות ההפקדה ל-2025: השינויים רבים, זה מה שצריך לדעת
השינויים בתקרות ההפקדה ובהטבות המס ל-2025 מושפעים מהגזירות החדשות למימון הוצאות המלחמה. מה השתנה, מה נשאר והיכן יש עדיין אי בהירות
מידי שנה מפרסמת רשות המסים את תקרות ההפקדה הרלוונטיות להטבות מס במכשירים הפנסיוניים השונים. השנה, חוק ההתייעלות הכלכלית אשר נועד לסייע בהתמודדות עם הוצאות המלחמה, שינה מספר דברים מהותיים. עומר בן יאיר, סמנכ"ל מקצועי באלטשולר שחם עושה סדר:
מרבית תקרות ההפקדה הקבועות במס הכנסה צמודות למדד בדרך כלל, והן לא יוצמדו אליו ב-2025. כלומר, על אף שב-2024 האינפלציה עומדת על 3.2%, התקרות לא יוצמדו והן ישחקו בפועל. כך למשל תקרות כמו תקרת ההפקדה לקרן השתלמות, לא יעודכנו. כמו כן, לא יוצמדו מדרגות מס ההכנסה למדד.
מס נוסף שיגבה הוא מס יסף, הידוע בשמו מס עשירים. עד כה נהג בישראל מס יסף של 3% על הכנסה מעל להכנסה שנתית של 721,561 שקלים, אליה מצטרף השנה מס בשיעור 2% על הכנסות ממקורות הוניים מעל לסכום זה.
בעולם הפנסיוני ישנם פרמטרים שונים הנקבעים לפי השכר הממוצע במשק שמפרסם הביטוח הלאומי וצמודים אליו. השנה פורסמו 2 נתונים לשכר ממוצע –13,316 ₪ לעניין הגמלאות, ו– 12,536 ₪ לעניין גביית דמי ביטוח. מכיוון שאין התייחסות בהוראות הדין איזה סוג שמ"ב יש לקחת בחשבון לצורך החישוב, רשות המיסים הודיעה כי בשנת 2025 התקרות התלויות בשמ"ב יחושבו לפי גישה מטיבה. כך למשל – תקרת הפקדה של מעסיק לרכיב התגמולים ולרכיב הפיצויים שלא גוררת זקיפת הכנסה בידי העובד ותחושב לפי הגבוה מבניהם. המשמעות הינה תקרה גבוהה יותר ולמעשה שכירים ישלמו פחות מס. דוגמה נוספת הינה הפקדה של עמית מוטב (נדרשת לצורך מקסום הטבות מס של עצמאי בהפקדה לחיסכון פנסיוני) – תעשה לפי הנמוך.
- מדיניות חדשה של טראמפ: חשבונות פנסיה יוכלו להשקיע בנכסים אלטרנטיביים
- מי מקבל את כספי הפנסיה, איך מושכים אותם - ומה צריך לדעת על המיסים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7