נאוויטס מרחיבה פעילות במפרץ מקסיקו; פרויקט שננדואה מתקדם כמתוכנן
נאוויטס מרחיבה את פעילותה במפרץ מקסיקו. השותפות מפרסמת לראשונה דוח משאבים מותנים לתגלית מוניומנט, תגלית נוספת של השותפות (20%) במפרץ מקסיקו, המשתלבת עם פיתוח פרויקט הדגל של השותפות, שננדואה, (388 מיליון חביות) בה היא מחזיקה ב-49%.
נאוויטס מעדכנת כי על פי דוח המשאבים המותנים שהוכן על ידי מעריכת הרזרבות החיצונית NSAI, חלקה (20%) של נאוויטס בתזרים המזומנים המהוון בפרויקט יעמוד על כ-142 מיליון דולר. בנוסף, נאוויטס, תספק שירותי הפקה לנפט מפלטפורמת ההפקה של שננדואה הסמוכה, בה היא מחזיקה ב-49%. תמורת שירותי ההפקה והטיפול, נאוויטס תהנה מתזרים מהוון (בשיעור של 10%) של כ-118 מיליון דולר. סה"כ התרומה הכוללת של פרויקט מוניומנט לנאוויטס תעמוד על תוספת של כ-260 מיליון דולר, תוך יצירת סינרגיה וחיסכון בעלויות התפעול של מתקן ההפקה של שיננדואה.
שתי העסקאות תואמות את האסטרטגיה של השותפות - כניסה להשקעה במאגרים מוכחים, לפני החלטת השקעה והפיתוח, כפי שנעשה במאגרי בקסקין ושננדואה. פרויקט שננדואה צפוי כבר בשנת 2025 לייצר לנאוויטס הכנסות מהפקת נפט בהיקף של כ-1.1 מיליארד דולר.
לצורך מימוש ההסכם, שותפי מוניומנט ישקיעו את הסכומים הנדרשים בפלטפורמת ההפקה של שננדואה, להגדלת כושר ההפקה ב-20%, להיקף של 120 אלף חביות נפט ביום. עבודות השדרוג לא צפויות לגרום לעיכוב בלוחות הזמנים של פיתוח פרויקט שננדואה.
- ביקושים חזקים להנפקה של נאוויטס לקראת FID בפרויקט סי ליון
- נאוויטס: קצב ההפקה משננדואה - ביעד, נערכים לפיתוח סי ליון - תוצאות הרבעון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מוניומנט הינה תגלית נפט מוכחת עם כ-107 מיליון חביות נפט (בקטגוריית C2), בה הושקעו עד כה כ-300 מיליון דולר בקידוחי אקספלורציה, הערכה ואימות, וממוקמת כ-27 קילומטר דרומית למאגר שננדואה. פיתוח הפרויקט, המהווה נכס לווין לשננדואה, צפוי להתבצע במתווה הדומה לפיתוח פרוייקט בקסקין. להערכת נאוויטס, קבלת החלטת השקעה סופית צפויה להתקבל בסוף שנת 2023 וההפקה המסחרית צפויה להתחיל במחצית שנת 2026.
יו"ר נאוויטס פטרוליום, גדעון תדמור אמר על רקע פרסום הנתונים - "דוח המשאבים המותנים ממחיש את התרומה המשמעותית של פיתוח תגלית מוניומנט לתזרים ולהכנסות של נאוויטס, תוך ביסוס מעמדו של פרויקט שננדואה כ-HUB אזורי עבור מאגרים סמוכים. שננדואה מייצר לנאוויטס הזדמנויות חדשות להרחבת תמהיל הנכסים האיכותיים שלה במפרץ מקסיקו".
תדמור הוסיף כי, "הכניסה של נאוויטס כשותפה בפרוייקט מוניומנט יחד עם חברות ענק נוספות, מעידה שוב על יכולתה היצירתית והמוכחת לנצל באופן מושכל הזדמנויות בעלות פוטנציאל לערך רב ולפעול להרחבת פורטפוליו נכסי נפט איכותיים יוצרי הערך, אשר בבעלותה".
- 1.עמי 10/07/2023 01:24הגב לתגובה זותוך שנה ורבע יגדילו תפוקות פי 10.לשנתיים הקרובות מניה מעולה.נכנס מחר

השקעה בתשתיות - תשואה של 19% לקרן של בלאקסטון; גם משקיעים פרטיים יכולים להשקיע
הקרן שהיתה מיועדת לגופים מוסדיים, נפתחה למשקיעים פרטיים בכל סכום; על היתרון של תשתיות ומה התשואה של קרנות אחרות בתחום?
קרנות בתחום התשתית הפכו למאוד פופולאריות בעשור האחרון. גם אצלנו - משקיעים מוסדיים מזרימים הרבה כסף לפרויקטי תשתיות, רוכשים מניות של חברות תשתית, ובעצם מממנות את התחום החשוב הזה שמניע את הכלכלה. תשתית זו תקשורת, כבישים, אנרגיה, תחבורה וגם תשתיות טכנולוגיות ל-AI.
חלק גדול מההשקעות בתחום נעשה דרך קרנות השקעה, כשההשקעות בעיקרן לא סחירות - בפרויקטי ענק ממשלתיים וקונצרנים שמניבים תשואה טובה. ובכלל, תשתיות נחשב לתחום יציב יחסית עם סיכון נמוך ועם תשואה סבירה.
תשואת 19% בשנה: קרן BXINFRA של בלקסטון מובילה את שוק התשתיות
קרן BXINFRA של בלאקסטון רושמת תשואה מרשימה של 19.1% ב-12 החודשים האחרונים. התשואה כוללת עליית ערך נכסים והכנסות שוטפות, נטו לאחר דמי ניהול. זו תוצאה שמציבה את בלאקסטון בראש הטבלה מול המתחרות הגדולות. אפולו גלובל מנג'מנט רשמה תשואה שנתית ממוצעת של 6.61% בחמש השנים האחרונות. נשמע סביר, אבל ב-2025 היא במינוס 1.15% מתחילת השנה. הסיבה: אפולו התמקדה בתשתיות אנרגיה מסורתיות, רגישות לעליית הריבית.
KKR מציגה ביצועים טובים יותר עם תשואה ברוטו של 14% בשנה האחרונה. KKR בחרה באסטרטגיה שמרנית יותר, והניה תשואה של כ-7%.
בלקסטון מתמקדת באנרגיה מתחדשת) וב-QTS (מרכזי נתונים) והיא מנהלת 140 מיליארד דולר בתשתיות בלבד. זה יותר מהתיק של אפולו ו-KKR ביחד. דמי הניהול בקרן הפרטית הם 1.25% שנתי על הנכסים, ועואד 12.5% מרווחים מעל 5%. מבנה שמתמרץ ביצועים.
- הבעלים של אשטרום משקיעים בחברה; הבעלים של שפיר במימושים
- ברן: הסכם בהיקף 76 מיליון שקל בפרויקט מסחרי באשקלון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד עכשיו רק גופים מוסדיים יכלו להשתתף. מעכשיו זה פתוח גם למשקיעים פרטיים, אבל צריך לזכור שזו השקעה לא סחירה. ההשקה של הקרן למשקיעים פרטיים מתרחשת במסגרת הרגולציה החדשה של האיחוד האירופי, ELTIF 2.0, ששינתה את כללי המשחק בשוק ההשקעות האלטרנטיביות. ביטול רף ההשקעה המינימלי, מאפשר כעת גישה נרחבת יותר למשקיעים. המהלך מציב את בלאקסטון כמובילה במגמה גלובלית של דמוקרטיזציה של נכסים אלטרנטיביים.
משקיעים פרטיים יכולים לרכוש את הקרן

ארגון אופ״ק החליט להגביר את ייצור הנפט באוקטובר
הקבוצה בראשות סעודיה ורוסיה תוסיף 137 אלף חביות ביום החל מאוקטובר – למרות ירידה של יותר מ־10% במחירי הנפט השנה וחששות מעודף היצע ב־2026
ארגון המדינות המייצאות נפט (אופ"ק) ושותפיו החליטו להעלות את הייצור באוקטובר ב-137,000 חביות ליום. ההחלטה מגיעה בתקופה בה שוק הנפט מתמודד עם חששות מפני עודפי היצע עתידיים, ובה מחירי הנפט נמצאים בירידה של למעלה מ-10% השנה ונסחרים בסביבות 65 דולר לחבית לברנט.
במפגש מקוון מהיר יחסית, הכריזו שמונה מחברות הקרטל על העלאה של 137,000 חביות ליום החל מאוקטובר. לא מדובר בהחלטה מפתיעה מבחינה כמותית, אבל הזמון מעורר שאלות. בתקופה בה מחירי הנפט מראים חולשה ומסתכמים בסביבות 65 דולר לחבית לברנט, הצעד הזה נראה כמו הימור על העתיד.
הצעד מסמן שינוי במדיניות האופ"ק+, שבשנים האחרונות התמקדה בהגבלת ייצור כדי לתמוך במחירים. כעת, הארגון מתחיל לבטל חלק מהקיצוצים הוולונטריים ולהגדיל את הייצור, במטרה להגן על נתחי השוק שלו. ההחלטה מגיעה על רקע נתוני שוק מעורבים. מצד אחד, הביקוש הקיצי היה חזק ורמות המלאי במדינות ה-OECD נמוכות יחסית. מצד שני, אנליסטים צופים עודף היצע אפשרי בחצי הראשון של 2026. מחירי הנפט ירדו בלמעלה מ-10% השנה, כאשר ברנט נסחר בסביבות 65 דולר לחבית.
שמונת היצרנים המרכזיים – ערב
הסעודית, רוסיה, עיראק, איחוד האמירויות, כווית, קזחסטן, אלג'יריה ועומאן – מתמודדים עם האתגר של איזון בין שמירה על מחירים גבוהים לטובת הכנסות המדינה, לבין חשש שמחירים גבוהים עלולים לעודד השקעות באנרגיות חלופיות ולהשפיע על הביקוש לטווח הארוך.
- קונוקו פיליפס תפטר רבע מהעובדים -תעשיית הנפט חוזרת למציאות של קיצוצים
- עסקת הנשק שפרצה את הדרך ליצוא הביטחוני של ישראל ומה קרה היום לפני 166 שנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפער בין ההבטחות למציאות הוא אחד האתגרים המרכזיים של הקרטל. בחודשים האחרונים, הייצור בפועל של חברות האופ"ק+ נמוך מהרמות המתוכננות. חלק מהחברות אף נאלצו להגביל את הייצור כדי לפצות על ייצור יתר קודם. ההחלטה מגיעה על רקע המתיחות הגיאופוליטית במזרח התיכון, שבדרך כלל תורמת לעלייה במחירי הנפט. אופ"ק+ בחר להגדיל את ההיצע בתקופה זו, דבר שמצביע על הערכה שהאספקה תישאר יציבה למרות האתגרים האזוריים.