הסנקציות על רוסיה מתחילות להשפיע? ההכנסות מנפט צנחו בכמעט 50%
הכנסות הגז והנפט הרוסי צנחו ב-46% בחודש ינואר, בהשוואה לחודש המקביל אשתקד. הסיבה היא הסנקציות שהיטל האיחוד האירופי על יצוא הנפט הרוסי בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה. רוסיה הכניסה 425 מיליארד רובל - 6.05 מיליארד דולר בלבד.
משרד האנרגיה הרוסי דיווח כי הכנסות המדינה ממכירת אנרגיה, אשר כוללות את כלל המסים, היו בחודש ינואר הנמוכים ביותר מאז אוגוסט 2020, כאשר באותו זמן מחירי הנפט בעולם צללו לכמעט אפס, בעקבות התפרצות מגפת הקורונה, סגירת הטיסות והתחבורה בעולם וממילא - הביקוש לנפט צנח.
רוסיה אחראית ל-10% מייצוא הנפט בעולם וממילא מדובר מבחינתה על מקור הכנסה חשוב מאוד. היא מייצאת את הנפט הגולמי באמצעות ענקית הנפט הרוסית גזפרום (Gazprom). האירופאים אמנם נפגעו בעצמם מהמגבלות על רוסיה אבל הם מקווים שזה יגרום לוולדימיר פוטין, נשיא רוסיה, לחשוב מחדש על הפלישה למדינה השכנה. בינתיים זה לא קורה. בריסל לדוגמה חסמה את היבוא הימי מרוסיה, 90% ממכירות הנפט של רוסיה לאיחוד האירופי. מדינות האיחוד האירופי צמצמו את חלקו של הגז הרוסי מ-40% מאספקת הגז שלהן לפני הפלישה לפחות מ-15% היום. כעת גם נכנס לתוקף אמברגו אירופאי על רכישת מוצרי נפט מזוקק רוסי, כולל סולר ודלק סילוני, וגם זה עלול לפגוע ברוסיה.
על פי הערכות של כלכלנים אירופאים, האמברגו שהטיל האיחוד האירופי על רכישת נפט רוסי עולה לרוסיה כ-175 מיליון דולר בכל יום. לדברי חברת המחקר הפינית CERA, הפסדיה של רוסיה עלולים לגדול ל-300 מיליון דולר כל יום.
- לאוניד נבזלין ניצח את רוסיה - יכול לתפוס נכסים רוסיים בעולם ב-65 מיליארד דולר
- פגישה בבייג'ין: שי ג'ינפינג ופוטין מחזקים את הברית האסטרטגית בין סין לרוסיה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אנליסטים בעולם אומרים כעת שאם מחירי הנפט לא יעלו בחודשים הקרובים, סביר להניח שרוסיה תפרוץ את מגבלת הגירעון שלה. המגבלה עומדת על 2% אבל האנליסטים צופים גירעון של 3.8%, שהוא 5.5 טריליון רובל (78 מיליארד דולר). אחרי קריסת המטבע הרוסי, רובל רוסי אחד נסחר תמורת 70 דולר.
הפער בין מחירי הנפט ברוסיה למחירים בעולם
הצפי הוא שהירידה תימשך גם בחודשים הבאים. הסיבה היא שאמנם מחירי הנפט זינקו מיד אחרי הפלישה הרוסית לאוקראינה ל-115-120 דולר לחבית גולמית, כמעט שיא כל הזמנים, אבל מאז הם בירידה. על פי הנתונים, בחודש ינואר האחרון, מחיר הנפט הגולמי של רוסיה היה נמוך ב-42% ממחירו בתחילת השנה שעברה. בשוק, מחיר חבית גולמית WTI לפני שנה עמד על 90 דולר לחבית, וכעת המחיר הוא 73 דולר, ירידה של 19% במחירי הנפט בעולם, אז חצי מהירידה בהכנסות של רוסיה זה פשוט ירידת המחירים אבל חצי נובע גם ספציפית בגלל החרם של האיחוד האירופי והגבלת המחיר עליו הכריזו מדינות ה-G7, שנכנס לתוקף בתחילת חודש אוקטובר האחרון.
מחיר הנפט הגולמי הרוסי עמד על ממוצע של כ-49.48 דולר לחבית, 30% פחות מהחודש המקביל בשנה שלפני, אז עמד המחיר הממוצע של הנפט הגולמי על כ-85.64 דולר לחבית. מחיר נפט ברנט שנסחר כעת תמורת 80 דולר לחבית, נמכר כעת ברוסיה תמורת 53.6 דולר לחבית בלבד. הסיבה היא כי מדינות ה-G7 הגבילו את המחיר בפועל לנפט רוסי ל-60 דולר וממילא המחיר בפועל של הנפט הרוסי - נמוך עוד יותר.
- מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
- מנכ"לית חיצונית ראשונה ב-BP עשויה להוביל לגל מיזוגים בענף האנרגיה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחיר הגז למצרים - 35% מעל המחיר לשוק המקומי; האם זה מספיק?...
מה רוסיה תעשה?
כדי למזער את הפגיעה בהכנסות שלה, רוסיה תפנה לפתרון הקל מבחינתה - לקחת יותר מסים מחברות הנפט שלה, כך שהיא תיקח מהן מס לפי מחירי חבית ברנט, ולא לפי מחיר הנפט הגולמי (מחיר הברנט גבוה יותר). בסוף חודש ינואר נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, הורה לממשלה שלו להגיש תוך חודש הצעות לשינוי השיטה לחישוב המסים על הנפט.
- 1.עם שלם 07/02/2023 08:02הגב לתגובה זונתניהו צועד בדרכי פוטין הדמוקרט . גם אצלו הרוב קובע . 98% מצביעים פוטין .
יוסי אבו מנכ"ל ניו מד כנס התשתיות של ביזפורטלמחיר הגז למצרים - 35% מעל המחיר לשוק המקומי; האם זה מספיק? על הפספוס של שותפויות הגז
האם תהיה היום חגיגה במניות הגז? (כנראה שלא), מה המצרים עושים בגז הישראלי? (חלקו נמכר ברווח לאירופה) - על הפוליטיקה של הגז
שותפויות הגז עסקה גדולה אושרה אתמול - שותפויות הגז יספקו למצרים גז בהיקף של 112 מיליארד שקל. העסקה נחתמה כבר באוגוסט וחיכתה לאישור הממשלה שהגיע אתמול. השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, ימכרו לחברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. היקף העסקה - 130 BCM.
מה המחיר בעסקה? ומה הכמות הזאת מבטאת? ראשית יש חששות שהגז לא יספיק לישראל מעבר ל-10 שנים. זה לא נכון. משרד האנרגיה מאזן בין הצרכים המקומיים לבין הרצון של השותפויות למכור לייצוא כמה שיותר מהר כדי להיפגש עם תזרימים מהירים. צריך גם לזכור שאף אחד לא יודע איך יראה שוק האנרגיה עוד 30 שנה והאנרגיה המתחדשת צפויה להוות נתח מאוד משמעותי ממנו. אם עכשיו מקבלים מחיר טוב שזורם גם לציבור (תמלוגים, מס ששינסקי ועוד), אז אין כאן שאלה כלכלית אמיתית - חוץ מחרדה לא רציונלית שלישראל לא יהיה מקורות אנרגיה בעתיד.
הסתדרנו בלי גז. צפוי שיהיה גז לעוד עשרות שנים, אבל גם אם לא - תהיה לנו אנרגיה. ישראל תספק לעצמה מקורות אנרגיה מהשמש ומהרוח וזה יילך ויגדל. וזה יהיה תמיד השמש והרוח תמיד כאן. אבל המתנגדים לעסקה חוששים שהממשלה מפקירה את הדורות הבאים. זה לא נכון.
דמיינו שסבא מחליט שלא להוריש לילדיו דירות אלא מזומנים. הוא סבור שכדאי למכור את הדירות שברשותו כי המחירים ירדו. זו החלטה עסקית-כלכלית ואין לה קשר לשאלה - איפה יגורו הילדים? שיקנו דירות מהכסף שיוריש להם. גם כאן - מקבלים כסף במקום גז. איך והאם תהיה אנרגיה בעתיד? אף אחד לא יודע מה יהיה בעוד 30 שנה, אבל יש עכשיו כסף ביד - זה עדיף מאולי גז עוד 30 שנה.
- ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה (2)
- למה רציו נכנסה לתיק ההשקעות שלנו?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
זה עדיף בעיני השותפויות וגם בעיני המדינה. למרות ההתנגדות זו עסקה חשובה ויש לה גם רווחים פוליטיים. למעשה, זו דווקא עסקה ששותפויות הגז צריכות להתלונן עלייה - הם היו אולי יכולים להרוויח יותר.
קידוח גז (רשתות)מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש
בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.
ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.
עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה
השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.
בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.
- קטאר מתעצמת במיזמי AI - עסקה של 20 מיליארד עם ברוקפילד
- ארה״ב וקטאר נגד אירופה: חוק הקיימות החדש יוביל להפסקת מסחר וסנקציות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.
