הסנקציות על רוסיה מתחילות להשפיע? ההכנסות מנפט צנחו בכמעט 50%
הכנסות הגז והנפט הרוסי צנחו ב-46% בחודש ינואר, בהשוואה לחודש המקביל אשתקד. הסיבה היא הסנקציות שהיטל האיחוד האירופי על יצוא הנפט הרוסי בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה. רוסיה הכניסה 425 מיליארד רובל - 6.05 מיליארד דולר בלבד.
משרד האנרגיה הרוסי דיווח כי הכנסות המדינה ממכירת אנרגיה, אשר כוללות את כלל המסים, היו בחודש ינואר הנמוכים ביותר מאז אוגוסט 2020, כאשר באותו זמן מחירי הנפט בעולם צללו לכמעט אפס, בעקבות התפרצות מגפת הקורונה, סגירת הטיסות והתחבורה בעולם וממילא - הביקוש לנפט צנח.
רוסיה אחראית ל-10% מייצוא הנפט בעולם וממילא מדובר מבחינתה על מקור הכנסה חשוב מאוד. היא מייצאת את הנפט הגולמי באמצעות ענקית הנפט הרוסית גזפרום (Gazprom). האירופאים אמנם נפגעו בעצמם מהמגבלות על רוסיה אבל הם מקווים שזה יגרום לוולדימיר פוטין, נשיא רוסיה, לחשוב מחדש על הפלישה למדינה השכנה. בינתיים זה לא קורה. בריסל לדוגמה חסמה את היבוא הימי מרוסיה, 90% ממכירות הנפט של רוסיה לאיחוד האירופי. מדינות האיחוד האירופי צמצמו את חלקו של הגז הרוסי מ-40% מאספקת הגז שלהן לפני הפלישה לפחות מ-15% היום. כעת גם נכנס לתוקף אמברגו אירופאי על רכישת מוצרי נפט מזוקק רוסי, כולל סולר ודלק סילוני, וגם זה עלול לפגוע ברוסיה.
על פי הערכות של כלכלנים אירופאים, האמברגו שהטיל האיחוד האירופי על רכישת נפט רוסי עולה לרוסיה כ-175 מיליון דולר בכל יום. לדברי חברת המחקר הפינית CERA, הפסדיה של רוסיה עלולים לגדול ל-300 מיליון דולר כל יום.
- פגישה בבייג'ין: שי ג'ינפינג ופוטין מחזקים את הברית האסטרטגית בין סין לרוסיה
- המגעים בין טראמפ לפוטין מורידים את מחירי הגז והנפט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אנליסטים בעולם אומרים כעת שאם מחירי הנפט לא יעלו בחודשים הקרובים, סביר להניח שרוסיה תפרוץ את מגבלת הגירעון שלה. המגבלה עומדת על 2% אבל האנליסטים צופים גירעון של 3.8%, שהוא 5.5 טריליון רובל (78 מיליארד דולר). אחרי קריסת המטבע הרוסי, רובל רוסי אחד נסחר תמורת 70 דולר.
הפער בין מחירי הנפט ברוסיה למחירים בעולם
הצפי הוא שהירידה תימשך גם בחודשים הבאים. הסיבה היא שאמנם מחירי הנפט זינקו מיד אחרי הפלישה הרוסית לאוקראינה ל-115-120 דולר לחבית גולמית, כמעט שיא כל הזמנים, אבל מאז הם בירידה. על פי הנתונים, בחודש ינואר האחרון, מחיר הנפט הגולמי של רוסיה היה נמוך ב-42% ממחירו בתחילת השנה שעברה. בשוק, מחיר חבית גולמית WTI לפני שנה עמד על 90 דולר לחבית, וכעת המחיר הוא 73 דולר, ירידה של 19% במחירי הנפט בעולם, אז חצי מהירידה בהכנסות של רוסיה זה פשוט ירידת המחירים אבל חצי נובע גם ספציפית בגלל החרם של האיחוד האירופי והגבלת המחיר עליו הכריזו מדינות ה-G7, שנכנס לתוקף בתחילת חודש אוקטובר האחרון.
מחיר הנפט הגולמי הרוסי עמד על ממוצע של כ-49.48 דולר לחבית, 30% פחות מהחודש המקביל בשנה שלפני, אז עמד המחיר הממוצע של הנפט הגולמי על כ-85.64 דולר לחבית. מחיר נפט ברנט שנסחר כעת תמורת 80 דולר לחבית, נמכר כעת ברוסיה תמורת 53.6 דולר לחבית בלבד. הסיבה היא כי מדינות ה-G7 הגבילו את המחיר בפועל לנפט רוסי ל-60 דולר וממילא המחיר בפועל של הנפט הרוסי - נמוך עוד יותר.
- השקעה בתשתיות - תשואה של 19% לקרן של בלאקסטון; גם משקיעים פרטיים יכולים להשקיע
- ארגון אופ״ק החליט להגביר את ייצור הנפט באוקטובר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- השקעה בתשתיות - תשואה של 19% לקרן של בלאקסטון; גם משקיעים...
מה רוסיה תעשה?
כדי למזער את הפגיעה בהכנסות שלה, רוסיה תפנה לפתרון הקל מבחינתה - לקחת יותר מסים מחברות הנפט שלה, כך שהיא תיקח מהן מס לפי מחירי חבית ברנט, ולא לפי מחיר הנפט הגולמי (מחיר הברנט גבוה יותר). בסוף חודש ינואר נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, הורה לממשלה שלו להגיש תוך חודש הצעות לשינוי השיטה לחישוב המסים על הנפט.
- 1.עם שלם 07/02/2023 08:02הגב לתגובה זונתניהו צועד בדרכי פוטין הדמוקרט . גם אצלו הרוב קובע . 98% מצביעים פוטין .
בלקסטוןהשקעה בתשתיות - תשואה של 19% לקרן של בלאקסטון; גם משקיעים פרטיים יכולים להשקיע
הקרן שהיתה מיועדת לגופים מוסדיים, נפתחה למשקיעים פרטיים בכל סכום; על היתרון של תשתיות ומה התשואה של קרנות אחרות בתחום?
קרנות בתחום התשתית הפכו למאוד פופולאריות בעשור האחרון. גם אצלנו - משקיעים מוסדיים מזרימים הרבה כסף לפרויקטי תשתיות, רוכשים מניות של חברות תשתית, ובעצם מממנות את התחום החשוב הזה שמניע את הכלכלה. תשתית זו תקשורת, כבישים, אנרגיה, תחבורה וגם תשתיות טכנולוגיות ל-AI.
חלק גדול מההשקעות בתחום נעשה דרך קרנות השקעה, כשההשקעות בעיקרן לא סחירות - בפרויקטי ענק ממשלתיים וקונצרנים שמניבים תשואה טובה. ובכלל, תשתיות נחשב לתחום יציב יחסית עם סיכון נמוך ועם תשואה סבירה.
תשואת 19% בשנה: קרן BXINFRA של בלקסטון מובילה את שוק התשתיות
קרן BXINFRA של בלאקסטון רושמת תשואה מרשימה של 19.1% ב-12 החודשים האחרונים. התשואה כוללת עליית ערך נכסים והכנסות שוטפות, נטו לאחר דמי ניהול. זו תוצאה שמציבה את בלאקסטון בראש הטבלה מול המתחרות הגדולות. אפולו גלובל מנג'מנט רשמה תשואה שנתית ממוצעת של 6.61% בחמש השנים האחרונות. נשמע סביר, אבל ב-2025 היא במינוס 1.15% מתחילת השנה. הסיבה: אפולו התמקדה בתשתיות אנרגיה מסורתיות, רגישות לעליית הריבית.
KKR מציגה ביצועים טובים יותר עם תשואה ברוטו של 14% בשנה האחרונה. KKR בחרה באסטרטגיה שמרנית יותר, והניה תשואה של כ-7%.
בלקסטון מתמקדת באנרגיה מתחדשת) וב-QTS (מרכזי נתונים) והיא מנהלת 140 מיליארד דולר בתשתיות בלבד. זה יותר מהתיק של אפולו ו-KKR ביחד. דמי הניהול בקרן הפרטית הם 1.25% שנתי על הנכסים, ועואד 12.5% מרווחים מעל 5%. מבנה שמתמרץ ביצועים.
- הבעלים של אשטרום משקיעים בחברה; הבעלים של שפיר במימושים
- ברן: הסכם בהיקף 76 מיליון שקל בפרויקט מסחרי באשקלון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד עכשיו רק גופים מוסדיים יכלו להשתתף. מעכשיו זה פתוח גם למשקיעים פרטיים, אבל צריך לזכור שזו השקעה לא סחירה. ההשקה של הקרן למשקיעים פרטיים מתרחשת במסגרת הרגולציה החדשה של האיחוד האירופי, ELTIF 2.0, ששינתה את כללי המשחק בשוק ההשקעות האלטרנטיביות. ביטול רף ההשקעה המינימלי, מאפשר כעת גישה נרחבת יותר למשקיעים. המהלך מציב את בלאקסטון כמובילה במגמה גלובלית של דמוקרטיזציה של נכסים אלטרנטיביים.
משקיעים פרטיים יכולים לרכוש את הקרן
ארגון אופ״ק החליט להגביר את ייצור הנפט באוקטובר
הקבוצה בראשות סעודיה ורוסיה תוסיף 137 אלף חביות ביום החל מאוקטובר – למרות ירידה של יותר מ־10% במחירי הנפט השנה וחששות מעודף היצע ב־2026
ארגון המדינות המייצאות נפט (אופ"ק) ושותפיו החליטו להעלות את הייצור באוקטובר ב-137,000 חביות ליום. ההחלטה מגיעה בתקופה בה שוק הנפט מתמודד עם חששות מפני עודפי היצע עתידיים, ובה מחירי הנפט נמצאים בירידה של למעלה מ-10% השנה ונסחרים בסביבות 65 דולר לחבית לברנט.
במפגש מקוון מהיר יחסית, הכריזו שמונה מחברות הקרטל על העלאה של 137,000 חביות ליום החל מאוקטובר. לא מדובר בהחלטה מפתיעה מבחינה כמותית, אבל הזמון מעורר שאלות. בתקופה בה מחירי הנפט מראים חולשה ומסתכמים בסביבות 65 דולר לחבית לברנט, הצעד הזה נראה כמו הימור על העתיד.
הצעד מסמן שינוי במדיניות האופ"ק+, שבשנים האחרונות התמקדה בהגבלת ייצור כדי לתמוך במחירים. כעת, הארגון מתחיל לבטל חלק מהקיצוצים הוולונטריים ולהגדיל את הייצור, במטרה להגן על נתחי השוק שלו. ההחלטה מגיעה על רקע נתוני שוק מעורבים. מצד אחד, הביקוש הקיצי היה חזק ורמות המלאי במדינות ה-OECD נמוכות יחסית. מצד שני, אנליסטים צופים עודף היצע אפשרי בחצי הראשון של 2026. מחירי הנפט ירדו בלמעלה מ-10% השנה, כאשר ברנט נסחר בסביבות 65 דולר לחבית.
שמונת היצרנים המרכזיים – ערב
הסעודית, רוסיה, עיראק, איחוד האמירויות, כווית, קזחסטן, אלג'יריה ועומאן – מתמודדים עם האתגר של איזון בין שמירה על מחירים גבוהים לטובת הכנסות המדינה, לבין חשש שמחירים גבוהים עלולים לעודד השקעות באנרגיות חלופיות ולהשפיע על הביקוש לטווח הארוך.
- קונוקו פיליפס תפטר רבע מהעובדים -תעשיית הנפט חוזרת למציאות של קיצוצים
- עסקת הנשק שפרצה את הדרך ליצוא הביטחוני של ישראל ומה קרה היום לפני 166 שנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפער בין ההבטחות למציאות הוא אחד האתגרים המרכזיים של הקרטל. בחודשים האחרונים, הייצור בפועל של חברות האופ"ק+ נמוך מהרמות המתוכננות. חלק מהחברות אף נאלצו להגביל את הייצור כדי לפצות על ייצור יתר קודם. ההחלטה מגיעה על רקע המתיחות הגיאופוליטית במזרח התיכון, שבדרך כלל תורמת לעלייה במחירי הנפט. אופ"ק+ בחר להגדיל את ההיצע בתקופה זו, דבר שמצביע על הערכה שהאספקה תישאר יציבה למרות האתגרים האזוריים.
