"ההתאוששות במחיר הנפט עשויה להוביל להתחדשות מלחמת המחירים"
"ההתאוששות הצפויה במחיר הנפט במהלך המחצית השנייה של 2020 עשויה להוות סיכון להסכם מכסות הייצור של אופ"ק", כך מעריך ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי.
לדברי בפמן, "עליית המחירים תהווה בסיס למבחן למחוייבות של חברי אופ"ק, למכסות שהוטלו ושלא יתפתו להגביר את יצור הנפט. במידה וחלק מהמפיקים הגדולים בארגון ינצלו את מחירי הנפט הצפויים לעלות ולא יעמדו במכסות הייצור, אנו צפויים לראות חזרה למלחמת מחירים כפי שהייתה במהלך מרץ. אולם להערכתנו, לעת עתה, הסיכויים לחזרה למלחמת מחירים בשוק הנפט נמוכים".
>>הפסדים של טריליון דולר ב-2020: העתיד של חברות הנפט נראה שחור
בסקירתו מציין בפמן כי, "במבט קדימה, לתקופה הקרובה, מחיר הנפט יושפע בטווח הקצר מן ההערכות בנוגע לקיום ההסכם על ידי המדינות החברות בקבוצת אופ"ק, בדגש על רוסיה, ומן ההערכות בנוגע להתפשטות וירוס הקורונה בעולם והשפעותיו על הכלכלה העולמית".
- הצמיחה בביקוש גדולה מהרחבת ההיצע: מחיר הנפט ימשיך לעלות
- "מחיר הנפט צפוי להיות תנודתי נוכח האירועים הביטחוניים במזרח התיכון"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"בטווח הארוך יותר, ישנם מספר גורמים התומכים בביקוש לנפט ובהם: צמיחת כלכלת ארה"ב לאחר בלימת התפשטות וירוס הקורונה ומהלך יישום תקנות IMO 2020 שיעלה את הביקוש לתזקיקים דלי גופרית, זאת כאשר נפח הסחר הימי ישוב ויעלה".
הביקוש אמנם עולה אך צפוי להישאר נמוך
לדבריו הביקוש לנפט צפוי להישאר נמוך, למרות שהביקוש למוצרי נפט החל לעלות, "להערכת ה-IEA (סוכנות האנרגיה הבינלאומית, א.ג) הביקוש העולמי לנפט עלה יותר מהצפוי, אך הוא צפוי להישאר נמוך במהלך השנה לעומת הרמה שהייתה לפני התפרצות וירוס הקורונה".
- 3.נמרוד 25/05/2020 14:04הגב לתגובה זומחיר הנפט יעלה אופק ישמרו את ההסכמים
- North Star 25/05/2020 18:52הגב לתגובה זואחד יש מחשבה אחרת וזה טוב מאוד.. לדעתי ההסטוריה חוזרת על עצמה.
- תודה שהסברת לנו (ל"ת)אני 25/05/2020 17:28הגב לתגובה זו
- 2.אלי 25/05/2020 11:14הגב לתגובה זוחכם בלילה, למדנו שהכול יכול להיות, אז למה לבלבל במוח!
- 1.המשקיע הסביר 25/05/2020 11:03הגב לתגובה זותודה שנכנסתם לתגובה שלי. חשוב לי לציין ש... בשורה התחתונה - הכתבה לא אמרה כלום

ישראל וקפריסין מקדמות את שיתוף הפעולה האנרגטי: הכבל החשמלי התת ימי מתקדם
אלי כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון
ביקור עבודה של שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, בקפריסין חיזק את הקשרים האנרגטיים בין המדינות. כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון.
גשר חשמלי בין ישראל לאירופה: פרויקט בהיקף אזורי
פרויקט הכבל החשמלי התת ימי, The Great Sea Interconnector, נמצא כעת בשלב תכנון מתקדם וצפוי לחבר את ישראל לרשתות החשמל של קפריסין ויוון, ובהמשך לאירופה כולה. הפרויקט, בהיקף השקעה מוערך של כ-2 מיליארד אירו, יאפשר חיבור ראשון מסוגו של רשת החשמל הישראלית לרשת האירופית, תוך שיפור הביטחון האנרגטי האזורי. מדובר במהלך אסטרטגי שמשדרג את מעמדה של ישראל כמרכיב חיוני במפת האנרגיה, ומאפשר גם פוטנציאל לייצוא חשמל ירוק.
החיבור לרשת החשמל האירופית יעניק לישראל גיבוי בעתות חירום, ובמקביל יאפשר ייצוא עודפי חשמל, לרבות חשמל מתחדש, לשווקים באירופה. מנקודת המבט האירופית, מדובר במהלך שמסייע לגיוון מקורות האנרגיה ולחיזוק העצמאות האנרגטית - עניין קריטי בעידן של חוסר ודאות באספקת הגז מרוסיה. קפריסין כבר אישרה את חלקה בפרויקט בספטמבר 2024, והשרים סיכמו לקדם חתימה על חוזה להנחת הכבל במהלך 2025.
מאגר "אפרודיטה-ישי": מהסכם למינוף אנרגטי משותף
נושא מרכזי נוסף בפגישה היה ההסכם סביב מאגר הגז "אפרודיטה-ישי", שנמצא בשטח הכלכלי הימי של ישראל וקפריסין ומוערך בכ-5 טריליון רגל מעוקבת של גז טבעי. ההסכם, שנחתם לאחר מגעים ממושכים ומחלוקות גבוליות, מהווה דוגמה לשיתוף פעולה נדיר באזור רווי מתחים. בפברואר 2025 קפריסין וקונסורציום בראשות שברון הגיעו להבנות על תוכנית פיתוח מעודכנת, אך תחילת ההפקה נדחתה ל-2031 בשל אתגרים טכניים ומשפטיים.
- שר האנרגיה: "בזן תשוב לפעול תוך פחות מ־30 יום"
- שר האנרגיה: "האוצר הפגין חוסר אחריות עם שברון"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פיתוח המאגר צפוי להניב הכנסות משמעותיות לשתי המדינות, לצד הרחבת היצוא האנרגטי של ישראל. במקביל, הוא מהווה נדבך נוסף במיצוב ישראל כמעצמה אנרגטית מתפתחת במזרח הים התיכון.