נפט
צילום: iStock

הקריסה במחיר הנפט נבלמה - לפחות לעת עתה

מאז רמת השפל בה נסחר הנפט הבוקר, נרשמה עליה של כ-13%; הנפט התמודד עם רמות מחירים אלו פעמיים ב-15 השנים האחרונות, אך תוך זמן קצר החל במסלול עליות משמעותי; האם הפעם זה שונה? בגולדמן זאקס מורידים מחיר יעד ל-20 דולר לחבית

צחי אפרתי | (2)
נושאים בכתבה אופ"ק נפט

ההתרסקות במחיר הנפט נבלמת. לפחות לבינתיים. ברמת השפל שנרשמה הבוקר מחיר הנפט מסוג ברנט נסחר ברמה של כ-31 דולר לחבית, אך במהלך השעות האחרונות המחיר מתקן ונסחר כעת ברמה של כ-35 דולר לחבית - עדיין מדובר בצניחה של כ-22%, אולם מחיר הנפט עלה ב-13% מהבוקר.

הצניחה במחיר הסחורה הגיעה בעקבות חוסר היכולת של מדינות אופ"ק להגיע להסכמות עם רוסיה, אשר סירבה לאשר את הקיצוצים בתפוקה שנועדו להביא לייצוב מחירי הנפט. על פניו, לאחר מספר שנים של הסכמות בין אופ"ק למדינות שאינן חברות בארגון, נראה כי ירח הדבש הגיע לסיומו (לכתבה המלאה).

מחיר הנפט התמודד עם רמות מחירים אלו פעמיים ב-15 השנים האחרונות, בסוף 2008 בשיא המשבר הכלכלי, ואף צלל נמוך יותר בתחילת 2016 - זאת, בין היתר על רקע סנקציות שהטילו מדינות המערב על רוסיה, בשני מקרים אלו תוך זמן קצר שינה הנפט כיוון והחל במסלול עליות משמעותי.

התפתחות מחיר הנפט (ברנט) ב-20 השנים האחרונות 

עם זאת, מה ששונה היום, ביחס לשתי נקודות הזמן הללו, הינו נתח השוק ההולך וגובר של תחום האנרגיה המתחדשת, אשר תופס היום חלק מהותי יותר משוק האנרגיה הגלובלי, מגמה אשר צפויה להמשיך ולהתגבר.

גולדמן זאקס מורידים מחיר יעד ל-20 דולר לחבית

בינתיים, בגולדמן זאקס מעריכים היום כי מחירי הנפט עלולים לרדת לרמת מחירים של 20 דולר לחבית. "אנו מאמינים שמלחמת מחירים בין OPEC לרוסיה החלה באופן חד משמעי במהלך סוף השבוע", אמרו בגולדמן זאקס. "התחזית הנוכחית שלנו לגבי שוק הנפט חמורה יותר ביחס לנובמבר 2014, אז החלה מלחמת מחירים דומה בפעם האחרונה, שכן היא מגיעה במקביל לקריסה משמעותית בביקוש לנפט כתוצאה מהתפרצות נגיף הקורנה".

בכל אופן, רמות המחירים של 30 דולר לחבית היוו נקודת מפנה היסטוריות כאשר בין שנות ה-80 עד 2003 התקשה הנפט לפרוץ את המחירים הללו, אך החל מתחילת 2004 פרץ את רמת ה-30 דולר וטיפס עד לשיא היסטורי של 147 דולר לחבית במהלך 2008.

נוסף על כך רמות המחירים עשויות להשפיע באופן חיובי על הכלכלה ולתת מעט רוח גבית לירידות הדרמטיות בחודש האחרון. יחד עם זאת, המחירים עשויים להשפיע על כדאיות תעשיות השונות של אנרגיות מתחדשות או לפגוע במחירי המניות שלהן.

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    נפט זה עבר. השקעה טובה לטווח ארוך בדרך כלל קשורה לעתיד (ל"ת)
    משקיע 18/03/2020 09:38
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    דירה=קורת גג 17/03/2020 18:53
    הגב לתגובה זו
    דירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם
גז טבעי
צילום: טוויטר

עימות בין ישראל וארה"ב על הגז: עסקת היצוא למצרים תקועה

עימות בין ישראל לארה"ב על רקע הסכם הגז עם מצרים; השר אלי כהן: הממשל האמריקאי מפעיל לחצים אדירים לאישור עסקת לווייתן; שר האנרגיה האמריקני ביטל את ביקורו

תמיר חכמוף |

שר האנרגיה אלי כהן הודיע כי מקבילו האמריקני, כריס רייט, ביטל את ביקורו בישראל שתוכנן לשבוע הבא, צעד שמגיע על רקע סירובו של כהן לאשרר בשלב זה את הסכם הייצוא למצרים, עד שיובטחו האינטרסים הישראליים וייקבע מחיר גז "הוגן לשוק המקומי". העניין נחשף אצלנו בביזפורטל - גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל

על פי דיווחים, מאחורי הקלעים מתנהל בימים האחרונים מסע לחצים מצד הממשל האמריקני, שכלל פניות ישירות לכהן ואף הביא להתערבותו של ראש הממשלה נתניהו, במטרה להביא לאישור העסקה שנאמדת בכ-35 מיליארד דולר. על פי ההסכם, מאגר לווייתן אמור לספק למצרים כ-130 מיליארד מ"ק גז טבעי לאורך השנים הקרובות, אך כדי לממש זאת נדרש חתימתו של שר האנרגיה על היתר הייצוא החדש, מה שטרם קרה.

יש לציין כי חברת האנרגיה האמריקאית שברון, המחזיקה בכ-40% מהמאגר ומובילה את התפעול ואת מכר המלאי. נתון זה, לצד מעורבותו הפומבית של הממשל בוושינגטון בקידום העסקה, מרמז על משקלם הכלכלי והפוליטי של אינטרסים עסקיים חוצי יבשות שמופעלים לטובת השלמתה המיידית של עסקת הענק. במקביל, שותפות לווייתן האחרות, ובהן ניו-מד הישראלית, נמנעו בשלב זה מהתייחסות פומבית למסע הלחצים.

הצדדים החליטו להאריך את המועד לקבלת האישורים בחודש נוסף, אך במקביל נראה שהפערים הולכים ומעמיקים בין ישראל ומצריים. גורמים מדיניים מציינים כי כהן קושר את אישור העסקה להסדרת סוגיות מדיניות מול מצרים, ברקע טענות ישראליות להפרות של הסכם השלום.

עסקת היצוא שעל הפרק

ב-7 באוגוסט 2025 דווח על עסקת יצוא הגז הגדולה ביותר בתולדות המדינה, במסגרתה חתמו השותפות במאגר לוויתן, בראשות ניו-מד אנרג'י, עם חברת BOE המצרית על הסכם למכירת כ-35 מיליארד דולר. העסקה הייתה אמורה להתחלק לשני שלבים: השלב הראשון, שהיקפו לוויתן בעסקת יצוא למצרים של 35 מיליארד דולר עד 2040; שותפויות הגז מזנקות