מיכה קליין
צילום: שירן כרמל
דוחות

אפריקה ישראל מגורים מציגה ירידה בהכנסות ברבעון השלישי ומכריזה על עזיבת המנכ"ל מיכה קליין

הכנסות החברה ברבעון הסתכמו ב-257 מיליון שקל, עם עלייה ברווח הגולמי והנקי. קליין, שסיים כהונה של 4.5 שנים כמנכ"ל ו-13 שנים בתפקידי ניהול פורש
אביחי טדסה |

אפריקה ישראל מגורים אפריקה מגורים 1.93% מדווחת על תוצאותיה לרבעון השלישי של השנה. הכנסות החברה ברבעון השלישי הסתכמו בכ-257 מיליון שקל לעומת כ-302 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. ההכנסות ממכירת דירות הכוללות את חברות האקוויטי הסתכמו בכ—261 מיליון שקל לעומת כ-282 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.  לחברה פרויקטים בשלבי ביצוע שונים, המקבלים ביטוי בשורת ההכנסות עם התקדמות הביצוע מרבעון לרבעון. זאת, הודות לשיעורי מכירות גבוהים של הפרויקטים, אשר צפויים להסתיים במהלך השנתיים הקרובות. 

ברבעון השלישי מכרה החברה (כולל שותפים) 80 יחידות דיור בהיקף כספי של כ-208 מיליון שקל, כאשר המחיר הממוצע ליח"ד  ברבעון השלישי עמד על כ-3.4 מיליון שקל.  ברבעון המקביל אשתקד מכרה החברה (כולל שותפים) 54 יחדות דיור בהיקף כספי של כ-145 מיליון שקל כולל. המחיר הממוצע ליח"ד ברבעון המקביל אשתקד עמד על כ-3.3 מיליון שקל.

מיכה קליין, מנכ

מיכה קליין, מנכ"ל אפריקה ישראל מגורים; קרדיט: שירן כרמל

הרווח הגולמי ממכירת דירות (כולל חלקה בחברות כלולות) ברבעון השלישי הסתכם בכ-67 מיליון שקל, לעומת כ-63 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.  שיעור הרווח הגולמי ממכירת דירות ברבעון השלישי עמד על כ-26%, לעומת כ-22% ברבעון המקביל אשתקד. הוצאות המימון, נטו ברבעון השלישי הסתכמו בכ-4 מיליון שקל, בדומה לרבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות ברבעון השלישי הסתכם בכ-36 מיליון שקל, לעומת כ-33 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.  

לחברה צבר פרויקטים 13 פרויקטים בביצוע בהיקף כולל של 1,744 יח"ד לשיווק, מתוכן נמכרו 1,299 יח"ד (כ-74%) בהיקף כספי של כ-3.715 מיליארד שקל. הרווח הגולמי הצפוי מפרויקטים אלו מסתכם בכ–1.33 מיליארד שקל בשיעור רווחיות גולמי של כ-31%. לחברה פרויקטים בביצוע ובשיווק טרם ביצוע בהיקף כולל של 2,759 יח"ד, מתוכן נמכרו 1,530 יח"ד (כ-55%) בהיקף כספי של כ-4.349 מיליארד שקל.

החברה ציינה כי כ-97% מהדירות המיועדות לאכלוס עד סוף 2026 מכורות. בנוסף,  החברה ממשיכה לשמור על מינוף נמוך כאשר יחס החוב נטו ל-CAP נטו של החברה על עמד על כ- 42%. 

מיכה קליין, מנכ"ל אפריקה ישראל מגורים: "אנו מסכמים את הרבעון השלישי לשנת 2024 עם המשך הגידול במכירת הדירות לעומת אשתקד ושיפור ברווח הנקי. הרווחיות הגולמית שלנו ממכירת דירות ממשיכה להשתפר גם כן, והגיעה לשיעור גבוה של 26%. למרות המלחמה, אנו עדים להתעוררות כללית בענף הבניה למגורים, ולביקוש גבוה למותג הסביונים שלנו.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

היקפי הפעילות שלנו ממשיכים להיות גבוהים, וכוללים הקמה ושיווק של כ-3,500 יח"ד מתוכם 2,759 יח"ד לשיווק. בין השאר, התחלנו באחרונה בשיווק כ 230  יח"ד בפרויקט חדש בעיר נשר, ומשרדי המכירות שם מדווחים על התעניינות גבוהה. במקביל, אנו ממשיכים לבחון הזדמנויות קיימות בשוק, אותן נוכל לנצל בזכות יחסי המינוף הנמוכים והמאזן החזק שלנו".

בנוסף לכל החברה דיווחה על פרישתו של מיכה קליין בתום כארבע וחצי שנות כהונה כמנכ"ל אפריקה ישראל מגורים, ולאחר שביצע שורה ארוכה של תפקידי ניהול בחברה במשך למעלה מ-13 שנה. הודיע קליין לדירקטוריון החברה על החלטתו לפרוש מתפקידו ולפנות לעסקים פרטיים. 

מיכה קליין מסר: "אני מסיים את כהונתי כמנכ"ל החברה המובילה בישראל בתחום ייזום הנדל"ן. היתה לי זכות גדולה לכהן מעל ל 13 שנה בתפקידי ניהול שונים בחברה ואני גאה להשאיר בחברה תשתית עסקית איתנה ותרבות ארגונית התואמת את הסביבה העסקית העכשווית. החברה ערוכה מצוין להתפתחויות במשק הישראלי וניתן לראות זאת בדוחות שפורסמו היום.

אני רוצה להודות לחברי הדירקטוריון, ובעיקר ליו"ר הדירקטוריון מר יעקב לוקסנבורג, על הגיבוי והאמון אשר העניקו לי לכל אורך הדרך *ולעובדי והנהלת החברה על המקצועיות והמסירות אשר מאפיינים את החברה .* אעביר בצורה מקצועית את שרביט הניהול למנכ"ל הבא, תוך בטחון מלא בהצלחתה העתידית של החברה". 

יעקב לוקסנבורג מסר: "בשמי, בשם הדירקטוריון והחברה כולה, אני מודה למיכה על 4.5 שנים משמעותיות כמנכ"ל ועל 13 שנות עבודה וניהול בחברה. אפריקה ישראל נמצאת בחוד החנית של ענף הנדל"ן בישראל. הישגי השנים האחרונות הם מרשימים בכל קנה מידה. החברה נהנית מהיקפי ביצוע ומכירות משמעותיים, צבר קרקעות להמשך צמיחה ואיתנות פיננסית מהבולטים בענף, כך שאני סמוך ובטוח שגם תחת מחליפו של מיכה תמשיך החברה לשגשג ולהשיא ערך לבעלי מניותיה".

מניית אפריקה מגורים נסחרת לפי שווי של  3.5 מיליארד שקל. מניית החברה עלתה מתחילת השנה ב-47%, ו-52% ב-12 החודשים האחרונים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בורסת תל אביב
צילום: תמר מצפי

בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל

הבורסה ביצעה עדכון רחב בהרכב מדדיה, הכולל כניסת שש חברות חדשות לת"א 90, ארבע לת"א 125 והשקת מדדי ביטחוניות, תשתיות ונדל"ן 35

אדיר בן עמי |

בורסת תל אביב מעדכנת את הרכבי המדדים ומשיקה שלושה מדדים סקטוריאליים חדשים לצד שינויים נרחבים במדדים הקיימים. העדכון כולל כניסת מגדל ביטוח ונקסט ויז'ן למדד הדגל ת"א 35, יציאת ארבע חברות מת"א 125 לצד כניסת ארבע חברות חדשות, והשקת מדדי ביטחוניות, תשתיות ונדל"ן שמכילים עשרות חברות. השינויים משקפים התמחות גוברת של הכלכלה הישראלית בטכנולוגיה מתקדמת, ביטחון ותשתיות לצד חזרתו של המגזר הפיננסי לעניינים.


במדד ת"א 35, המוביל את השוק המקומי, מצטרפות שתי מניות חדשות: מגדל ביטוח ונקסט ויז'ן. מגדל חוזרת למדד לאחר היעדרות של כמעט עשור, עם שווי שוק שהציב אותה שוב בצמרת החברות הציבוריות. נקסט ויז'ן, שפועלת בתחום המצלמות המיוצבות לתעשיות הביטחוניות, מציינת את עליית קרנו של תחום הביטחון והטכנולוגיה גם בקרב החברות הגדולות. מן העבר השני, שתי החברות הקטנות במדד: אנרג'יאן וחברה לישראל, יורדות לת"א 90, לאחר תקופה שבה מניות האנרגיה והכימיקלים לא הצליחו לשמור על מעמדן בגודל שוק.


חברת דמרי, שניצלה ברגע האחרון מהדחה מת"א 35, נותרת במדד בזכות עליות חדות במנייתה במהלך "הימים הקובעים". החברה נהנתה ממומנטום חיובי בענף הנדל"ן, שבא בעקבות השיפור בתנאי השוק והסכמי השקעה חדשים. גיוסי הון ומימוש אופציות חיזקו את שווייה, ואפשרו לה להישאר ברשימת החברות הגדולות.


במדד ת״א־90 נרשמות כניסות בולטות של שש חברות: חברה לישראל, אנרג׳יאן, גילת, מור השקעות, רימון ו־אמפא. חברה לישראל ואנרג׳יאן יורדות ממדד ת״א־35 לאחר שאיבדו מעט מערכן היחסי, אך נותרו שחקניות מרכזיות בשוק האנרגיה וההשקעות. גילת מוסיפה נדבך מתחום התקשורת והלוויינים, מור השקעות מחזקת את תחום ניהול ההון, רימון מייצגת את מגזר התשתיות, ואמפא – שהונפקה לאחרונה – משלימה את התמונה מהצד של הנדל״ן והמימון החוץ־בנקאי. בצד היוצאות מהמדד נמנות מימון ישיר, תדיראן גרופ, טלסיס ו־פלסאון תעשיות, שרשמו ירידות שווי בשנה האחרונה.


במדד ת״א־125, שמאגד את כלל המניות במדדי ת״א־35 ות״א־90, נרשמות כניסות ויציאות משמעותיות המשפיעות על מבנה השוק כולו. ארבע חברות חדשות מצטרפות למדד: גילת, מור השקעות, רימון ו־אמפא. גילת מייצגת את התחזקות תחום התקשורת והלוויינים, מור השקעות מחזקת את תחום ניהול ההון המקומי, רימון מוסיפה נדבך מתחום התשתיות, ואמפא, שהצטרפה לבורסה רק לאחרונה, משקפת את התרחבות תחום המימון החוץ־בנקאי והנדל״ן.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? שבבים, בנקים ומניות הביטחון

על החברה שהיתה על סף קריסה והגיעה לשווי של 10 מיליארד דולר, על הקשר בין מחירי הדירות למחירי המניות ועל הבנקים

מערכת ביזפורטל |

המניות הדואליות חוזרות לתל אביב עם מסר מאוד ברור - השבבים בעלייה. הפעם היתה זו אינטל שהרימה את התחום ומי שתהנה מכך בעיקר תהיה - נובה 0.97%  . נובה חוזרת עם פער אריביטראז' חיובי של 4%. השווי שלה  חצה לראשונה את ה-10 מיליארד דולר וזו הזדמנות לספר לכם על הדרך של החברה - מסטארט אפ להנפקה, לנפילה וכמעט מחיקה וכמעט מאפס להגיע ל-10 מיליארד. החזון של ד"ר דישון, המקום הנכון להיות בו, והביצוע של הנהלה מוצלחת. 

הסיפור של נובה הוא בלתי נתפס. צמיחה רציפה מרבעון לרבעון במשך יותר מעשור בזכות התמחות בפיתוח וייצור של מכשירי מדידה לתעשיית המוליכים למחצה, מביאים אותה למספרים שאף אחד לא יכול היה לחלום עליהם. אם הייתם אומרים למייסד, ד"ר גיורא דישון שהחברה תגיע למיליארד דולר, הוא היה אולי אומר יש מצב. אחרי הנפילה הוא עסק בלשרוד. עברו 15 שנים, דישון כבר מזמן פרש, והחברה שלו היא שחקנית חשובה וגדולה בתחום מערכות הבדיקה לתעשיית השבבים.    

אחרי משבר הדוט.קום, מניית נובה נסחרה בעשרות סנטים, בשווי של כ-20 מיליון דולר ועמוק מתחת למזומנים בקופה. הסיכון היה גדול כי החברה שרפה מזומנים. המזומנים בקופה הגיעו דרך הנפקה בשנת 2000 שהוביל אז המייסד והמנכ"ל ד"ר דישון. אלמלא ההנפקה, לא היתה היום נובה. המסר למנהלים הוא פשוט - מנפיקים כשאפשר לא כשצריך. המסר למשקיעם הוא - זהירות. ובכלל חשוב תמיד להזכיר, הנפקות נעשות במצב של חוסר איזון באינפורמציה בין המוכרים-מנפיקים לבין הקונים. נובה נפלה אחרי ההנפקה בכ-93% לפני שהתאוששה. 

דישון שיצא מאורבוטק דיבר אז על יכולת להצמיח את נובה לחברה גדולה, אבל סדרי הגודל שהוא דיבר עליהם היו צנועים - מכירות של עשרות, אולי מאות בודדות של מיליונים. המספרים היום הם פי כמה וכמה, השווי הוא חלומי. 

סיפור הצלחה ישראלי מרשים ולא יחיד, אבל מה העתיד של נובה? חברות ישראליות גדולות בתעשייה הזו ובתעשייה של מערכות בדיקה לבסוף נמכרות. האם זה מה שיקרה כאן? והאם שווי של 10 מיליארד לא מוגזם? היא במכפיל רווח עתידי של 35. נראה שמה שיכול להעלות את המניה בעתיד זו מכירה-אקזיט. החדשות הטובות של העסק מגולמות באופן כנראה מלא במכפיל. המניה עברה כבר מזמן את מחירי היעד שניתנו לה. כל פעם מחדש האנליסטים מספקים מחיר יעד ותוך כמה חודשים המניה חוצה אותו.