אלכס זבזינסקי
צילום: רועי מזרחי

"אגרות החוב הממשלתיות בישראל אטרקטיביות, והתשואות בארה"ב צפויות לרדת"

"אי הוודאות בישראל ירדה באופן ניכר, וזה בא לידי ביטוי בפרמיית הסיכון של ישראל", כותב אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי בבית ההשקעות מיטב; הוא גם כותב למה התשואות על אג"ח ארה"ב צפויות לרדת מה שמציג בעת הזו לדבריו הזדמנות קנייה
רוי שיינמן | (6)

בימים האחרונים יש תחושה שהמלחמה מתחילה להתכנס לסיום. שהשליחים האמריקניים יצליחו להביא להסדרה בצפון וליציאת צה"ל מלבנון ואולי אפילו להסדרה בעזה ושחרור חטופים. התשואות על אג"ח ממשלת ישראל ל-10 שנים עומדות על בערך 4.95%, ואלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי בבית ההשקעות מיטב, סבור ששוק האג"ח המקומי בנקודה הזאת אטרקטיבי.

אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי בבית ההשקעות מיטב; קרדיט: רועי מזרחי

אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי בבית ההשקעות מיטב; קרדיט: רועי מזרחי

"בלי להסתמך יתר על המידה על התחזיות הביטחוניות, עדיין צריכים להכיר בכך שלעומת ההערכות שהיו רק לפני חודשיים לגבי פוטנציאל הנזק לכלכלה של המלחמה האפשרית בצפון (שיתוק פעילות בכל הארץ, פגיעה בתשתיות חיוניות וכו'), אי הוודאות ירדה באופן ניכר, וירידה זו באה לידי ביטוי בפרמיות הסיכון של ישראל", כותב זבז'ינסקי.

"בנוסף, הממשלה אישרה את התקציב ל-2025 עם גירעון של 4.3%. בהתאם לגירעון זה, היקף גיוסי אג"ח נטו וברוטו בשוק המקומי צפויים לרדת בכ-20%-30% בשנה הבאה לעומת השנה", מוסיף זבז'ינסקי.

"למרות הירידה בסיכון הביטחוני, התשואות בישראל נמצאות באותו הטווח כפי שהיו בחצי השנה האחרונה. אכן, בחודש האחרון חלה ירידה חדה במרווח מול ארה"ב, אך צריכים גם לזכור שלפני כן המרווח מול ארה"ב עלה בחדות. התשואה ל-10 שנים בישראל עומדת היום על כ-4.8% והפער מול ארה"ב על כ-0.55% (ביום חמישי) בדיוק כמו בתחילת יוני".

"השוק המקומי מגלם פרמיה באג"ח הארוכות. הפער החיובי בין התשואה ל-10 שנים בישראל לבין ריבית בנק ישראל הנו בין הגבוהים בהשוואה למדינות האחרות וזאת עוד לפני עליית התשואות שצפויה כנראה היום. בנוסף, להערכתנו, קיים סיכוי גבוה לירידה בתשואה בארה"ב בחודשים הקרובים שתסייע לשוק המקומי".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

זבז'ינסקי ממשיך וכותב גם על העלייה בתשואות באג"ח ארה"ב ועל הירידה הצפויה בהן: "אחד ההסברים לעליית התשואות האמריקאיות אחרי הורדת הריבית היה דוח התעסוקה החזק של חודש ספטמבר", כותב זבז'ינסקי. "אולם, התשואות עלו בחדות גם אחרי נתוני אוקטובר שהיו בבירור לא חזקים. גם ספק שנתוני האינפלציה האחרונים יכולים להסביר את עליית התשואות. בסופו של דבר, ציפיות האינפלציה לא מאוד עלו. הריבית הריאלית עלתה הרבה יותר.

כפי שניתן לראות בתרשים, ב-40 השנים האחרונות עליית תשואת אג"ח ל-10 שנים אחרי הורדת ריבית ראשונה ע"י הפד' אינה תופעה יוצאת דופן, אך עוצמתה הפעם הייתה בהחלט חריגה".

"הגרף בתרשים מראה שכעבור 60 ימי מסחר מהורדת ריבית ראשונה, התשואה ל-10 שנים הייתה ברוב המקרים נמוכה יותר מאשר ביום הורדת ריבית עצמה. אם היא הייתה גבוהה ממנה, אז בלא יותר מ-0.1%. לפיכך, לפחות על פי סטטיסטיקה זאת, יש היום לתשואה הרבה לאן לרדת".

"נציין שהביצועים של שוק המניות האמריקאי מאז הורדת הריבית בספטמבר לא היו חריגים הפעם בהשוואה למקרים הקודמים של תחילת הורדת ריבית".

"אז אם לא הנתונים הכלכליים או האינפלציה יכולים להסביר את העלייה החריגה בתשואות הפעם, מה כן? להערכתנו, הבחירות המתקרבות בארה"ב משפיעות חזק במיוחד על התשואות. המשקיעים זוכרים שאחרי הניצחון המפתיע של טראמפ בבחירות ב-2016, התשואה ל-10 שנים זינקה והמשיכה לעלות עד סוף השנה במקביל לעליות במניות. אולם, אנחנו לא חושבים שהפעם לעלייה החדה בתשואות, עוד לפני הבחירות, יש הצדקה", כותב זבז'ינסקי.

"ראשית, הפעם הפד' מוריד ריבית, הפוך מהתהליך של עליית ריבית שהיה בשנים 2016-2017. כבר השבוע, מיד אחרי הבחירות, הריבית צפויה לרדת ב-0.25%. שנית, לא בטוח שטראמפ ינצח. אם הוא מפסיד התשואות עשויות לרדת בחדות. שלישית, לא בהכרח המדיניות שלו תהיה אינפלציונית ו/או מגבירת צמיחה, כפי שחושבים השווקים. הקדנציה הראשונה שלו לא הצטיינה בשום אינדיקאטור כלכלי גם לפני פרוץ המגפה. קצב הצמיחה הרבעוני הממוצע מאז בחירתו ועד סוף 2019 היה נמוך יותר גם בהשקעות וגם בצריכה הפרטית מאשר בתקופה מקבילה לפני שנבחר".

"בנוסף, גם האינפלציה לא עלתה בתקופתו למרות הטלת התעריפים. בכלל, כפי שכתבנו בסקירה הקודמת, הניסיון ההיסטורי מלמד שלתעריפים על יבוא יש השפעה ממתנת על ביקושים שבסופו של דבר מורידה את האינפלציה. גם חשש מפני הגירעון לא בהכרח אמור להצדיק עליית התשואות. התשואות בדרך כלל לא עולות בגלל גירעון גבוה, אלא במקרה שמתרחש משבר פיסקאלי. שום דבר לא מצביע שארה"ב עומדת בפתח של משבר כזה דווקא עכשיו ולא בעוד שנתיים או עשר שנים. במהלך עסקים רגיל הריבית והאינפלציה משפיעות על שוק האג"ח הרבה יותר חזק מגודל הגירעון.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    תודה. (ל"ת)
    יוסי. 04/11/2024 09:34
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    זרטוסטרה 03/11/2024 19:43
    הגב לתגובה זו
    ב 2002 באינתיפאדה התשואות עלו ל 12% ואז היתה רק חזית אחת בלי טילים בלי רחפנים בלי לבנון בלי עזה ובלי איראן תימן ועירק
  • האנשים הנפלאים שבה, שאוהבים אותה ותורמים לה (ל"ת)
    אדם חושב 04/11/2024 14:42
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אני מתערב עם אלכס על ויסקי שהגירעון מעל 5% (ל"ת)
    03/11/2024 18:33
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מקצוען (ל"ת)
    אחד שמכיר 03/11/2024 17:40
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    הסבר יפה (ל"ת)
    ניתוח נחמד 03/11/2024 16:53
    הגב לתגובה זו
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.