דני מזרחי, מנכ"ל אופל בלאנס
צילום: יח"צ

עשן בלי אש? מי ירה על הסניף של אופל בלאנס בחולון?

לדברי החברה, לא נגרם נזק חוץ משמשה שבורה, לא נגנב דבר וכי הנושא בטיפול של המשטרה. סקטור האשראי החוץ בנקאי סובל בשנה האחרונה מתדמית שהולכת ומידרדרת. יונט קרדיט וגיבוי אחזקות קרסו (אצל יונט הסיפור החל בעקבות שוד של סניף)
נתנאל אריאל | (2)

צרות נוספות בסקטור האשראי החוץ בנקאי? חברת האשראי החוץ בנקאי אופל בלאנס אופל בלאנס -3.05%  מעדכנת שהלילה "אלמונים" ירו על סניף החברה בחולון. לדברי החברה לא נגרם נזק חוץ משמשת הזכוכית שנשברה. על פי החברה גם לא נגנב שום דבר, הנזק תוקן והסניף חזר לפעול. בחברה גם מדגישים שאין לה מושג מה הוביל לכך וכי הנושא נמצא בדיקת משטרה. 

כמובן, בהחלט ייתכן שאכן אין כל קשר לחברה, ושאותם אלמונים ירו בטעות על המשרדים שלה. אבל אתם יודעים - מי סתם מחליט לפרוץ למשרדים של חברה, ועוד לירות על המשרדים? האם במקרה הזה יש רק עשן אבל אין אש? שאלה טובה. החברה מן הסתם תעדכן בהמשך איפה עומדת הבדיקה.

בהחלט ייתכן שמדובר בלקוח או גורם אחר שלא מרוצה מהחברה (בגלל אלף ואחת סיבות). 

סקטור האשראי החוץ בנקאי סובל בשנה האחרונה מתדמית שמידרדרת. זאת לאחר ששתי חברות אשראי חוץ בנקאי, יונט קרדיט וגיבוי אחזקות קרסו. בחברות התגלו אי סדרים, מעילה בכספים, ואפילו שוד במקרה של יונט. 

חברות האשראי החוץ בנקאי נהנות מרגולציה נמוכה יחסית וזאת במטרה לעורר את שוק האשראי בישראל, שנמצא בשליטה כמעט מוחלטת של הבנקים. האשראי החוץ בנקאי לא מהווה בינתיים תחרות, והאירועים בחברות הללו לא ממש מסייעים למשקיעים. מניית אופל בלאנס יורדת היום, כאשר בשנה האחרונה היא מחקה 27% משוויה והיא נסחרת במחיר של 1.97 שקלים למניה ולפי שווי שוק של 206 מיליון שקל. 

בדוחות לרבעון השלישי דיווחה אופל על ירידה של 1.4% בתיק האשראי ל-503 מיליון שקל, לעומת 510 מיליון ברבעון השני. חברת צמיחה צריכה לצמוח מרבעון לרבעון וזה לא קורה בינתיים אצל אופל. עדיין מוקדם לקבוע אם מדובר כאן בבלימה או שינוי מגמה, אבל זה בוודאי לא חדשות טובות לחברה, בוודאי בהשוואה לחברות אחרות כמו מכלול שצמחה ברבעון האחרון וממשיכה להגדיל את התיק שלה גם אחרי סוף הרבעון.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    דנן 23/02/2023 06:32
    הגב לתגובה זו
    כשחברה מעורבת בפעילות לא חוקית-יש הרבה נפגעים.
  • 1.
    מאמין שבן גביר יטפל גם בנושא הזה תוך שבוע שבועיים (ל"ת)
    חפציהו 16/02/2023 01:03
    הגב לתגובה זו
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את השיא?

הבנקים מחקו 3.1%, חברות הביטוח 4.3%; נתניהו חשב שהוא יכול לתקן את הנזק אבל זה הולך להיות קשה. הבידוד מול אירופה מפחיד את המשקיעים

מערכת ביזפורטל |

הבורסה סגרה בירידות. ירידות של עד 2.3% בהובלת ת"א 90. תחילת היום היתה חיובית אחרי "המלצת הקנייה" של נתניהו לבורסה, אבל ככל שהמשקיעים קראו בין השורות את ההמלצה, הם הפנימו שהסיכונים גדולים. אל על ירדה ב-5.5%  מדד הביטוח נפל 4.3%, הבנקים ירדו ב-3.1%. בנוסף, הביטחוניות עצמן שהיו בעין סערת נאום ספרטה, ירדו בחדות ובראשן אלביט שהשילה 5.3% או 4.5 מיליארד שקל, ואחריה אימקו נקסט ויז'ן וסולרום, כולן צפויות להיכלל במדד הביטחוניות שיושק בנובמבר

גם הנדל"ן ירד, כשהמדד עצמו ירד 2.2% והסקטור כולו ירד, בהובלת עזריאלי שירדה 3%. מצד שני: נייס עלו ב4.8% וארית בכ-2%.


ראש הממשלה בנימין נתניהו דיבר על בידוד גלובלי. זה הפחיד את הציבור ואת המשקיעים. השוק התחיל לרדת. נתניהו עשה סיבוב פרסה, אבל למה שמשקיעים עכשיו ייכנסו לשוק כאשר הם מבינים שיש סיכון מאוד גדול לבידוד עולמי. אנחנו חוזרים 40-50 שנה אחורה, אולי היצוא והיבוא עם אירופה ייפגעו. ראש ממשלה לא יכול להגיד משהו ולחזור בו. דמיינו שמנכ"ל של חברה יגיד - אנחנו מנמיכים ציפיות ובגלל שהמניה ירדה הוא חוזר לשוק ואומר - לא הבנתם אותי, התכוונתי שרק מול הודו המכירות יירדו, אנחנו בצמיחה, המניה מצוינת. 

הינו "שוחטים" את המנכ"ל. אז המנכ"ל הפעם הוא נתניהו והוא לא מצליח להרגיע. ההיפך - הוא משדר חוסר אמון. 


במקביל גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמות ירידות בשערי האגרות כשהתשואות מטפסות בהתאמה - אג"ח ממשלתית שקלית בריבית קבועה ל-11.1 שנים שעלתה בתחילת היום עד 0.3% עברה לירידות של כ-0.4% ונסחרת בריבית ברוטו של 4.46%


תנצ בדימוס קובי זריהן הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן. קרדיט: יח"צתנצ בדימוס קובי זריהן הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן. קרדיט: יח"צ

שופרסל מטעה צרכנים ונקנסת בכ-2 מיליון שקל

הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן הודיעה על כוונתה להטיל עיצום כספי בהיקף של כמעט שני מיליון שקל על רשת שופרסל, בעקבות הפרת חוק הגנת הצרכן, כשלא הוצגו מחירים על גבי אלפי מוצרים, נמצאו מוצרים שמחירם בקופה היה גבוה יותר מהמחיר שהוצג על גבי המוצר או השלט

רן קידר |
הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן פרסמה הודעה על כוונתה להטיל עיצום כספי על רשת שופרסל , בסכום של 1,971,840 שקל , בעקבות שורת ממצאים חמורים שהתגלו בבדיקות פיקוח. לדברי הרשות, ההפרות כוללות אלפי מוצרים שהוצגו ללא מחיר , סימון שגוי או חסר של ארץ ייצור , וכן פערים חוזרים בין המחיר במדף למחיר שנגבה בפועל בקופה זו אינה הפעם הראשונה השנה שרשת שיווק מקבלת קנס על עבירות מסוג זה , ורק בחודש האחרון הוטלו קנסות בגין עבירות דומות על קרפור ועל יוחננוף, ונשאלת השאלה המתבקשת , האם זו פרקטיקה מקובלת בענף והאם היא משתלמת?  

קובי זריהן, הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן: "אי הצגת מחירים, סימון מטעה של ארץ ייצור והפערים לרעת הצרכן בין המחיר במדף שהוצג לצרכן לבין המחיר בקופה, פוגעים ישירות בכיס ובאמון של הצרכנים. לא נאפשר מצב שבו רשת קמעונאית גדולה מתעלמת מהחוק ומהסטנדרטים המחייבים. הרשות תמשיך לפעול בנחישות כדי להבטיח שכל צרכן יקבל מידע אמין, ברור ומלא בעת הקנייה".

הרשות ציינה כי מדובר באחת מהכוונות להטלת קנסות הגבוהות שניתנו עד כה בענף הקמעונאות, כחלק ממדיניות אכיפה שמטרתה לייצר הרתעה ולהבטיח שחקנים הוגנים בשוק. לשופרסל ניתנה כעת זכות טיעון בת 45 ימים, במסגרתה תוכל להציג טענות עובדתיות ומשפטיות בנוגע לעצם ההחלטה או לגובה הקנס. 

רשתות השיווק מציגות: בדרך לרווחים מטעים את הצרכנים

יוחננוף הטעה צרכנים ויקנס כמעט במיליון שקל - זה בכלל מרתיע?

טיפה בים

לשם ההשוואה לגבי גודל הקנס, וככל הנראה על מידת ההרתעה שלו, נוכל להסתכל על ההכנסות שדיווחה הרשת ברבעון השני, שעמדו על 3.69 מיליארד שקל. ההכנסות של שופרסל ירדו ברבעון האחרון לעומת הרבעון המקביל ב-8% אך הרווחים שלה עלו ועמדו על 196 מיליון שקל. כך או כך, אם נסתכל על ההכנסות זוהי טיפה בים ואפילו אם נסתכל על הרווחים זה חלק זעום מהרווחים הרבעוניים. 

וכך, אמנם קשה לשער מה מידת "הרווח" מהטעויות של הצגת מחירים שגויים, אבל לגבי היחס בין הקנס לבין הכנסות או רווחי החברה, הוא בבירור מזערי ובלתי מורגש. כך זה במקרה של שופרסל וכך זה במקרה של שאר רשתות השיווק, שנקנסות על עבירות כאלו מדי כמה חודשים. 

ואם זו אכן פרקטיקה מקובלת, וככל הנראה משתלמת, האם אין פה צורך לשנות את מנגנון הפיקוח, ויותר מכך, את גובה העיצומים הכספיים?