ענת גואטה
צילום: שלומי יוסף

הרשות לני"ע: חברות תחויבנה לתאר את מדיניות ואסטרטגיית ניהול הסיכונים בסייבר

בנוסף, התאגידים ידרשו לפרט אם קיימת מומחיות של נושאי משרה וחברי דירקטוריון בתחום הסייבר או אם עשו שימוש בשירותי מיקור חוץ ובמומחים חיצוניים לשם התמודדות עם ניהול הסיכון
דור עצמון |

רשות ניירות ערך מפרסמת דרישות גילוי עדכניות הנוגעות לסיכוני סייבר הנדרש מתאגידים מדווחים. דרישות אלו מתפרסמות בעקבות ממצאים שעלו במסגרת ביקורת רוחב שביצעה מחלקת ביקורת והערכה, אשר נועדה לבחון את תהליך הגילוי והדיווח של תאגידים מדווחים בכל הקשור לסיכוני סייבר ותקיפות סייבר. הביקורת בוצעה על מדגם של כ-70 תאגידים מדווחים המשתייכים לענפים שונים, להם עלולה להיות חשיפה מוגברת לסיכון סייבר.

להלן ממצאים ותובנות מרכזיים אשר עלו במסגרת הביקורת:

1. מעורבות הדירקטוריון בפיקוח על ניהול סיכוני סייבר – קיימת מעורבות מעטה יחסית של דירקטוריונים בכל הקשור לפיקוח על ניהול סיכוני אבטחת מידע. הדבר בא לידי ביטוי בחוסר מודעות לנוהל אבטחת המידע של הארגון, היעדר קבלת דיווחים עיתיים הנוגעים לסטטוס הגנת הסייבר ואבטחת המידע בחברה, ואי קיום דיונים בנושאים אלו. יצוין כי אחת הסיבות האפשריות לחוסר מעורבות זה עלולה להיות קשורה בהיעדרם של בעלי ידע או מומחיות בתחום אבטחת מידע או סייבר בקרב חברי הדירקטוריון, כפי שעלה ממרבית החברות שנדגמו בביקורת.

קיימת חשיבות גדולה בקבלת עדכונים שוטפים מבעלי התפקידים הרלוונטיים בתאגיד כחלק מהצורך במעורבות של הדירקטוריון ונושאי המשרה בתאגיד באיתור, ניהול ופיקוח של סיכוני סייבר ואבטחת מידע. מעורבות זו, תסייע בבניית מערך יעיל לניהול סיכונים ולתיאום בין היעדים העסקיים לבין המערך הטכנולוגי.

2. הערכת סיכוני סייבר וניהולם – במקרים רבים, מערכי אבטחת המידע בחברות אינם פועלים על בסיס תכנית עבודה שנתית, ואילו אצל חלק ניכר מאלו שכן פועלים על בסיס תכנית כזו, לא מבוצעת בקרה אחר ביצועה הלכה למעשה. כמו כן, חברות רבות לא ביצעו הערכת סיכוני סייבר בשנים האחרונות, וכמחצית מהחברות שביצעו לא הציגו את תוצאות הערכת הסיכונים לדירקטוריון. בנוסף, במספר רב של חברות לא בוצעה בחינה של היבטי אבטחת מידע וסיכוני סייבר במסגרת ביקורות הפנים בארגון בשנים האחרונות.

ראוי כי מרכיבי ניהול סיכוני הסייבר יתבססו על כלים מקובלים, כגון: הערכת סיכונים באמצעות מתודולוגיה מקובלת דוגמת סקר סיכונים, הפעלת מערך אבטחת מידע תוך הסתייעות, במידת הצורך, בשירותי מיקור חוץ ומומחים בתחום אבטחת מידע, קביעת תכנית עבודה שנתית/ רב שנתית בתחום הסייבר וביצוע בקרות על ביצועה בפועל, ביצוע בקרה על בחינת אופן ניהול סיכוני הסייבר באמצעות ביקורת פנים ועוד.

3. גילוי בנוגע לסיכוני סייבר ומתקפות סייבר – בבוא חברות לשקול דיווח על סיכון סייבר כגורם סיכון בחברה, מעטות מהן מתבססות על מתודולוגיה סדורה להערכת סיכונים, כאשר לרוב החברות אין מתודולוגיה סדורה ולכל היותר הערכת הסיכונים שלהן מתבססת על ידע וניסיון של ההנהלה.

יישום תהליך הערכת סיכונים סדור המבוסס על מתודולוגיה מקובלת דוגמת סקר סיכונים, יסייע לתאגיד להבטיח מתן גילוי נאות על סיכוני סייבר ואבטחת מידע כמו גם על גורמי סיכון אחרים הרלוונטיים לתאגיד ודירוגם בצורה נכונה (לפי הסיכון השיורי ולא הסיכון השורשי/גולמי). תהליך, כאמור, יאפשר בסיס לדיון בדירקטוריון בנוגע לגורמי הסיכון של התאגיד, דירוגם וגילוים בדוחות התקופתיים.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

4. היערכות מוקדמת וגילוי על מתקפות סייבר בעת התרחשותן – ברוב החברות לא קיימת התייחסות כלל לתקיפות סייבר במסגרת נוהל רלוונטי, כאשר חלק ניכר מהן לא הסדירו את תהליך הגילוי הנוגע לאירוע מהותי כלשהו במסגרת נהלי עבודה. כמו כן, חלק מהחברות שחוו מתקפת סייבר בשנים האחרונות לא קיימו דיון בדירקטוריון או בהנהלה ביחס למהותיותו ולצורך במתן גילוי פומבי בעניינו.

היערכות מוקדמת של התאגיד להתמודדות עם תקיפת סייבר, הכוללת הסדרה מראש של נהלים ותהליכי עבודה שיטתיים לטיפול ותגובה בנוגע לאירוע סייבר, וכן עיגון התהליכים הנדרשים לעניין גילוי ודיווח לציבור המשקיעים על התרחשות אירוע סייבר מהותי, יאפשרו לתאגידים לנהל ולהתמודד בצורה אפקטיבית יותר עם תקיפת סייבר בפועל ומתן הגילוי הנאות לציבור המשקיעים.

יצוין כי במסגרת עמדת הסגל מוטמעות, בין היתר, תובנות הביקורת הנוגעות לדרישות הגילוי והדיווח ביחס לסיכוני סייבר. אם תאגיד זיהה סיכון סייבר מהותי הרלוונטי לפעילותו, עליו לתאר את מדיניות ואסטרטגיית ניהול הסיכון, פעולות ובקרות שמופעלות לשם התמודדות עם סיכון זה וכן אפקטיביות מדיניות ניהול הסיכונים. בנוסף, התאגידים ידרשו לפרט אם קיימת מומחיות של נושאי משרה וחברי דירקטוריון בתחום הסייבר או אם עשו שימוש בשירותי מיקור חוץ ובמומחים חיצוניים לשם התמודדות עם ניהול הסיכון.

במישור הדיווח על תקיפות סייבר שהתרחשו בפועל, בעמדת הסגל התווספה התייחסות לאופן שבו התאגידים נדרשים לבחון אם אירוע סייבר מחייב פרסום דוח מיידי ובפרט ביחס לצורך לקחת בחשבון פרמטרים כמותיים ואיכותיים בעת בחינת מהותיות האירוע ושקלול מכלול הנזק ופוטנציאל הנזק מהתקיפה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסף

ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%

ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה

תמיר חכמוף |

ג’י סיטי ג'י סיטי 1.67%  , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה,  פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.

בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO"עם השפעה זניחה על המינוףג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.

מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.

מה המספרים מספרים

מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch)  עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.

כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.

אלעד אהרונסון מנכל איי סי אל; קרדיט: נטלי כהן קדושאלעד אהרונסון מנכל איי סי אל; קרדיט: נטלי כהן קדוש

האם הירידות באיי.סי.אל מוצדקות או שמדובר בתגובת יתר?

המניה נפלה אחרי שהחברה סיכמה עם האוצר על העברת נכסי הזיכיון בים המלח למדינה בתמורה לכ-3 מיליארד דולר וביטלה את זכות הסירוב במכרז הבא, והמשקיעים שואלים האם זו תגובת יתר, או ירידה מוצדקת?

תמיר חכמוף |

מניית איי.סי.אל איי.סי.אל 0.44%  צנחה בשבוע שעבר בכ-15% ברקע הדיווח על מזכר ההבנות שנחתם בינה לבין משרד האוצר בנוגע לזיכיון ים המלח, אחד הנכסים המרכזיים וההיסטוריים של החברה. ההודעה, שנועדה להסדיר את סיום הזיכיון בשנת 2030, התקבלה בשוק כאילו מדובר במהלך של “מכירת ליבה” או ויתור על מנוע רווח מהותי, אך מאחורי הכותרת מסתתרת עסקה מורכבת יותר, שכוללת הסכמה רגולטורית שנועדה לייצר ודאות לשני הצדדים, ולמעשה לקבע את תנאי סיום הזיכיון ואת מתווה ההמשך לשנים הבאות.

התגובה החריפה במניה משקפת בעיקר בלבול של המשקיעים. לכאורה, אין כאן "מכירת פעילות ליבה" אלא סגירת חשבון היסטורית בין המדינה לבין חברת הכימיקלים לקראת תום הזיכיון בשנת 2030. מזכר ההבנות שפורסם קובע כי כלל נכסי הזיכיון יעברו למדינה עם סיומו, ואיי.סי.אל תקבל בתמורה 2.54 מיליארד דולר, ובתוספת החזר השקעות בפרויקט קציר המלח, הסכום הכולל צפוי להגיע לכ-3 מיליארד דולר. מדובר בסכום נמוך מהערכות המוקדמות, במה שהיה אחד המשקולות על המניה בשבוע שעבר, אך כזה שמעניק לשני הצדדים ודאות רגולטורית וכלכלית לשנים הקרובות.

על פי הדיווחים, באוצר ביקשו לשים סוף לחוסר הבהירות סביב הזיכיון ההיסטורי ולפתוח את הדרך למכרז חדש, אך נתקלו בזכות הסירוב שהייתה לאיי.סי.אל, סעיף שאפשר לה להשוות כל הצעה מתחרה ולזכות אוטומטית. הפתרון שנמצא היה שילוב של איום רגולטורי והידברות אינטנסיבית, כאשר האוצר אותת כי יפעל לבטל את הזכות הזו בחקיקה אם לא תושג הסכמה, בעוד שהחברה העדיפה להימנע מעימות משפטי מתמשך. התוצאה היא מזכר הבנות שמעניק לשני הצדדים מרחב תמרון, מצד אחד המדינה קיבלה ביטול רשמי של זכות הסירוב והסדרת הנכסים, ומצד שני החברה קיבעה שווי העברה ותמורה עתידית של כ־2.5 מיליארד דולר, בתוספת החזר על פרויקט קציר המלח.

החברה ויתרה בסופו של דבר על זכות הסירוב הראשונה שהייתה לה במכרז הבא, ותתמודד בו על פי תנאים זהים לשאר המתמודדים. במקביל, המדינה תבחן מנגנונים שיבטיחו את המשך פעילות תעשיות ההמשך של איי.סי.אל בישראל. המהלך הזה עשוי לגרום לחברה לשלם יותר בפועל ממה שהייתה יכולה לשלם במידה והייתה לה את האפשרות הזו. גם, על הנייר לחברות אחרות אין סיבה לגשת למרכז כזה שבו לחברה יש יתרון כה מהותי. כעת, המכרז צפוי להיעשות בתנאי שוק ולשקף את המחירים בשוק, אך עדיין יש כוכבית.

בפועל, איי.סי.אל שומרת על יתרון מבני: מערך הפקה ותפעול קיים, ידע הנדסי ומיומנויות מצטברות שיקשו על כל שחקן חדש לבנות פעילות חלופית. גם פרויקט קציר המלח, שבעבר הוגדר נטל כלכלי, מוסדר כך שהזכיין הבא ישא בעלויותיו, מה שמעלה את רף הכניסה במכרז הבא.