דירקטוריון בנק דיסקונט 0.61% הודיע מוקדם יותר היום כי קיבל את המלצת הנהלת הבנק לעדכן את מדיניות האשראי בדיסקונט, לפיה דיסקונט לא יעניק אשראי לעסק או גוף המפלה לקוחות על בסיס דת, גזע, מין או נטייה מינית.

שאול קוברינסקי, יו"ר דירקטוריון דיסקונט, אמר: "מצאנו לנכון לתקן את מדיניות האשראי של הבנק, כך שהמובן מאליו יקבל תוקף רשמי. על פי המדיניות, דיסקונט לא יעניק אשראי לבתי עסק או לגופים שיפלו לקוחות במדינת ישראל. זו מחויבותנו ואחריותנו כגוף עסקי משמעותי במשק הישראלי".

בתגובה לדברים, החלה מחלוקת משפטית בדבר הסמכות של הבנק לנהוג באופן כזה שעלול העצמו להפלות את לקוחותיו:

עו"ד אלירן גומל, העוסק בניהול סיכונים ובבנקאות: "הדרמה שמחוללת הצהרת בנק דיסקונט חשובה לנוכח האופי המתגבש של הממשלה החדשה, אבל בסופו של יום, מדובר ב'הצהרה' שהיא די מובנת מאליה. נתחיל מהבסיס, אין חובה לתת אשראי. בניגוד לשירות של ניהול חשבון עו"ש, או קבלת פיקדונות, אשראי הוא אינו שירות שהבנקים מחויבים לתת בהתאם לחוק הבנקאות (שירות ללקוח). למעשה, החוק אפילו מציין במפורש בסעיף 2 "אולם אין חובה לתת שירות שיש בו משום מתן אשראי ללקוח". הסיבות לכך מגוונות, ונעות בין שמירה על הלקוח (שכן, אשראי צריך להחזיר) ועד שיקול דעת עסקי.

"אבל בואו ניקח את זה צעד קדימה. הציפייה הפיקוחית היא שהבנקים יהיה הוגנים כלפי לקוחותיהם. זה בא לידי ביטוי בעת מגפת הקורונה, כשהפיקוח על הבנקים ציפה (והצליח) לגרום לבנקים לדחות החזרי הלוואות ללקוחות שהתקשו לעמוד בהחזרים בגלל המגיפה, וזה בא לידי ביטוי כשהפיקוח ציפה (והצליח) שהבנקים יגיעו עם לקוחותיהם להסדרים בהליכים אלטרנטיביים לתביעות על החזרי חובות (כי אשראי צריך להחזיר). החוק במדינת ישראל, לפחות כרגע, קובע באופן מפורש חובה שלא להפלות אנשים (ולא רק חוק שיוויון הזדמנויות לאנשים עם מוגבלויות, אלא גם חוק שיוויון הזדמנויות בעבודה, חוקי שיווי זכויות האישה, וגם חוק יסוד כבוד האדם וחירותו). האם אנחנו צריכים להיות מופתעים שבנק בישראל דאג לומר בקול שאשראי יוענק רק למי שלא מפלה? או שאנחנו צריכים להיות מודאגים שהגענו לימים שבנק צריך לצאת בהצהרה כזה, כי הדבר כבר לא ברור מאילו".

• עובדות תבעו את הכללית בטענה לאפליה - ביהמ"ש הכריע
• אפליה נגד יהודים בקבלה לאוניברסיטאות בארה"ב
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לעומת זאת, פרופ' רות פלאטו-שנער ראש המרכז לדיני בנקאות ורגולציה פיננסית במכללה האקדמאית נתניה מסבירה כי "חוק איסור אפליה במוצרים ושירותים מפרט את העילות האסורות לאפליה, ובין היתר, קובע  כי מי שעיסוקו בהספקת מוצר או שירות ציבורי או בהפעלת מקום ציבורי, לא יפלה בהספקת המוצר או השירות הציבורי, ובכלל זה מחמת השקפה. לפיכך, נכון להיום, ובטרם נכנס לתוקפו החוק שקובע כי אדם יוכל לסרב לתת לאנשים מסוימים שירות שנוגד את אמונתו - הבנק אינו יכול למנוע מתן אשראי לגורם מפלה כזה או אחר. לדבריה, רק לאחר שהחוק ייכנס לתוקף, יוכל הבנק לסרב לתת אשראי לבתי עסק או לגופים שיפלו לקוחות במדינת ישראל".

פרופ' פלטו-שנער מחדדת בהמשך לדבריה כי "מצד שני, אם עסק יוצא כיום (לפני חקיקת החוק החדש) בהצהרה רשמית על הפליית לקוחות מטעמים פסולים, מדובר בהתנהגות לא חוקית (ואפילו עבירה פלילית) של העסק, ואפשר להצדיק סירוב של בנק לתת אשראי לעסק כזה. צריך גם לזכור שהחוק לא מחייב בנקים לתת אשראי, כך שבתחום הזה יש לבנקים שיקול דעת רחב יותר".