אורי לוין מנכל בנק דיסקונט
צילום: יחצ

מחלוקת בין משפטנים לגבי חוקיות הצהרת בנק דיסקונט

הדברים מגיעים על רקע דבריה של השרה המיועדת סטרוק לתיקון חוק האפליה כך שאי מתן שירותים ללקוחות אשר עומדים בניגוד להשקפת עולמם של נותני השירות לא תיחשב כעבירה
דור עצמון | (7)

דירקטוריון בנק דיסקונט -1.44% הודיע מוקדם יותר היום כי קיבל את המלצת הנהלת הבנק לעדכן את מדיניות האשראי בדיסקונט, לפיה דיסקונט לא יעניק אשראי לעסק או גוף המפלה לקוחות על בסיס דת, גזע, מין או נטייה מינית. שאול קוברינסקי, יו"ר דירקטוריון דיסקונט, אמר: "מצאנו לנכון לתקן את מדיניות האשראי של הבנק, כך שהמובן מאליו יקבל תוקף רשמי. על פי המדיניות, דיסקונט לא יעניק אשראי לבתי עסק או לגופים שיפלו לקוחות במדינת ישראל. זו מחויבותנו ואחריותנו כגוף עסקי משמעותי במשק הישראלי". בתגובה לדברים, החלה מחלוקת משפטית בדבר הסמכות של הבנק לנהוג באופן כזה שעלול העצמו להפלות את לקוחותיו: עו"ד אלירן גומל, העוסק בניהול סיכונים ובבנקאות: "הדרמה שמחוללת הצהרת בנק דיסקונט חשובה לנוכח האופי המתגבש של הממשלה החדשה, אבל בסופו של יום, מדובר ב'הצהרה' שהיא די מובנת מאליה. נתחיל מהבסיס, אין חובה לתת אשראי. בניגוד לשירות של ניהול חשבון עו"ש, או קבלת פיקדונות, אשראי הוא אינו שירות שהבנקים מחויבים לתת בהתאם לחוק הבנקאות (שירות ללקוח). למעשה, החוק אפילו מציין במפורש בסעיף 2 "אולם אין חובה לתת שירות שיש בו משום מתן אשראי ללקוח". הסיבות לכך מגוונות, ונעות בין שמירה על הלקוח (שכן, אשראי צריך להחזיר) ועד שיקול דעת עסקי. "אבל בואו ניקח את זה צעד קדימה. הציפייה הפיקוחית היא שהבנקים יהיה הוגנים כלפי לקוחותיהם. זה בא לידי ביטוי בעת מגפת הקורונה, כשהפיקוח על הבנקים ציפה (והצליח) לגרום לבנקים לדחות החזרי הלוואות ללקוחות שהתקשו לעמוד בהחזרים בגלל המגיפה, וזה בא לידי ביטוי כשהפיקוח ציפה (והצליח) שהבנקים יגיעו עם לקוחותיהם להסדרים בהליכים אלטרנטיביים לתביעות על החזרי חובות (כי אשראי צריך להחזיר). החוק במדינת ישראל, לפחות כרגע, קובע באופן מפורש חובה שלא להפלות אנשים (ולא רק חוק שיוויון הזדמנויות לאנשים עם מוגבלויות, אלא גם חוק שיוויון הזדמנויות בעבודה, חוקי שיווי זכויות האישה, וגם חוק יסוד כבוד האדם וחירותו). האם אנחנו צריכים להיות מופתעים שבנק בישראל דאג לומר בקול שאשראי יוענק רק למי שלא מפלה? או שאנחנו צריכים להיות מודאגים שהגענו לימים שבנק צריך לצאת בהצהרה כזה, כי הדבר כבר לא ברור מאילו". לעומת זאת, פרופ' רות פלאטו-שנער ראש המרכז לדיני בנקאות ורגולציה פיננסית במכללה האקדמאית נתניה מסבירה כי "חוק איסור אפליה במוצרים ושירותים מפרט את העילות האסורות לאפליה, ובין היתר, קובע  כי מי שעיסוקו בהספקת מוצר או שירות ציבורי או בהפעלת מקום ציבורי, לא יפלה בהספקת המוצר או השירות הציבורי, ובכלל זה מחמת השקפה. לפיכך, נכון להיום, ובטרם נכנס לתוקפו החוק שקובע כי אדם יוכל לסרב לתת לאנשים מסוימים שירות שנוגד את אמונתו - הבנק אינו יכול למנוע מתן אשראי לגורם מפלה כזה או אחר. לדבריה, רק לאחר שהחוק ייכנס לתוקף, יוכל הבנק לסרב לתת אשראי לבתי עסק או לגופים שיפלו לקוחות במדינת ישראל". פרופ' פלטו-שנער מחדדת בהמשך לדבריה כי "מצד שני, אם עסק יוצא כיום (לפני חקיקת החוק החדש) בהצהרה רשמית על הפליית לקוחות מטעמים פסולים, מדובר בהתנהגות לא חוקית (ואפילו עבירה פלילית) של העסק, ואפשר להצדיק סירוב של בנק לתת אשראי לעסק כזה. צריך גם לזכור שהחוק לא מחייב בנקים לתת אשראי, כך שבתחום הזה יש לבנקים שיקול דעת רחב יותר".  

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    הבנק פשוט יגנוב פחות מהציבור (ל"ת)
    dudu 28/12/2022 07:44
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    צריך לצאת מדיסקונט כי הוא מפלה (ל"ת)
    קשקוש 27/12/2022 12:45
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אביהו 27/12/2022 11:27
    הגב לתגובה זו
    הצהרה חשובה מאוד
  • 2.
    חיים 27/12/2022 09:50
    הגב לתגובה זו
    סיבוב פרסום חינם שהבנק עשה על חשבון העיתונות השמאלנית
  • 1.
    פרדוקס: כדי שהמהלך של דיסקונט יהיה חוקי החוק צריך לעבור (ל"ת)
    זיו 26/12/2022 19:16
    הגב לתגובה זו
  • חנוך 27/12/2022 06:46
    הגב לתגובה זו
    ולא על אפלייה בגלל עמדות מוסריות
  • רוח וגשם 27/12/2022 11:13
    דתות הן לא מוסריות בהגדרה לכן צריך להוציא את הדת מהחוקים
אסא לווינגר, מנכ"ל אנרג'יקס
צילום: יח"צ
ראיון

מנכ"ל אנרג'יקס: "בשבועות הקרובים נראה רעידת אדמה רגולטורית בארה"ב"

אנרג'יקס סיימה את הרבעון השני עם ירידה דו ספרתית בהכנסות וב-EBITDA, אך אסא לוינגר, מנכ"ל אנרג'יקס מאמין כי "רעידת אדמה רגולטורית" בארה"ב דווקא תחזק את יתרונם התחרותי ותדחוק שחקנים אחרים החוצה תוך עלייה במחירי החשמל; עם זאת, ניכרת סקפטיות בשוק כאשר המניה מציגה תשואה שלילית בשנה האחרונה

רן קידר |
נושאים בכתבה אנרג'יקס
אנרג'יקס אנרג'יקס -2.72%   סיכמה את הרבעון השני עם ירידה של כ־10% בהכנסות וירידה חדה יותר ב-EBITDA, כאשר הרווח המיוחס לבעלי המניות צנח ל-2 מיליון שקל בלבד, בעיקר בשל ירידת ערך של 36 מיליון שקל בפרויקט אר"ן. למרות זאת, בחברה מדגישים כי מדובר בתנאי השוואה "לא מחמיאים" אך התוצאה בפועל היא שההכנסות והרווחיות יורדת וכרגע השוק מתמחר את החברה על התוצאות העדכניות. 

להערכת המנכ"ל אסא לוינגר, השוק מתעלם מהפוטנציאל הגלום בגל רגולציה חדש בארה"ב, שצפוי לחזק את יתרון החברה מול מתחרים ולהוביל לעלייה במחירי החשמל תוך שאנרג'יקס עשויה לרכוש פרויקטים שיתקעו ללא מימון או ציוד במחירי עלות.

ברקע פרסום דוח הרבעון השני של 2025, שעליו כתבנו בהרחבה, ערכנו ראיון עם מנכ"ל החברה, אסא לוינגר, שבו דיברנו על תנודתיות מחירי החשמל, ההשפעה הצפויה של הרגולציה בארה"ב, והאסטרטגיה לצמיחה.

מחירי החשמל ירדו לאחרונה, מה ההערכה שלכם לגבי ההמשך?

ב-2022 פרצה המלחמה באוקראינה, סוף עידן הקורונה, ומחירי החשמל ראו עליה מאד חדה, באירופה ובכלל. ובזמן של הספייק הזה, שהמחירים הרקיעו שחקים, הצלחנו לקבע את מחירי החשמל בפולין במהלך 2022 ועד סוף 2024. אם היינו יכולים לקבע את המחירים ולגדר אותם לתקופה ארוכה יותר, זה מה שהיינו עושים, אבל כך או כך לאחר מספר חודשים המחירים החלו לרדת ואנחנו בעצם נהנינו ממחירים גבוהים מאד שלא שיקפו את מחירי השוק ב-2023 ו-2024. עבורנו זו הייתה הכנסה עודפת של מאות מיליוני שקלים במהלך השנתיים וחצי הללו, אבל אם משווים במהלך 2025 את מחירי החשמל למה שהצלחנו לקבע, כמובן שהם נמוכים יותר אבל הם מחירי השוק. כך שלכאורה ההכנסות שלנו ירדו אבל למעשה היו שנתיים וחצי שנהנינו ממחירי שיא, גבוהים בהרבה ממחירי השוק. 

ומה לגבי ההכנסות שלכם ממיסים? אם מנטרלים אותם הרווח שלכם היה מינימלי 

ההכנסות ממיסים היא הכנסה שאנחנו מקבלים מהממשל האמריקאי ואותה אנחנו רושמים על פני 5 שנים, במקום להכניס אותם לשנה אחת או רבעון אחד. מה שרואים ברבעון הזה היא הכנסה אמיתית ויציבה, שאינה צפויה להסתיים בקרוב. האם ריבוי הפרויקטים שלכם מוביל להתייעלות? בעקבות העובדה שאנחנו גם היזם וגם חברת ההקמה, אנחנו מצליחים לייעל והתשואות בפרויקטים שלנו בפולין וגם בחלק מהפרויקטים בארה"ב הן גבוהות. לגבי הפרויקטים בישראל, אני חושב שהתשואות אינן מספיק גבוהות באופן כללי בענף כולו.

האם אינכם חוששים מביטול הטבות ה-IRA והחוק הגדול והיפה של טראמפ? 

זוהי בעצם המהות של אנרג'יקס, ואם לרדת לעומקם של הדברים, אנחנו היחידים בישראל שעובדים עם פירסט סולאר ולמעשה אנחנו אחד משלושת הלקוחות הגדולים ביותר שלהם בכל העולם. פירסט סולאר הוא ספק הלוחות הסולריים הייד בארה"ב והעובדה שהלוחות מיוצרים בארה"ב מסתדר היטב עם הרגולוציה החדשה ברוח MAGA, שתפעל נגד ה-Foreign Entity of Concern, זאת אומרת שימוש ברכיבים סיניים במתקנים סולאריים. 

חיסכון חסכון כסף יורו
צילום: Pixabay

שיא בגיוסים: קרנות הנאמנות גייסו 12.5 מיליארד שקל ביולי

התעשיה כולה גייסה ביולי האחרון 12.5 מיליארד שקל, בקרנות המסורתיות נרשם גיוס של 3.9 מיליארד שיא חודשי שלא נראה מאז ינואר 2018; קרנות הסל הוסיפו לגיוס סכום של כ-3.2 מיליארד שקל, זהו הגיוס הגדול ביותר מתחילת השנה הן בקרנות המחקות והן בקרנות הסל

מנדי הניג |
נושאים בכתבה קרנות נאמנות

ברקע העליות בשוק המקומי בזמן האחרון, הקרנות המנייתיות רושמות שיא חודשי של שבע שנים בגיוסים. ביולי האחרון החוסכים-משקיעים הזרימו סכומי עתק לקרנות הנאמנות במה שנראה בלא רק חזרה של האמון מצד הציבור והמוסדיים, אלא גם מיקוד מחודש באפיקים מנייתיים ושקליים תוך הפניית גב מסוימת להשקעות בחו"ל. מספרים כאלה לא ראינו בתעשייה כבר שנים, ויכול להיות שהם מאותתים על שינוי מגמה מבחינה מבנית בהתנהלות של המשקיעים.

על פי סקירה שפרסם נאור כהן, מנהל קשרי יועצים במיטב, תעשיית הקרנות כולה גייסה במהלך חודש יולי סכום יוצא דופן של כ-12.5 מיליארד שקל. מדובר בגיוס החודשי הגבוה ביותר שנרשם בקרנות המסורתיות מאז ינואר 2018, ובשיא מתחילת השנה בקרנות הפסיביות נתון המעיד על דינמיקה חדשה בזירת ההשקעות המקומית. מיטב מציינים כי עיקר ההון זרם לקרנות פסיביות וקרנות כספיות, ובעיקר לאותן קרנות שמתמקדות בשוק הישראלי, הן באג"ח והן במניות.

במרכז חגיגת הגיוסים עומדות הקרנות הפסיביות, עם גיוס מרשים של כ-5 מיליארד שקל ביולי לבדו. חלוקת הסכום מצביעה על העדפה ברורה של המשקיעים לקרנות סל, שגייסו 3.2 מיליארד שקל יותר מכל מחצית השנה הראשונה גם יחד בעוד שהקרנות המחקות גייסו 1.8 מיליארד שקל.

המקור לטבלאות: נאור כהן, מיטב בית השקעות



בחודש יולי נרשמה מגמה חיובית במדדי המניות המרכזיים בעולם. בארה"ב, ה-S&P500 עלה ב-2.2%, והנאסד"ק קפץ ב-3.7%, אך מדד דאו ג'ונס נותר כמעט ללא שינוי. באירופה, הדאקס הגרמני רשם עלייה מתונה של 0.7%, והניקיי היפני טיפס ב-1.4%.