אלחנן פלהיימר
צילום: אלחנן פלהיימר
בלעדי

150 סטודנטים דורשים מרשם העמותות להקפיא פעילות ויתבעו את ההתאחדות והיו"ר: "השליכו את הכסף לפח, מכירה רשלנית וכושלת"

בהמשך לחשיפת ביזפורטל: הסטודנטים לא מקבלים את התירוצים על מכירת המניות של התאחדות הסטודנטים באיסתא, יגייסו כספים לתביעה ויפנו גם לרשות ניירות ערך
נתנאל אריאל | (10)

בלעדי:

המכירה של מניות התאחדות הסטודנטים בחברת איסתא איסתא 1.61% , בדיסקאונט של 24% והפסד עצום של 60 מיליון שקל, בהובלת יו"ר ההתאחדות אלחנן פלהיימר, גרמה לכעס ומרמור רב אצל סטודנטים ברחבי הארץ. כ-150 סטודנטים, בהובלת סטודנטים לכלכלה, פנו היום (שני) לרשם העמותות במכתב שכולו תמיהה חריפה על התנהלות התאחדות הסטודנטים הארצית.

אבל הם ממש לא מתכוונים להסתפק בזה אלא גם רוצים לגייס כספים כדי להגיש תביעה משפטית נגד האסיפה הכללית של התאחדות הסטודנטים וכנגד כל אחד מחברי נשיאות התאחדות הסטודנטים באופן אישי. בנוסף הם מתכננים לפנות לרשות ניירות ערך כדי לחקור את הפרשה. 

במכתבם לרשם העמותות כותבים הסטודנטים: "בחודשים האחרונים בדקנו את הנושא לעומק, חקרנו ושוחחנו עם אנשי מקצוע על מנת להגיע לחקר האמת... על פי תגובתו של יו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית מר אלחנן פלייהמר, הוא עצמו מצביע על האסיפה הכללית כאחראית לעסקה הרשלנית: "נשיאות התאחדות הסטודנטים לא העלתה בזמן אמת את הצורך בשכירת שירותיו של יועץ בלתי תלוי שיפקח על הייעוץ שניתן ע"י פועלים אי.בי.אי" שעל פי כל הפרסומים הובילו את הליך המכירה הכושל.

"אנו מוצאים את הליך המכירה כלא פחות מהשלכת כספי הסטודנטים לפח, שכן על פי הדו"ח של רו"ח עופר אלקלעי - לא בוצע הליך בחינה וניתוח מעמיק לפני קבלת ההחלטות".

במכתב מלינים הסטודנטים ותוהים "איך ייתכן שנבחרי/ות הציבור שלנו איפשרו לעצמם לעשות זאת? כמו כן, השקעת הכספים שלנו הסטודנטים גם היא נדונה ברשלנות וההתאחדות שהחליטה למכור לא התדיינה לעומקם של דברים מה היא מתכוונת לעשות עם 200 מיליון השקלים שיגיעו אליה מהמכירה. אנו דורשים בירור מעמיק של המקרה ע"י הרשם, ובחינת הדו"ח של התאחדות הסטודנטים והקפאת הפעילות של ההתאחדות עד אשר ימצה הדין עם האחראים למחדל של מכירת המניות בהפסד של 50 מיליון שקל, שהיו יכולים להגיע למימון מלגות לסטודנטים מעוטי יכולת ולשלל נושאים אחרים שהיו מקדמים את הסטודנטים בישראל".

הסטודנטים מסמנים מטרות ואומרים: "אנו מתכוונים לפעול בשבועות הקרובים על מנת לצאת במסע לגיוס כספים כדי לתבוע את האסיפה הכללית של התאחדות הסטודנטים (המכונה נשיאות), ואת כל אחד מחברי הנשיאות באופן אישי, בגין רשלנות בכל הנוגע לתהליכי קבלת ההחלטות והבקר על הליך המכירה, שכן אנו מאמינים שהאסיפה הכללית, שידעה והכירה את הפרטים אודות העסקה, הייתה צריכה לעשות ככל שביכולתה על מנת למקסם את הרווחים, שכן מדובר בכספי סטודנטים.

"בנוגע לשאר הנוגעים בדבר, אנו מתכוונים לפעול אל מול הרשות לניירות ערך, משטרת ישראל ובפני ערכאות משפטיות".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

כזכור, התאחדות הסטודנטים מכרה 2.53 מיליון מניות של איסתא (כ-16% ונותרה עם 5.3%) בדיסקאונט גדול של 24%, הנחה-מתנה של 60 מיליון שקל לרוכשים. יו"ר ההתאחדות תירץ תירוצים, אבל בשורה התחתונה - התוצאה היא פגיעה חמורה בסטודנטים. גם רו"ח עופר אלקלעי שנשכר לבדוק את הדברים הגיע למסקנות חמורות ואישר את חשיפת ביזפורטל. פועלים אי.בי.אי המתווך בעסקה, כך על פי הבודק, רצה את טובת הרוכשים ולא את טובת המוכרים.

מי שעמד מאחורי המכירה בדיסקאונט כה גדול היא חברת החיתום פועלים אי.בי.אי של עופר גרינבאום. תהינו לפני מספר חודשים את מי שירתו פועלים אי.בי.אי. אלקלעי אישר למעשה שפועלים אי.בי.אי שירתו בפועל את המוסדיים ולא את הלקוח שלהם.

מי שצוחקות על כל הסיפור הן כמובן הפניקס, מור וקרן ספרה שגרפו את השלל. נכון לעכשיו, אחישי גל המנכ"ל מחזיק ב-32.2% מהמניות, הפניקס ב-18.5% מהמניות, מור עם 11.2%, מנורה עם 7.4%. התאחדות הסטודנטים שהחזיקה ביותר מ-20% מהמניות נשארה רק עם 5.3% בלבד.

הסטודנטים מכרו את המניות אחרי נפילה של 27% במניית החברה, כלומר הם לא חיכו לתיקון הירידות ולא לחזרת הפעילות של איסתא לרמות של לפני הקורונה. המניה נסחרת כעת במחיר של 94 שקל למניה ושווי שוק של 1.48 מיליארד שקל, עליה של 9% מתחילת השנה (היא זינקה יותר אבל באמצע מאי המניה צללה ואז התאחדות הסטודנטים נפטרה מהאחזקות).

עד כמה המכירה של הסטודנטים לא בהכרח הייתה חכמה ניתן לראות גם בתוצאות שפרסמה היום איסתא. החברה דיווחה על חזרה לקצב ההכנסות של טרום הקורונה. ההכנסות ברבעון השלישי של 2022 עמדו על 92 מיליון שקל, הרווח התפעולי עמד על 63 מיליון שקל והרווח הנקי הגיע ל-90 מיליון שקל.

בתשעת החודשים הראשונים של השנה מדובר על הכנסות של 183 מיליון שקל, רווח תפעולי של 216.7 מיליון שקל ורווח נקי של 233 מיליון שקל.

נבו גל, משנה למנכ"ל איסתא אמר על רקע הדוחות: "מגמת העלייה המשמעותית בביקושים לתיירות, שהחלה להשתקף בתוצאות החברה, ממשיכה גם לאחר מועד הדוח. תוצאות מגזר התיירות באיסתא ליינס רושמים שיא חדש והם טובים יותר משנת 2019, טרום מגפת הקורונה. הצלחת המגזר נובעת בין היתר לאור התחזקות המותג, צעדי החדשנות, והתייעלות שבצענו, זאת לצד עליית מחירים שמאפיינת את ענף התיירות כולו. אנו מצפים להמשך החוזקה במגזר, כשהביקוש לתיירות יחזור לתקופת טרום הקורונה.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    פלהיימר עבריין מרושע (ל"ת)
    אליקמא 29/11/2022 09:50
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    תייר.מזדמן 29/11/2022 08:04
    הגב לתגובה זו
    דוגמה חיה לסטודנטים לכלכלה לראות מה קורה כשמקבלים החלטות.פזיזות ללא בדיקה יסודית ומעמיקה.
  • 7.
    סיגלית 28/11/2022 21:00
    הגב לתגובה זו
    יישר כח .בטוחה שתמצאו את הדרך לתביעה.ניראה.שהכל תוכנן מראש.
  • 6.
    צודקים 28/11/2022 20:23
    הגב לתגובה זו
    אינטרסים ברור, מה גם שכל בר דעת מבין שהייעוץ נעשה לטובת האינטרס המנוגד. זה חייב להיחקר ברמת רשות לניירות ערך
  • 5.
    איתי 28/11/2022 19:52
    הגב לתגובה זו
    מדכא שזה מה שנהיה ממדינת היהודים, בכל מקום רקב, שחיתות וחוסר יושרה, בכל מקום!
  • העם הנבחר 28/11/2022 20:46
    הגב לתגובה זו
    בושה וכלימה
  • 4.
    שרה 28/11/2022 19:44
    הגב לתגובה זו
    כדאי לבדוק באם לא חגגו מהצד, שחיתויות בלי סוף..........
  • 3.
    סטודנט כועס 28/11/2022 18:59
    הגב לתגובה זו
    יור ההתאחדות וכל הנוגעים בדבר - הביתה. אנחנו עובדים קשה כדי לחיות וההתאחדות זורקת את הכסף שלנו לפח במקום להשקיע בנו
  • 2.
    עמותה בלי כוונת רווח ואולי עם כוונת הפסד -כסף לא אישי (ל"ת)
    יותם 28/11/2022 18:59
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    היש חלקה טובה במדינה?! (ל"ת)
    דנה 28/11/2022 18:52
    הגב לתגובה זו
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.